פרויקט הנצחה מיוחד הושק השבוע ביום השואה באשדוד. הפרויקט "מסדר הנשים על שם הלן קאזס בן עטר" ינציח את פועלה המדהים של הלן בן עטר, היהודיה ממרוקו שהצילה אלפי יהודים בשואה ונשכחה בתהום הנשייה. ואלמלא דוד רגב, שנחשף לסיפור המופלא היה שמה ופועלה נמחק לגמרי בדפי ההיסטוריה של עם ישראל וסיפורה של האישה האמיצה הזו היה נותר בגנזך המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים.
סיפור שנחשף בנר הנצחה
דוד רגב, המוכר ככתב של עיתון ״ידיעות אחרונות" באשדוד והדרום וכתושב אשדוד, מתגורר כיום במבשרת ציון בירושלים ומשמש כנציב פניות הציבור של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. ביום השואה אשתקד חזר בנו של רגב, איתי בן ה- 12 תלמיד כיתה ו' בבית הספר "הדרור" במבשרת ציון עם נר נשמה ועליו שמו של נספה בשואה. מספר רגב: "בשנים האחרונות אני מקדם את נושא יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה בשיח הציבורי. בעקבות זאת פניתי למורה של איתי וביקשתי נר נשמה עם שמו של נספה מאחת ממדינות צפון אפריקה. המורה אמרה שאינה מכירה והצעתי לסייע לה. התחלתי לחפש חומר על יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה ונחשפתי לראשונה לשמה של הלן בן עטר. משהו בסיפור שלה משך אותי והתחלתי לחפש עליה חומר נוסף". אט אט נחשף רגב לסיפורה המופלא של בן עטר ולסיפור הצלת חייהם של עשרות אלפי היהודים. "החלטתי להעמיק את הידע עליה. נפגשתי עם אנשי מכון ״יד בן צבי״ שמרכז את נושא יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה ועם אנשי הארכיון של הג'וינט בניהולה של ד"ר ענת קוטנר. שוחחתי עם חוקרי יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה וככל שנחשפתי, נדהמתי מהסיפור ומעצם זה שאיש כמעט אינו מכיר אותו", אומר רגב.
וכך מתחיל סיפורה המרגש של הלן בן עטר לבית קאזס. הלן (נלי) קאזס בן עטר ז"ל נולדה ב 27 באוקטובר 1898 בטנג'יר שבמרוקו, השנייה מבין חמשת ילדיהם של מרים ועמרם קאזס. כשהייתה בת 19 עברה המשפחה לקזבלנקה. שנה אחר כך נישאה למשה בן עטר מבכירי הקהילה היהודית בעיר. שלא כמקובל באותם ימים החליטה לשמור על שם נעוריה קאזס לצד שם משפחתה החדש בן עטר. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. אחת מהם נפטרה בגיל צעיר. לאחר מות בתה החליטה בן עטר לעשות צעד שהוגדר כנועז ושמעיד יותר מכל על אישיותה המיוחדת. היא למדה במשפטים בבורדו שבצרפת ועשתה היסטוריה שהפכה לעורכת הדין הראשונה במרוקו.
לצד עבודתה כעורכת דין מצליחה החליטה הלן לסייע לקהילה היהודית. היא מונתה לתפקיד בכיר בצלב האדום ובמקביל ייסדה את סניף ׳ויצו׳ במרוקו והפכה לנשיאה שלו.
למרות הטרגדיה האישית שחוותה לאחר מות בעלה ואחד מילדיה שנפטר בגיל צעיר, היא הגבירה את פעילותה הציבורית. מלחמת העולם השנייה הייתה בעיצומה. "הלן החלה לקבל מידע על גורלם של היהודים באירופה וגמלה בה ההחלטה לסייע להם בכל דרך", אומרת ד"ר מיכל בן יעקב עד לאחרונה מרצה בכירה במכללת אפרתה המתמחה בחקר יהדות צפון אפריקה. לסיפורה של בן עטר היא נחשפה בשנת 1980 במהלך לימודי התואר השני ומאז היא חוקרת את פועלה. "הוקסמתי מאישיותה המדהימה מפעילותה, מיוזמותיה ומתעוזתה בפריצת דרכים בעולם היהודי ובכלל" היא אומרת.
