עו"ד אורית פרקש הכהן, שגדלה באשדוד. הוריה, שושנה שהייתה מורה ומיכאל ששימש מהנדס באלת"א, עדיין מתגוררים באשדוד. הכהן, בת 48, נשואה לעו"ד עודד כהן ואם לארבעה ילדים, מתגוררת כיום בירושלים. בת למשפחה דתית-לאומית, למדה באולפנת בני עקיבא "אמנה" בכפר סבא (המקבילה הנשית ל"ישיבת נתיב מאיר" היוקרתית) ועשתה שירות לאומי בביה"ח "שערי צדק" בירושלים. למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחתה אצל השופטת דליה דורנר, בעת שהשופטת כיהנה בביהמ"ש המחוזי בירושלים ובהמשך כשכיהנה בביהמ"ש העליון. את התואר השני במינהל ציבורי עשתה באוניברסיטת הרוורוד.
ב-2003 החלה פרקש-הכהן לכהן כיועצת המשפטית של רשות החשמל והייתה, בין היתר, שותפה דומיננטית לקידום הרגולציה לייצור חשמל פרטי במשק. בשנת 2011 עשתה היסטוריה כאשר הייתה האישה הראשונה שמונתה כיו"ר רשות החשמל. בשנת 2015 סיימה את תפקידה כיו"ר רשות החשמל על רקע הסתייגותה ממתווה הגז ב-2017 הצטרפה למשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן כראש מחלקה של אנרגיה, רגולציה ותשתיות. ועתה היא קופצת למים הפוליטיים ב"כחול לבן" והוצבה במקום ריאלי ה 15 ברשימת "כחול לבן".
ספרי על הילדות שלך באשדוד, באיזה שכונה גדלת? היכן למדת?
"המשפחה שלי עברה לגור באשדוד בעקבות אבא שלי שהיה מהנדס במפעל אלת"א באשדוד, אבא שלי עלה לארץ מרומניה ונסע לניו יורק ללמוד הנדסה. כישראלי שלמד בחו"ל הוא חזר כמהנדס בעיר אשדוד. ההורים שלי התאהבו בים והחליטו שיגורו בה כשחזרו מניו יורק. בשנים הראשונות גרנו ברחוב האצ"ל ליד גן אלישבע ובכיתה ד' בערך עברנו לשכונה י"א בה ההורים שלי מתגוררים עד היום. למדתי בבי"ס יסודי בבית ספר ממד יהלום, ואחרי כן המשכתי לאולפנה באשדוד – הייתה לי ילדות מאד כייפית באשדוד. מלאה בים, את הקיץ הייתי מבלה בקאנטרי אשדוד. הייתי פעילה מאד בבני עקיבא באשדוד, ולא הפסדתי אף שבת או פעולה בסניף. אהבתי מאוד את החברים שלי בילדות ובבני עקיבא ועד היום הם בעיניי ישראל היפה".
ספרי על המשפחה, מה האחים שלך עושים? הורים?
"אמא שלי, שושנה, הייתה מורה לחינוך מיוחד הרבה שנים בביס ׳מירון׳ בתפקיד אחרון, ואחרכ וניהלה מועדוניות לחינוך מיוחד, וכיום היא פנסיונרית וכאמור אבי, מיכאל – היה מהנדס באלתא. אחותי הגדולה רונית, למדה רפואה באוניברסיטה העברית והיא כיום פרופסור לנוירורדיולוגיה, אני השניה, אחי הקטן אריאל למד גם הוא רפואה בעברית וכיום הוא מנתח לב חזה בבית החולים ׳איכילוב׳, ואחותי הקטנה ענבר מוכשרת גדולה ואדריכלית במקצועה. כיום היא מנכ"לית ארגון רוח חדשה בירושלים".
״הים של אשדוד חסר לי״
מתי עזבת את העיר אשדוד?
"עזבתי את אשדוד בשירות הלאומי שאחרי התיכון – עשיתי שירות לאומי במחלקה הגסטרו אנטרולוגית בבית החולים ב׳שערי צדק׳ בירושלים ואז כבר המשכתי ללמוד משפטים בעברית, עשיתי התמחות בבית המשפט העליון בירושלים, עבדתי במשרד ירושלמי ואחר כך במדינה בירושלים. אבל בעיקר התחתנתי עם ירושלמי – וזה השאיר אותי בירושלים. אני גרה בירושלים עד היום. זו עיר יפהפיה ומיוחדת אבל תמיד חסר לי הים".
