ashdod10 logo

ייסורי האיוב של שרה: מחלת הלב, הסרטן האלים, הניתוח שהצליח והרשלנות שהרגה

7 שנים של ייסורי איוב שכללו: מחלת לב, התקף קשה שממנו חזרה לחיים, סרטן אלים וניתוח מעקפים שממנו לא חזרה לחיים. הניתוח האחרון לפני כשנתיים, למרבה האירוניה, הצליח, אולם בדרך להתאוששות לא הוזרם לה חמצן חיוני במשך 17 דקות. הנזק היה בלתי הפיך, ושרה נכנסה לתרדמת ארוכה עד ששוב פרץ בגופה הסרטן האלים, שלא השאיר לה סיכוי. ביום שבת האחרון היא החזירה את נשמתה, חודש לפני שחגגה את יום ההולדת ה -50 שלה והובאה למנוחות, כשהמונים מלווים אותה אותה בדרכה האחרונה. בני המשפחה וחברים מספרים על אישה נדירה, אשת חסד, אופטימית מאוד וחזקה, שהייתה מודל לכל אחיה, שני ילדיה התאומים ובעלה. יהיה זכרה ברוך
ענת ביגר | רביעי, 05 יוני 2019 23:30

ייסורי איוב. זה מה שעברה בחייה שרה כלפון, שבמקום לחגוג את יום ההולדת החמישים שלה, היא הובאה למנוחות עולמים כשהמונים מלווים אותה. בני משפחה מכריה הרבים שניסו להבין למה היה מגיע לשרה את כל הייסורים האלה. מחלת הלב שעברה, מחלקת הסרטן והניתוח המסובך בלב, שלאחריו הפכה לצמח, לאחר שלא הוזרם לגופה חמצן. במשך כשנתיים נותרה ללא הכרה, עד שנפטרה ביום שבת האחרון.

בית העלמין באשדוד היה צר מלהכיל את ההמונים שהגיעו להיפרד משרה, דמות מוכרת ואהובה באשדוד, שכל מי שהכיר אותה נשבה בקסמה המיוחד. ההספדים עליה לימדו על הדמות שהייתה בחייה. קול בכי ההמונים שהגיע עד לשמיים לימד עד כמה היא תחסר לאוהביה. איך נפרדים מאישה שנפטרה בדמי ימיה? מאישה שעברה ייסורים כה רבים, ומאישה שהייתה "עמוד הענן" ו"כיפת הברזל" של המשפחה ושל כל מי שהכיר?

בשבת, כמו הצדיקים, היא נגאלה מייסוריה הקשים. כשנתיים לאחר שנכנסה לניתוח מעקפים, ממנו יצאה בתרדמת לאחר רשלנות רפואית, לכאורה, בה שכחו להפעיל את מכשיר ההנשמה ונגרם לה נזק בלתי הפיך.

WhatsApp Image 2019 06 05 at 11.05.45

שרה ז"ל, לבית משפחת אדרי, משפחה מוכרת וחמה, הייתה אשת מכירות מצליחה בעיתון "המגזין", וכאדם עם לב רחב שדאג ועזר לכל מי שיכלה. כאישה עם שמחת חיים שהחיוך לא מש מפניה, גם לאחר שנאבקה במחלה הקשה. אשת משפחה מסורה ואמא אוהבת לאפיק ומיתר, שני ילדיה.

הלוקמיה והמאבק בסרטן

לפני כשבע שנים הובהלה שרה לבית המיון בפעם הראשונה, לאחר שאובחנה כחולת לוקמיה- סרטן הדם. היא עברה טיפולים קשים. בני משפחתה מספרים כי היא מעולם לא התלוננה על הסבל שהיה מנת חלקה והייתה נחושה להחלים ולחזור לאיתנה. היא עברה טיפולים אגרסיביים קשים מנשוא ושהתה 3 חודשים בבידוד. לאחר חצי שנה, בבדיקה, גילתה כי הלוקמיה חזרה לקנן בגופה. היא עברה השתלת מוח עצם נוספת שהצליחה ונדמה היה שהיא יוצאת מהמחלה. במשך כ- 5 שנים הייתה נקייה מהסרטן, אבל אז החלו בעיות בלב. במהלך נסיעה לאילת היא עברה התקף לב והובהלה לבית חולים 'סורוקה' בבאר שבע. היא עברה צינתור וחטפה דום לב. הצוות הרפואי ביצע בה טיפול החייאה והצליח להחזירה לחיים. צינתור נוסף לא הצליח. הרופאים קבעו שעליה לעבור ניתוח מעקפים.