ההתחלה הייתה צנועה: גיוס כספים וסיוע במזון ומגורים לראשוני הפליטים היהודים שנמלטו מאירופה בדרכם לאמריקה הצפונית. זמן קצר אחר כך בשנת 1940 היא מונתה לנציגת אירגון הג'וינט במרוקו: “זה השלב שהיא החליטה להקדיש את חייה להצלת יהודים. עצם היותה אלמנה הקל עליה ונתן לה סביבה חופשית לפעול. היא יצרה קשר עם הנהלת הג'וינט והחלה לגייס כספים לטובת סיוע לעשרות אלפי הפליטים היהודים שזרמו מאירופה. צריך לזכור שהיא פעלה בסביבה גברית של שנות הארבעים והצליחה לרתום את כל הארגונים לסייע ליהודים", אומרת ד"ר בן יעקב.
לאחר נפילת צרפת בידי הנאצים ביולי 1940 פגשה בן עטר פליטים יהודים שברחו בעיקר מגרמניה הנאצית והגיעו לנמל קזבלנקה בדרכם לאמריקה הצפונית והדרומית. "החל מאותו יום היא פעלה ללא מנוח למען הפליטים בכל התחומים. היא הקימה את הועד לסיוע לפליטים זרים ותחת מסווה זה סיעה ליהודיים שנמלטו. היא דאגה להם לקורת גג, אוכל ועזרה רפואית, הקצבות כסף וסיוע בחיפוש עבודה, התערבות עם השלטונות לסידור אישורים ומסמכים ועוד בסיוע ארגונים בינלאומיים שאיתם יצרה קשר" אומרת ד"ר בן יעקב.
גם פרופ' חיים סעדון היסטוריון המתמחה בחקר היהודים בארצות האיסלאם ודיקאן הלימודים האקדמים באוניברסיטה הפתוחה נשבה בקסמי אישיותה של בן עטר. בשנים האחרונות הוא חוקר את פועלה במסגרת תפקידו כמנהל מרכז המחקר והתיעוד של יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה במכון יד בן צבי: “חלק מהפליטים שהגיעו ללא אשרות נעצרו ונכלאו במחנות מעצר של משטר וישי. הלן סייעה להם בזמן המעצר וייצגה אותם כעורכת דין בהתנדבות בבתי המשפט. את חלקם היא הצליחה לחלץ. היה לה תפקיד חשוב ומרכזי בסיוע ליהודים בתקופת השואה״, הוא אומר.
הצילה כ-30,000 יהודים
על פי ההערכות, סייעה הלן בהצלתם של כ 30 אלף יהודים תוך שהיא מסכנת לא פעם את חייה. בין היתר היא הצליחה להשיג אשרות מזויפות לעשרות ילדים יהודים מפאריז ואלה הובאו למרוקו וחייהם ניצלו. באחת הפעמים אף דרשו הנאצים משלטון וישי לעצור אותה בשל פעילותה. קצינים נאצים הגיעו לביתה בחיפוש אחר חומר מרשיע אך לא מצאו דבר לאחר שהלן הצליחה להסתיר הייטב את המסמכים "המרשיעים" על פעילותה. במקרה אחר איימו עליה פקידי הממשל כי תשלח למחנה מעצר אם תמשיך בפעילותה. היא גייסה את הקהילה המקומית של היהודים במרוקו לסייע ליהודים שהגיעו מאירופה וחיברה בין הקהילות. בחלק מהמקרים אף נוצר חיבור אישי ונישואין בין יהודים ממרוקו ואירופה. כך למשל הודו לה בני משפחת גרבינצקי על נישואיי הבן לבת ממשפחת חיות ממרוקו.
