ashdod10 logo

החיים בכלא של קצינת המבצעים של השב"ס

  כלאי לילך דקל (33) מאשדוד היא קצינת המבצעים בשירות בתי הסוהר. היום שלה מתחיל מצאת החמה ונמשך עד צאת הנשמה. "אתה יודע מתי אתה מתחיל לעבוד, אבל אף פעם אתה לא יודע מתי תסיים", היא אומרת. את בעלה רפי דקל הכירה בין כותלי הכלא ולהם ילד בן שנה וחצי. לפני הגיוס לשב"ס היא עבדה כמאבטחת בנמל אשדוד והייתה במשמרת ביום הפיגוע בנמל. היא סגרה מעגל כשהייתה מופקדת על ליווי המחבל שתכנן את הפיגוע לבית המשפט. ראיון על התפקיד המאתגר, על החיים בתוככי הכלא, ועל העבודה לצד האסירים המסוכנים ביותר  
ענת ביגר | חמישי, 03 ספטמבר 2015 14:45

 

היא חיה ונושמת שב"ס 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה. כלאי ( דרגה מקבילה לפקד במשטרה וסרן בצבא-ע.ב. ) לילך דקל (איבגי ) בת 31 וכבר עשור שהיא לוחמת ביחידת נחשון של שירות בתי הסוהר. היא עברה מסלול ארוך ומגוון, עד שמונתה לקצינת מבצעים של הפלגה בדרום. היא נולדה וגדלה בדימונה. הוריה עברו לאשדוד לפניה היא נשארה לסיים את לימודיה והגיעה לאשדוד לפני הגיוס. בצבא עברה, בין היתר קורס מ"כיות ושימשה כמכ"ית בבסיס זיקים. לאחר השחרור היא הגישה קורות חיים לנמל אשדוד באבטחה והתקבלה. תחילה כבודקת מטענים ואז כסלקטורית אחראית אוניות משא.

היא הייתה במשמרת ביום הפיגוע בנמל אשדוד ב- 14.3.2004. "זה היה ביום ראשון. עבדתי ערב והתחלתי משמרת בערך ב- 14:00בצהריים כעבור שעתיים וחצי אירע הפיגוע. מי שיער עד לאותו רגע נורא שיהיה פיגוע באשדוד או בנמל? הרעש נשמע בהתחלה כמו מכולה שנפלה מגובה. עד שאתה מגיע למקום והמראות הנוראיים של זירת פיגוע. הריח, חלקי הגופות, זעקות הפצועים. המחבל הראשון ביקש מים והתפוצץ. המחבל השני ראה מאבטח שרץ לכיוון וחשב שהוא זיהה אותו והתפוצץ מחוץ לגדר. בהתחלה לא ידענו איך הם נכנסו. רק למחרת גילו את המכולה עם התחתית הכפולה ומצאו שם את הנשק והדלי עם הצרכים שלהם". לדבריה, היא וחבריה התבקשו לערוך סיור מסביב וקיבלו הוראה להרחיק את התקשורת. "האירוע הזה היה קשה. ביטחון נמל אשדוד דאגו לנו לפסיכולוג כדי להתמודד עם מה שעברנו".

איך הגעת לשב"ס?

"יש לי דוד שהיה לוחם ביחידת 'נחשון' של השב"ס וידע כמה אני אוהבת את תחום הביטחון. הוא שאל אותי למה אני לא מצטרפת ל'נחשון' וסיפר לי על היחידה ואני התלהבתי והגשתי קורות חיים. זה היה בשנת 2005. המתנתי 4 חודשים באותם זמנים היו 250לוחמים ביחידה ורק 3 נשים. חיכיתי עד שאחת מהן עזבה והתקבלתי".

יחידת 'נחשון' של שירות בתי הסוהר  מהווה יחידת התערבות, אבטחה, הפעלת אגפי הכליאה בבתי המשפט וליווי מרכזית של שירות בתי הסוהר ומבצעת משימות ביטחוניות מיוחדות הנגזרות מתפקידי שב"ס". לוחמי היחידה מלווים מידי יום כ- 1,600 אסירים פליליים ואסירים ביטחוניים. מתוכם 700 אסירים לבתי משפט בארץ. לדברי דקל, היחידה מניידת ביום מספר אסירים ועצורים השווה למספר אסירים הכלואים בבית סוהר וחצי. ליחידה מאות כלי רכב מבצעיים ייחודים, אוטובוסים, משאיות ואופנועים המותאמים למשימות הליווי של האסירים. כלי הרכב משמשים כבתי כלא ניידים הנושאים אוכלוסייה מסוכנת, אלימה ובעלת סיכוי גבוה לבריחה, והם נמצאים בתנועה במשך שעות, ביום ובלילה ובכל כבישי הארץ. ביצוע המשימות דורש מלוחמי היחידה מיומנות מבצעית גבוהה מאוד והקפדה קבועה על נהלי הביטחון.

