הפרישה של ברוך דגו לפני שבועיים הובילה את מדור הספורט של אשדוד10 לבחור את עשרת הכדורגלנים הכי טובים בהיסטוריה של אשדוד. העיר שלנו כידוע, התברכה בעשרות כשרונות מופלאים, שהצליחו בארץ וגם באירופה. עתה הגיע הזמן לבחור את המוצלחים ביותר. על המקום הראשון כנראה שאין ויכוח. לדעת פרשנים רבים, חיים רביבו הוא גדול שחקני ישראל בכל הזמנים, אדרבא ואדרבא, באשדוד. גם אחיו הצעיר דויד, מלך מבשלי ליגת העל בכל הזמנים, התברג ברשימה המכובדת, המורכבת משישה בוגרי מחלקת הנוער של מכבי עירוני אשדוד, שניים מהפועל ושניים ממ.ס.
יש לציין כי למעט אלון חזן, כל השחקנים שנבחרו, החלו לשחק משנת 1990 ואילך. הסיבה לכך נעוצה בתקשורת הספורט המצולמת, שנכנסה לחיינו בתחילת שנות התשעים ובזכותה זכינו לראות כדורגל בשידורים ישירים ובמנות גדושות. עוד פרמטר שיש להתחשב בו, הוא הצלחת השחקנים בקבוצות גדולות יותר מהפועל אשדוד, עירוני אשדוד ומ.ס אשדוד. מהסיבה הזו שמם של שחקנים כמו יגאל זריהן ונאור גלילי, אגדות אשדודיות ידועות, הושמט מהרשימה. למעשה, הסיבות המרכזיות לבחירת השחקנים ולדירוגם, הן הצלחות בליגות אירופאיות בכירות ובקבוצות גדולות בליגת העל, תארים, שערים, בישולים והופעות בנבחרת ישראל.
מקום 10 – אייל אלמושנינו
הקשר אחורי/בלם פרש ממשחק פעיל לפני כתשע שנים. אלמושנינו גדל בנוער של עירוני אשדוד, עלה לבוגרים ושיחק במדיה שבע שנים ועוד עונה במדי מ.ס, הקבוצה שאוחדה. בשנת 2000 עבר למכבי חיפה, שם שיחק כשלוש עונות וזכה איתה באליפות המדינה. שיא הקריירה שלו היה ללא ספק ההופעה עם חיפה בליגת האלופות בשנת 2002, במסגרתה זכה לשחק ב'אולד טראפורד' נגד מנצ'סטר יונייטד, כאשר לאחר המשחק קיבל שבחים מהמאמן הסקוטי האגדי אלכס פרגוסון שאמר על אייל: "התרשמתי מאוד ממספר 26".
לאלמושנינו הופעה אחת בנבחרת ישראל הבוגרת ועוד חמש הופעות בנבחרת האולימפית. אחרי שלוש שנים בחיפה, חזר למ.ס אשדוד לעוד חמש עונות ולאחר מכן, עבר להפועל כפר סבא, בני לוד, מכבי באר שבע ועירוני קרית מלאכי. הוא לא היה מבקיע גדול ומהקריירה הנהדרת שלו, נזכור את המשחק האלגנטי, המסירות המדויקות והאגרסיביות בה נהג לשחק.
מקום 9- משה אוחיון
הקשר המחונן, שכיום מוביל (יחד עם רוני אוואט) את הצוות המקצועי של מ.ס אשדוד, החל את הקריירה במ.ס ונחשב לסמל הגדול שלה. עונת הבכורה שלו בבוגרים הייתה בשנת 2000 והוא המשיך לשחק במ.ס כשש שנים, במהלכן הוביל את הקבוצה להשתתפות היסטורית בגביע אופ"א. ב-2007 חתם אוחיון בוינטרטור, מליגת המשנה בשווייץ, שם שיחק כשנתיים, כאשר בעונה השנייה מונה לקפטן הקבוצה. לאחר ההרפתקה השוויצרית, חזר למ.ס, לחצי עונה ולאחר מכן חתם בבית"ר ירושלים, שהייתה אז האלופה ומחזיקת הגביע.