בעיצומה של המלחמה נפגשה בן עטר עם נשיא ארה"ב שהגיע בינואר 1943 למרוקו. הנשיא ששמע על פעילותה הביע בפניה את הערכתו הרבה.
לדברי החוקרים בן יעקב וסעדון המסירות הרבה שלה להצלת חיי היהודים תוך סיכון חייה ועצם היותה אישה בעולם של גברים סייעו לה בפעילותה :" היא הייתה האדם הנכון, בזמן הנכון ובמקום הנכון ועוד מעבר לכך, במקום שלא היה איש. אלמנה, עורכת דין יהודיה. לא מצאתי מקבילה לאופן הפעילות שלה. היא הייתה חלוצה בדרך הטיפול שלה ?" אומר פרופ' סעדון.
עדי ראיה שנפגשו איתה ונחשפו לפעילותה לא נותרו אדישים. "היא אישה מדהימה נמוכת קומה עם ברק בעיניה השחורות עורכת דין מצליחה שהפכה לעובדת סוציאלית לאלפי פליטים", כתבה בזיכרונותיה סוניה לוין מבכירות נשות הדסה שנפגשה איתה בעיצומה של המלחמה.
לאחר המלחמה המשיכה הלן בפעילותה למען היהודים והרחיבה אותה. לדברי ד"ר בן יעקב היא פעלה להיטיב את מצבם של יהודי צפון אפריקה בתחומי הבריאות, החינוך וההכשרה המקצועית . "בעקבות פרעות יהודים במרוקו ובלוב הבינה הלן שהפתרון הטוב ביותר הוא העלאתם של היהודים לישראל. כנציגת הג'וינט יצאה הלן למסע התרמות כספים בארצות הברית למען יהודי לוב תוניס, אלג'יר ומרוקו. היא הקימה בית חולים לילדים בטריפולי שנקרא על שמה. בתחילת שנות החמישים סייעה הלן בהעלאתם של עשרות אלפי יהודים ממדינות אלה לישראל הצעירה" אומרת הד"ר בן יעקב. פרופ' סעדון מגלה במחקרו כי בן עטר הייתה אחד הגורמים המרכזים בהעפלת יהודי מרוקו לישראל בסוף שנות הארבעים ובהמשך. בשנות החמישים עברה הלן להתגורר בפאריס שם שימשה כעורכת דין והמשיכה בפעילות הציבורית. סמוך לפני מותה בשנת 1979 העבירה הלן עשרות ארגזים עמוסי מסמכים על פעילותה לארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים. בין המסמכים נמצאו מכתבי תודה והוקרה של ניצולים להלן . כך למשל הודה לה אחד האסירים היהודים קורט בילאר בשמו ובשם חבריו האסירים על הצלת חייהם. יהודי אחר גוסטאב ליפשיץ שהגיע בזכותה ללונג איילנד בארה"ב הודה לה על הצלת חייו. להלווייתה הגיעו יהודים שהצילה ונציגים רבים מהארגונים היהודים לחלוק לה כבוד אחרון. על מצבתה נכתב "לאימנו אישה אגדית שהצילה רבים כל כך ממצוקה".
אלא שבעוד שאחרים בעיקר מאירופה שהצילו יהודים בהם אוסקר שינדלר נשכחה הלן . שמה נותר מוכר בעיקר לקומץ חוקרי יהדות צפון אפריקה בתקופת השואה. "השילוב בין היותה אישה שפעלה בשקט ובמסירות באזור רחוק ממרכז העניין באירופה הנאצית, ובתחומי סיוע אישיים, ולא בפעולות הצלה נועזות וישירה – כל אלה תרמו לשכחה של אישה חשובה זו. בן עטר נשכחה גם בזיכרונות של יהודי מרוקו, שסבלו קשות מהמלחמה ומהאירועים שהתרחשו לאחר מכן, מהעקירה מבתיהם, ממאורעות הלאומיות הערבית ומעלייתם ארצה והגירתם לארצות אחרות." מסבירה ד"ר בן יעקב. "הגיע הזמן להנציח את זכרה" מוסיף פרופ' סעדון.
