ashdod10 logo

סיכול ממוקד לתת אלוף שי אלבז: "הפסדנו את אחד המפקדים היותר ערכיים שקיימים היום"

המבצעים העלומים מעבר לקווי האוייב, הקרבות שהוביל במלחמת לבנון השנייה ובמבצע 'חומת מגן' בג'נין הם אלה שיעמדו לזכותו של תת אלוף, שי אלבז מאשדוד, ראש מספן ים שנאלץ לפרוש בשל תחקיר ההטרדות. חיילות ששירתו תחתיו טוענות כי קיים עימן יחסים מיניים לא הולמים לפני 10 ו-15 שנה מבלי שפעם אחת הן התלוננו במשטרה או בצבא על כך. תת אלוף אלבז, יליד אשדוד עשה את כל הדרך מקורס טיס, לוחם בשייטת 13 ועד לפיקוד על הקומנדו הימי ועד לפני פרסום התחקיר היה מועמד לקבל את הפיקוד על חיל הים. יש מי שסבור שמדובר בסיכול ממוקד של אלבז מלקבל את תפקיד מפקד חיל הים. ועל דבר אחד כולם מסכימים: המדינה הפסידה קצין עז נפש, אמיץ ומנהיג
מנחם גלילי-משאש | רביעי, 30 אוקטובר 2019 22:12

תא"ל שי אלבז, יליד אשדוד שכל בני משפחתו מתגוררת כיום בעיר, משפחה מכובדת ומוערכת מסיים את תפקידו ופורש מצה"ל בעקבות תחקיר ׳אולפן שישי׳ על הטרדות לכאורה של חיילות ששירתו בצה"ל תחתיו וטוענות, במרחק זמן של 10 ו 15 שנה, כי אלבז הטריד אותן. הן טוענות כי הוא ניהל איתן יחסים מיניים לא הולמים. לקראת פרסום התחקיר הודיע תא"ל אלבז, ראש מספן ים ומפקד שייטת 13 בעבר, ומי שהיה מועמד לקבל את תפקיד מפקד חיל הים כי הוא פורש מצה"ל. כל מי שהכיר אותו, כולל הפיקוד הבכיר בצבא, עיתונאים ופרשנים מסכימים על דבר אחד: מדובר בקצין עז נפש, אמיץ, שפיקד אישית על מאות מבצעים עלומים מעבר לקווי האוייב, למען בטחון המדינה שרובם לא יפורסמו לעולם וכי אין ספק שצה"ל איבד את אחד המפקדים הכי נחשבים שהיו בצה"ל.

במסגרת התחקיר שפרסמה הכתבת אפרת לכטר, העידו הנשים שהיו חיילות של אלבז בעת ששירת בשייטת 13. החיילות סיפרו על התנהלות בעייתית מאוד של הקצין הבכיר, ושלוש מהן אף אמרו שכאשר שירתו תחתיו, חלקן באופן ישיר וחלקן באופן עקיף, הוא ניסה לנהל איתן מגעים מיניים שאינם בכפייה.
באחת העדויות סיפרה ר', אחת החיילות ששירתו בעבר תחת תא"ל אלבז: "הרגשתי שאני כמו איזה מטרה בשבילו, איזו משימה. היה גאון בדברים האלה". חיילת נוספת עמה קיים יחסים מיניים אמרה: "זה לקחת חיילת שיכולה להיות אחותך הקטנה ולפגוע בה. אי אפשר לתת כוח לאנשים כאלה. זה פשוט חולה, מהיסוד".

שלוש החיילות ששוחחו עם ׳אולפן שישי׳ סיפרו על ארבעה מקרים שבהם יזם עמן אלבז מגע מיני: הראשון שבהם בעת ששימש מפל"ג לוחמים בדרגת סגן אלוף בשייטת 13 והשני כשכיהן כסגן מפקד היחידה. באחד המקרים החיילת ברחה מהרכב במהלך האירוע ובמקרים אחרים החיילות נענו לבקשותיו של אלבז. עם זאת, החיילות מבהירות שבמרחק השנים הן מבינות שלא הייתה להן יכולת לסרב ושמדובר באירועים שאינם נורמטיביים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "תא"ל אלבז הינו קצין עתיר זכויות אשר שירת במגוון תפקידי לחימה ותרם באופן ישיר לביטחון מדינת ישראל. הרמטכ"ל קבע כי אין מקום לנורמות כאלו בצה"ל וכי יפגין אפס סובלנות למקרים מסוג זה בעתיד תא"ל שי אלבז ביקש לסיים את תפקידו ולפרוש מצה"ל בעקבות פרסום אירועים שהתרחשו לכאורה לפני למעלה מעשור ובהם התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם הנורמות המקובלות בצה"ל. ראש המטה הכללי, רא״ל אביב כוכבי, ומפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט, קיבלו את בקשת הקצין לפרוש מצה"ל לאלתר".

