ashdod10 logo

מצור על העיר אשדוד: מחאה לגיטימית או התנהגות בריונית?

העיר אשדוד בה יש לא מעט מיוצאי הקהילה נותקה לגמרי והצירים והכניסות המרכזיים נחסמו ואין יוצא ואין בא. מאות מפגינים יוצאי אתיופיה חסמו את הכניסות לעיר במשך שעות ארוכות והבעירו אש ותקעו המונים במכוניות. חולים לא יכלו להגיע לבית החולים, אורחים לא הגיעו בזמן לאירועי חתונה וחינה, בוגרי מקיף ד' איחרו לנשף השנתי ואפילו הבבא ברוך נתקע במשך שעות כשרצה להשתתף בחנוכת בית כנסת. האם ההפגנות ישנו מצבם של בני הקהילה האתיופית בארץ שחשים, מופלים מהיחס שלהם מצד המשטרה והממסד ישתנה? ימים יגידו. סיקור נרחב מתוך המהומות
ענת ביגר | חמישי, 04 יולי 2019 22:07

מחאת יוצאי אתיופיה בעקבות הריגתו של סולומון טקה בקריית חיים בידי שוטר, לא פסחה על העיר אשדוד ויותר נכון על הציריים המרכזיים, והכניסות לעיר. אלפי בני הקהילה חסמו את הכניסות לעיר, מה שיצר עומסי תנועה גדולים ואלפי כלי רכב תקועים. המפגינים הניפו שלטים וקראו קריאות מחאה כמו "דור חדש דורש שינוי", "אנחנו דור שלא מפחד", "מדינת משטרה", וגם: "שוטר רוצח חייב להיות בפנים".

הפקקים שנוצרו התקבלו ברגשות מעורבים והיו התנגשויות בין נהגים למפגינים. אשדוד במשך שעות הייתה בעוצר. היו מי שקיבלו בהבנה את הפקקים אליהם נקלעו והביעו סולידריות עם המפגינים, והיו גם כאלו שאיבדו את הסבלנות והאמפתיה וטענו שאי אפשר לפגוע בציבור שגם ככה סובל מפקקים. כך למשל חולים שניסו לצאת או להגיע מבית החולים אסותא, לא יכלו לעשות זאת, או כאלה שמיהרו לאירועים וסידורים שונים. המשטרה יש לציין הייתה בכוחות מתוגברים במקום אולם כמו בכל ההפגנות ברחבי הארץ גם באשדוד השוטרים כמעט ולא התערבו ולא פיזרו ההפגנות ולא פתחו הצירים.

PAR 1484

יש כאלה שטוענים שעקב המהומות והאלימות שהופגנה במהלך המחאה יוצאי אתיופיה איבדו אתץ האהדה שהייתה להם. אף אחד לא אוהב שתוקעים אותו בפקקים וגורם לו לתסכול של שעות בתוך המכונית מבלי יכולת לנוע. חלק אחר טוען כי רק כך ניתן היה לשמוע למצוקות יוצאי העדה שהם חווים ובעיקר מצד המשטרה שמבצעת נגדם שיטור יתר ומה שמביא למותם של לא מעט צעירים. לאן תוביל ההפגנה הזאת ומה יהיו השלכותיה ו אם צבם של בני העדה האתיופית ישתפר? ימים יגידו.

נגש: “כשאני רואה שוטר אני בורח"

בין המפגינים היה גם אספאו נגש איש חינוך ופעיל חברתי ואבא ל- 5. "ההרגשה רעה מאוד כיוון שזה כבר פעם שנייה ושלישית ורביעית זה כבר בלתי נסבל" הוא מספר. "אני בעצמי היום חושש. אני רואה שוטר אני בורח. הגעתי למצב הזה ואני חושב על הילדים שלי. היד קלה על ההדק. זה רע מאוד. זה מזעזע. אי אפשר לדבר על זה. אין מילים לדבר על זה. נקווה שיבוא התיקון מהדרג הגבוה ביותר ונוכל לחיות כמו בני אדם. אי אפשר לתאר מצב כזה בגלל הצבע אני צריך לסבול. אי אפשר להמשיך ככה".

התחושה בקרב המפגינים בארץ כולה הייתה שאי אפשר יותר להבליג ולעבור לסדר היום. וכי לא ייתכן שהורים ידאגו שהילד שלהם יהיה הבא בתור. מותו של טקה מצטרף לסטטיסטיקה עגומה של עימותים בין שוטרים לצעירים, בעיקר יוצאי אתיופיה.