משלא מצא את מקומו בבית"ר, חזר אוחיון לקבוצת נעוריו באשדוד, שם מונה לקפטן. בשנת 2011, לאחר עונת השיא שלו, בה כבש 17 שערים והוביל אותה למקום הרביעי בליגה, ניסה את מזלו שוב מעבר לים. הפעם עבר לקבוצת הפאר הפולנית לגיה ורשה. לאחר חצי עונה עבר ללוצרן מליגת העל בשוויץ. בקיץ 2012 חתם אוחיון באנתורזיס פמגוסטה מהליגה הקפריסאית ושיחק שם שנתיים, תחת המאמן הישראלי רוני לוי. לאחר תום חוזהו, חזר לארץ לקבוצת הפועל ת"א בה שיחק שתי עונות. בשנת 2016 שוב חזר לקבוצת נעוריו ועזר לה להעפיל חזרה לליגת העל. סך הכל כבש אוחיון בארץ 42 שערים. באמתחתו 12 הופעות במדים הלאומיים ועוד 24 בנבחרת האולימפית. בשנת 2018 פרש ממשחק פעיל ונשאר בצוות המקצועי של מ.ס. מהקריירה העשירה שלו נזכור את האופי החזק ואת יכולת המנהיגות, אותם הוא מביא כמובן לקריירת האימון הטרייה שלו.
אוחיון אמר השבוע: "כבוד גדול להיות ברשימה של כל הגדולים. יש המון רגעים גדולים בקריירה. מהשער הראשון בדקה ה-90 נגד הפועל פ"ת ולהישארות ב-2008, כאשר הייתי מלך השערים של הקבוצה עם 17 שערים ו-9 בישולים. אולי העונה הכי גדולה לקשר 50/50. וכמובן ההישארות בליגה בתור מאמן".
מקום 8- דוד רביבו
דוד רביבו גדל במחלקת הנוער של מכבי עירוני אשדוד ונרכש על ידי מכבי ת"א בעודו שחקן נוער. המאמן האגדי אברהם גרנט היה זה שהעלה אותו לקבוצת הבוגרים ולאחר שלוש עונות במדים הצהובים, במהלכן זכה בגביע הטוטו, חתם דוד במ.ס אשדוד, במדיה שיחק תשע עונות ברציפות והוא נחשב לאחד מהסמלים של הקבוצה.
בשנת 2009 עבר להפועל ב"ש, שם שיחק שנתיים ואז חזר למ.ס אשדוד לשתי עונות נוספות. משם עבר לבית"ר ירושלים וכשמיעט לשחק, עבר להפועל חיפה, ממנה עבר לבני לוד מהליגה הלאומית. לאחר עונה בלוד, חתם בהפועל מרמורק מליגה א', עימה העפיל לליגה הלאומית. לאחר מכן, עבר להפועל בני אשדוד ואז לאדומים אשדוד ולאחרונה חתם בעירוני בית דגן מליגה ב' דרום, בה אמור לפתוח את העונה הקרובה.
לדוד רביבו ישנם 107 בישולים והוא נמצא במקום הראשון בכל הזמנים בקטגוריה הזאת. בנוסף, כבש 68 שערים בליגת העל. יש לו גם שלוש הופעות במדי נבחרת ישראל הבוגרת. יותר מכל נזכור מדוד רביבו, את הבעיטות החופשיות הנהדרות שלו ואת המסירות המדויקות, שזיכו אותו כאמור, בתואר המכובד, מלך הבישולים של ליגת העל.
לאתר הרשמי של מ.ס, אמר לאחרונה דוד: "המשחק הכי זכור לי זה תוצאת 3-3 נגד מכבי נתניה בעונת 2008/9. הי"א היה יחסית מלא, כבשתי צמד לשטראובר, כולל שער מ-25 מטרים."
מקום 7- עופר טלקר
המגן הימני הנהדר גדל במחלקת הנוער של מכבי עירוני אשדוד ובשנת 1990 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת, בה היה שותף בכיר לעלייה ההיסטורית לליגה הראשונה בשנת 1993. לאחר העונה בליגה הבכירה עם עירוני, נרכש על ידי הפועל חיפה, בה שיחק שבע שנים. טלקר היה שותף לאליפות היחידה בהיסטוריה של הפועל חיפה בעונת 1998/9 וכבש את השער החשוב ביותר, במשחק העונה נגד מכבי חיפה, ארבעה מחזורים לסיום הליגה, בקרית אליעזר בניצחון קבוצתו בתוצאה 0-1. תואר נוסף שזכה בו היה בשנת 2001 עם הפועל חיפה- גביע הטוטו.
