ashdod10 logo

מסיביר הקפואה לחום האשדודי: מסע חיים מרגש חוצה יבשות

סיפור חיים מצמרר, יוצא דופן ומאוד אופטימי של לידה לאווין (23) שנשלחה בגיל 6 לבית יתומים בסיביר הקפואה, התגיירה ועלתה לישראל במסגרת תכנית 'מסע', היישר לבית ספר "יהלום" באשדוד, שם היא מלמדת אנגלית. לידה נולדה בסיביר למשפחה נוצרית, ומספרת בראיון נוגע ללב על מה שעברה ("אבא היה אלכוהוליסט וסבא שנהג להתעלל בנו"). על בית היתומים ("אחותי ורוניקה ואני היינו בבית יתומים. האחים הנוספים פוזרו לבתי יתומים אחרים"). על האימוץ ("אומצתי יחד עם אחותי ע"י דניס ופרנסין לוין, משפחה יהודית מטמפה, פלורידה"). על הגיור "(אחותי ואני התגיירנו בגיל 12 ולמדנו בבית ספר יהודי"). ועל החלום הגדול שלה: "לעסוק 'בתרפיה באומנות' זה יהווה מפלט חיובי לילדים שעברו מה שאני עברתי"
דינה שרביט | חמישי, 07 נובמבר 2019 23:48

בסוף כל תלאותיה של לידה לאווין, מילדותה בסיביר הקפואה שם גדלה בבית יתומים, אימוץ על ידי הורים בארצות הברית היא התגיירה ועלתה לישראל היישר לאשדוד, ללמד אנגלית בבית ספר "יהלום". היא הגיעה בספטמבר האחרון כחלק מפרויקט 'מסע' הישר לבית ספר ממד "יהלום" באשדוד, שם היא מלמדת, כאמור, אנגלית. "תמיד ידעתי שאני רוצה לבלות שנה בישראל, אבל לא ידעתי כיצד זה יתבצע" מספרת לידה בראיון מיוחד לאשדוד10. "באחת הפעמים, שבהן חקרתי וביררתי על ישראל ועל הדרכים להגיע לכאן, קיבלתי מייל מתכנית 'מסע' והשאר היסטוריה".

75674624623

לידה, את יודעת שאשדוד היא העיר התאומה של טמפה (TAMPA), היכן שגדלת?

"כן, וזו הסיבה שבחרתי לגור בעיר אשדוד מבין כל הערים שהציעו לנו, מפרויקט 'מסע', מדהים".

לידה, את מזכירה את המילה גורל, לא פעם

"כן. כל מה שקרה לי זה פשוט גורל. נולדתי בסיביר, היו הרבה בעיות בבית. אבא היה אלכוהוליסט. סבא נהג להתעלל בנו, הנכדים. בגיל שש נשלחתי לבית יתומים יחד עם אחותי ורוניקה שלושת האחים האחרים, פוזרו גם הם לבתי יתומים".

כמה זמן הייתן בבית יתומים?

"שנה תמימה. שנה קשה ומורכבת, ולא אפרט, ואז הוחלט למסור אותנו לאימוץ. אומצנו ע"י דניס ופרנסין לוין, משפחה יהודית מטמפה שבפלורידה. הם המשפחה שלי לכל דבר. אנשים פשוט מדהימים וערכיים ביותר. הם סיפרו לי, שבהתחלה הם לא רצו לאמץ ילדים נוספים, אבל כנראה שאני ואחותי כבשנו אותם, אז הם אימצו אותנו. גורל, ממש גורל".

מסיביר הקפואה, לחום האשדודי

בגיל שתיים עשרה, רגע לפני בת מצווה, התגיירה לידה ביחד עם אחותה. היא למדה בבית ספר יהודי ובשנת 2004 הגיעה לישראל ולמדה שלושה חודשים בתיכון 'מוסינזון' בהוד השרון במסגרת חילופי תלמידים. כבר אז, התאהבה בישראל. בקולג' למדה לקראת תואר ראשון בפסיכולוגיה ושיחקה בנבחרת של הקולג', כדורגל, ואף שימשה כמאמנת. "אני מאוד מאוד אוהבת לשחק כדורגל וגם ללמד" מוסיפה לידה. "רציתי לחזור לישראל, אך לא יכולתי לעזוב את ארה"ב, עקב מחויבות למשחקי הנבחרת בכדורגל".