ספרי על התחנות המשמעותיות בחייך? מה עשית לאחר השירות הלאומי? מדוע בחרת ללמוד משפטים?
"בחרתי ללמוד משפטים כי זה עניין אותי, למדתי באוניברסיטה העברית. ולאחר מכן עשיתי התמחות בבית המשפט העליון בירושלים. בחרתי במשפטים אחרי התלבטות גדולה בין זה לבין רפואה. אבל משפטים הוא מקצוע רחב ומרתק, והרגשתי שאפשר להשפיע דרכו ולעשות דברים חשובים, לפי התחום שאבחר. וכך היה כבר בהתמחות בבית המשפט העליון הרגשתי שאני משפיעה וסייעתי לשופטת דורנר בכתיבת פסקי דין פורצי דרך, ואחר כך המשכתי לעסוק בתחומים שנוגעים במשפט לשמירת יוקר המחיה שלנו וכלכלה חופשית. אלה התחומים שתמיד עניינו אותי. לכן עבדתי ברשות התחרות ואחר כך ברשות החשמל. בשני המקומות עסקתי במלחמה בקרטלים, מונופולים ותיאומי מחירים על חשבון הציבור. בשנים האלה צברתי המון בטחון בהופעות בבתי משפט מול עורכי דין גדולים וותיקים בתיקים מורכבים והבנתי את החשיבות של שמירה על הכיס הציבורי".
ספרי על התפקיד כיו"ר רשות החשמל? מה היו האירועים הכי משמעותיים בכהונתך שם? אילו אנשים השפיעו עלייך? כמה מילים על מתווה הגז?
"בשנת 2011, עם תינוקת בת חצי שנה, מוניתי לתפקיד יושבת ראש הרשות לחשמל. האישה הראשונה בתפקיד. זה היה התפקיד המאתגר ביותר שמילאתי, והשקעתי את כולי בו. המטרה הייתה הכנסת תחרות מול חברת החשמל שהייתה מונופול שמונים שנה ופיקוח על משק החשמל ועל חברת החשמל. נכנסתי בתקופה שבה רשות החשמל הייתה במשבר, בגלל האביב הערבי במצרים ישראל נקלעה למחסור בגז הגדול בתולדותיה ומשק החשמל היה בחשש להפסקות חשמל גדולות בגלל חוסר בחשמל. התפקיד הזה שאב את כולי ולמעשה חמש שנים "חייתי" רק אותו. צלחנו את משבר הגז והמחסור בחשמל, והייתה לי הזכות לדחוף תחרות היסטורית של יצרני חשמל פרטיים למשק החשמל בפעם הראשונה אחרי שמונים שנות מונופול של חברת החשמל. בנוסף, רשות החשמל הכניסה בתקופתי בפעם הראשונה לישראל אנרגיה סולרית ונקיה של פאנלים סולרית. במקביל גם שיניתי את מבנה רשות החשמל חיזקתי אותה והבאתי אנשים נוספים לצידי. התפקיד היה מלא בעימותים ודרש נחישות ועמוד שדרה חזק במיוחד מול לחצים כבדים ואפילו איומים מול הגופים החזקים במשק אבל הייתי משוכנעת שרק תחרות תעשה שינוי לטובת הציבור. כיום יש מעל לארבעים אחוז יצור חשמל פרטי במדינת ישראל ותעשיה סולרית שהולכת וגדלה, וגם חברת החשמל עברה שינוי חיובי גדול ואני גאה על שפרצתי את הדרך".
מהו מתווה הגז שכולם מדברים עליו. בואי תסבירי?
