תכירו את בר גרינזייד מאשדוד, בסך הכל בת 11 וקוטפת פרסים ומחמאות על היותה ספורטאית הישגית, דוגמנית, שחקנית וזמרת מוכשרת. בשבוע שעבר התקיימה אליפות ישראל הראשונה בענף תעופת הגוף, במנהרת הרוח 'פליי-בוקס' ראשון לציון, בו זכתה במקום הראשון. מדובר בענף ספורט חדש, שתופס תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם. מתקיימות אף ליגות ותחרויות בין-לאומיות לילדים ולבוגרים, ולמעשה, בכל הגילאים. לאחרונה נעשתה פנייה מצד הפדרציה הצרפתית להוסיף את ענף תעופת הגוף כענף נסיוני באולימפיאדת 2024.
בתחרות נטלו חלק כ-60 משתתפים, שהתחרו ב-6 קטגוריות שונות. בקטגוריית ה'פרי-סטייל ג'וניור', זכתה בר במקום הראשון, כאשר ביצעה תרגיל נהדר בתוך מנהרת הרוח. התואר הזה נוסף לתואר נוסף אותו גרפה גרינזייד, בדצמבר 2018, כאשר זכתה במקום הראשון בליגה העולמית 'היי.בי.איי'. צוות האימון של בר, צופה לה עתיד מזהיר בענף, שהחל אצלה כתחביב לפני שנתיים.
וזה לא התחום היחיד שבר זורחת בו. בר, תלמידת כיתה ו' בבית ספר 'שירת הים' בעיר, היא גם זמרת, שהוציאה לאחרונה שני סינגלים, שאחד מהם, אותו ביים במאי הקליפים המוערך, קובי מחט ('בום בום'), הגיע כבר ל-150 אלף צפיות ב'יוטיוב'. בשיר השני שלה, מציגה בר שליטה בשפה הספרדית. אל ההצלחה היא מצרפת גם למעלה מ-80 אלף עוקבים ברשת החברתית 'אינסטגרם' ולמעלה מ-90 אלף ב'מיוזיקל' (רשת חברתית מוזיקלית), כך שמיותר לציין שהיא כוכבת הרשת הצעירה ביותר בישראל.
ואם זה לא מספיק, אז היא גם שחקנית מצליחה. היא משחקת בהצגות מזה כשלוש שנים. בימים אלה היא משתתפת בהצגה בכיכובו של טוביה צפיר, הנקראת: 'יומלדת למולדת עם סבא טוביה'.
"היי, קוראים לי בר ואני פייטרית"
יהיה מעניין לעקוב אחרי הקריירה של בר, הספורטיבית, כפנים היפות של ענף תעופת הגוף וגם כמי שעסוקה בקריירת המשחק והשירה ועל הדרך בה היא תוכל לשלב ביניהן. לא ברור איך תצליח לשלב את שתי האהבות שלה, התעופה והמשחק, יחד עם לימודים, אך אצל בר זה כבר ידוע, השמיים הם הגבול.
בראיון ראשון לאשדוד10 מספקת בר הצצה לתוך עולם הפליי-בוקס, מספרת על ההצלחה הגדולה על הבמות, על מה חשוב בחייה, על איך מקבלים אותה בבית הספר ועל הדרך, מפרגנת לשחקן המוערך והותיק, טוביה צפיר.
בר, איך הגעת לענף ספורט התעופה 'פליי-בוקס'?
"זה ממש התחיל מחג פורים האחרון. בחודש פברואר חיפשתי אטרקציה באותו החג. היה לי די משעמם בחופש ודי נמאס לי מכל ה'לונה-פארק' וכל הדברים שחוזרים על עצמם. אז רציתי להתנסות במשהו חדש. ראיתי ב'טאבלט' שלי דרך משחק ששיחקתי בו את מנהרות הרוח. ידעתי שיש את זה בעולם, אבל לישראל זה עדיין לא הגיע. אני ילדה שמאוד אוהבת 'אקסטרים'. אוהבת להתנסות בדברים חדשים. מיד מצאנו את ה'פליי בוקס' ונדהמתי. הייתי בשוק ואמרתי לאמא: אני רוצה את זה! תזמיני לי את זה בבקשה בבקשה. היא הזמינה לי בהתחלה למשך 4 דקות ואז באנו. והיה נורא נורא כיף. הייתי ב'היי' ונורא התרגשתי. למרות שזה נשמע מעט זמן 4 דקות, 'תכלס' כשאתה בפנים אין תחושת זמן. ואז פשוט אהבתי את זה והלכנו עוד פעם ועוד פעם ואז כבר רציתי להפוך את זה לספורט. הגעתי ל-5 שעות תעופה בערך ואז הייתה לי התחרות הראשונה, שהייתה במסגרת הליגה העולמית וזכיתי במקום הראשון. בדירוג ה'היי.בי.איי' דורגתי במקום החמישי מבין הרבה מתחרים. ואז השתתפתי בכמה תחרויות בארץ, זכיתי במקומות הראשונים וייצגתי את ישראל בכמה תחרויות חו"ל. בשבוע שעבר הייתה את אליפות ישראל וזכיתי במקום הראשון בקטגוריית פריסטייל ג'וניור".
כיצד נקבע המנצח?
"הקטגוריה שאני מתחרה בה משלבת התעמלות אמנותית ובעצם יש את השופטים, כמו בכל ספורט. לכל תרגיל מעבר יש את הפרזנטציה שלו ועל פי זה קובעים את הניקוד. למי שיש הכי הרבה נקודות הוא המנצח מין הסתם."
איך התחושה לייצג את ישראל?
