ashdod10 logo

ארבע האימהות הגזעיות של אשדוד: מוסכניקית, סוורית, מורה לנהיגה ונהגת אוטובוס

לקראת ליל הסדר, יצאנו לבדוק (ולעשות סדר) כיצד נשים מתפקדות במקצועות שנחשבים בד״כ ״גבריים״ (״רשיון גם על מלגזה״) ושאלנו מדוע בחרו במקצוע זה דווקא (״קסם לי להיות סוורת בנמל״) מה היו התגובות, בעיקר של הגברים (״הלם הלם מוחלט״), ומה היו ממליצות לנשים אחרות (״ללכת על זה ללא היסוס״). בעשור האחרון, השתלבותן של הנשים במקצועות לא שגרתיים, תופסת תאוצה והפערים בין הגברים לנשים מצטמצמים, והן כמעט עושות הכל: יש לנו מג"בנקיות בצה״ל, טייסות, סוהרות, שיפוצניקיות, מוסכניקיות, נהגות אוטובוס ועוד. תכירו את את נטשה נאומנקו, נהגת אוטובוס בחברת 'אפיקים', מירב ממן, מורה להוראת נהיגה, את קרינה כץ, סוורית בנמל אשדוד, ושלי רביבו אניג׳ר, מוסכניקית. ותשמעו מה יש להן להגיד על הכל
דינה שרביט | רביעי, 17 אפריל 2019 21:07

בחרנו לחג הפסח לבחון את יכולתיהן של נשים לתפקד דווקא במקוצעות גבריים והאם בנושא זה הן הגיעו לפתיחות מלאה. שוחחנו עם נהגת אוטובוס, מורה לנהיגה סוורית בנמל אשדוד ומוסכניקית. מקצועות שאם הייתם חושבים שאישה תמלא עד לפני 20 שנה זה היה בגדר בלתי אפשרי, חריג או סתם לא נורמלי. כיום זה ממש נורמלי והגבול הוא אי שם.

ההגה בידיים של נטשה

נטשה נאומנקו אשדודית, 41, נשואה + 2 בנות (21,11) עלתה לארץ ממולדובה ב-1999 (״חוגגים 20 שנה בארץ״) עסקה בספורט, בחתירה על קאייקים, היתה מורה לחינוך גופני (״כל חיי עסקתי בספורט ואפילו הייתי מדריכת כושר לעת מצוא״). כשעלתה לארץ, בגלל קשיי שפה והסתגלות, עבדה כקופאית בסופר, (״גם על מלגזה״) התקדמה במהירות לסגנית ולבסוף כמנהלת בסופר.

מלגזנית ? מנהלת בסופר ? איך הגעת לנהגת אוטובוס ?

״לפני שנתיים, הרגשתי שמיציתי. חברים הציעו לי להצטרף אליהם לחברת ״אפיקים״ ולנסות (״הם היו בטוחים שאצליח ולא היה להם ספק״) להתקבל ללימודים לקראת נהגת אוטובוס״.

9749749949

הסכמת ? היו התלבטויות ?

״האמת, ראיתי את החברים, ואמרתי לעצמי, אם כולם יכולים, גם אני״ יש לי רישיון על מלגזה, אז מה הבעיה ? (צוחקת)״.

ואז, התחלת תהליך ?

״כן. הלכתי ללמוד דרך ״אפיקים״. עברתי טסט ראשון (״תודה למורה לנהיגה שלי״), היתה לי חוויה בלתי רגילה ללמוד לקראת נהגת אוטובוס. חוויה בלתי נשכחת״.

תארי את ההרגשה בפעם הראשונה על ההגה באוטובוס ?

״וואוו. התרגשות עצומה. אוטובוס זה דבר ענק ! למדתי את המסלול לאט לאט, הכל הלך לאט, לא יצאתי להפסקות כמעט כי לא הספקתי. וזה ממש לא דומה לנהיגה בפרייבט. בכלל, אני אוהבת לנהוג. אבל אחרי מספר פעמים, זהו. עוד נשאר לי זמן... בחברה קוראים לי נהגת שודים״.

למה?