זה היה לפני כמעט כשנתיים. היא אושפזה בבית החולים "תל השומר" לניתוח מעקפים. הניתוח הצליח אבל הצוות הרפואי שכח, ככל הנראה להפעיל את מכונת ההנשמה ונגרם לה נזק בלתי הפיך. הנזק היה כתוצאה מחמצן חיוני שלא הגיע אליה במשך 17 דקות. זה היה קריטי ושרה שקעה בתרדמת. במשך חודשים היא שכבה כשאינה יכולה לתקשר עם משפחתה שעטפה אותה באהבה. שרה נלחמה כמו לביאה. ימים לפני שנפטרה גילו הרופאים שהסרטן חזר בפעם השלישית וימיה ספורים. כאילו לא די במה שעברה כשהיא בתרדמת הסרטן הכריע אותה. ייסורי האיוב שלה תמו. שבע שנות ייסורים באו לסיומן. שרה הלכה לעולמה.

WhatsApp Image 2019 06 05 at 11.03.581

ניתוח הלב ממנו לא יצאה בחיים

ובמשך כל הזמן משפחתה העניפה תמכה בה וטיפלה בה במסירות ואהבה. בני המשפחה עטפו אותה בהרבה אהבת חינם מעוררת הערצה. בני המשפחה לא משו ממיטתה בבית החולים. הן בתורנות לצד מיטתה בבית החולים, בתרומת מוח העצם, והן בתפילות להחלמתה. אין רב או צדיק שבני המשפחה לא הגיעו לבקש ברכתו, טקסי הפרשת חלה ושיעורי תורה להחלמתה. רבים מתושבי אשדוד התפללו פרקי תהילים להחלמתה. גם אנחנו, בעיתון " השבוע באשדוד" בה עובדת אחותה של שרה, נורית ממן, התפללנו להחלמתה ולנס רפואי. אבל למרות התפילות והתחינות, היא נפטרה לאחר ייסורים רבים ולאחר שלא יכלה עוד להילחם להחלמתה.

רבים מאוהביה הגיעו להלווייתה. אין עין שנשארה יבשה ואין לב שלא נשבר.רבים ספדו לה. בין היתר: "תמיד היית שם בשביל כולם, בכל עזרה, מצוקה וצרה, בכל פינה שרק התבקשת" ספד לה אחיה דוד. "האנרגיות והמורל שלך היו חלק בלתי נפרד ממך. את מודל לחיקוי ודמות נערצת לכל אישה באשר היא. כמה נלחמת לזכות בתואר אימא וכמה נלחמת להיות האימא הכי טובה שיש, וכמו כל דבר שנגעת בו, גם את זה עשית בראייה אופטימית ובאהבה אינסופית. השנים האחרונות לא הטיבו. הלוקמיה שתקפה עד תרומת מח העצם שהצילה אותך ועדיין היית איתנה ונחושה לחיות את החיים על הצד הכי יפה שלהם. ואת בשלך עדיין מחייכת אל העולם ויודעת שכלום לא ישבור אותך. במקום בו היינו אמורים לחזק אותך היית מחזקת אותנו אבל כנראה שגם לך לא היה את הכוח להילחם בגורל האכזר. שבגלל הוזלת יד ורשלנות בלתי נסבלת, נשארת במיטת הניתוחים במקום שבו גם שרה הלוחמת שלנו לא הצליחה לקום. שרה אחותי אנחנו נפרדים ממך היום בכאב גדול - בור של שנים לא נצליח למלא. את משאירה אותנו חלולים וריקים מכל הטוב שדאגת למלא אצלנו במשך חיים שלמים. לנצח נזכור אותך, ומבטיח לך שבכל פעם נזכיר סיפורים, חוויות או את מעשי הקונדס שלא חסכת מאיתנו ותמיד הסתיימו בצחוק מתפרץ עד כדי דמעות. את משאירה חותם בעולם הזה לכל כך הרבה אנשים שכנראה לא יצליחו להבין איך ממשיכים מכאן. אנחנו מפקידים אותך בידי בורא עולם ומבקשים ממך שתשמרי עלינו מלמעלה. תני לנו את הכוחות והיכולת להמשיך, כי למטה בלעדייך זה לא יהיה פשוט בכלל. נוחי על משכבך בשלום אחותי היקרה."

