ashdod10 logo

אשדודים חיים בסרט

  3 צעירים מאשדוד עומר חזן, נועה אסטנגלוב ויונתן דנוך מככבים בסרט חדש שיוצא היום לאקרנים. בסרט "הקפות" משחקים הצעירים תפקידים מרכזיים בעלילה שמתרחשת בשכונה. בראיון ראשון שלהם ככוכבי קולנוע, הם מספרים על החלום שלהם: לשחק בהוליווד. בינתיים הם מסתפקים במשחק לצד כוכבים ישראליים: ליאור אשכנזי, אסי לוי, יעקב כהן ואלברט אילוז
ענת ביגר | חמישי, 18 יוני 2015 15:10

היום (חמישי) עולה לאקרנים סרט קולנוע ישראלי מבטיח "הקפות", בהשתתפות שחקנים צעירים מאשדוד, בין סוללת הכוכבים המשחקים בסרט, כמו ליאור אשכנזי, אסי לוי, יעקב כהן, אלברט אילוז ואחרים. שלושה בני הנוער מאשדוד: עומר חזן בן 16, נועה אסטנגלוב בת 16 ויונתן דנוך בן 13.5 מגלמים בהצלחה, ובכישרון דמויות מפתח. שלושתם חיים ונושמים משחק מילדותם. הם לומדים בחוג תיאטרון של בית הספר למשחק "יצירתי", בהדרכת השחקנית שירלי עודד, שם למדו את רזי המקצוע. ובטרם יהפכו למפורסמים ומוכרים נפגשנו איתם לראיון, על הסרט, על החוויה לשחק לצד שחקנים מפורסמים ועל החלום להפוך את התחביב למקצוע לחיים.

ספרו קצת על עצמכם? ואיך הגעתם לסרט?
עומר חזן: "אני לומד 6 שנים בבית הספר "יצירתי" בבית "יד לבנים" ותלמיד מקיף ז'. העיסוק העיקרי שלי מגיל צעיר זה משחק. הייתי בהרבה אודישנים, ורבים מהם לא הצלחתי לעבור. חוץ מתפקיד קטן, כשהייתי קטן זה הסרט הראשון שלי. הגעתי להיבחן על התפקיד הראשי של אהרון, אבל הבמאית אמרה לי שהיא רואה אותי בתפקיד של מאיר וקנין, ואני שמח על כך. המשחק הוא חלום שלי מילדות. חוץ ממשחק כשיש לי זמן אני אוהב לשחק כדורגל עם החברים".


נועה אסטנגלוב: "גם אני משחקת מגיל צעיר. התחלתי ביצירתי מכיתה ה'. שיחקתי בסדרת ילדים 'מבצע קיפוד' והשתתפתי בסרט קצר, 'שלום' עם אותה בימאית של הסרט הזה, עם לי גילת ועם השחקנית אסי לוי. אני לומדת במקיף ו' עולה לכיתה י"א במגמת תקשורת, כי זה הכי קרוב למשחק. חוץ ממשחק שזה בנשמה שלי אני אוהבת גם לשיר, אבל מתביישת לשיר. בסרט יש לי סצנה שאני שרה, היה לי קשה לשיר. בסרט אני משחקת את עליזה וקנין".


יונתן דנוך: "אני בן 13.5. ליצירתי הגעתי לפני 4 שנים בכיתה ה'. בהתחלה הייתי ביישן, אבל בהמשך נפתחתי. בשנה השנייה הלכתי לאודישן לסרט. זה היה אודישן הראשון שלי והתקבלתי. הייתי אמור להיות בצוות, נבחנתי לתפקיד שמעון בסוף קיבלתי לשחק את עצמי. אני לומד במקיף ו' עולה לכיתה ט'. חולם להיות שחקן. אני אוהב גם לשחק עם חברים בשכונה כדורגל וכדורסל".
כשהם מדברים על משחק בכלל, ועל הסרט שהם משחקים בו בפרט, העיניים שלהם נוצצות מהתרגשות וניכר בלהט קולם, שהם נהנים מכל רגע ואוהבים את מה שהם עושים. לדבריהם, קיבלו יסודות טובים ב"יצירתי" והכנה טובה בתחום. הם נחושים להצליח ולהשתלב בתעשייה, בין אם בתיאטרון, קולנוע, טלוויזיה "העיקר להיות שחקן". רואים את ייעודם במשחק.

 

ספרו על התפקיד שלכם בסרט
עומר: "אני מגלם את מאיר וקנין. דמות מאוד כייפית. מאיר הוא אח של עליזה ותמי, רואה את עצמו כמלך השכונה. נער שאוהב את עצמו עם אגו וקנאי שרוצה לקבוע. הוא מקנא באהבה של אהרון ועליזה ומנסה לסכל את האהבה. הוא בעיקר מקנא באהרון, שנבחר להוביל את ספר התורה בהקפות ומנסה לסכל את זה. בסופו של דבר אחרי תהליך הוא מבין, שצריך להשלים עם זה ומקבל את זה". עומר מספר שהוא רואה הרבה מעצמו בדמותו של מאיר. "האמת אני גם מאוד קנאי ותחרותי. אני מודה לבימאית שהחליטה שאני ישחק את מאיר ולא את אהרון. התאהבתי בתפקיד והוצאתי הרבה מעצמי".
נועה: "אני משחקת את עליזה וקנין, בחירת ליבו של אהרון. מלכת השכונה, נערצת, לא מפחדת לענות לאף אחד לא מפחדת מסמכות גבוהה. לא סופרת את האחים שלה. מין טום בוי, שמרביצה מכות בשכונה. החלום שלה זה להחזיק את ספר התורה, אבל לא יכולה כי היא בת והיא מקנאה במי שיכול. היא הולכת עם הצדק. עומדת לצד אהרון, תומכת בו, לא עוזבת גם כשנופל לו ספר התורה היא מעודדת אותו". נועה אומרת שהיא חשה קרוב לדמות. "אני חושבת שאני קרובה לעליזה ולתהליך שהיא עוברת מדמות קשוחה שמכה עד שהיא הופכת, בזכות האהבה לאהרון להיות יותר נשית ורכה".
יונתן: "אני מגלם את עצמי יונתן דנוך. ילד בשכונה בה מתרחש סיפור הסרט. אנחנו ילדי השכונה לא תומכים בזכייה של אהרון להחזיק את הספר בהקפות. חושבים שלא הגיע לו לזכות. שזכה רק כי ריחמו עליו שהוא בן יחיד".