ספרי לנו על ספר "יהלום" ועל המפגש עם התלמידים..

"וואוו! וואאוו! וואאוו! מרגע שכף רגלי דרכה שם, החיוך והשמחה לא יורדים לי מהפנים. הרגשתי מיד כמו בבית. איזו קבלת פנים, מאור פנים. היריעה קצרה מלהכיל את מה שאני מרגישה כלפי הצוות המדהים בבית הספר. החל במורה המלווה, קארן גולן, שהיא כמו אמא שלי שרחוקה ממני. כל כך נעים לעבוד איתה. היא תמיד דואגת שנרגיש בבית, לילי ואני, חברתי לפרויקט. המורים נחמדים ואדיבים, המנהלת, רויטל חדוק, מקסימה ומעריכה כל מה שאנחנו עושות. החלק האהוב עליי זה סוף היום. לא בגלל שהוא הסתיים, אלא כי יש משוב מקארן ובו היא מספרת מה הלך טוב, מה אפשר לשפר וכו'. אני ממש מבורכת שהגעתי לכאן לאשדוד, ולבית הספר הספציפי הזה".

96785684648

רצית ללמד דווקא בבית ספר דתי?

"זהו, שממש לא. אפילו כעסתי ששיבצו אותי בבית ספר דתי. לא רציתי, אבל מרגע שנכנסתי לכאן הרגשתי שזה מקומי. זה חידד את היהדות אצלי".

טרם סיפרת על התלמידים

"התלמידים היקרים שלי מקסימים. מקשיבים, רוצים מאוד ללמוד, אוהבים ללמוד. מדי פעם הם מלמדים אותנו עברית. אני מרגישה שהם המורים שלי וזה פשוט נהדר. המשפחות שלהם והמורה קארן יחד עם עוד מורים, מארחים אותנו בשבתות וחגים או בסתם יום חול, לראות סרט טוב, מחמם את הלב".

לידיה, עכשיו כשסיפור חייך נחשף, מה לדעתך תהיה תגובת התלמידים?

"אני שמחה מאוד שהילדים מכירים את סיפור חיי. אני רוצה שהם יידעו שאני נמצאת כרגע בתקופה מאוד מיוחדת ומרגשת בחיי, ואני רוצה להשפיע, לטובה כמובן. יש הרבה משפחות עם רקע כזה או אחר ואם הסיפור שלי ייגע בילד אחד או שניים, עשיתי את שלי, חשוב לי שיידעו, שלא תמיד קל במצבים בחיים, אבל הכי חשוב שידעו, איך מתמודדים עם המצבים וכיצד צולחים אותם. אני מבורכת ויש לי מזל גדול שהגעתי לכאן, לאשדוד, לבית ספר עם צוות חם, אוהב, מפרגן, מעריך ודואג. יחד עם זאת, יש לי עדיין הרבה מכשולים ואתגרים לעבור. אבל זה בהחלט המסר שלי לילדים".

את כבר יודעת עברית?

"אני יודעת לקרוא ולכתוב, אבל לא מדבר עדיין. אני קצת נבוכה ומתביישת כשאני נאלצת לדבר עברית. עדיין, אין לי את הביטחון הנדרש. אני עכשיו לומדת באולפן, וכולי תקווה שבקרוב אפטפט בעברית".

מה עם משפחתך בטמפה, פלורידה?

"לא ממש יוצא לי לבקר אותם. את משפחתי המאמצת, כמובן. הם המשפחה שלי לכל דבר (אני לא בקשר עם הוריי הביולוגים, רק עם אחיי ביולוגיים בסוכות האחרון התמזל מזלי, ונפגשתי עם אבא'לה שלי בלונדון, לכמה ימים. ואני בקשר עם אמא'לה שלי מדי שבוע מעדכנת ומתעדכנת. כשאני מציינת אמא'לה ואבא'לה, אלו ההורים המאמצים שלי, המשפחה שלי האמיתית".

חשבת "לעשות עלייה"?

חשבתי הרבה מאוד על זה. כרגע זה לא מתאפשר, למרות שאני מחפשת אוניברסיטה או מכללה, להמשך לימודים, לתואר שני, אני רוצה להמשיך ללמוד, לפני שאתחייב למשהו".

כמו חתונה ולהקים משפחה?

"אני בהחלט רוצה להתחתן עם יהודי, והמקום המושלם ביותר עבורי למצוא חתן יהודי, זה כאן בישראל. אולי אפילו באשדוד".

