"יום שישי בשעה 6 או 7 בבוקר ירדתי מבניין וחיכיתי למונית" מספרת ג'ני פדולוב. "בקומה הראשונה של הבניין ישבו "בחורות" זו שישבה בחלון פנתה אליי מה אני עושה והאם אני גרה פה?? אמרתי שלא ושאני מחכה למונית
היא אומרת לי אל תעמדי פה צאי לכביש תחכי למונית .. כמובן עניתי למה שאני יילך לכביש המונית תבוא אצא לכביש"
פדולוב ממשיכה: " לא עברו כמה שניות והן יירדו משהו כמו 7 (אם לא יותר) חלקן תפסו אותי האחרות בעטו כיבו לי סייגריה על השפתיים גנבו לי את התיק עם כל חפציי האיישים עם כסף עם כרטיסי דרים כארד ועודדדד… איבדתי הכרה כמה פעמים ואספו אותי באמבולנסס ..נוכחתי לגלות שכמה וכמה סיפורים כאלה לא רק בעירררר עד מתי ??? ולמה???? איפה אנחנו חיים!??!?"
פדולוב מספרת כי "הייתי בדרך לארגן לילדה ארוחת חג בגן לקנות להם גלידות הכל התפקשש .. כמה סלים שנשארו לי שחיכו להגיע למשפחות יום ארוך היה לפני..במשך החג "התאוששתי" ועדיין לא יוצאת מההלם שזה קרה ליייי ולא עשיתי כלום!! בסיפורים אחרים האנשים נעצרו ועוכבו. במקרה שלי הן שוחררו בתנאים מגביליםםםם איפה ההגיון??? אז אולי באמת צריך באז תקשורתי כדי שייתחייסו אלינו האיששש הקטן משהו דפוקק בכל המערכת הזאת.."