מקורס טיס לשייטת 13

אלבז נולד וגדל באשדוד, בן למשפחה מאוד מכובדת וערכית מאשדוד, אביו היה קצין בכיר בחיל האוויר אימו גננת מוערכת באשדוד. הוא בוגר מדרשיית נעם ועם גיוסו לצה"ל באוגוסט 1990, התנדב לקורס טיס ולאחר כ-10 חודשים, במהלך שלב הטיסות נשר והתנדב לשייטת 13, השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי וקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש מפקד צוות, ומ"פ. לאחר שהשלים מספר תפקידי פיקוד בשייטת, יצא לחל"ת (חופשה ללא תשלום), אך בעקבות אסון השייטת חזר ליחידה.
לאחר מכן, שימש מפקד פלס"ר נח"ל, והוביל אותה בלחימה בדרום לבנון. לאחר לימודים, מונה לסגן מפקד פלגת הלוחמים בשייטת ולחם במבצע 'חומת מגן' בו נפצע. לאחר שהחלים, מונה למפקד פלגת הלוחמים ושימש בתפקיד בשנים 2003–2005. בשנים 2005–2007 שב לחטיבת הנח"ל ושימש כמפקד גדוד סיור 934 (טופז) והוביל אותו במלחמת לבנון השנייה בין היתר בקרב בסלוקי, לאחר שהונחת ממסוקים בקרבת הכפר פארון, בהמשך מונה לסגן מפקד שייטת 13.

86584654632462
בשנים 2010–2012 פיקד על שייטת 13, בין היתר במבצע 'רוחות שמיים' ובמבצע 'חוק ברזל'. בסיום תפקידו יצא ללימודים בשנים 2012–2014, לאחר מכן מונה בשנת 2014 לרמ"ח מבצעים בחיל הים. בספטמבר 2015 נכנס לתפקיד ראש מספן המודיעין. בשנת 2019 מונה לראש מספן הים וסומן לקבל את הפיקוד על חיל הים ונחשב למועמד המוביל. מקורביו ולא מעט עיתונאים בכירים סבורים כי זה היה הטריגר וכי בעצם נעשה לו סיכול ממוקד, רגע לפני שהוא מקבל את תפקיד מפקד חיל הים.
לציין כי גם אלה שלא סבורים כך, מעלים שאלות ותהיות רבות באשר לעיתוי הפרסום ו"לדלק" שמניע את שונאיו ומתחריו, להוריד אותו מהמרוץ. כך למשל ציין הפרשן הבכיר של ערוץ 12, רוני דניאל שלצד דבריו באשר למקרים שהוא סבור שלא הולמים קצין הוא העלה את השאלה והתהייה מדוע אף אחד מהנשים לא הגישה תלונה לא כעת ולא לפני 12 ו15 שנה.


כמו כן, כולם גם בדעה אחת ברורה ומוצקה, שמדובר בקצין עז נפש, אמיץ, שחירף את נפשו אין ספור פעמים, במבצעים עלומים ומסווגים, שחלקם הגדול לא יראו אור ופרסום עוד שנים רבות. פעולות למען בטחון המדינה, מעבר לקווי האוייב, תוך סיכון חיים, שלו ושל לוחמיו. אלבז נחשב למי שתמיד עמד בראש לוחמיו ביציאות למבצעים וגם כששימש מפקד השייטת התעקש לצאת בעצמו, למרות שיש לו את הפריווילגיה להיות בחדר הפיקוד.