אחיה הקטן אילן, ספד אף הוא לאחותו ואמר בין היתר: "צחקנו מאותן בדיחות ובכינו באותן הדרמות. שרה שלי, אני לא יכול לעכל את זה. לא היה לפניך ולא יהיה אחריך. אהבת נפשי. האמא של כולנו. את היחידה עלי אדמות שלא שפטה אותי מעולם, איך קיבלת אותי בחיים, גדלנו כמו תאומים. כמה את חזקה".

"את היית השמש והירח שלנו"

"את היית השמש והירח שלנו...הכפתור הזה שלא הדליקו כיבה לנו את החיים" ספד לשרה אבי, בעלה ואבי ילדיה. "הארמון הזה שבנית עבורנו נראה כמו צריף רעוע ללא המלכה שלו. הבית שהיה מוקד עלייה לרגל, לעצה טובה, לפתירת מחלוקות - עומד כעת לשיממון. כן שרה, את המלכה של כולם – שלי, של הילדים, של המשפחה שלך ושלי. אין דרך אחרת להגדיר אותך. פצצת צחוק ואופטימיות לצד רגישות, חמלה ונדיבות שאין שני לה. 30 שנה לצדך וכל דבר קשה הפך לקל. כי את שרה, כלום לא נוגע בך גם לא המחלות הקשות ביותר - הן לא יכלו לך. בגבורה עילאית בחיוך ובדיחה את צחקת למוות בפנים ולחמת כמו לביאה אמיתית. שנה ועשרה חודשים של מלחמה, בית החולים הפך לבית שני עם תקוות וחלומות, והינה זה קורה ואת קמה, זוהרת ויפה כתמיד. שרדנו אותך כולנו ולא משנו ממיטתך, כולנו האמנו שגם הפעם תוכלי לכך ובשבת נכנעת...עייפת. פנייך היפות, צחוקך, אהבת האדם שבך, ילוו כל אחד ואחת מאיתנו לעד. שמרי עלינו שרה שלי. תודה על החיים הנפלאים במחיצתך."

חמותה מרים, ששרה הייתה לה כבת סיפרה על כלתה האהובה וציינה כי שרה נפטרה ביום הולדת שלה "תמיד ידעת להפתיע". האחות פנינה סיפרה על התקופה בה הייתה בתרדמת. "שנה ושמונה חודשים היית תלויה בין שמיים לארץ. את רצון האל אנחנו מקבלים באהבה, אמנם רצינו אותך שרה לעוד הרבה שנים. אפילו 50 שנה עדיין אין לך. כל חייך עשית הפקות גדולות וגם היום ביום לכתך בחרת להיקבר ביום ירושלים - מי יכול לשכוח את התאריך הזה או אותך? להיות בשמחה - היה המוטו של חייך, את מי לא הצחקת, למי לא העלית חיוך? לכולם. השארת מזכרת יקרה את ילדייך אפיק ומיתר, וכמו שצעקת ביום שגילינו את הלוקמיה: "פנינה תשמרי עליהם, תשמרי עליהם!". ילדייך הם ילדיי, אשמור עליהם מכל משמר, כל זמן שיש נשמה באפי".