בשנת 2002 עבר טלקר לבית"ר ירושלים, במדיה שיחק ארבע עונות והיה אהוב מאוד על הקהל. לאחר מכן חתם במכבי נתניה וממנה עבר להפועל כפ"ס. לפני 10 עשר שנים פרש ממשחק פעיל. בסך הכל כבש בליגה הבכירה בישראל 52 שערים, שזה נתון יפה בהתחשב בעמדה ששיחק בה. באמתחתו 23 הופעות בנבחרת הלאומית, בהן כבש שער אחד. כמו כן, יש לו 28 הופעות במדי הנבחרת הצעירה. טלקר ידוע כאחד המגנים הימניים הטובים בכל הזמנים ונזכור מיכולתו את הפריצות באגף ימין, את ההגבהות המדויקות, את היכולת הטכנית ואת המהירות.
טלקר אמר השבוע: "שיא הקריירה זה כמובן האליפות עם הפועל חיפה. משחק שזכור מאוד זה עם נבחרת ישראל מול ספרד באיצטדיון 'סנטיאגו ברנבאו' מול 80 אלף איש. וכמובן משחק הדרבי המפורסם באשדוד שבו הבקעתי שער ניצחון בדקה ה-90 מול הפועל אשדוד."
מקום 6- ז'אן טלסניקוב
ז'אן גדל במחלקת הנוער של מכבי עירוני אשדוד ועלה לקבוצה הבוגרת בשנת 1990. כמו עופר טלקר, טלסניקוב היה שותף בכיר לעלייתה ההיסטורית של עירוני אשדוד לליגה הבכירה בשנת 1992. אחרי שש עונות רצופות בעירוני, חתם הקשר האחורי המצוין בקבוצת בית"ר ירושלים, שהייתה מאריות הליגה. במדי בית"ר, זכה טלסניקוב בשתי אליפויות נפלאות, כאשר היה שחקן הרכב, יחד עם אגדות 'בית"ריות' כמו אלי אוחנה, יוסי אבוקסיס, אישטוואן פישונט, סרגיי טרטיאק ודויד אמסלם. בנוסף, זכה עם בית"ר בגביע הטוטו. אחרי ארבע שנים בבירה, ניסה ז'אן את כוחו בליגה הסקוטית הראשונה, כאשר חתם בקבוצת 'דנדי יונייטד' ושיחק שם למשך עונה, בה כבש 3 שערים. לאחר מכן, חזר לבית"ר ירושלים, בה היה אחד מאהובי הקהל וכעבור שתי עונות, חתם במ.ס אשדוד, ממנה עבר להפועל ירושלים ובשנת 2007 פרש ממשחק פעיל.
טלסניקוב זומן לסגל נבחרת ישראל לראשונה בשנת 2008 ויש לו 21 הופעות במדים הלאומיים, בהן כבש ארבעה שערים. אוהדי הכדורגל יזכרו מז'אן, עם הסיפרה 4 על הגב, את האהבה שלו למשחק, את המשחק הבלתי מתפשר שלו, את האגרסיביות והעקשנות ואת העובדה שנתן את כל כולו בכל קבוצה בה שיחק.
על בחירתו, אמר ז'אן ל'השבוע באשדוד': "כבוד גדול. תודה." לשאלה, מה הוא הרגע הגדול בקריירה שלו, השיב: "שלושה רגעים גדולים בקריירה שלי: 1. שחקן הרכב של נבחרת ישראל, נגד ספרד ברמת גן- 50,000 צופים שרים את ה'תקווה', מאוד מרגש. חלום שהתגשם. 2. האליפות השנייםה עם בית"ר- החגיגות בטדי. 3. משחק עלייה עם עירוני אשדוד מליגה ארצית לליגה הבכירה והפיכה לקפטן הבוגרים בעירוני."
