ashdod10 logo

ד"ר לסרי: "פוטנציאל ההתנגשות בין הטבע לעירוניות, הוא נושא הבנייה על הדיונה"

את הדברים אמר בכנס עשור לסקרי טבע עירוניים שנערך באשדוד ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי ,שהתייחס ארוכות לכל נושא הקונפליט בין העירוני לטבעי. "במובן הזה, העיר אשדוד מהווה מקום מתאים לבחינת, יחסי הגומלין בין הטבע לעירוניות" אומר ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי וגם התייחס להבנייה הצפוייה על חלקים מהדיונה
מערכת אשדוד10 | שלישי, 14 מאי 2019 16:47

"במובן הזה, העיר אשדוד מהווה מקום מתאים לבחינת, יחסי הגומלין בין הטבע לעירוניות" אומר ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי בדבריו בטקס. "מצד אחד, כרך גדול, בדרך להיות גם, סוג שלמטרופולין, עם נמל, מפעלי תעשיה, תשתית כבישים מתקדמת ומצד שני, נחל זורם ושוקק חיים, רצועת חוף ארוכה ודיונה גדולה. על כל אלה, מבנה דמוגרפי, רב-תרבותי, עולים חדשים, ריבוי שפות, קבוצת אוכלוסיה חרדית גדולה. על בסיס כל הנתונים האלה: היסטוריה של עיר מתוכננת מראש, עם הפרדה בין מגורים לאזורי תעשיה, ובהווה תאוצת פיתוח וצמיחה, הסכם-גג, ותוכניות התחדשות עירונית המעלים סוגיות רבות ומורכבות של התנגשות, בין יעדי העירוניות, לבין ערכי טבע המכתיבים יעדים חשובים ומרכזיים, כגון: שמירה על נחל נקי, על רצועת חוף נקייה, פתוחה וזמינה לתושבים, שמירה על הדיונה והסביבה האקולוגית שלה, אוויר נקי ועוד..."

לסרי הדגיש כי המונח טבע-עירוני, נשמע על פניו כקונפליקט, ומתגלה דווקא כצורך סימביוטי, של חיים ביחד, טבע עם עירוניות, וזו צריכה, להיות השאיפה שלנו, וזו גם השאיפה שלנו, לפחות בעשור האחרון. "ונדמה לי שבד"כ זו גם המציאות שבאה לידי ביטוי בְשיתוף-פעולה וראייה עין בעין את התוצאה – מצד האנשים בצד המוניציפלי לבין אנשי הסביבה. עם מחלוקות, עם ויכוחים, אבל עם הבנה הדדית ומציאת האיזון הנדרש, בין הצדדים. באשדוד –אַנו עושים כל מאמץ, וברוב המכריע של המקרים, גם מצליחים, לצמצם את הפערים למינימום. אנחנו מוכיחים שהדבר אפשרי, ושני הצדדים – הטבע והעירוניות יוצאים נשכרים".

מתברר שבדצמבר 2016 – השלימה העירייה סקר טבע העירוני. תוצאות הסקר שנערך בתמיכת המשרד להגנת הסביבה. "ְבתוכנית המתאר החדשה שלנו, שתידון היום בהרחבה במליאת בניין-ערים, ועליה אנו עמלים כמעט 5 שנים, הטמענו את תוצאות טבע עירוני בתוכנית המתאר כמרכיב ליבה מרכזי" מציין לסרי.

בהתייחסו לסוגיית זיהום אויר הוא אמר כי " התכנון הראשוני שהפריד בין מגורים -לתעשייה, ומיקם את אזורי התעשיה תוך התחשבות בכיוון נשיבת הרוח – מקל עלינו מאוד היום, את ההתמודדות עם בעיית ההשפעה הישירה של זיהום האויר על התושבים. אבל, אנחנו גם מטפלים בבעיית זיהום האויר מהמפעלים עצמַם. איגוד ערים, המשרד להגנת הסביבה והעירייה, משלבים ידיים מול המפעלים בעיר, ולא מוותרים"

לגבי נחל לכיש – ש היה מזוהם לפני 10 שנים ובהשקעה גדולה מאוד אומר לסרי: "הצלחנו להפוך לנקי, וראוי לשייט. לאחרונה, מוזרמים שפכים לנחל, לצערינו באישור הרשויות, על ישובים במעלה הדרום מזרחי של הנחל. ניהלנו מאבק עיקש משפטי וציבורי, ביחד עם התושבים וקהילת הגולשים עם הצלחה מסוימת. עלינו ועליכם, מוטלת האחריות הכבדה לפקח ולבצע מעקב אחר מצב המאגרים ואיכות הקולחים המופקת במכוני הטיהור באופן שיגרתי ולדאוג למימוש תכניות פיתוח: שדרוג ותחזוקה שוטפת ברמה כזו, שלא תביא עימה פגיעה סביבתית חמורה".