דקל מדגישה כי מדובר במשימה קשה ומסוכנת. בניגוד לבית כלא שמוקף חומות וגדרות ואמצעי ביטחון נוספים, בדרך מהכלא לבית המשפט וחזרה, למעשה רק לוחמי נחשון מפרידים בין אסירים מסוכנים לציבור. "כמעט אין מעגלי אבטחה. הדבר החשוב בשב"ס זה המשאב האנושי של הלוחמים, המקצועניות, הנחישות. מה שמפריד בין אסיר נוסע לאסיר בורח זה איכות הלוחמים וההכשרות שהם עוברים".

מאז בריחתו של האנס בני סלע מבית המשפט הוטל על יחידת 'נחשון' של השב"ס גם את הליווי בבתי המשפט. לצורך כך היחידה גדלה מאוד והתמקצעה. מ- 250לוחמים כשדקל התגייסה ליחידה כמעט 1,000לוחמים כיום ביניהם גם קרוב ל-100לוחמות. דגל מדגישה כי השב"ס הוא אחד ממקומות העבודה שאינו עושה הבחנה בין לוחם ללוחמת, הן מבחינת הקבלה, תנאי העבודה, המשכורת וכמובן אפשרויות הקידום הרבות. "זה אחד הדברים שבגללם אני אוהבת את השב"ס", היא אומרת בעיניים נוצצות. למרות המדים שהיא לובשת בראיון איתה, המעניקים לה קשיחות מסוימת ולמרות אופי העבודה שלה, היא אינה עונה לסטריאוטיפ של "הסוהר המאיים", אבל בשעת הצורך היא מסוגלת בהחלט להשתלט על אסיר משתולל. היא עברה, כמו כל לוחמי היחידה את כל המסלול, בדרך לתפקידה הנוכחי. קורס כלא, קורס סוהרים, קורס לוחמי 'נחשון', קורס משקים מפקדים שאינם קצינים וגם קורס קצינים. בסיומו שובצה בכלא "דקל" בבאר שבע כעוזרת מפקד משמרת.

היא חזרה ל'נחשון' כמפקדת צוות והייתה אחראית על כ- 20לוחמים. מדובר בתפקיד אחראי. המשמרת המתחילה בשעות בוקר מוקדמות, שרובינו אינם מכירים ונמשכת לאורך שעות, מתחילה בתדרוך, הנחייה של הלוחמים להיערך ללווי לבתי המשפט. ההנחיות מתייחסות ספציפית לאותו ליווי, כך למשל מצביעים על אסירים או עצירים בעייתיים, כאלו עם כוונות אובדניות, וכן לא להושיב אסירים מסוכסכים. אחרי התדרוך המפורט שצופה תסריטים אפשריים, יש קליטה של אסירים, חיפוש, הליווי לבתי המשפט. כשכל הזמן האצבע על הדופק, והערנות בשיאה. כי ברגע אחד יכול להתפתח משהו ועל הלוחמים להיות מוכנים. דקל מספרת כי אחד הדברים הטובים זה שיש הוראות ברורות לכל דבר והלוחמים מונחים להקפיד על ההוראות, כמו מתי ואיך להפעיל שימוש בגז מדמיע ועוד. המשימה מורכבת מחד הלוחמים חשופים לפגיעה מצד האסירים ולגורמים שעלולים להפתיע והם נמצאים בטווח פגיעה אפס, מצד שני יש לשמור על האוכלוסייה הכללית ולמנוע בריחה של אסיר.

לדברי דקל, "עציר שאיים למשל לרצוח את אשתו שחלילה בורח, עלול לממש את האיום, אנס עלול לברוח ולבצע אונס נוסף כך שכל דבר שמסכלים, זה הצלת חיים. ומצד שני השב"ס חרט על דגלו את מתן הכבוד לאסירים וצריך לתת להם תנאים ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בהם". הליווי כולל כאמור חיפוש קפדני באסירים לפני העלייה לרכב הליווי, כבילה לפי רמת מסוכנותו כפי שנמסר ללוחמים בתדריך, שמירה קפדנית בדרך, חיפוש גם בכניסה לבית המשפט וכמובן גם ביציאה. היא מספרת על תפיסה של דברים מסוכנים שמעבירים להם, למשל הסלקה בשירותים של בית המשפט ובהם דוקרנים, סמים ועוד.