"הפכנו למשפחה גדולה"
הסרט צולם במהלך החופש הגדול, לפני כשנתיים. לדבריהם, למרות הקושי של צילומים לאורך שעות רבות, זו הייתה חוויה שהם למדו ממנה רבות ותישאר בליבם לכל החיים. כששואלים אותם על ההרגשה לשחק, כבר בסרט הגדול הראשון שלהם, לצד שחקנים מפורסמים כמו ליאור אשכנזי, הם אומרים, שזו זכות גדולה ושלמדו מהם רבות על משחק. עומר תחילה היה סבור שלא יספרו אותם. "שמחתי לגלות אנשים חמים, רגישים ומפרגנים. נהיינו אחרי חודש וחצי משפחה אחת גדולה. אני עדיין בקשר עם חלק מהשחקנים בפייסבוק. לנו, השחקנים של משפחת וקנין היה חיבור. ישבנו יחד לאכול היו לנו בדיחות משלנו. הרגשתי שפלורנס בלוך שהיא האמא ואריה צ'רנר, שהוא האבא כאילו הם המשפחה שלי. לפעמים הייתי מתבלבל וקורא לפלורנס אמא", מוסיפה נועה, "הם אמרו לנו שהם רואים אותנו כמו שהם היו בילדות. היינו משפחה מלוכדת. בפרימיירה שהייתה בסיום ואף לא רצינו להיפרד".

החלום שלהם: הוליווד

לא צריך לשאול אותם מה הם רוצים להיות כשיגדלו, זה ברור. הם חולמים על הוליווד, אבל מציאותיים, יודעים שבשביל להיות שחקן מצליח צריך פרט לכישרון ואהבת המקצו,ע גם הרבה נחישות. לא להיות מקובע, להתמיד מצד אחד ולהעיז מצד שני. כשאני שואלת עם מי הם חולמים לשחק, ובאיזה תפקיד? הם עונים בנחישות שהם רוצים לנסות ולשחק כל תפקיד ולשחק עם כל שחקן וללמוד מכל אחד, וכשאני דוחקת עונה נועה: "חלום אחד הגשמתי כששיחקתי עם ליאור אשכנזי. יש מלא שחקנים שהייתי רוצה לשחק לצידם, למשל משה איבגי". יונתן עונה ללא היסוס "הייתי שמח לשחק עם עוז זהבי ועופר שכטר".

איך הגיבו לזה שהפכתם לשחקני קולנוע?
עומר: "החברים והמשפחה מאוד פרגנו. שואלים אותי, מתי הסרט ואומרים שהם רוצים ללכת לראות. בבית הספר למשחק "יצירתי" ממש שמחו ופרגנו". יונתן ועומר מספרים שב"יצירתי", כשהם הגיעו לאחר ראיון, החברים מחאו להם כפיים. גם נועה מספרת על התגובות האוהדות והתומכות אבל גם מספרת על תגובות אחרות. "היו כאלו שבהתחלה פקפקו ולא האמינו שאנחנו בסרט עד שראו מודעות. היו גם מבוגרים שאמרו לי ''את יודעת שמשחק זה לא מקצוע', שניסו להוריד אותנו, אבל אני לא מוותרת. אני יודעת על הקשיים של המקצוע ובכל זאת בוחרת להעיז ולחלום. כי משחק זה דבר חשוב לי".
השלושה מספרים כי נהנו במהלך הצילומים להיחשף לשכונות של פעם, כמו בימי ילדותם של הוריהם. "אבא שלי סיפר לי שככה זה היה פעם שזה כמו בשכונה של ילדותו. הרגשתי שאני נמצא בשכונה של אבא שלי" אומר עומר.

ללכת לסרט, או לרוץ?
"בהחלט. גם לרוץ וגם ללכת. זה סרט ישראלי אמיתי. כל אחד ימצא את עצמו ויוכל להזדהות עם הסרט. למשל הסרט סגר את פסטיבל דרום, שהתקיים בשבוע שעבר. שם ישבנו בהקרנה. היה שם אדם עם כיפה וכשהספר תורה נפל מהידיים של אהרון, הוא קפץ בבהלה. כל אחד יוכל ליהנות מהסרט".

 ומה למדתם מכל זה?
נועה: "מי שחושב בקטן יצליח בקטן ומי שחושב בגדול יצליח בגדול".
עומר: "עדיף כישלונות מפוארים מאשר חלומות במגירה".
יונתן: "תחשוב טוב יהיה טוב".