בנוגע לבנייה בדיונה:

לסרי "פוטנציאל ההתנגשות בין הטבע לעירוניות, הוא נושא הדיונַה. וכאן אפרט יותר, ואני מקווה גם להוריד את מפלס החרדה לגבי עתידה של הדיונה. בתוכנית המתאר הישנה, שנמצאת בתוקף אזור הדיונה עליו אנחנו מדברים היום הוגדר מפורשות – כאזור מגורים. איש לא העלה על דעתו אחרת בזמנו, מהסיבה הפשוטה, שאז כל העיר היתה דיונות. לזכות קודמיי להנהגת העיר יאמר, ואני אימצתי את המדיניות שלהם, הדיונה הגדולה לא היתה בעדיפות גבוהה למגורים ובסתר ליבנו, כולנו קיוונו שלא נזדקק לה. דא עקא, כפי שאומרים המשפטנים, העיר גדלה וצמחה ועתודות הקרקע הלכו ואזלו. התפתח משבר דיור לאומי, וחריף במיוחד באשדוד, עם עליית מחירי הנדל"ן מצד אחד, וצמצום עתודות עם 16,000 יחידות דיור ומצד שני תוך מאמץ לשמר על הרצף של הדיונה עם שמורת הטבע בניצנים . מכאן, היה אך טבעי שהתוכנית גם תועתק להסכם הגג. בדיונים הראשונים, אני יכול להעיד על כולנו – שלא אהבנו את התוכנית הזו, ואת הפגיעה בדיונה. בעידוד, של ארגוני הסביבה, כולל במיוחד הפורום לאיכות הסביבה באשדוד, פתחנו במאמצים להקטנת הפגיעה בדיונה, בהנחה שאיננו יכולים לוותר לחלוטין על הבניה באזור הזה ועל פוטנציאל, יחידות הדיור, שאגב, הוגדרו כולן בהסכם הגג, ללא יוצא מן הכלל כדיור – בר השגה.

לסרי מגלה כי "אחרי עבודה מקצועית סביבתית אינטנסיבית והמון שנויים, בליווי אישי שלי, הגענו לתוצאַה שלהערכתי, כיום לא רק מאזנת, אלא אפילו מבטלת את הקונפליקט הראשוני שהוגדר כבניה על הדיונה באופן שפוגע ברצף האקולוגי של הדיונה הגדולה. הבנייה כיום מתרכזת בשוליים הפריפריאלים ביותר בגבול המערבי, והצפון מערבי של הדיונה, לכדי 1/4 בלבד מהשטח המקורי שגלש יותר מזרחה לתוך הדיונה. תוכנית הזו, זוכה היום לתמיכה של כל הגורמים, כולל: ארגוני הסביבה.- והיא מעידה, כאלף עדים, על תפישת העולם שלנו בתחום הטבע העירוני"

לגבי חינוך: "חשוב לנו לומר, גם שהטמעת הקיימות והדאגה לסביבה צריכה לכלול גם את מערכת החינוך. ואשדוד פועלת גם במישור הזה. אין דבר מרגש יותר מלראות את בני הנוער והילדים מדברים על המחויבות שלהם לשימור הסביבה. לראות נוער ערכי ומחויב. נוער שמבין את המשמעויות העמוקות של השמירה על הסביבה של חיים של קיימות. בחמישה בתי ספר תיכוניים בעיר- פועלת תכנית המעורבות החברתית "ים כחול ירוק". התוכנית מכשירה מנהיגות צעירה מקיימת. 1000 בני נוער באשדוד, שעוברים הדרכות בנושאי סביבה, לומדים, מסיירים והופכים להיות מנהיגים סביבתיים".