73563525

עו"ד מסלה: "להקים ועדת בדיקה"

עו"ד אייצ'לותם מסלה מאשדוד שהתמודד לעיריית אשדוד אומר שהמדינה צריכה להיכנס לעובי הקורה ולטפל בנושא הזה. "המדינה מפקירה ולא מטפלת" הוא אומר. "ואפילו לא מגנה את המקרה ואנשים חושבים שזה לגיטימי. אני פחות מאמין בהפגנות. אני חושב שהדרך צריכה להיות אחרת. הדרך לטפל בגזענות היא לא דרך ההפגנות. האלימות לא פותרת שום דבר. את לא יכולה לטפל משהו גדול באלימות והפגנות. אני חושב שאזרחי מדינת ישראל לא עשו שום עוול שלא יוכלו לחזור מעבודתם הביתה. אני חושב שצריך לפתוח בחקירה ממלכתית ולהקים וועדה ולבחון איך אפשר לטפל בזה אי אפשר להשאיר את זה ככה. אבל הפגנות לא יפתרו את הגזענות, גם ככה מסמנים אותנו שאנחנו אלימים. רק בוועדה עם אנשי מקצוע רציניים ניתן לטפל בנושא".

 

64224512351

דויט: "יש קשר בין בורות לבין גזענות"

ויש פעילים מאשדוד שהחלו גם להגיש עתירות לתלונות. עמותת "טבקה" לצדק חברתי ושוויון ליוצאי אתיופיה שיגרה מכתב למח"ש, למשטרה ולשר הממונה ודרשה השעיה מיידית של השוטר. מנכ"ל טבקה, פנטהון אספה דויט, תושב אשדוד אומר כי "אין מילים לתאר את ההרגשה. אני לא יודע מה היה שם, אבל אין הצדקה בשום אופן לשלוף נשק על נער. אנחנו עובדים עם משטרת ישראל ובונים תוכניות כדי למנוע את המקרה הבא, אבל לצערי בשטח זה לא עובד. וזה הכי מתסכל. חיים שלמים של נער ומשפחתו נמחקו. זה בלתי נסבל ונפעל בכל דרך, ובראש ובראשונה למצות את הדין עם אותו שוטר. זה מצב מאוד מפחיד, יש פה הרגשה שאנחנו לא יודעים למה לצפות, מקרה אחר מקרה וזה לא המקרה הראשון לא השני ולא השלישי שהשוטרים למעשה מתנכלים מקפחים את חייהם של צעירים אתיופים".

לדבריו, זה מצב בלתי נסבל בו מערכות המדינה לרבות מערכות אכיפת החוק "פשטו את הרגל. אנחנו במרחק קצר מאוד שהמדינה שלנו תהפוך- לרפובליקת בננות שבו לא יהיה דין ולא יהיה דיין זה מצב מאוד מאוד קשה". אספה שולח אצבע מאשימה גם כלפי המחלקה לחקירה שוטרים. "למרות המקרים הרבים שהיו ההתנהלות של מח"ש בסופו של דבר אותם שוטרים מאיימים שוטרים עבריינים יוצאים ללא פגע בסופו של דבר משתחררים אומנם כמנהגו מוציאים כל דרך מאלצת אותם להיות עבריינים וזה מחמיר את תחושת אי האמון שיש בין האזרח למערכות השונות. שוטר שהיה אמור להיות אמון על ביטחונם של אזרחים ולהגן עליהם מכל רע, פתאום הוא בעצמו לוקח את החוק לידיים יורה והורג, מה אנחנו יכולים לחשוב על זה".

62462452352

אספה כמנכ"ל טבקה , אותה הקים מספר כי מצד שני יש שיח עם גורמים בכירים במשטרה כדי למגר את התופעה. "מאז 2015 אנחנו בתהליך עמוק מאוד עם משטרת ישראל אנחנו עובדים איתם במהלך 4 שנים אנחנו באנו עם דרישות מורחקות קונקרטיות עם רשימה ארוכה בין היתר :מצלמות גוף שיתעדו מה שקורה, דרשנו גם פיקוח בשימוש טיזרים, דרשנו חינוך של השוטרים על איך הם צריכים להתנהל במקום להראות את הכוח שלהם לפני האזרח שהם צריכים לדעת שהם משרתי העם לא ההפך, ביקשנו גיוס מוגבר ליוצאי אתיופיה לקדם אותם בדרגות הקצונה, כל זה נעשה, מצלמות גוף נכנסו לתוקף .במקרה שלשום השוטר היה גם על אזרחי אם הייתה מצלמה שם או המקרה הזה היה נמנע או היינו בוודאות, יודעים מה קרה. יש מודעות היום לשיטור היתר. כזכור המפכ"ל הקודם רוני אלשיך אמר בזמנו אמירה לא מקובלת שיוצאי אתיופיה חשודים טבעיים. ואם המפכ"ל חושב ככה אז לא פלא שיש עוד שוטרים שחושבים ככה. יש תרבות של שיטור יתר. ואנחנו עובדים עם המשטרה 4 שנים לטפל בבעיה”.

