חלפו להם שנתיים מאז נהרג גיא מתחשמלות, רק בן 15 היה במותו. אמש ערכו הוריו אזכרה מרגשת ושונה לילד שאיבדו. ההורים של הילד עמדו בכניסה לפארק אשדוד וחילקו ממתקים ושתיה לכל מי שעבר שם. ככה הם בחרו לשמח אחרים ביום העצוב שלהם.
האם שיתפה שיר שכתבה על האבל שלה יום לפני האזכרה:
האם אני פוחדת שהמחר יגיע? אני פוחדת, אבל היום הזה בהחלט יהיה. האם יכולה להתמודד עם הפחד? האם יכולה לשנות את העבר? את העבר אין להחליף לקנות או למכור. אפחד מן היום הזה עד סוף ימי. שונאת את המועד. אעשה את כל המוטב שלא יהיה יום כזה לשום הורה. ששום יום לא ישנה את גורל המשפחות ויטיל מורא או שנואה. עבורי ועבורך, בני היום הזה הוא 365 ימים, כפול שתיים. אבל אנו יחד ואנו חזקים, אנחנו נראה עתיד… בלעדיך ואותי ילווה המלאך הפרטי שלי גיא