בעיריית אשדוד יזמו פרויקט הנצחה של בן עטר
רגב הנרגש מהסיפור החליט שהגיע הזמן ששמה של בן עטר יונצח ויקבל את מקומו הראוי. "חשבתי שראוי שהאישה הזו תזכה להנצחה שהיא ראויה לה על פעילותה "הוא אומר. במהלך הקיץ הוא נפגש עם ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, לסרי והציע להנציח את זכרה בעיר אשדוד. "חשבתי שקריאת רחוב על שמה תהיה הנצחה ראויה" נזכר רגב. "במקביל פניתי להנהלת ג'וינט ישראל שהלן הייתה אחת העובדות שלה וזו החליטה להשתתף בפרויקט ההנצחה ותרמה 25 אלף שקלים".
אלא שלראש עיריית אשדוד הד"ר לסרי והמשנה למנכ"ל העירייה דינה בר אולפן שהתרגשו מסיפורה של בן עטר היו תוכניות גדולות יותר. פרויקט ההנצחה הוטל על מזל שאלתיאל מנהלת מחלקת הנוער באשדוד ועינב עדן ממן מנהלת הדרכה ותוכניות במחלקת הנוער ובימים אלה הוא יוצא לדרך תחת השם "מסדר הנשים על שם הלן קאזס בן עטר" . זהו פרויקט מיוחד במינו להעצמתן של נערות על ידי היכרותן עם מודל של נשים פורצות דרך ובראשן הלן ז"ל. במסגרת הפרויקט ילמדו הנערות על נשים פורצות דרך וינציחו אותן בדרכים שונות בהן עבודת חקר, הפקת סרט, כתיבת סיפור יצירת אומנות ועוד. במקביל ייחשפו הנערות לקורות יהדות צפון פריקה בתקופת השואה. את הנערות ילוו אנשי מקצוע ובסוף השנה יתקיים טקס "אות מסדר הנשים על שם הלן בן עטר" בו יציגו הנערות את עבודותיהן ויזכו בפרסים.
"הרעיון הוא להעצים את הנערות באמצעות הנצחת נשים פורצות דרך ונועזות כדוגמת הלן בן עטר שיצאה נגד מוסכמות חברתיות ותרבותיות רבות", אומרות מזל ועינב.
במקביל ייחשפו תלמידי בתי הספר באשדוד לראשונה בערב יום השואה הקרוב לפועלה של בן עטר במסגרת שעור מיוחד שיילמד בבתי הספר. בטקס ערב יום השואה המרכזי בעיר יוצג מחזה קצר על פועלה.
"מבין אלו שאותם הצילה ניתן למנות משפחות רבות שבנו את ביתן באשדוד. רבים מאיתנו כאן בזכות העשייה המרגשת שלה. אין ביטוי מרגש מדמותה של הלן לרוח האיתנה של ניצולי השואה, אודים מוצלים מהתופת שקמו והיו שותפים בתקומה המחודשת של עם ישראל בארצו", אומר ראש עירית אשדוד הד"ר יחיאל לסרי.
באחרונה הצליח רגב לאתר את נכדה של הלן הפרופ' מישל לפידוס המשמש כפרופ' בכיר למתמטיקה באוניברסיטת קליפורניה בארצות הברית ובישר לו על הנצחתה של סבתו. "אהבתי מאוד את סבתי הלן. היינו חברים טובים והיא נפטרה זמן קצר לפני שעזבתי לפוסט דוקטורט בארצות הברית. אני שמח מאוד על החלטה של עירית אשדוד להנציח את סבתי" מסר הפרופ' לפידוס.
"הלן לא הייתה פורצת גבולות. פשוט לא היו לה גבולות. היא הייתה אישה של נתינה ושל לב גדל ואומץ", מסכמת הד"ר בן יעקב. גם רגב מגויס לפרויקט ההנצחה והוא נפגש עם תלמידים באשדוד וסיפר את הסיפור של בן עטר.