"רוצה לעסוק גם בתרפיה באומנות. זה עזר לי בהתמודדות"

לסיום, מה החלום שלך?

"אני רוצה לעסוק ב"תרפיה באומנות" (לימוד שיטות מיוחדות המקנות כלים רבים באמצעות אומנות ריקוד, ציור, אומנות בעיקר טיפול רגשי, ד.ש.) מאז היותי בת 14, הבטחתי לעצמי שכשאהיה גדולה אלך ללמוד משהו שיעזור לילדים לבטא רגשות. ע"י תרפיה באומנות "ברחתי" מכל מה שעברתי בחיים. זה עזר לי בהתמודדות. ואני רוצה שזה יהווה "מפלט חיובי" למשהו אחר. זו השליחות שלי זה מה שאני באמת, באמת רוצה לעשות. אצלי זה עבד. אני רוצה שדרך החוויה שלה אומנות, הרגשות בעיקר, ישתנו להם החיים, לטובה".

"אני רואה בלידיה, יהלום"

גולן מורה לאנגלית בבית הספר היא זו שתומכת ומלווה אישית את לידה וחברתה לילי. היא מספרת כי לידיה ולילי הגיעו לבית הספר כחלק מפרויקט 'מסע' שמטרתו לחזק את תחום האנגלית בקרב התלמידים. "לא מדובר רק בפרויקט מקצועי, אלא בחיבור מנטלי אל המדינה ויהדותה, חיבור למורשת, ולתרבות" אומרת גולן.

שתפי אותנו בזה..

"התלמידים פוגשים מורה אמריקאית שגורמת להם לשבור את השיניים, עוזרת להם להתגבר על הבושה מלטעות בשפה האנגלית. הם מלמדים אותה עברית. כך שיוצר: win-win situation ".

איך היה המפגש עם לידה?

"עם המפגש הראשון שלי איתה מיד הרגשתי משהו מיוחד. היא מכניסה משב רוח, רענן, חיוך שובה ומבט חם. בית ספר "יהלום" בהחלט זכה בה. חשוב לה מדי יום, שכל תלמיד יצא עם משהו בסוף יום. חשוב לה להיות משמעותית. אני רואה בלידה, יהלום, אבן יקרה מאוד".

מנהלת בית הספר "יהלום" רויטל חדוק, מברכת על היוזמה והפרויקט של 'מסע'. "המתנדבות היקרות, לידיה ולילי מגיעות מדי יום, במאור פנים גדול, עובדות במסירות רבה עם התלמידים. וזה הדדי – התלמידים מאוד אוהבים אותן ואת הדרך שבה הן מלמדות ומחזקות את התחום האנגלית הן עושות עבודתן קודש ע"מ להוביל את תלמידי ביה"ס להצלחה בתחום השפה האנגלית יישר כוחן, וזו ההזדמנות להודות להן על תרומתן הרבה".

'מסע': התכנית לחיבור למורשת יהודית

פרויקט 'מסע' מוביל ומעצב את מרחב התכניות לצעירים יהודים בתפוצות, המגיעים לישראל לתקופה של מספר חודשים ועד שנה, במטרה ללמוד, להתנדב ולהתמחות.

המפגש עם החברה הישראלית, החיבור למורשת, ולתרבות בשילוב עם האתגר המקצועי, תורמים לעיצוב האישיות של המשתתפים, מחזקים את זהותם היהודית ומעמיקים את הקשר שלהם עם ארץ ישראל והעם היהודי. ב-13 שנות פעילותינו יזמנו עשרות תכניות הנותנות מענה למגוון תחומי עניין-מהייטק סייבר, הנדסה ועד משרדי הממשלה, המגזר הציבורי מערכת החינוך ועוד. כל משתתף משובץ בתכנית המתאימה לו וזוכה למגורים ומלגות במטרה להפוך את השהות שלו בישראל לאחת התקופות המרתקות והמשמעותיות בחייו. הפרויקט הינו בשיתוף הסוכנות היהודית וממשלת ישראל.

לדברי עופר גוטמן, מ"מ מנכ"ל ארגון 'מסע': הסיפור המאלף של לידיה, מדגים עד כמה מגוון הסיפורים של יהדות התפוצות: הם מגיעים אלינו ממדינות שונות. המסע של כל משתתף שונה ולכל אחד מהם יש הזדמנות להיחשף לסיפור חבריו".