מנכ"ל נמל אשדוד, יצחק בלומנטל, ביקש בסוף השבוע מדירקטוריון החברה לסיים את תפקידו וזה יקרה בחודש יולי הקרוב. בלומנטל המכהן בתפקיד מאז תחילת שנת 2014 עמד בפני שימוע לפני פיטורין עליו החליט הדירקטוריון בראשותה של אורנה הוזמן-בכור. הודעה לקונית שיצאה מהנהל הנמל נכתב "במהלך כהונתו חיזק נמל אשדוד את היותו הנמל המוביל בישראל ואת מעמדו האסטרטגי. בתקופת כהונתו הנמל עמד בפני אתגרים רבים. הדירקטוריון ההנהלה והעובדים מודים לו על שנים רבות שפעל למען הנמל".
ההודעה מעוררת תמיהה בלשון המעטה, לנוכח הנסיבות בהן החליט בלומנטל להקדים רפואה למכה ולהתפטר. ההחלטה להתפטר הייתה על רקע זימונו לשימוע שנערך לבלומנטל לפני פיטורין. כזכור, בחודש שעבר קיבל בלומנטל הזמנה לשימוע לפני פיטורים. הסיבה לשימוע, נעוצה במשבר אמון בין הדירקטוריון ובין המנכ"ל. זאת בעקבות מספר תקלות חוזרות בנמל בשנה האחרונה. לטענת הדירקטוריון מדובר, לכאורה, בתקלות הנוגעות בהיבטים התפעוליים של הנמל, בעיכוב ברכישת ציוד, בחריגה מהוראות המשרד להגנת הסביבה ובנוסף בסוגיות הנוגעות לממשל תאגידי תקין. לטענת הדירקטוריון בין הכשלים שהתגלו בשנה החולפת בנמל אשדוד – טיפול לקוי במנופים ואי־הצטיידות בחלקי חילוף. על פי הנתונים שהוצגו לדירקטוריון, כ־80% מהמנופים באחד הרציפים המרכזיים בנמל הוצאו מכלל שימוש מאז סוף 2018 והם מושבתים בשל מחסור בחלקי חילוף. עוד טוען דירקטוריון הנמל כי כביכול קיימים עיכובים ברכש ובהיערכות לתחרות מול הנמל החדש.
כמו כן טוען הדירקטוריון, כי בעקבות חריגה מהוראות המשרד להגנת הסביבה, ספג הנמל קנסות מצטברים בהיקף של 14 מיליון שקלים, דבר העלול לפגוע באישור ההפעלה שלו. כלשים אלה כך טוענים בדירקטוריון הובילו לירידה בתפקוד הנמל במדד התפעול וחמור מכך, הכנה גרועה לקראת התחרות מול הנמל החדש שעתיד בעוד שנתיים להתחיל לפעול.
טענה נוספת נגד בלומנטל מתייחסת לאי דיווח שלו לדירקטוריון, כנדרש, בנוגע לפרשת שחיתות חמורה לכאורה, שהתגלתה בנמל. במסגרתה צ׳קים של קופת העזרה ההדדית של ועד העובדים הגיעו אל השוק האפור. במקרה הזה על פי חוק היה אמור בלומנטל לדווח לממונים עליו ולדירקטוריון. בפועל, הוא לא עשה כן. לאחר שהעניין נחשף בתקשורת וגרם מבוכה גדולה במשרד התחבורה, הגיב בלמנטל לממונים עליו את התשובה הבאה: "שכחתי לדווח".
כן נדרש בלומנטל להשיב על נתוני רשות הספנות במשרד התחבורה כי הנמל רשם ירידה של 5% בתנועת המטענים בשנת 2018, זאת בניגוד למגמה בכלל נמלי ישראל, שסיימו את 2018 עם עלייה של 5% בתנועת המטענים. בנמל חיפה, המתחרה המרכזי של נמל אשדוד, נרשמה ב־2018 עליה של 16% בתנועת המטענים. כמו כן נמל אשדוד רשם ירידה גם במדדים התפעוליים המרכזיים המודדים את יעילות העבודה בו.
בתגובה שמסר בלומנטל על ההחלטה להביא אותו לשימוע הוא הגיב: "כמנהל החברה הובלתי את נמל אשדוד ב- 5 השנים האחרונות לשיאים של תפעול ורווחיות, לצד הכנסת סטנדרטיים חדשים של ניהול תקין וניקוי תופעות פסולות שהיו נהוגות בנמל בעבר. בתקופה זו הנמל רשם הישגים פיננסיים ותפעוליים שהניבו דיבידנטיים והכנסות שיא למדינה. הובלתי לשינוי יסודי בנורמות יחסי העבודה שהיו קיימות בנמל והכנסתי בהם סטנדרטיים חדשים. החברה הפסיקה לחלוטין את תופעת הנפוטיזים וקלטה מאות עובדים חדשים במסגרת גיוון תעסוקתי ותוך פתיחת התפקידים , שהיו על טהרת גברים בפני נשים".
גם הדוחות הכספיים לשנת 2018 הראו ירידה של 50% ברווח הנקי של הנמל, וסיים את השנה עם 105 מיליון שקלים, זאת לעומת 4רווח נקי של כ-209 מיליון שקלים בשנת . ההכנסות לשנת 2018 עמדו על 1,16 מיליארד שקלים, ירידה של כ- 6.5% משנה קודמת. הרווח התפעולי צנח ב- 37% ל- 122 מיליון שקלים. בנמל חיפה לעומת זאת רשמו זינוק ברווח הנקי של כ-85%. למעשה זו הפעם הראשונה במשך העשור האחרון שנמל חיפה עוקף את נמל אשדוד. כשאחד הגורמים לכך שבנמל חיפה הצליחו להגיע להסכם עם העובדים ויצרו שקט תעשייתי, בעוד באשדוד לא הצליחו להגיע להסכם עם העובדים והסכסוך עם וועדי העובדים מסלים.