ודברים השתנו?

"הרבה דברים השתנו. יש עליות ומורדות. כל פעם אנחנו מסתכלים קדימה וכל מקרה כזה מחזיר אותנו כמה שנים אחורה. לדעתי כל שוטר צריך לדעת מהו נוהל פתיחה באש וצריך לחשוב עשר פעמים לפני שהוא יורה. צריך להחמיר עם שוטרים עבריינים. זה היה יוצר הרתעה. ועוזר למנוע מקרים נוספים בעתיד. אז מצד אחד צריך לנשוך שפתיים ולנשום עמוק ולהסתכל קדימה ולחשוב איך אנחנו יוצאים מהמשבר העמוק הזה ולמנוע הזדמנות במקרים הבאים ומצד שני נמשיך לדרוש אפס סובלנות והחמרת הענישה כלפי אותם שוטרים שפגעו".

מה הלאה?

"אנחנו נעבוד מול כל גורם כדי להבטיח, לפחות לנסות להבטיח שהמקרים האלה לא יחזרו ואנחנו נפסיק האזרחים במקום לפחד מהמשטרה, האזרחים, כמו שצריך להיות יראו בשוטרים כגוף שבא לעזור שבא לסייע ואפשר לסמוך עליו ולא שצריך לפחוד כשרואים ניידת משטרה או אדם עם מדי שוטר”.

לגבי גינויי הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. תופעה קיימת בחיי היום יום, הוא אופטימי ומאמין שלמרות שיש עוד עבודה רבה ויש אפליה וגזענות בחברה הישראלית , יש שיפור. לדבריו " יש קשר בין בורות לבין גזענות אם כי בשני המקרים התוצאה דומה”.

הרב ברוך: "כולנו צריכים לעשות חשבון נפש"

הרב משה ברוך, רב הקהילה האתיופית באשדוד שהשתתף בלוויתו של טקה בקרית חיים הספיד את המנוח ואף דיבר על מצבם של בני הקהילה. "מה נדבר ומה נצטדק. מה אנחנו יכולים לומר כשאנחנו רואים את הגופה של, סלומון מונחת לפנינו" הוא אמר. "כולנו צריכים לעשות חשבון נפש מאוד עמוק. לא רק הקהילה האתיופית אלא כל החברה הישראלית. כולנו נדרשים לפשפש במעשינו. אנחנו צריכים להיות בצער מאיד גדול. הקהילה הזאת היא אחת המיוחדות ששימרה במשך 2500 שנים במסירות נפש על היהדות שלה ועדיין לא מוכנים לקבל אותנו. המנהג הזה של המקוננות זה מתקופות של בית המדרש הראשון. יש פה קהילה אמתית שמשמרת את הדברים האלו. אנחנו מתפללים לפני בורא עולם שייתן את השלום בינינו כי זה מה שאנחנו צריכים. כשגם יהודי נשפך זה לא טוב ואני מקווה שכל הגורמים הרלוונטיים יעשו את מה שצריך כדי ללמוד לקח. אנחנו יודעים שבית המקדש הראשון נחרב כשעם ישראל איבד את הזהות שלו. הקהילה שמרה באדיקות ובמסירות נפש. הכאב הוא עצום ואי אפשר להכיל אותו. אין לנו במה לנחם אתכם, רק הקב"ה יכול לנחם אתכם והקדוש ברוך הוא יאמר די לצרותינו".

