אז שוב נקלענו למערכת בחירות שנייה בתוך שלושה חודשים. בלתי נתפס, וזה בעיקר בגלל אגו של איש אחד, אביגדור ליברמן שטוען כי הכשיל את הקמת ממשלת ימין בגלל נושא גיוס החרדים. במקום לשבת, לדון ולפתור את זה בצורה טובה ועניינית הוא הוליך מדינה שלמה שולל לבחירות נוספות חסרות ערך וטעם שעלותה לקופת המיסים היא כ 2 מיליארד שקלים.
ובשביל מה? הרי ליברמן הצהיר בעבר שהוא ימשיך עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתמוך בו להקמת ממשלה של ימין. אחרי מה שהוא עשה יש כאלה שרואים בכך בגידה. הוא משך את החלטתו עד לקצה בכל מיני תירוצים שונים ומשונים ולבסוף משך ידו והממשלה לא הוקמה ומצאנו את עצמנו בבחירות מועד ב'.
הטלטלה הזו של בחירות שניות לא מסייעת להמשך התפתחותה של מדינה שמצויה דווקא בתהליך מואץ של התפתחות. נתניהו שהיה אמור להרכיב ממשלה מין הסתם יכול היה להמשיך ולהביא הצלחות בתחומים הכלכלה , הביטחון, יוקר המחיה , התחום החברתי והחינוכי והיד עוד נטויה. המשך למשה שעשה כאן בעשור האחרון.
קשה לקחת ממנו את מה שעשה בתחום המדיני. במשמרת שלו הוא ביצע מהלכים היסטוריים יוצאי דופן כגון, העברת השגרירות של ארצות הברית לירושלים, הידק יחסים עם מנהיגים גדולים בעולם ומשמר יחסים עם מדינות שונות. רק בשנה האחרונה מדינות רבות ובראשם ארצות הברית הגדולה התחילו להכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל. אלו צעדים היסטוריים. הציבור כך נראה מעריך זאת והעובדה שהוא נבחר פעם אחר פעם וכמעט לבדו מביא מספר מנדטים גדול מסבירה את ההערצה שיש לנתניהו בחלק גדול מהעם.
יש כמובן את אלה שלא מסכימים וחושבים שנתניהו הוא איש מושחת שצריך ללכת הביתה וזו לגמרי זכותם לחשוב כך. מדובר במדינה דמוקרטית ששלטון מחליפים בבחירות ובבחירות הקרובות מי שהכי ראוי להיבחר יהיה זה שיקבל את מירב הקולות.
ואם נחזור לליברמן הרי שהאיש עם הסיטוריה ארוכה של התפטרויות כמו שעשה בדצמבר 2012 כשהתפטר ליברמן מתפקיד שר החוץ, ובשנת 2015 כשמונה לשר החוץ שוב, שוב התפטר. ומתפקידים נוספים כגון שר והאנרגיה והשתיות , שר התחבורה , ושר עניינים אסטרטגיים. גם לפני כמעט שנה התפטר באופן דרמטי מתפקיד שר הביטחון והאשים בכך את נתניהו שהוא כביכול אזק את ידיו מביצוע פעולות שהוא חשב שהן נכונות בתור שר בטחון.
ליברמן המתפטר הסידרתי אף פעם לא לוקח אחריות ואומר נכשלתי ולכן אני מתפטר והוא תמיד "מפיל" זאת על אחרים. איש לא מושלם כפי שאין אף אחד מושלם בעולם הזה אבל יש לו אחריות כלפי עם ישראל.
התפטרותו מתפקידים קודמים רק מוכיחה שהאיש לא יכול היה להחזיק מעמד בתור שר בשום תפקיד ומדברים על כך שהוא רוצה להיות ראש ממשלה. גם מם הוא עשוי להתפטר כשלא יחוש בנוח. תפקיד ראש הממשלה בישראל נחשב לאחד הקשים המורכבים והמסובכים לניהול. אז מה כל פעם שהוא יתייאש הוא יתפטר מראשות ממשלה? זה לא כל כך סביר.
באחרונה התפרסמה ידיעה בתקשורת שליברמן ורשימת 'כחול לבן' חתמו על הסכם עודפים. נתניהו שסימן אותו כאיש שמאל טען כי זו ההוכחה כי הוא באמת איש שמאל. נזכיר שפעם הוא היה במפלגת הליכוד ביתנו ונחשב לאיש ימין. האיש כניראה לא רק מתפטר סידרתי אלא גם מחליף דעות סידרתי.
פעם הוא מחליט שהוא יושב באותה ממשלה עם נתניהו ופעם הוא מחליט שהוא לא ישב באותה ממשלה עם נתניהו וקורץ ל"כחול לבן". אומרים עליו שהוא לא מצליח להינעל על דעה אחת מסוימת. אז לפני שליברמן רוצה לרוץ שוב לראשות הממשלה שיחשוב האם הוא מסוגל לשאת באחריות ולהגן על מדינת ישראל בלי לברוח באמצע, בלי להתפטר ולגבש דעה מוצקה ולא לחפש כל הזמן אלף ואחת סיבות לכך שזאת לא אשמתו ואחרים גרמו לו להחליט בכך.
