חייו של אלברט נחמני, בן 60 מאשדוד ניצלו לאחר שרופאת משפחה ואחות בסניף הכללית ברובע י"ג ביצעו בו החייאה בזמן. "התעוררתי בחמש בבוקר היה לי כאבים בחזה וחזרתי למיטה להניח את הראש, לא הצלחתי להירדם בשבע בבוקר שוב פעם חזרו הכאבים" משחזר נחמני." התקשרתי לאשתי שהייתה כבר בדרך לעבודה וביקשתי שתבוא לקחת אותי לקופת חולים, אבל הרגשתי רע ולא חיכיתי לאשתי, נכנסתי לאוטו ונהגתי לסניף קופת חולים. זה 4 דקות נסיעה".
בסניף הייתה באותו הזמן האחות אינה שוורצמן ורופאת המשפחה, ד"ר אליטה בבושקין שהחלה את עבודתה מוקדם. "נכנסתי לחדר האחות" ממשיך נחמני. "כי הייתי בטוח שאין רופא במרפאה הרופאים מתחילים לקבל חולים בשמונה בבוקר והיה מוקדם. האחות אמרה לי ' בוא נלך לרופאה במקרה היא הגיעה מוקדם,' נכנסתי לרופאה סיפרתי לה שאני לא מרגיש טוב, שיש לי כאבים חזקים ביקשה מהאחות שתעשה לי א.ק.ג. בתוך כדי א.ק.ג שהם עושים לי אני שומע אותה אומרת לאחות תזמיני נטן דחוף, התחלתי להזיע כאבו לי הידיים, התמונה האחרונה שאני זוכר, שאני שוכב על המיטה והראש שלי נשמט ימינה, ויצא לי מהפה, לא יודע ריר רוק אין לי מושג מה זה ומאז אני לא זוכר שום דבר, התעוררתי בטיפול נמרץ באסותא, אחרי זה סיפור לי שהרופא והאחות התחילו לעשות לי החייאה עם מכות חשמל ועיסויים כמובן עד שהגיע נט"ן, ומנט"ן הבנתי כשהם הגיעו הם המשיכו, הכניסו אותי לצינתור באסותא ואחרי צינתור הכניסו לי קוצב לב, והיום אני עם קוצב".
בחודש הבא יחגוג נחמני 61, נשוי אב ל- 5 וסבא ל- 5 נכדים. הוא גמלאי צה"ל שעבד עד לפני כשנה בחברת אפיקים מספר שהיה אדם בריא. "לפני שנה וחצי התחילו בעיות בלב ועברתי צינתורים". הוא מבקש להודות לאחות ולרופאה שהצילו את חייו. "הייתי בדרך לעולם הבא והן החזירו אותי לחיים והצילו אותי. הבנתי שכל הצוות התרגשו כשהצליחו בהחייאה. גם המנהלת פנינה צור. כולם התרגשו שהצליחו להציל חיים. אני מבקש להודות להן".
"במקרה של מועקה בלב להזמין אמבולנס"
ד"ר בבושקין מספרת על האירוע: "הוא הגיע בשעות שאני לא אמורה להיות שם, הוא הרגיש כאבים בחזה בחמש בבוקר, החליט לא להזמין אמבולנס והמתין עד שמרפאה תיפתח, בשעות האלה יש רק אחות שלוקחת דמים, ובמזל התחלתי לעבוד מוקדם. הייתי עם מטופל כשהוא דפק על הדלת ואמר שיש לו כאבים בחזה, לקחתי אותו לאחות והדלת סגורה כי היא לוקחת דמים, אמרתי לו לשכב ולעשות לו א.ק.ג. וכשהתחיל לעשות א.ק.ג. ראיתי סימנים שיש בעיות בלב משהו לא בסדר, תוך כדי ניגשתי לחדר הכנתי טיפול הזמנו נט"ן תוך כדי שיחה עם נט"ן הוא הפסיק לנשום, איבד הכרה על המיטה, אז התחלנו החייאה אינה ואני החזקנו אותו בחיים עד שנט"ן הגיע. בבית החולים הוא חזר להכרה".
איך ההרגשה להציל חיים?
"טוב שהצלנו, אבל באותו רגע ההרגשה לא הייתה משהו להתחיל ככה את הבוקר ולהמשיך אח"כ לעבוד 8 שעות .זה הפרס שלנו, למרות הלימודים שלנו זה לא שיגרתי וטוב שהצלחנו אותו אם לא היינו מצליחים ההרגשה הייתה יותר גרועה. אני מקווה שלא נצטרך יותר לבצע החייאה אבל טוב שהצלחנו להציל אותו. בכלל במקרה שאדם מרגיש מועקה ולחץ בחזה לא לחכות ולהזמין אמבולנס. כל דקה חשובה במקרה כזה".
"הרגע הזה של הצלת חיים שווה״
האחות אינה שוורצמן מספרת: “התחלתי לעבוד בשעה שבע קיבלתי את המטופל הראשון. אלברט דפק בדלת ואמר שיש לו לחצים בחזה" היא מספרת. "ד"ר בבושקין נתנה לו אספירין והחלה לטפל בו. צוות הנט"ן ביקש לשאול אותה משהו והעברתי לה את הטלפון. הייתי לידה וראיתי שהחולה איבד הכרה, התחלנו שתינו לעשות לו עיסוי לב התחלפנו והתחלנו בהחייאה לא היה לו דופק".
כיצד היית מסכמת את החוויה של הצלת חיים?
"כאחות מרפאה לא יצא לי לעשות החייאה היה לי מקרה אחד עם מטופל שהיה לו התקף לב, העברתי אותו לנט"ן הם ניסו לעשות לו החייאה ולא הצליחו, וזה המקרה השני ותודה לאל. שהצלחנו ברגע שאת עושה עיסוי את רואה שהבנאדם לא מגיב אני מכירה אותו הרבה שנים, הבנאדם בן 60, זה לא פשוט גם פיזית וגם לא נפשית כשאת רואה שבנאדם הולך למות ואת עושה משהו שאת צריכה לעשות בתנאים שאת נמצאת זה קשה. כשהוא חזר אלינו אני אמרתי הרגעים האלה של הצלחת חיים מרגש. כל השנים האלה שאני עובדת 20 שנה זה היה שווה זה רגע שאת מרגישה ששווה לעבוד במקצוע הזה, מבחינתי אני עשיתי את שלי. אני מאחלת לו שיהיה בריא עד 120”.