״כי אני נוסעת מהר, אני משתלבת. ובגלל שאני ״בגובה״, אני מצליחה לראות נהגים במכוניות שלהם, שהם מסמסים בפלאפון, או נשים שהן מתאפרות, אני רואה נהג שהוא ״מתנדנד על הכביש״, אני יודעת מיד שהוא מדבר או מסמס״.

מה את עושה ?

״אני צופרת חזק ! ״מעירה״אותם״.

ספרי על התגובות כשאנשים עולים ורואים נהגת ולא נהג?

״סוף סוף יש נהגת, או עכשיו אני לא מפחד לנסוע. אחרי הנסיעה מודים לי שנהנו לנסוע, אחרים אומרים לי, ״אהבנו את הנהיגה האלגנטית שלך״.

את רצינית? לא מופתעים? או מזלזלים, כי את אישה?

״פעם, לפני אולי יותר מעשור, אנשים היו מופתעים, או אולי מזלזלים, כי בואי נודה, ההגה היה תמיד בגזרה של הגברים, היום? יש לוחמות ביחידות קרביות, טייסות, מפקדות, מוסכנקיות, חשמלאיות, גברים? נשים? זה כבר לא העניין, אם את עושה את העבודה כמו שצריך, ובמיוחד כשיש קבלות, אז אף אחד לא מופתע, יותר ויותר נשים מועסקות בתפקידים שהיו פעם שייכים לגברים, אנחנו יכולות, רוצות, מסוגלות ואפילו תתפלאי, מצליחות לא פחות מהגברים״.

בכל זאת, זו עבודה עם ציבור (מבוגרים, צעירים) היה לך מקרה של אלימות מילולית, האוטובוס מאחר, יש קללות?

״כן, יש, ברור. אם אני מעירה לא לדבר בפלאפון, או הערה אחרת, מיד צועקים, מי את בכלל? זה האוטובוס של אבא שלך? אני אספר לך משהו... פעם היה איזה בחור שלא היה מרוצה, הוא איחר, או משהו, (לא קשור אליי) ואז יצא שהתווכחנו, הנוסעים, הגנו עליי, ובסוף הנסיעה נתנו לי את הטלפון שלהם אם תהיה תביעה או משהו, הם יעידו שהכל היה כשורה״.

מתפתח קשר עם הנוסעים?

״תראי, באופן טבעי, כן. כשאתה עובד בקו קבוע אתה נקשר לאנשים, והם אלייך, לא פעם מביאים לי שוקולד״.

יש הבדל בין הצעירים למבוגרים?

״הצעירים נכנסים ואומרים ׳וואוו, איזה מגניב לנסוע איתך׳. מבוגרים יושבים לידי, אני דואגת שיחגרו חגורת בטיחות במיוחד במושב הימני שלי, שלא יעופו אם אתן ברקס, הם מעריכים זאת״.

איך ההרגשה להסיע אנשים למקום עבודתם?

״אחריות, אחריות גדולה, אני מתפללת שאלוקים יעזור לי להגיע בשלום, תשמעי, יש נהגים שמפתיעים, לא קל להיות על הכביש, זו מלחמה יום יומית״.

אוהבת את העבודה?ֿ

״מאוד, אני מאוד שמחה לקום בבוקר לעבודה״.

עושים לך הנחה בסידור עבודה בגלל שאת אישה/אמא?

״אין לי מושג מה הסידור של אחרים, אף פעם גם לא שאלתי, אני עושה את העבודה שלי, את המשמרות שלי, מוצ״ש, חגים, פיצול, אף פעם לא התלוננתי. לוקחת את האוטובוס, ויוצאת ליום עבודה ואני אוסיף לך עוד משהו, בסוף היום (שזה כבר 1:30 בלילה, אני מתדלקת ומשאירה את האוטובוס מאיפה שלקחתי. מה שכן, יש לנו הנשים, הפסקה קצת יותר ארוכה... בכל זאת, כל מיני צרכים אישיים כאלה ואחרים. מתחשבים, נחמד״

יש לך אוטובוס קבוע?