ח"כ גילאון: "המשטרה מסרבת להכיר בגזענות שלה"

חבר הכנסת האשדודי, אילן גילאן הגיב בדף הפייסבוק שלו וכתב : "עוד אירוע טראגי שבו נער ישראלי ממוצא אתיופי מוצא עצמו מת בגלל שוטר שידו קלה על ההדק. עוד משפחה שמאבדת את היקר לה מכל, כי משטרת ישראל מסרבת להכיר בגזענות המערכתית שלה עצמה. עוד פעם קהילה שלמה יוצאת לרחובות כי היא חשה שהגוף שאמור להגן עליה כמו גם על שאר אזרחי ישראל עושה בדיוק ההפך, ולא רק שהוא לא מגן, הוא מסמן ויורה".

חבר הכנסת גילאון מציין כי שום שימוש סביר בכוח כשזה מגיע לאתיופים, ערבים, חרדים, או כל אוכלוסיית מיעוט אחרת. "שום הפעלת שיקול דעת. לא יורים לרגליים, לא יורים לאוויר, הורגים. כולנו יודעים את זה, ורק המשטרה והשר האחראי ממשיכים להתנער מכך. לא כל השוטרים אלימים, ממש לא, אך האלימות המשטרתית והתרבות הגזענית שמופנית כמעט תמיד כנגד אתיופים, חרדים, ערבים - היא תופעה קיימת ונרחבת, ושלא יספרו לנו סיפורים. אני עצמי חטפתי מכות משוטרים לפני כמה שנים בעת הפינוי של גבעת עמל, וראיתי לנגד עיניי את האלימות הברוטאלית."

ח"כ גילאון בפנייה לשר ארדן: "אני לא יודע עוד כמה זמן תישאר בתפקידך, אבל יש לך הזדמנות אחרונה להשאיר חותם אמיתי במשרדך, ולהכיר בתופעה הבזויה של אלימות שוטרים, של פרופיילינג ושל שיטור יתר. בעבר התכחשת לתופעה, טענת שהיא לא קיימת, סירבת להגיע לדיון בשדולה שהקמנו כנגד אלימות שוטרים, אבל אולי עכשיו, אחרי עשרות הטרגדיות בתקופת כהונתך, תעשה את הנדרש, תכיר בתופעה, כדי להתחיל לטפל בפצע העמוק הזה, ולדאוג שההורים שבתמונה יהיו האחרונים שיצטרכו לצאת לרחוב בשל מות בנם"

למעלה משש שעות נתקעו רבים בפקק בכניסה הדרומית, חלקם אנשים ששבו מיום עבודה קשה ולא הצליחו לחזור הביתה, חלקם אנשים שנתקעו בדרך לאירוע ואפילו לא הגיעו

נתקעה בדרך לנשף

הנשף התקיים בסילבר בסמוך לאשקלון. האוטובוס עם הבוגרים והבוגרות נתקע ביציאה הדרומית. רומי אברג'יל חיכתה לנשף סיום כיתה י"ב. היא נסעה לתל אביב להתלבש בשמלת הנשף המרשימה אותה עיצב עובד כהן ולהתאפר אצל המאפרת הנודעת מאי לי. רומי נראתה מדהים וכבר הייתה בדרך חזרה מתל אביב אך נתקעה שעות ארוכות בפקק בשל ההפגנה. מספרת אמא שלה אילנית "רומי חיכתה לנשף הסיום. היא נתקעה שעות ארוכות בתל אביב. חסמו כבישים ביטלו אוטובוסים. אין רכבות. אי אפשר להגיע אליה. לא היה לה מה לעשות. היא לא הפסיקה לבכות"

היא הספיקה להגיע או החמיצה את הנשף?

"היא הספיקה להגיע בערך בשעה 01:00. לא רק היא איחרה. גם החברות שלה נתקעו. רומי הייתה אמורה להגיע להסעה שיצאה מאשדוד עם התלמידים אבל לא הספיקה. גם הם נתקעו איזה שעתיים בביג.כי היה סגור הם היו צריכים להגיע לסילבר שם היה הנשף זה עניין של רבע שעה עשרים דקות אם את מגיעה עם הרכב, מסכנים הם ממש מסכנים"

"מפרגן למפגינים למרות הפקק"

חיים קקון מאשדוד נתקע בפקק ענק בדרך לאשדוד והעלה פוסט בדף הפייסבוק שלו. "אני עדיין תקוע כבר שעתיים בפקק בכביש 4 לפני ראשון לציון זאת בנוסף לשעתיים באיילון .זה המעט שאני יכול לעשות להפסקת ההפליה על צבע העור .קהילה יקרה אני אתכם ביחד עם כל עם ישראל בהצלחה אהובים". קקון, מנהל שיווק בחברת קלוד נחמיאס היה בפגישת עסקים בתל אביב " כשסיימתי את הפגישה הווייז לא נתן נתיב אז נסעתי בכביש 4 4 ועמדתי שם איזה 3 שעות זה חלק ממה שקורה במדינה הכל בסדר, הכל באהבה".