"מתווה הגז – בשנת 2015 כשהתברר שישראל הפכה תלויה בספק גז אחד – שהפך מונופול, הצטבר ברשות החשמל בראשותי מידע על הסכמי גז עם מנגנוני התייקרות שיעלו לציבור סכומי עתק בחשבונות החשמל. צריך להסביר שמחיר החשמל הוא משתנה מפתח ביוקר המחיה ומשפיע על מחירי המים, המזון, הדיור, מחיר המשכנתאות יכולת התחרות של תעשיה בחול, ועוד . גז טבעי מייצרים חשמל ומחיר הגז משפיע מאוד על מחיר החשמל. הבדל של דולר אחד במחיר הגז עולה לציבור מיליארד שח בשנה!!!! התרעתי בנושא זה בפני ראש הממשלה ושר האנרגיה אולם לצערי מתווה הגז הממשלתי שסוכם מול מונופול הגז לא טיפל כלל במחיר מול חברת החשמל וגם השתיק וסילק את כל הגורמים המקצועיים שהתריעו בפני הממשלה בעניין זה. כיום ברור לכולם שמחירי הגז שהציבור משלם בישראל יקרים בהשוואה לעולם והכל בחסות הממשלה. האירוע הזה טלטל אותי, וחידד בפניי שהרבה יותר קל לפוליטיקאים לצאת בהצהרות בפייסבוק או בסרטונים על מה יעשו מאשר לעמוד מול כוחות חזקים ובאמת לעבוד מול הציבור, וגם שיותר מדי שנים בשלטון משחיתות. הרי תיק 4000 מול מונופול התקשורת דומה לסיפור הגז. גם כאן מטיבים עם מונופול על חשבון הציבור ורק מדברים על דאגה לציבור. זו גם אחת הסיבות שהצטרפתי לכחול לבן כי חשבתי שאבדן הבושה והמדרון החלקלק של זלזול בציבור, בכיס הציבורי, צריך להיעצר. ושיש כל כך הרבה תחומים שבהם ניתן להקל על הציבור במחירים וביוקר מחיה אם רק יתרכזו בזה ויעסקו בזה באמת. ואני חושבת שיש לי את היכולת לתרום כדי שזה יקרה. לטובת כל הילדים שלנו".
״אשדוד זה בית בשבילי״
אילו בעיות שמעת מהתושבים באשדוד?
"יוקר מחיה. אנשים לא מסוגלים לקנות דירות, גם הילדים שלהם. חיים בשכירות 12-13 שנה ולא רואים את הסוף. בעיה במקומות עבודה. בעיות תחבורה וכמובן שאבדן ההרתעה בדרום שגם אשדוד סובלת ממנה. בנוסף, המון ליכודניקים אמרו לי שהם מתביישים בשחיתות שמתפשטת בממשלה".
איך כחול לבן תוכל לפתור את הבעיות האלה? מה אתם מציעים לתושבי העיר אשדוד?
"כחול לבן תשים את הציבור במרכז. ממשלה רעננה שהמנהיגות שלה מבינה בביטחון ותשמור עליו מכל משמר ולצד זה – תעסוק בבעיות של הציבור עצמו, ולא בעצמה. כשמפרקים את הבעיות הגדולות בישראל לפרוטות לכולם ברור מה צריך לעשות בכל התחומים. הבעיה היא חוסר עשיה, שמסתתרת מאחורי סיסמאות ודיבורים. ממשלה שמסתירה מכולנו גירעון תקציבי גדול ובעיות נוספות כתוצאה מחוסר ניהול אמיתי. כחול היא אלטרנטיבה שלטונית בפעם הראשונה שמחויבת לעבודה למען הציבור. כחול לבן מתחייבת להקמת קבינט תחבורה, להכין תכנית שבאופן הדרגתי תייצר חינוך חינם לילדים מגיל לידה (מה שיחסוך המון כסף לזוגות צעירים), תקדם דיור בשכירות מפוקחת לטווח ארוך (שתקוע שנים ארוכות), תמנה נציג יוקר מחיה שיתמקד בגובה המחירים בישראל ועוד ועוד. יש לנו מצע מפורט פרי מחשבה רבה ונקדם תכניות ארוכות טווח לישם אותו. ולא פחות חשוב מזה – נקדם אחדות לאומית בינינו בעם. בלי שנאה אחד לשני שהתפשטה בעם. כוחנו באחדותנו".
לסיום, מה היא אשדוד בעיניך?
"אשדוד היא בעיניי אחת הערים היפות בארץ, שקיעות יפהיפיות בצבעים שאני זוכרת שהייתי נעצרת לראות כל הזמן. אנשים חמים, אמיתיים, לא פראיירים, קיבוץ גלויות ופסיפס ישראלי מקסים – הים, השוק וערבי קיץ כייפים, ובקיצור אשדוד בשבילי זה בית. כשרצו תמיד בממשלה להזהיר מפניי (הייתי רגולטורית קשוחה) אמרו – תזהרו היא אשדודית ! בשבילי זו היתה מחמאה. כשאני מבקרת באשדוד מתרחב לי הלב אבל לפעמים אני מתבאסת שבנו כ"כ הרבה במקומות שבזיכרונות שלי כילדה היו פתוחים ומלאים בדיונות, אבל העיר גדלה והתפתחה בצורה מדהימה. בנוסף לכל אלה, הבן שלי משרת כקצין בחיל הים באשדוד – כך שהקשר שלנו לעיר הוא בהחלט הדוק".