חברתה הטובה איילת שעבדה עם שרה שנים רבות והייתה לה כמו אחות סיפרה על שמחת החיים שהייתה חלק בלתי נפרד משרה ומאישיותה. "הייתה לך שמחת חיים - הומור שרק את ידעת. ידעת לראות את הטוב מכל דבר. במשך 7 שנים סבלת מייסורים ובכל זאת תמיד הצחוק היה על פנייך, השמחה והעזרה...הנתינה שלך. היית כל כך חזקה שרה, שנתת לנו את הכוחות והושתת יד לכל מי שהיה זקוק לעזרה. כמה קשה לדבר עלייך בלשון עבר, את כל כך חסרה ל נו. כל יום שחולף תקוותנו גדלה, אך המציאות שונה לגמרי לצערנו - נמוג החלום, נמוגה התקווה והותרת לנו זיכרונות יפים, שמחים ומתוקים. תמיד תהיי בליבי אחותי היקרה. אני אוהבת אותך ולא אשכח אותך לעולם. תנוחי על משכבך בשלום ."איילת היא אחותה של אירית שטרית ז"ל שנהרגה מפגיעת טיל.ארית ז"ל הייתה חברת ילדות של שרה, ולאחר מותה, הפכה שרה לאחות קרובה לאיילת.

"שרה הייתה מזיזה הרים בשבילנו"

רבים ממכריה וחבריה וחברי בני המשפחה פקדו במשך השבוע את אוהל האבלים בבניין בו גרה שרה ברובע י״ב. כולם מספרים על הלב הגדול שלה, על הנגיעה שלה בחייהם ועל תחושת היתמות שהם חשים. התאומים מיתר ואפיק בני ה- 23 מספרים על אימא חזקה שהייתה להם כחומה בצורה מול כולם. "אמא מדהימה הייתה מזיזה הרים בשבילנו, תמיד שמה אותנו במקום הראשון ושזה יהיה ברור לכולם".

אפיק היה בטיול בדרום אמריקה כשמצבה של אימו החל להידרדר. הוא קטע את הטיול והגיע לאחר שהרופאים הזעיקו את המשפחה לאור ההידרדרות במצבה של שרה. למיתר חשוב שלא יזכרו את אמא שלה כמסכנה אלא כאישה לוחמת ואופטימית. "היא תמיד הייתה עושה מהעצוב שמח, אמא שלי לא הייתה מסכנה למרות כל המצב הזה, היא הייתה אופטימית ולמרות שבע השנים הקשות שעברה היא לא איבדה את שמחת החיים שלה. תמיד ראתה את הטוב".

"במקום מסיבת בר מצווה יושבים שבעה"

ביום שני השבוע הייתה אמורה להתקיים מסיבת הבר והבת מצווה של שני ילידה של נורית ממן, אחותה של שרה. המסיבה בוטלה למרבה בצער

WhatsApp Image 2019 06 05 at 11.04.13

יומיים לאחר ההלוויה, היתה אמורה להתקיים מסיבת בר ובת מצווה של הדר ונהוראי, ילדיה של נורית ממן, אחותה של שרה. הכל כבר היה מוכן לחגיגה, אבל הגורל רצה אחרת ושרה נפטרה. האירוע בוטל ובאולמי אטמוספרה הבינו את המצב והחזירו את הכסף ששולם.

"חשוב לי שיזכרו את שרה לא כמסכנה. היא לא הייתה מסכנה, אלא כאישה אופטימית, חכמה, מצליחה שלימדה את כולנו מה זה שמחת חיים", מספרת נורית. תוך כדי התמודדות עם הסרטן והטיפולים הקשים היא המשיכה את החיים. אפילו הייתה בתאילנד, אנגליה וצרפת. היא הייתה עבורי אמא שנייה, סבתא לילדים שלי. הבית שלה עבורי זה בית שני. היא הייתה בשבילי מודל, בכל. בעבודה, במשפחה. היא תמיד כשסגרה עסקאות לעיתון "המגזין" היא דאגה לי, ותמיד אמרה שכדאי לפרסם בעיתון " השבוע באשדוד" היא הייתה החברה שלי, אחות, אמא. הכל".

שרה, השאירה בעל אבי, שני ילדים. יהי זכרה ברוך