שלום מיכאל, אנחנו אמנם מכירים, אבל בוא ספר לקוראים שלנו קצת על עצמך.
"אני בן 31, נשוי פלוס שניים חמודים, עשיתי שירות קרבי בחיל המודיעין, כמו כולם, אתה יודע. היום מסיים תואר בהנדסת תוכנה".
איפה נעלמת כל השנים? ומה קרה שהחלטת לחזור?
"אלה שאלות שאי אפשר לענות עליהם כל כך בקצרה, אך אנסה: לטעמי, זמר/מוזיקאי, הם לא אלו שמחליטים מתי עליהם לעזוב ומתי עליהם לחזור, אלה אך ורק הרייטינג שלהם, כלומר, ההתעניינות של הקהל בהם, ביצירה שלהם".
אז מה מבדיל אותך מ-50 זמרים אחרים ש"נולדים" מדי יום?
"כאחד שהגיע לישראל כילד, בן לעלייה הרוסית, הגענו עם תרבות מסוימת שלא תמיד מתקבלת בעיני אחרים בארצנו האהובה, למשל באופן השירה "סובייטי" הוא ממש "לפי הספר", לעומת סלסולים בשירה הים תיכונית. הבעיה העיקרית, שרוב הזמרים יוצאי ברית המועצות הופכים מהר מאוד ללא רלוונטיים, בגלל מבטא מצחיק או אי ידיעת השפה (מה שבעיני גרוע יותר מכל!). לסיכום, אין עתיד לזמר ששר בארץ ברוסית".
איך בכל זאת חוזרים?
"ואחרי זמן מה החלטתי לעשות ניסוי קטן, כתבתי תרגום קצר לשיר בשפה הרוסית, ידוע מאוד, לשפה העברית, כך לשמחתי גיליתי שהקהל ממש אהב את זה להיום הסרטון עומד על 105 אלף צפיות. הבנתי שזה משהו מיוחד, יכול להיות שסוף סוף מצאתי את הדובדבן לקצפת".
כמה זמן אתה משקיע בשירה?
"האינטואיציה לענות, את כל הזמן, אני שר לילדי התאומים, לאשתי היקרה מכל, לפעמים אני עונה לאנשים בשירה, אני כמעט ולא שומע שירים מוקלטים (רק אם אני ללמוד את המילים) אלה שר את השירים שאני אוהב לבד,וכשאומרים לי לשתוק כבר (קורה מדי פעם), אני חושב על שיר בראש, שהוא מתנגן (דומה לסכיזופרניה במידה מסוימת)".
מה אתה הכי אוהב בעיר שלנו, ומה אתה הכי לא אוהב בה?
"אני מאוד אוהב שהעיר שלנו מתפתחת כל הזמן! אי אפשר לזהות אותה באיזורים מסוימים, בעיני זה מדהים, כמו כל זוג צעיר, אני מאוד מצוברח ממחירי הדיור הגבוהים, ומזה שאין מענה כבר כמה שנים בנושא הזה, אף על כך שאני אוהב את העיר הזאת ולא ידעתי אחרת מאז שגיליתי ארצה, אולי נאלץ לעזוב בעוד זמן מסוים. כמו כל זוג צעיר, אני מאוד מצוברח ממחירי הדיור הגבוהים, ומזה שאין מענה כבר כמה שנים בנושא הזה, אף על כך שאני אוהב את העיר הזאת ולא ידעתי אחרת מאז שגיליתי ארצה, אולי נאלץ לעזוב בעוד זמן מסוים. ולא גרתי באחרת מאז שעליתי ארצה".