מקום 5- עמיר תורג'מן
אולי החלוץ האשדודי הטוב בכל הזמנים. גדל במחלקת הנוער של מכבי עירוני אשדוד וכשהיה בן 17 בלבד, עבר בהשאלה למחלקת הנוער של מכבי ת"א. את הופעת הבכורה שלו בבוגרים של מכבי ת"א ערך בשנת 1990 ולאחר שלוש עונות במדיה, כולל אליפות בעונת 1992/3, חזר לעירוני אשדוד והחל לפרוע שטרות. בעירוני שיחק שלוש עונות ברציפות, במהלכן, הבקיע לא פחות מ-53 שערים. בעונת 1994/5 זכה (יחד עם חיים רביבו), בתואר מלך השערים של הליגה ומיתג את עצמו כאחד החלוצים הטובים בישראל. בשנת 1995 לאחר שעירוני ירדה ליגה, עבר להפועל חיפה ועונה לאחר מכן, למכבי חיפה. בשנת 1997 חזר לעירוני אשדוד, לשתי עונות מוצלחות, בהן כבש 24 שערים. לאחר מכן, נרכש על ידי הפועל חיפה, בדיוק לאחר שזכתה באליפות והיה שותף במשחקיה בגביע אירופה, בהם כבש שערים מכריעים.
לאחר שנתיים בהפועל חיפה, חזר תורג'מן למכבי ת"א ובשתי עונות במדי הצהובים מת"א, היה שותף לזכיות בגביע המדינה ובתואר אליפות המדינה. ממכבי, עבר החלוץ הפורה לבית"ר ירושלים ומשם, למ.ס אשדוד. לפני הפרישה הספיק לשחק בהכח מכבי ר"ג ובהפועל נצרת עילית מהליגה הלאומית. סך הכל כבש תורג'מן בליגת הבכירה 144 שערים, נתון שמסביר באיזה חלוץ ענק מדובר. באמתחתו 13 הופעות בנבחרת ישראל הבוגרת, בהן כבש שני שערים. בנוסף, שיחק 17 משחקים בנבחרת האולמפית והבקיע 7 שערים. נזכור ממנו את יכולת הכיבוש המופלאה שלו, את המהירות ואת המקצוענות בה שיחק. תורג'מן אמר לגבי הרגעים הכי גדולים בקריירה שלו: "אליפות עם מכבי ת"א והמשחקים באירופה."
מקום 4- ניר ביטון
השחקן היחיד ברשימה שעדיין פעיל. מעבר להיותו פעיל, ביטון שגדל באקדמיה של מ.ס אשדוד, נמצא בשיא הקריירה שלו ושווי כרטיסו מוערך בלמעלה משני מיליון אירו. בשנת 2009 ערך ניר ביטון, המתנשא לגובה של 1.95 מטרים, את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של מ.ס ומהר מאוד הבינו בקבוצה איזה יהלום יש להם ביד. כעבור שלוש עונות במדי מ.ס, יצא ביטון להתרשמות בקבוצת הפאר האנגלית (כיום אלופת ה'פרמייר ליג'), מנצ'סטר סיטי, במהלכה שותף במספר משחקי אימון והציג יכולת טובה, אך על פי דיווחים, העיסקה לא הבשילה מאחר וביטון לא השיג רישיון עבודה באנגליה. לאחר מכן, חזר ביטון לעונה נוספת במ.ס ובסך הכל שיחק 121 משחקים במועדון האשדודי, בהם כבש 14 שערים.
בשנת 2013 נמכר ביטון לקבוצת הפאר הסקוטית, סלטיק ריינג'רס, בה הוא משחק עד היום. באמתחתו שש תארי אליפות, שני גביעי מדינה וארבעה גביעי ליגה במדי סלטיק. בנוסף, היה שותף להעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות ופתח בהרכב נגד הקבוצות ברצלונה, באיירן מינכן, מילאן ועוד. סך הכל כבש תשעה שערים במדי אלופת סקוטלנד והוא נחשב אהוד מאוד על הקהל הקנאי של הקבוצה. לביטון יש 23 הופעות בנבחרת ישראל הבוגרת, בהן כבש פעמיים והוא נחשב לאחד השחקנים החשובים בנבחרת הלאומית. כמו כן, יש לו 21 הופעות בנבחרת האולימפית, בהן כבש שני שערים.
ביטון, שבאוקטובר יהיה בן 28 ומשחק בעמדת הקשר האחורי, ידוע בעיקר בזכות משחקו המדויק, השקט והאגרסיבי. כמו כן, הינו אדם צנוע, שלא מרבה להתראיין, עובד קשה ומגלה שיפור במשחקו בכל שנה שעוברת.