״כן, אני שוטפת ומנקה אותו, כמו ״הבייבי״ שלי״.ֿ

יש בכל זאת יתרון בלהיות אישה, נהגת אוטובוס?

״לא יודעת להגיד לך, אבל אולי, מביאים לנו אוטובוס הכי טוב, מרצדס,מפנקים אותנו, הנשים, בחברת ״אפיקים״.

הגעת ממולדובה, יש הבדל בתרבויות כשעובדים עם ציבור?

״לעבוד עם ציבור, מחייב יחסי אנוש בסיסיים. אספר לך, כשאנשים נכנסים לאוטובוס, יש כאלה, הרוב יש לומר, אומרים ׳שלום׳, ׳בוקר טוב׳, וכאלה, היה אחד שלא אמר כלום, ופתאום הוא אומר לי תחייכי! למה את לא מחייכת? אני לא פוסטר. באתי לעבוד, מה הוא מצפה, שאני אגיד שלום לכל אחד שעולה? מי שאומר, אני עונה, בשמחה״.

יש לך מסר לבנות שרוצות לעבוד בעבודה הנחשבת ״גברית״?

״אין כזה דבר גברית או נשית, כל אחד יכול לעשות מה שהוא הכי טוב בו, נשים יכולות להיות טייסות, וגברים יכולים להיות מאפרים״.

״שיא ההתרגשות, כשהתלמידה הראשונה שלי עברה טסט ראשון״

מירב ממן, עזבה קריירה מבטיחה בבנק, והחליטה להיות עצמאית, כיום היא מורה לנהיגה ״אין סיפוק גדול יותר מזה שאשה חרדית עוברת טסט, ויותר מזה, שבעלה מתקשר ומודה באופן אישי״.

ממן 47, בעלת תואר ראשון במינהל עסקים, אשדודית, נשואה + 3 בנות (סטודנטית, חיילת ותלמידת תיכון), עבדה בבנק הפועלים 25 שנה, הרגישה שהגיע הזמן לשנות. ״דרכתי במקום, מיציתי, סוגרים סניפים, אין לאן להתקדם״. ויצאה לדרך חדשה ומפתיעה בהחלט.

356334346

מורה לנהיגה?

״כן. אמנם לא ידעתי מראש שזו הדרך, שנה שלמה ביררתי עם עצמי מה כדאי, ומאחר ואני מאוד אוהבת לעבוד עם ציבור, עם אנשים, אוהבת הוראה. קיבלתי הארה, שהנה מורה לנהיגה, עונה על מה שאני בדיוק רוצה יש הרבה מורות נשים בבתי ספר, כנראה הוראה מתאימה לנשים. עובדה!״.

איך הגיבו בבית להחלטה המפתיעה?

״יש לציין שבעלי מאוד תומך, בנותיי ומשפחתי תמכו והאמינו בי לאורך כל הדרך, מתחילת הלימודים, ובעיקר בהשתלבות במקצוע״.

ספרי על הלימודים לקראת השינוי?

״כאמור, אחרי שנה של התלבטות, ניגשתי למבחני התאמה, קיבלתי אישור. היינו בכיתה 15 תלמידים, בחורה אחת פרשה עוד בהתחלה, הייתי ״עוף מוזר״ בין כל הגברים שלא הסירו מבט של: ״אישה? מה היא רצינית? מורת נהיגה?״.

איך הגבת?

״בואי, זה מקצוע שמאז ומתמיד היה שייך לגברים. בסדר, ספגתי את המבטים בהבנה, אבל עדיין הרגשתי שחובת ההוכחה עליי, היא כפולה, גם אישה וגם מבחנים קשים, זה לא הפחיד אותי״.

איך התגובות עכשיו, בתור מורה לנהיגה?

״הלם! הלם מוחלט! גם בטלפון, גם כשרואים אותי הלקוחות מצפים באופן טבעי, לראות מורה גבר וכשרואים אותי, הלם ואז נרגעים״.

מה הם אומרים?

״מורה לנהיגה? וואוו, לא ידעתי שיש אשה מורה לנהיגה, ואז נרגעים ומתחילים תהליך״.