המזכירה האישית של אלבז: "הפסדנו את אחד המפקדים היותר ערכיים שקיימים היום"

נועה גבאי ששימשה כמזכירתו האישית של תת אלוף שי אלבז והכירה אותו במשך 6 שנים כתבה פוסט הגנה מדהים לאלבז. "אחרי ארבעה ימים אינטנסיביים, הטלפון לא נרגע והדמעות גם." היא כתבה. "מתלבטת אם לכתוב או שהשתיקה יפה אבל החלטתי שלשתף זה המעט שאני יכולה. במהלך ארבע השנים האחרונות ליוויתי את תא״ל שי אלבז כמזכירתו האישית (מתוך שש שנים של הכרות ותפקידים נוספים תחת פיקודו), ארבע שנים בהן ראיתי אותו יותר משראיתי את עצמי במראה, ראיתי אותו יותר משהוא ראה את אשתו והילדים שלו.

אני לא יודעת להגיב על אירועים שלא ראיתי, אבל לחלוטין יודעת לספר על כל מה שכן חוויתי. בשנים האחרונות הייתי עדה למסע הכפשה מתמשך, נוהל קרב סדור, מתוזמן, מדויק להפליא, מסע שהחל לפני עשור בגמר מבצע ״רוחות שמיים 7״ (״מרמרה״) בו אלבז פיקד על שייטת 13 (עליו אני לא אדבר כי אחרי כל כך הרבה תחקירים וועדות לא אני זאת שאגיד מילה נוספת, רק אומר שלצד כלל הלקחים המבצעיים והיו הרבה כאלו, נקבע כי שייטת 13 עמדה במשימתה, פעלה במקצועיות ומוסריות - ראיה לכך הינה ש9/9 הרוגים הינם מחבלים)

המסע הזה תפס תאוצה בשנתיים האחרונות, לקראת ההתמודדות של אלבז לפיקוד על חיל הים. במיוחד לפני שבעה חודשים לקראת שידור כתבתו של עמרי אסנהיים (במסגרת תכנית התחקירים ״עובדה״) - כתבה אשר בחנה (בפעם המיליון) את תפקודו של אלבז במרמרה ובמבצע נוסף. אני לא אכנס לתוכן הכתבה למרות שיש לי הרבה מה להגיד, אני רק אסב את תשומת לבכם לכמה פרטים קטנים - על הכתבה אסנהיים עבד בערך כשנה. בכתבה מרואיינים שלושה לוחמים (אחד מכל מבצע ועוד אחד שהיה בשניהם), שלושה לוחמים מתוך עשרות לוחמים נוספים שהיו במבצעים אלו, עשרות לוחמים שראו אחרת, במהלך שנה פנו ללוחמים נוספים גם לכאלו שעדיין בשורת צה"ל היום, כל מי שלא תאם את רצון המשורר לא נכנס לכתבה.
הכתב אסנהיים פנה אלינו לתגובה שבועיים לפני שידורה – מה שאומר שהכתבה כבר הייתה מוכנה, לא משנה איזו תגובה הייתה מתקבלת, תוכן הכתבה לא היה הופך את פניו בטח לא אחרי שנה של עבודה ובטח לא ימים ספורים לפני שידורה. יום לאחר שידור הכתבה קיבלתי סמס ממפקד די בכיר בימים אלו בשייטת שלקח חלק באותו מבצע. "זה מרגיש לי כאילו הייתי במבצע אחר ממנו". בזמן הכתבה היינו בשייטת (עוד דיונים מבצעיים) באותו בוקר אמרתי לאלבז "בוא נבטל את הלו"זים בערב כדי שנוכל לראות את הכתבה". התשובה שקיבלתי הייתה נחרצת – "לא, אין סיבה", אני חזרתי בערב וישבתי לראות.
לאחר שהכתבה שודרה ולא השיגה את תוצאותיה, נשלח מכתב נוסף ללשכת הרמטכ"ל ע"י אותו מרואיין בכתבה (פוסט בנושא פרסם אסנהיים בימים האחרונים), ומכיוון שהתגובה לא מצאה בעיניו חן התחיל לעבוד במרץ על עוד כתבה. על הכתבה הנוכחית התבקשנו לתגובה שלושה ימים לפני שידורה. אותו סיפור, חודשים של עבודה, כתבה מוכנה. בכתבה מרואיינות שלוש בחורות מטושטשות, חסויות, שלוש בחורות ששתקו 15 שנה! הן "נזכרו" לדבר חודש לפני ההחלטה על מפקד חיל הים הבא (תזמון מפתיע, ממש מקריות). אני לא הייתי שם ואני גם לא יודעת מה היה שם, אני ממש לא נותנת לגיטימציה לאירועים מסוג זה אבל כבחורה אני יודעת שאיפה שאני לא רוצה להיות אני לא אהיה, אני יודעת את הכוח שיש לי כאישה ואיזה עולמות אני יכולה להפוך, ״אישה בונה אישה הורסת״ ולכן את כל מה שיש לי לומר לשלושתן אני לא אכתוב כאן, אני רק אשאל מס' שאלות אל חלל העולם.. למה עכשיו? איפה הייתן כל השנים? רק עכשיו "התבגרתן" והבנתן שהסיפור לא מתאים? ואם נפגעתן, למה לא התלוננתן? כתב אישום.. משהו? לא.. אה.. רק סתם כתבה.. רק שידעו, רק שיבינו.. ואפרת התמימה "רק ביקשתי תגובה והוא פרש" (״נועל׳ה, במלחמה צריך להפתיע, צעד אחד לפני כולם״) מה ציפית? לאיזה תגובה? הרי לא משנה מה היה נאמר.. את היית ממשיכה בשלך, על המשפחה שלו חשבת? על הילדים שלו? לכמה נשים פנית שלא הבינו על מה מדובר? ושלושתן.. פנים מטושטשות.. כל כך חשוב להן, אז תגידו מי אתן ומה קרה.. ושימו לב מדובר בכתבה!! לא בתלונה, לא בחקירה..רק כתבה!!! (גם אליי פנה הבחור, עוד לפני שידעתי על מי מדובר, כנראה שהסינון שלי היה מספיק ברור והוא הבין ששום תגמול לא מעניין אותי). את הכתבה הנוכחית אני לא ראיתי, הפעם מבחירה, כי הפתעה אני לא אגלה שם, לעומת זאת גיליתי מה היא התקשורת, מהי רכילות אמיתית, "מקצועית".