מקום 3- ברוך דגו
דגו נולד באדיס אבבה שבאתיופיה ובגיל צעיר עלה ארצה וגדל במחלקת הנוער של מכבי עירוני אשדוד, טרם האיחוד. דגו הספיק לשחק בקבוצה המאוחדת ובשנת 2000 נמכר לקבוצת מכבי ת"א. עונת השיא שלו הגיעה בשנת 2003 כאשר כבש 14 שערים, בישל עוד 12, הוכתר כשחקן העונה וזכה בתואר אליפות המדינה יחד עם מכבי ת"א. בנוסף, זכה במכבי ת"א בשלושה גביעי מדינה ואף זכה לשחק בליגת האלופות ולהבקיע ארבעה שערים במפעל היוקרתי.
בשנת 2005 עבר דגו לקבוצת הפועל ת"א וזכה עימה בשני גביעי מדינה. לאחר מכן, עבר למכבי נתניה ומשם ניסה את כוחו בליגה הקפריסאית, בה שיחק בשתי קבוצות, פמגוסטה (אותה אימן דאז ניר קלינגר) ואפולון לימסול. בקיץ 2011 חזר ברוך דגו לישראל וחתם אצל העולה החדשה לליגת העל הפועל רמת השרון וסייע לה להישאר בליגה. בעונה שלאחר מכן, חתם דגו בהפועל ראשון לציון מהליגה הלאומית, ממנה עבר לשחק בהפועל אשקלון, אף היא מהלאומית. בשנת 2017 חזר דגו לקבוצת נעוריו, מכבי עירוני אשדוד ששיחקה בליגה ב' דרום ב' ובעונה החולפת עזר לה להעפיל לליגה א'. הוא נחשב לשחקן היחיד ששיחק ב'עירוניה' לפני ואחרי האיחוד. דגו, שהודיע על פרישה לפני כשבועיים, כבש בליגת העל בסך הכל 53 שערים ויש לו שתי הופעות בנבחרת ישראל. כמו כן, שיחק 12 פעמים בנבחרת האולימפית וכבש שני שערים. נזכור ממנו את המהירות, הכישרון והצניעות המופלאים שלו.
דגו אמר השבוע על הבחירה בו במקום השלישי: "כבוד הוא לי ותודה רבה על הבחירה. כמובן שמח, גאה ומודה על הזכות להיות בין השחקנים הגדולים שגדלו באשדוד. שמח שייצגתי את העיר אשדוד בכל מקום שהייתי בו ושיחקתי בו." כשנשאל מה הרגע הגדול בקריירה שלו, השיב: "למרות שהיו רגעים משמחים, אם זה זכייה באליפות ובגביעי מדינה, אבל הרגע הכי גדול, הוא לגמרי שני השערים נגד אייאקס בליגת האלופות, בניצחןן 2-1. רגע בלתי נשכח וחרוט לעולמי עד בלבי."
מקום 2- אלון חזן
אחד מהסמלים הכי גדולים והמייצגים של הכדורגל האשדודי. חזן גדל במחלקת הנוער של הפועל אשדוד ובגיל 16 עבר לנוער של הפועל פ"ת ובשנת 1984 עלה לראשונה לבוגרים של הפועל פ"ת, עימה זכה בגביע הטוטו בשנת 1986. כעבור שנתיים חזר לקבוצת נעוריו, הפועל אשדוד ושיחק איתה בליגה השנייה עונה אחת שלאחריה, חזר שוב להפועל פ"ת, הפעם כשחקן בכיר, שזכה בשני גביעי טוטו נוספים בפ"ת. בנוסף, בשנת 1992 זכה עם הקבוצה בגביע המדינה, כאשר בישל שני שערים במשחק הגמר ונבחר למצטיין במשחק.
לאחר הזכייה בגביע, עבר חזן לקבוצת מכבי חיפה והיה משחקניה המובילים, כששיחק אצלה ארבע שנים, במהלכן, זכה באליפות ובשני גביעי מדינה. בעונת האליפות המדהימה של הירוקים בשנת 1994, שהסתיימה ללא הפסד (שיא שלא נשבר עד היום), בישל 16 שערים, כבש עוד שמונה ונחשב לאחד השחקנים הטובים בארץ באותה תקופה. בשנת 1996 עבר חזן לקבוצת הפועל ת"א ובעונה שלאחריה, עבר לעירוני אשדוד. לאחר מכן, חתם בקבוצת ווטפורד מליגת המשנה באנגליה ועזר לה להעפיל ל'פריימר ליג'. בשנת 1999 חזר חזן לארץ וחתם במ.ס אשדוד, בה שיחק חמש שנים ברציפות והודיע על פרישה בגיל 36.