ממן, שאחד היתרונות הבולטים אצלה בהיותה אישה, זו העובדה שקהל היעד שלה הוא יותר נשים וכיום יותר ויותר חרדיות, מגיעות ללמוד נהיגה. ״בעשור האחרון נשים חרדיות יוצאות לשוק העבודה, והן זקוקות לרכב, על מנת להיות ניידות, ולא להיות תלויות בתחבורה ציבורית״ מציינת ממן.

תעזרו לי, אני דתייה ומחפשת מורה (אישה) לנהיגה״. ראיתי את זה ברשתות החברתיות, תתייחסי?

״כן, אני מאוד מבינה נשים דתיות שמעדיפות ללמוד נהיגה דווקא אצל אישה, מטעמי צניעות, והן מרגישות יותר חופשיות, ובמיוחד הבעל, הוא מרוצה (צוחקת)״.

 ספרי לי על מקרה ששימח אותך במיוחד בהוראת הנהיגה לנשים.

״התלמידה הראשונה שלי, אמא ל-3 ילדים שבעלה תמך בה לאורך כל הדרך, עברה טסט ראשון. תלמידה נוספת חרדית אמא ל-5 ילדים, שכל חלומה הוא לנסוע באופן עצמאי לבקר את בנה בפנימיה״, ואחרת שתוך כדי נהיגה שאלה את עצמה: מה אני נוהגת? ואוו, אני באמת נוהגת!״. זו הרגשה נהדרת שאני מגשימה לנשים וגברים, כאחד חלום. בכלל לדעת שאני זו שנותנת לו רישיון לצאת לכביש, זו אחריות גדולה. לא משנה למי, לנער, נערה גבר ואשה מחר הם יוצאים לכביש, ואני עושה הכל ע״מ שיהיו הכי מוכנים. כשאני רואה את ההתרגשות, במיוחד של נשים, אמהות לילדים, כמו הצעירים שמקבלים רישיון, זה משמח ומספק״.

 מה דעתך על התפיסה שזה מקצוע גברי?

״זה היה לפני עשור או יותר, היום, במיוחד שזה לא נחשב מקצועי פיזי, יש לנשים יתרון: הן סבלניות יותר, יש להן יכולת הקשבה, יכולת הכלה. ראיה של פרטים, אני באופן אישי חושבת, שנשים נוהגות יותר נכון״.

למה תמיד כשרואים בכביש מישהו נוסע גרוע אומרים: זו בטח אישה?

״זה משפט שיוצא מתוך האגו הגברי, התפקיד של הנהיגה בכביש, תמיד הסתמן כגברי, ועכשיו, שאנחנו הנשים, עושות הכל, יכולות הכל, ובמיוחד שמצליחות בזה. יש קצת פגיעה באגו הגברי, לא הכי נעים להם שאישה תעקוף בכביש״.

מעירים לך על הכביש?

״תחילה נועצים מבטים, אח״כ מחייכים, היה מקרה, עמידה בצומת, נהג שביקש כרטיס ביקור, ואח״כ אישתו התחילה ללמוד אצלי״.

מה מייחד אותך ממורה גבר?

״אני לא יודעת מה אחרים עושים, אבל אני נותנת הרגשה נעימה, עם כל החוקים והסכנות, אנחנו שומעים שירים במהלך הנהיגה, בכלל, זה המקום היחיד שהתלמיד מחכה למורה, ולא ההיפך, כמו בכיתה. התלמידים והתלמידות, מגיעים מרצון, מתרגשים, ואני זו שאחראית להנעים להם את הלימוד, וגם בסופו של יום להכשיר אותם לחיים אין סיפוק גדול מזה״.

משפט לסיכום

״כל דבר שגבר יכול, גם אנחנו יכולות, ועוד משהו, שיא ההתרגשות שלי היה שהתלמידה הראשונה שלי, עברה טסט ראשון״.