כל זה אני מספרת, כי אדם רגיל מזמן היה מרים ידיים, מזמן היה שובר את כליו, אבל אני זכיתי למפקד רב קומה שלמרות הכל המשיך כל יום עם אנרגיה, מפקד ממנו למדתי בכל יום מחדש. והיום, יותר מתמיד אני גאה להגיד שזכיתי להיות פקודה שלו, זכיתי ללוות אותו בשנים של עשיה מעוררת השראה, זכיתי לקום כל בוקר לפני התרנגול וללכת לישון דקה לפני אור ראשון (אם בכלל) אבל עם חיוך על הפנים ותחושת גאווה וסיפוק. זכיתי ללגום מהידע הבלתי נדלה שלו, להיות מופתעת כל פעם מחדש איך הוא חושב על מה שאף אחד לא הצליח לחשוב עליו, זכיתי ללמוד מהי מקצועיות, מהי חתירה למגע, ירידה לפרטים, איך מבצע מונבט מאפס ואיך אחר מבוטל מדאגה ללוחמים שלנו, זכיתי ללמוד מהי אהבת הארץ, מהם ערכים, מהו פיקוד, איך כל חייל, אפילו זה שהתגייס אתמול שווה קומה למפקד רב שנים, איך בסוף כל תדרוך למבצע הוא לוקח אליו את הלוחם הפשוט, בודק כי הוא רגוע, שליו, מוכן למשימה ומאחל בהצלחה. עד היום לא מצאתי אחד שעבר תחת פיקודו או שפגש בו בעבודתו וחושב אחרת ממני. פשוט זכיתי! תודה על שנים של עשיה, תודה על ימים ולילות ללא שינה, תודה על דברים שהשתיקה יפה להם, על שסיכנת את נפשך בשבילי ובשביל מדינה שלמה, כדי שאנחנו נוכל להתהלך גאים בארץ הזאת בשקט ובבטחה. הפסדנו את אחד המפקדים היותר ערכיים שקיימים היום, אנחנו הפסדנו. אנחנו בעידן שהלכלוך יפה יותר מהנקי, הפח נוצץ יותר מהזהב. אנחנו בעידן שאנו נותנים לתקשורת לפלג אותנו, להיות המנהיג שלנו, להוביל אותנו, להיות יותר חזקה מראש הממשלה שלנו, אנחנו, בידיים שלנו שוברים את מה שבנינו, בעידן שתחקיר של עמרי אסנהיים הוא מעל תחקיר רמטכ״ל (ואפילו מעל ועדה ממלכתית), בעידן שאפרת לכטר היא ראש חטיבת החקירות ושאילנה דיין היא נשיאת בית המשפט העליון. על שנאת חינם נחרב הבית ועוד יחרב".