במהלך הקריירה המפוארת שלו, כבש חזן 77 שערים בליגה הבכירה בישראל. באמתחתו 72 הופעות במדי נבחרת ישראל, במהלכן הבקיע חמישה שערים, אחד בלתי נשכח מול ספרד באיצטדיון ר"ג, במסגרת מוקדמות 'יורו' 2000 כאשר קיבל מסירה מחיים רביבו, עצר את הכדור ושלח 'ימנית' אדירה לחיבורים של השוער האגדי סנטיאגו קאניזרס. חוץ מהשער המדהים הזה, נזכור מחזן, ששיחק בעמדת המגן הימני והקשר, את הפריצות הסוחפות שלו, את הספורטיביות שבה נהג ואת האגרסיביות הבלתי מתפשרת. אגדה אשדודית אמיתית. חזן, המשמש היום כעוזר מאמן של נבחרת ישראל, נשאל על הרגע הכי גדול שלו בקריירה והשיב: "רגע השיא שלי זה הזימון הראשון לנבחרת ישראל. חלום ילדות שהתגשם ומה שבא אחריו זה בונוס."
מקום 1-חיים רביבו
הקשר ההתקפי, בעל רגל שמאל האימתנית, נבחר לאחד מחמשת השחקנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים ויש הרבה שיגידו שהוא הגדול מכולם. האח הבכור למשפחת רביבו, גדל במחלקת הנוער של הפועל אשדוד ובגיל 16 עבר לנוער של גדנ"ע יהודה. משם עבר לבני יהודה ובגיל 18 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה משכונת התקוה, בה שיחק שלוש עונות, במהלכן זכה בגביע הטוטו והלהיב את הקהל הכתום. בשנת 1993, עבר להפועל ת"א ונחשב לאחד הכוכבים הגדולים בליגה, כאשר בישל 16 שערים באותה עונה. בעונה שלאחר מכן, חתם במכבי חיפה והיווה תחליף הולם לראובן עטר, שעבר ליריבה העירונית. רביבו שיחק במכבי חיפה שתי עונות, במהלכן הוכתר פעמיים ברציפות כמלך השערים של הליגה וזכה במדי הירוקים בגביע המדינה.
בשנת 1996 עבר רביבו לקבוצת סלטה ויגו הספרדית ומהר מאוד הפך לאהוב הקהל, כאשר עזר לקבוצה להתברג בצמרת ה'לה ליגה'. היכולת המופלאה של רביבו גרמה להתעניינות בו מצד ברצלונה ומאמנה דאז, לואי ואן חאל. הוא שיחק בסלטה במשך ארבע שנים, בהן כבש 23 שערים והוביל את הקבוצה לרבע גמר גביע אופ"א, כולל שער בלתי נשכח, לאחר 'סלאלום' משמאל לימין, ב'אנפילד' מול קבוצת הענק האנגלית ליברפול. לאחר ההרפתקה הספרדית, עבר חיים תמורת סכום עתק, לקבוצת פנרבחצ'ה הטורקית, במדיה זכה באליפות טורקיה, כשכבש 22 שערים, בישל עוד 16 ונבחר לכדורגלן העונה בטורקיה. רביבו זכה גם לשחק ולהבקיע בשלב הבתים של ליגת האלופות ובתום שלוש שנים ב'פנר', חצה את הכביש ועבר ליריבה השנואה גלאטסריי. בשנת 2003 חזר הביתה וחתם במ.ס אשדוד, בה שיחק 13 משחקים, בהם כבש שישה שערים ובישל שישה נוספים. לאחר חצי עונה באשדוד פרש ממשחק פעיל. סך הכל כבש בישראל 81 שערים. בספרד ובטורקיה כבש 55 שערים.
במדי נבחרת ישראל לרביבו יש 67 הופעות, בהן כבש 15 שערים. נזכור ממנו את בעיטות הפגז שלו ברגל שמאל, את ה'דריבל' הנהדר, בו חתך משמאל לימין, את חדוות המשחק ואת החיוך שגרם לאוהדי הכדורגל בארץ ובאירופה להתאהב בו.