קרינה מטפסת לגובה בנמל

WhatsApp Image 2019 04 01 at 09.29.12

נעשה קצת סדר: סוור - הגדרה מילונית: אדם הטוען ופורק משאיות וגם: סבל העובד בנמל בפריקת סחורות ובהטענתן. נעים להכיר: קרינה כץ, 37 מאשדוד נשואה +3 ילדים (4,6,8) גדלה ולמדה באשדדוד. בצבא שירתה ביחידת מודיעין מסווגת, למדה מינהל עסקים תוך כדי שהיא עובדת בחברת תקשורת, ״עסקתי בעיקר בתחום האנטנות הסלולריות מול ספקים שונים״.

סוורית בנמל? תעשי לנו קצת סדר

״האמת שלנמל הגעתי די במקרה, ראיתי מודעת דרושים, והרעיון של אישה סוורית ממש קסם לי״.

האמנת שתתקבלי? הרי עסקת בתקשורת, מול ספקים, לא בדיוק עבודה פיזית?

״הגשתי מועמדות למרות שלא באמת האמנתי שאתקבל״.

מדוע לא האמנת?

״ידעתי שיהיו המון מועמדים... יחד עם זאת זה קסם לי. להיות אישה סוורית? זה איתגר אותי, הייתי חייבת לנסות".

כץ הלכה על כל הקופה, הגישה מועמדות, עברה את כל השלבים, ובכל פעם שזומנה לשלב הבא, הופתעה מחדש ״והתחלתי להבין שזה באמת קורה״.

זה לוקח זמן, כל התהליך?

״כן, לגמרי מיום שהגשתי מועמדות ועד תחילת הקורס, התחלתי חניכה ורק אז התחלתי להבין לאן אני נכנסת״.

התחרטת?

״מה פתאום? אפילו לא לשניה, הרגשתי שזכיתי בלוטו, חילקו את הקורס שלי ל״ידיים״ (״יד״ זה צוות) שזה אומר צוותים קבועים של 4 סוורים ואתת״.

את??

״כן, בנמל עובדים בידיים, כלומר 4 סוורים, ואתת יד, ״אתת זה ראש צוות, הוא מנהל הצוות שלו, הוא זה שמעביר למנופאי הוראות בקשר ואומר לו מתי להוריד את השרשראות ומתי לא לזוז כי אנחנו עובדים וקושרים את המטען״. וזה המקום להודות לו, הוא לימד אותי הכל, ולמעשה בזכותו ובזכות חברי הצוות שלי, הרגשתי שאני יכולה לעשות את זה. העבודה בתור סוורית היא עבודה מאוד קשה, עובדים פיזית בכל מזג אוויר, עובדים בבטן אוניה, גם בימים הכי חמים של אוגוסט וגם בלילות הקרים והגשומים״.

עבודה לא פשוטה, בוודאי לא לאישה אמא לקטנטנים

״נכון, עבודה לא פשוטה בכלל יחד עם זאת מלאת סיפוק, בסוף משמרת עם כל הקושי הפיזי, אני מגיעה הביתה שמחה ומאושרת ויודעת שזה שווה את הכל״.

WhatsApp Image 2019 04 01 at 09.29.11

אפרופו משמרות, איך את משלבת אמהות עם עבודה בנמל?

״האמת, זה הרגע לפרגן לבעלי, אלמלא התמיכה שלו, לא הייתי יכולה לעבוד משמרות. הוא מגבה אותי שאני בעבודה, וגם הילדים מאוד מפרגנים״.

וכיצד הגברים שבחבורה, בנמל, מתייחסים אלייך? את נראית שברירית ועדינה.

״הגברים מסביב לא באמת הבינו בהתחלה מה אני עושה שם ובעיקר למה? והאמת הם היו סקפטים לגביי. לא היו בטוחים שאני בכלל מסוגלת, אך עם הזמן ראו והבינו שאני מצליחה (לא פחות מגבר) ואני מסתדרת מצויין והיום אנחנו עובדים בהרמוניה זה לצד זו״.

עד כמה זה חשוב לעבוד בהרמוניה בתפקיד שלך?

״שאלה מצויינת, העבודה בספינה היא עבודה צוות חד וחלק. חייבים לעזור אחד לשני, על מנת להשיג את המקסימום, בכל משמרת ומשמרת, החברים שלי לעבודה תמיד שם בשבילי, ועצם התמיכה שלהם ״ממתיקה״ את הקושי ומנעימה אתהעבודה, עד מאוד״.