לדבריו למרות האהדה שלו למפגינים הוא נרתע לנוכח האופן האלים של ההפגנה. "אם יש מאבק אז לעשות כמו שהנכים עשו במאבק שלהם. לחסום את הכביש אבל לתת מעבר לאנשים כאלה ואחרים כמו: מוגבלים, רופאים, הורים, ילדים קטנים וכן הלאה. מחאה, מחאה אבל צריך להיות גם אנושיות, לדעתי זה די פגע במחאה".

הבבא ברוך נתקע בצומת

את הרב המקובל הבבא ברוך מנתיבות איתר דודו חן פעל חברתי ומתנדב במד"א בין מאות כלי הרכב שנתקעו בכניסה לאשדוד בעקבות המחאה של יוצאי אתיופיה. חן עם פעיל נוסף חילק ארקטיקים מים ואוכל למאות הנהגים הכעוסים. "פתאום אני מזהה את הבבא ברוך" אומר חן. "הרב נתקע 150 מטר המצומת הדרומי. הוא היה בדרך לחנוכת בית הכנסת של הרב שמואל טלדנו ברובע הסיטי בית הכנסת החדש קרוי על שמו של הדוד של הבבא ברוך.

דודו חן: "הייתי עם עוד בחור וביחד חילקנו אוכל מים וארטיקים לנהגים ולידים שהיו בתוך כלי הרכב. ואני עובר ואני נתקל בו. הוא לא חש בטוב וביקש מים קרים ובדרך לא דרך השגנו לו מים קרים. הוא ביקש שנזמין מד"א. הוא ירד עם הכיסא גלגלים וישב עליו מחוץ לרכב. הייתי איתו כשעה ולאט לא זה החל להשתחרר עזרנו לו לעלות לרכב וחזר חזרה הביתה לנתיבות".

האורחים נתקעו בדרך לחינה

כל ההכנות לטקס החינה של עדיאל כרמי ובחיר ליבה,אופיר הסתיימו אבל האורחים הרבים נתקעו בפקק ולא הצליחו להגיע מספרת האם מירי. "רוב האורחים שלנו מחוץ לעיר ואפילו הגיעו מחו"ל. החינה הייתה באולמי בל מר. את החתן הביאו באופנוע לאולם. אבל הרבה אורחים נתקעו בפקק ולא הגיעו. יש כאלו שבאו במיוחד מחופשה באילת ונתקעו. האחיינית שלי נתקעה וניסתה לנסוע בדרכים חילופיות לפי הווייז והגיעה עד רהט. נשארה בלי סוללה ומטען. היא בכתה כל הלילה. מי שכן הצליח להגיע נהנה מערב שמח. החתונה אגב תתקיים ב- 15.7.19 באולמי "אגדתא" מירי מקווה שהפעם יגיעו כל המוזמנים לאירוע. דוד שלי מהריוויירה אמר לי שהיינו צריכים לחגוג אצלו בריוויירה בלי הפגנות ובלי חשש לטילים מעזה, אבל אנחנו פטריוטים ומעדיפים לחגוג פה".

נתקעה בתחנת אוטובוס

אורית טויטו ממן, נתקעה שעות ארוכות עם ילדיה בתחנת האוטובוס בנגבה. היא סיפרה על הסיוט שעברה בתוכנית הבוקר של ניב רסקין בערוץ 12. היא הייתה בטקס סיום של מש״צים (מדריכים צעירים) ונשארה עם הילדים בתחנת האוטובוס. "הילדים היו עייפים ורעבים והיו צריכים לשירותים" היא מספרת.

אורית נאלצה להשכיב אותם על המצפות הקשות של התחנה. לדבריה היא ניסתה להתקשר לתחנת מוניות, אבל אף אחד לא רצה לצאת ולהיתקע בפקקים. בעלה שניסה להגיע היה תקוע עם המכונית בקריית גת כשמפגינים עלו וישבו על הרכב שלו והוא לא יכל להגיע. "זה פשוט ביזיון למדינה שלנו שמתנהלת בצורה כזו ונותנת להם להתנהג בצורה כזו" היא סיכמה.