לאחר ההפתעה התיישב שמואל לכתוב עם הרבה רגש את הדברים הבאים:
המון המון תודות המון תודות
כן הופתעתי מאוד ,עדיין שרוי בהלם ואיני יודע איך אוכלים את זה .לפחות תהיה לי עכשיו התשובה לשאלה מה התחביב שלך ( בניינו לא אוהב לקרוא ספרים ועדיין אני לא רואה איך אני מביא שלום עולמי ).
וברצינות
הצילום שלי הוא תחביב שהתפתח ומתפתח ויתפתח מתוך אהבה ,מתוך האמת הפנימית שלי לאהבה למקום או לכל דבר שמחבק את הנפש שלי .ספונטני מבלי להתכונן , חי את הרגע.
בים של עבודה ,לחץ וטירוף ( גם את זה אני אוהב ) אני בורח לאותם מקומות שנותנים לי את הכוח ,לרגע מנתקים אותי מהכול , טוענים אותי מחדש .
אני נשאר עם עצמי , מסדר את המחשבות באמצעות הצילום , הלחיצה על הפריים תבטא לעיתים את התחושה שלי באותם רגעים .
זה אני לבד ורק אני מחליט , כמה רגעים יש לנו כאלה בחיים שאנחנו נביט רק על עצמנו ? וזאת מבלי לפגוע באחרים. יתרה מכך , לתת לאחרים ליהנות . אויי כמה שאני אוהב לשמח אנשים ובמיוחד גם דרך האוכל שאני מבשל .
הטבע הוא עוצמתי ,המבט האישי שלי אל הטבע הוא מלמטה למעלה, עם המון כבוד והבנה שכל יום נוצרת יצירה אחרת שלא יהיה דומה לה .
המפגש עם החיות ,מחיפושית פרת משה רבנו ועד החתול ובדרך האנפה שעומדת על רגל אחת מול סופה אדירה, מבט ארוך בה , בכדי להבין את הכוח וגם המחשבה אשר מקננת בראשה באותם רגעים , גורמים לי לעקוב אחריהן במשך שעות ולקחת מהם תובנות לחיים . הדרך שלהן להתמודדות מול קשיים ותנאים קשיים יכולים לסייע לנו בחיים .
תקופה לא פשוטה עברתי , קשה מאוד ,הגוף זעק ובזכות משפחתי המיוחדת במינה שעמדה איתי בדיוק כמו האנפה על רגל אחת הצלחנו להתגבר . הסופות היו קשות ,הגשם היה עז כולנו היינו רטובים עד שד עצמותינו .
המשכנו,השמש זרחה וליטפה בעדינות ואז צלמתי לפני כשבוע את כוס היין מעל העיר אשדוד ,היין מתפרץ החוצה מעיין שאגת שמחה אישית שלי שאפאחד לא יבין ולא יידע.מסע מיוחד ביותר שעברתי ,חיזק וחישל אותי .
רויתוש , הילי ואור, מיד יקבלו את הצילום ויגיבו , הן הפתיעו אותי המון , עברו המון איתי ולא היה פשוט .
וכמו שראש העיר ציין הערב , בצילומים אני מיד משתף אותו וגם הוא כבר מכיר אותי, ייתן את הפוש . תמיד אני שמח לשתף אותו ולשוחח איתו על הצילום .
ובנוסף לכל אלה אהבה האמיתית לעיר אשדוד , מביט בה ביראת כבוד גדולה , האנשים והמקומות שאותם למדתי להכיר וגם עליהם למדתי עם הזמן ,תמיד להסתכל מלמטה למעלה , ללמוד ועוד ללמוד, דרכם אני מצלם את החיים והתובנות , דרכם אני לומד על החיים .
הכל מתנקז לעדשת הנייד ,הפשטות שבצילום ,הרגע שאתה שולף ומצלם ועם הזמן הבנתי שאני מצלם את גם הרגשות שלי שמשלבות את אהבה למקום ולרגע .
רבים שאלו אותי רק אשדוד ? באינסטגרם אני מתייג את המיקום באופן קבוע ASHDOD
גאה ואוהב , מאמין ומוכיר את הרגע שאני כאן.
באהבה ישנם גם משברים וכך גם עם העיר אבל בסוף אהבה מנצחת .
תנסו לצאת לבד , לנשום להביט ולהסתכל גם פנימה ,תחושה כייפית .זה יכול להיות 5 דקות וגם שעתיים זה פשוט תענוג .
תןדה לכולם
ללא עריכה סתם ככה ייצא לי מהלב .
