מכבי אשדוד יצאה לפגרה מוקדם מכפי שציפתה, כאשר כשלה להעפיל למשחקי ה'פלייאוף' של ליגת העל בכדורסל. הקבוצה לא הצליחה ליצור המשכיות וסבלה מחוסר יציבות משווע במהלך העונה. לצד ניצחונות גדולים, ספגה תבוסות משפילות שלא השאירו לה סיכוי להתברג בצמרת הליגה. המאמן היסודי, בראד גרינברג, שנמצא בימים אלה בארה"ב, מנהל שיחות עם קבוצת הפועל ת"א, ששוקלת לתת לו את המושכות, במקום המאמן פרנקו, ששוחרר מהפועל. המאמן בן ה-65 מוערך מאוד בקרב הנהלת אשדוד והחשש הוא שאם יעזוב, גם כוכב הקבוצה, הרכז האמריקאי/מקסיקני פול סטול, שזכה עם גרינברג באליפות המדינה, במדי מכבי חיפה בשנת 2013, יעזוב גם הוא. אם מכבי אשדוד רוצה ליצור המשכיות ומסורת, עליה להציע לגרינברג את ההצעה הכי טובה ולגרום לו להמשיך כמאמן הראשי של הקבוצה.
נתון נוסף ומדאיג הוא הקהל. אשדוד נמצאת במקום האחרון בליגת 'ווינר' בכמות הקהל שמגיע לאולם ה'קריה'. הממוצע העונה עומד על 877 אוהדים למשחק בית של הקבוצה וזה לא מספיק. גם שיעור תפוסת הצופים באולם הביתי של הקבוצה הוא מין הנמוכים בליגה ועומד על 43 אחוזים בלבד. קשה לבוא בטענות לקהל האשדודי שאינו מוצא עניין במשחק הכדורסל ובליגת העל בארץ. קשה להזדהות עם קבוצה, ללא שחקני בית וזרים שמתחלפים חדשות לבקרים.
כדי להביא את הקהל האשדודי למגרשי הכדורסל, על הנהלת הקבוצה ליצור קודם כל המשכיות ומסורת. בלעדיהן, הקהל פשוט לא יגיע. אמנם יש לקבוצה גרעין של 150 אוהדים, שמגיעים, מעודדים ומשמיעים קולם, אך זה מספר נמוך ולא מספק קבוצה שמשחקת בליגה הבכירה בארץ. בכדי ליצור המשכיות ומסורת, אשדוד צריכה להשאיר את ראש וראשון, את גרינברג, בתקוה שגם סטול ישאר.
הטוב: מארק טולפסן
שחקן נוסף שהישארותו תהיה חשובה ביותר הוא מארק טולפסן, השחקן המצטיין העונה במכבי אשדוד ומלך הסלים של ליגת 'ווינר'. טולפסן בן ה-26 וחצי, המתנשא לגובה של 2.06 מטרים, נטל חלק העונה ב-26 ממשחקי הקבוצה, בהם קלע 20.4 נקודות למשחק, מה שמקנה לו כאמור את התואר היוקרתי מלך הסלים. מארק, שגדל במכללות סן פרנסיסקו ואריזונה, לא פתח את העונה יחד עם אשדוד, עקב פציעה ובקבוצה חיכו לו וידעו בדיוק למה. ה'פורוורד' של אשדוד היה השחקן הכי בולט שלה והנשק העיקרי שלה בהתקפה. לצד 5.5 ריבאונדים למשחק, שמעידים על מחויבותו לקבוצה, קלע טולפסן בלמעלה מ-44 אחוזים משלוש ובכך מיתג את עצמו כאחד הקלעים הטובים בליגה.
הרע: הישראלים
עד להגעתו של נמרוד לוי בשלהי העונה, למכבי אשדוד לא הייתה תפוקה מצד הישראלים. תום מעיין לא הצליח להכנס למשבצת הרכז המחליף ולמרות אסיסטים יפים בחלק מהמשחקים ששותף, קלע באחוזים גרועים ושוחרר מהקבוצה לקראת סוף העונה. צמד המתאזרחים ג'ייק פמברטון וספנסר וייס התקשו להכנס לקצב, סבלו מחוסר יציבות, כמו כל הקבוצה וקיימים סימני שאלה רבים לגבי המשך הדרך. מתאזרח נוסף, שאף היה קפטן הקבוצה בחלק הראשון העונה, אייזק רוזפלט, נפצע בצורה מסתורית וככל הנראה סיים את קריירת הכדורסל שלו. בנוסף לאכזבות הללו, הסנטר עידו פליישר בן ה-21, לא הצליח לתקוע יתד מתחת לסלים במשחקי הקבוצה ובסך הכל 30 משחקים בהם השתתף, קלע 3.3 נקודות בלבד למשחק. בימים של חוק רוסי, בו מחויבת קבוצה לשתף לפחות שני ישראלים בכל רגע נתון על הפרקט, לאשדוד לא היה סיכוי אמיתי להתברג בצמרת.
המכוער: פול סטול
הרכז הפותח של אשדוד מציג שורה סטטיסטית מצויינת לכל הדעות, עם 15.3 נקודות לערב, יחד עם 7.7 אסיסטים. אך התנהלותו ה'פרחחית' לפרקים פגעה בקבוצתו. בראד גרינברג התבטא נגדו לאחר אחד מהפסדי הקבוצה העונה, כשאמר: "הוא פוגע בעצמו ובקבוצה". זה תמצית הסיפור. אין ויכוח על הכישרון הרב של סטול בן ה-32. למרות זאת, לסטול לא הייתה שליטה העונה בעצבים. כמעט בכל משחק קיבל טכנית, התווכח עם שופטים וביצע עבירות מלוכלכות לא פעם. מבחינה מקצועית, מדובר באחד הרכזים הכי טובים ששיחקו אי פעם בליגת העל, אך לצערו, מבחינת הראש והשקט הנפשי, לסטול יש הרבה נקודות שליליות שפוגעות בו בצורה ישירה.