כיום, כאמור היא קצינת מבצעים  קמב"צית ומופקדת על 104לוחמים ולוחמות. בין היתר היא אמונה על מתן ההנחיות לליווי, ביקורת צוותים, מתן תרגילים. למעשה התפקיד כולל הכל. "אין דבר שעובר בפלוגה שאני לא מודעת לו". התפקיד גם מחייב להיות זמינה 24 שעות 7 ימים. הטלפון שלה לא מפסיק לצלצל גם באמצע הלילה.

איך הלוחמים מקבלים אישה כמפקדת ובעיקר איך האסירים מגיבים?

"לדעתי, איך שאת תשדרי, ככה יתייחסו אליך. כשאת משדרת ומתנהגת שאת לוחמת כמו כולם, שאת לא שונה מאחרים גם בצבא אני נהגתי ככה סחבתי שקי נשקים והתנהגתי כמו כולם, לכן היחס אלי לא שונה ממפקד. גם האסירים מקבלים אותי בלי בעיות מיוחדות".

בתוקף תפקידה יצא לה ללוות אסירים מפורסמים, אך היא מנועה מלספר אבל בשב"ס דקל סגרה מעגל כאשר ליוותה לדיוני בית המשפט את העציר שתכנן את הפיגוע בנמל, פיגוע קשה שהיא הייתה עדה לו, ואף הכירה רבים מההרוגים. "צריך המון איפוק. אני צריכה לבצע את התפקיד למרות הכל אז נושמים עמוק ועושים על הצד הטוב ביותר את התפקיד. הכי קשה לי עם ליווי אסירים ביטחוניים שאתה מכיר ויודע מי הקורבנות של הפיגוע שביצעו וגם עצירים שפגעו בילדים וחסרי ישע. מדובר באוכלוסיה שהציבור הוקיע ושביצעו פשעים קשים, אבל מתפקידנו לא לשפוט אלא ללוות אותם וגם אם קשה כמו שאמרתי, נושמים עמוק ומגלים איפוק". לשאלה על ליווי אסיר שמכירה מהעיר או מכר, היא מדגישה שלשב"ס יש הוראה מפורשת שלוחם שיודע על בן משפחה או מכר נעצר, עליו להודיע. "אותו לוחם לא ישובץ במשימת ליווי אותו קרוב, כדי שהכוונה למנוע מראש אי נעימות או אפשרות של לחצים מהקרובים למשל להעביר לעציר סיגריות".

מצאה אהבה בין הסורגים

דקל נשואה לרפי, גם הוא בשב"ס קצין מודיעין בכלא שיקמה. רפי, במקור מבאר שבע. חובבי הכדורגל מבין הקוראים מכירים את אביו, ג'קי דקל, מאמן הכדורגל שבין השאר אימן באשדוד. "רפי ואני הכרנו ביחידת 'נחשון' של שירות בתי הסוהר, בערב מפקדים שהיה בפורים 2008. הצעת הנישואים הייתה בתאריך 8.8.08כחצי שנה לאחר שהכרנו, זה היה במהלך נופש בטורקיה". הם נישאו ב- 5.3.09כשנה לאחר שנפגשו ומנהלים בית בו גם אבא וגם אמא עובדים בשב"ס. לפני כשנה וחצי הם הפכו להורים. כשאני שואלת אם הם מגדלים דור שני לשב"ס, היא צוחקת. "רפי הועיד אותו לכדורגל. גם רפי וגם אני מבינים לחלוטין את צרכי העבודה האחד של השנייה ומפרגנים ומשתלים שתמיד אחד מאיתנו יהיה נוכח. כשהיה לי ביקור חשוב רפי פרגן והיה יותר עם הילד". אגב בין לבין העבודה והזוגיות הם סיימו תואר ראשון בקרימינולוגיה. כשלילך למדה במכללת "ספיר" ורפי למד באשקלון. "למדתי בזמן שהיו נפילות טילים".

 

איך מצליחים לנהל קריירה תובענית, זוגיות והורות?

"דבר ראשון אני עובדת מתוך אהבה ושליחות. גם המשפחה וגם העבודה הן שתי אהבות שלי ומוצאים את האיזון הנכון. אדם צריך להרגיש שהוא ממצה את עצמו, אם אני לא אעשה מה שאני אוהבת אני לא ארגיש שלמות. אני מגשימה את החלום שלי לצד המשפחה בשבילי זה שלמות. אמא שלי, ענת איבגי מכניסה את הילד לגן, מוציאה אותו ועוזרת המון. השנה גם נחשפתי לחופש הגדול ולצורך למצוא פתרונות. כשרוצים, מוצאים דרך. גם בעלי שותף ועוזר. בינתיים אנחנו מצליחים להסתדר"

ולסיום, את שואפת לקידום? להישאר בשב"ס?

"אני רואה את עצמי חלק מהשב"ס. השאיפה להגיע הכי רחוק כמו שאומרים השמיים הם הגבול".