מרתק. לסיום, קרינה יש לך עוד חלום?

״אני חולמת על קריירה לכל החיים בנמל אשדוד. מקווה להיות שם עד הפנסיה״.

״נולדתי להיות מוסכניקית, זה בדם שלי״

73537573573

שלי רביבו אניג׳ר אשדודית, נשואה לאישה וביחד מגדלות 3 ילדים, מנהלת עבודה במרכז שירות ׳צמרת׳, ׳רנו ניסאן׳ כאן באשדוד. למדה בבית ספר ״מפתן״ מכונאות רכב. בצבא היתה מכונאית ימית (״אחראית על תחזוקה ותיקון מנועים, מכונות וכלי שייט ימיים״).

במה עסקת לפני שהיית מוסכניקית?

״נולדתי להיות מוסכניקית, זה בדם שלי, מאז שאני זוכרת את עצמי, אני בתחום הזה״.

איך התגובות בבית ובחוץ?

״הכי כיף בעולם, כולם גאים בי, גם הגברים, כשרואים אותי הם שמחים, אני מרגישה הערכה וכבוד״.

בכל זאת כשרואים אותך במוסך, מתחת למנוע, או מחליפה גלגל, מרימים גבה, מופתעים?

״מתלהבים מזה, לא מרימים גבה, ההיפך, אומרים לי וואו, אישה מוסכניקית! איזה יופי, במיוחד נשים, הן מפרגנות, הן מרגישות בטוחות יותר, שאני אישה וכביכול מבינה אותן, כייף אמיתי״.

אפרופו נשים, אולי תסבירי לקוראים למה תמיד כשאישה מביאה את הרכב למוסך, גובים מחיר גבוה יותר מגבר?

״זו סטיגמה שחייבים מיד להפריך, זה בהחלט לא ככה בכל המוסכים, זו טעות. אני תמיד אומרת לא לראות את הלקוח בתור כספומט, תנסו להיות תמיד במקומו, תנו לו את השירות הטוב ביותר, כאילו אתם מטפלים ברכב שלכם״.

רביבו אניג׳ר מספרת שזו עבודה עם סיפוק רב, ומרגישה שמיד יש חיבור בין הלקוחות, והם מפרגנים ואומרים: ״אנחנו באים לכאן בגלל היושר שלך, אנחנו יודעים שאת הוגנת וישרה״.

ספרי לנו משהו מיוחד שאת עושה מלבד להחליף גלגל וכו׳?

״מלבד היותי מדוייקת ואחראית, יש לי אחריות כפולה, גם מנהלת וגם מוסכניקית. אם אני שומעת ׳רעש׳ ברכב, אני לוקחת אותו ונוסעת בעצמי לבדיקה, ולא אשחרר רכב אם אני לא שלמה עם הבדיקה, או אם הוא מרעיש, חשוב לי לשרת את הלקוחות במאה אחוז״.

את מדברת בהתלהבות, ניכר שאת אוהבת את עיסוקך

״נכון, זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם לעשות. זה נותן לי סיפוק כי אני יודעת שאני עושה הכל במקצועיות וביושר, ואת זה אני עושה הכי טוב״.

ממליצה לנשים?

״מאוד, מאוד, בכלל באופן כללי, אני ממליצה שנשים תעבודנה בכל עבודה שנחשבת ׳גברית׳, יש משהו ׳פאן׳, בעבודה של נשים. מאוד הייתי רוצה לראות יותר ויותר נשים מוסכניקיות, נהגות אוטובוס, שיפוצניקיות ועוד. אין דבר כזה נשים או גברים, אני רוצה לראות יותר נשים בכל מקום עבודה, זה עדיין מגדרי, יש מיעוט, וזה לא צריך להיות כך״.

יש לך חלום?

״החלום שלי שהילדים שלי יצליחו. מעבר לכך, שאמשיך, אני ובת זוגתי לגדל אותם בשמחה ובאהבה. ואמשיך לעבוד כמוסכניקית, אהבת חיי. לא מחליפה בשום מקצוע״.