"היה לי כבוד עצום. הייתה לי גאווה גדולה. אני מקווה מאוד להמשיך עם זה”.
התעופה במנהרה לא עושה לך סחרחורת?
"תראה. קשה להסביר את זה ואני אנסה. היו לי כמה רוטינות שכל אחת מהן הייתה מלאה סיבובים. ואז יש מין תחושת 'וואוו'… סחרחורת כזאת. אני פניתי למדריכה שלי ואמרתי לה 'אוקי', בואי ננוח. נעבור למשהו אחר ואז נחזור לזה. אקח דוגמא מעולם הריקוד. תמיד אומרים 'כשאת מסתובבת, אז תסתכלי לנקודה אחת וככה לא יסתובב לך הראש'. זה בעצם מה שאני עושה, מסתכלת לנקודה אחת ואז אני יותר מפוקסת".
זה ספורט מסוכן?
"כן צריך לשמור על עצמך. יש את הקסדה, ששומרת מאוד על הראש. לא יכולה להגיד שזה ספורט בטיחותי לחלוטין."
כיצד משלבים תחרויות והמשחק לצד הלימודים?
"תראה, אני לא אשקר ואומר שלפעמים זה לא הדבר הכי פשוט בעולם. אבל כן אני מנסה לשמור על כמה שיותר סדר בראש. אני חושבת שלימודים זה מעל הכל. אני תלמידה מצטיינת. אני מחוננת. אני לומדת ביו-רפואה כבר שנתיים. אני משקיעה כמה שיותר בלימודים ושואפת המון בתחום הלימודים. הספורט זה ספורט. חיי הבמה אלה הם חיי הבמה. הלימודים זה הלימודים."
איך צוות בית הספר מקבל את הכוכבנות שלך?
"הוא מאוד תומך. המורות שכן מכירות אותי ושלימדו אותי בשיעורים הן מאוד תומכות. אני יכולה לומר שהשמועות רצות מהר אצלנו בבית הספר. הן תמיד מחמיאות לי. אקח דוגמא מאתמול. עשיתי מבחן בחדר המורים ואז המורה לספורט אמרה לי: 'בר, אתה הדהמת אותי, איזה שליטה בגוף. מדהימה מדהימה. ואז המחנכת שלי באה ואמרה: 'נכון, היא מדהימה'. ואז עוד מורה באה והחמיאה לי:'וואו, כל הכבוד, את אלופה'. גם המנהלת עשתה איתי שיחה. כולם מאוד מחמיאים"
איך זה להיות גם זמרת? מה השאיפות שלך בתחום?
"מגיל מאוד מאוד קטן בערה בי איזשהו אש. הרגשתי שאני רוצה להיפתח לאנשים ולהגיד להם: 'היי, קוראים לי בר ואני פייטרית'. התחלתי בגיל 4. הייתי בלהקה עירונית פה באשדוד. להקה כזאת של ריקוד ואז הופענו בכל מיני הופעות. היה לי המון פוטנציאל והתחלתי להיות סולנית. ראיתי שזה לאט לאט מתקדם. הזמינו אותי לכל מיני הופעות. אני מספרת את זה בקצרה, אבל זה תהליך מאוד משמעותי בשבילי. עברתי דרך מאוד מהנה, אבל זה תהליך תהליך. אני מאוד גאה במה שאני היום."
איך זה להיות כוכבת רשת עם עשרות אלפי עוקבים ומה זה 'מיוזיקלי'?
"אני עדיין לא מאמינה לזה. זו רשת חברתית כזאת שהכרתי בכיתה ד'. העלתי לשם סרטונים שמאוד השקעתי בהם. פתאום היו לי 500 עוקבים, ואז 1000 ואז 1500. פתאום נהיה 2000 ואמרתי: 'וואו! זה עולה! למה זה עולה ככה? מה אני כבר עושה?'. הייתי בשוק מוחלט. זה התחיל נורא נורא להתגלגל ומשם התגלתי להרבה מאוד אנשים והתחיל כל הטירוף הזה, מה שיש עכשיו. מרגישה הכי גאווה בעולם ואני אוהבת כל עוקב ועוקב שעוקב אחרי. מודה על זה כל יום ויום ואני מתה על זה."
איך זה להופיע עם טוביה צפיר?
"בשתי מילים: בן אדם מדהים. באמת הכי כיף לעבוד בשבילו. בשבילי, כל הצגה והצגה איתו זה שיעור. באמת, הוא מופיע בדרך הכי טובה בעולם. אני אישית, גדלתי על טוביה. כשהייתי קטנה, בכל הטלויזיות הוקרנו תכניות של סבא טוביה. עבורי, זו סוג של סגירת מעגל. כי אני זוכרת את עצמי יושבת בקהל ובאמת מהופנטת. גדלתי עליו והיום אני קולטת את עצמי על הבמה איתו, מופיעה, לידו. בין התפקידים הראשיים ואני בשוק. באמת, זה הכי כיף בעולם. אני מאוד אוהבת להופיע."
איך את מגדירה את עצמך- זמרת, שחקנית או ספורטאית?
"גם וגם וגם."
אחרי שאת ממש חיה את החלום. איזה חלומות נשארו להגשים?
"אין לי חלום. יש לי רצונות. המון. המון שאיפות. אני כולה בת 11 וכל החיים לפני. בינתיים, אני רוצה להמשיך במה שאני עושה, כי אני אוהבת את זה. אבל כשאהיה גדולה, אני באמת באמת שואפת להיות נירו-כירורגית. עולם הרפואה מאוד מעניין אותי. אני אוהבת מאוד מדע."