"מסיים התפקיד לאחר שהבאתי את הנמל להישגים"
המנכ"ל המתפטר בלומנטל בחר להדגיש בתגובתו להחלטה כי התפטר לפני הליך השימוע ולא במהלכו או בסיומו. "לקחתי החלטה אישית שזה מה שנכון לי".
על רקע עזיבתו הכפויה של בלומנטל והמצב הנמל גם הקרב בין יו"ר הדירקטוריון של הנמל אורנה האוזמן בכור ובין מנכ"ל הנמל איציק בלומנטל, כפי שנחשף לראשונה בעיתון "השבוע באשדוד" החל לפני מספר חודשים. "דם רע" עבר בין השניים ונטען כי בכור, מנסה לכאורה לגרום להדחת בלומנטל ולהגדלת כוחה. במהלך שנת כהונתה הראשונה של הוזמן בכור כיו"ר היא הצליחה לצבור סביבה תומכים בדירקטוריון. בניגוד לבלומנטל הנוקשה מערכת היחסים עם הוזמן בכור טובה יותר והוזמן בכור מקרבת את העובדים, מזמינה אותם לישיבות הדירקטוריון וקשובה להם. וכי כשהם צריכים לבחור צד בין היו"ר למנכ"ל, הם יעדיפו את הוזמן בכור. מהמערכת היחסים העכורה היה ברור שיגיע מכתב פיטורים. מערכת יחסים שמהרגע הראשון הייתה קשה והלכה והסלימה. גורמים מציינים כי לבלומנטל לא היה סיכוי. כי הוזמן בכור רצתה להיות יו"ר ב- 75% משרה לפחות ולקבל רכב חברה. ישיבת הדירקטוריון בו התקבלה ההחלטה התקיימה בבית מלון בירושלים. בלומנטל עצמו, בראיון ל'דה מרקר' סוגר חשבון ואומר כי מאז כניסתה של הוזמן בכור לתפקיד, "היה מתח גדול ביננו. היא צעקה עליי בישיבות וטענה שאני חותר תחתיה". כן סיפר כי כשבועיים לפני קבלת המייל עם השימוע לפני פיטורים הוא נקרא לשיחה עם הוזמן בכור ולדבריו ניסתה לקדם פרישה שלו בהסכמה משלא צלח המהלך, כאמור קיבל זימון לשימוע. כשהזימון לא הפתיע אותו אלא תוכן הטענות פורטו שם כמה אירועים קטנים יחסית לחמש שנים של עבודה אינטנסיבית בחברה, תוך התעלמות מוחלטת מהתמונה הגדולה- נמל רווחי שפעילותו רק צומחת, על אף הקשיים שמערימה יו"ר הדירקטוריון. כל יו"ר אחר היה מתפאר בהצלחות האלה בעוד במקרה הזה היא מנסה לפטר אותי".
(צילום: פבל)
נמל בהתאבדות: חקירות משפטים ודם רע בהנהלת הנמל
נמל אשדוד ידע ימים טובים יותר. אך בתקופה האחרונה, כך נראה, הופך הנמל מסיפור הצלחה לפרסה. הגורמים לכך הן מחד עובדים שאינם מבינים שהעולם משתנה, ושלא כמו אחיהם העובדים בנמל חיפה לא זורמים עם השינוי ומחבלים בגלגליו. מערכת היחסים העכורה בין בלומנטל והוזמן- בכור ואפשר להוסיף לכך גם את אדישות הממשלה למה שקורה. נמל אשדוד, הנמל הגדול במדינה, אם לא יבוא שינוי מהיר ודרסטי, יורה לעצמו כדור בגלגלים.
במשך 60 שנות קיומו של הנמל באשדוד, לא היה רגוע בין ההנהלה והעובדים אשר הוכיחו שהם "הבוס" בנמל. זה בלט כבר בימיו של יהושוע פרץ, יו"ר ועד העובדים המיתולוגי של הנמל שלא היסס להשבית את הנמל לא פעם. העובדים הביאו את קרוביהם לעבודה. הנמל באשדוד היה החברה הממשלתית בה היו הכי הרבה עובדים שהם מקורבים לעובדים. זה נמשך גם בימיו של יו"ר הנמל אלון חסן. אבל בקיץ 2013 השתנו כללי המשחק כאשר השר ישראל כץ והממשלה לפרסם 2 מכרזים להקמת נמלים חדשים, בחיפה ובאשדוד, מתוך כוונה להוריד את הכוח של העובדים לא עזרו המלחמות כנגד ההחלטה והמכרזים יצאו לדרך, וחברות זרות מקימות נמלים חדשים שצפויים לפעול בעוד כשנתיים. לאור ההתנגדות של עובדי הנמלים בחיפה ובאשדוד הציע השר כץ עסקה בה התבקשו הנמלים הקיימים לאמץ תוכנית התייעלות שתאפשר להם להתמודד עם התחרות אזי המדינה תעניק לעובדים שיישארו בנמל רשת ביטחון למשך 10 שנים. בנמל חיפה כאמור הגיעו העובדים להסכם אבל באשדוד נתקע המו"מ והדבר הגיע לשנה קשה בעבודת הנמל, עיצומים שביתות, שהתגלגלו לפתחו של בית הדין האזורי. הפגיעה בעבודה עקב העיצומים פגעה בלקוחות הנמל, חלקם אף החליט לעבור לנמל חיפה המרוחק ולשנע את הסחורה חזרה למרכז. ולא פלא שהרווחיות צנחה. כולם נפגעים מהמאבק בין העובדים להנהלה, הנמל מפסיד העובדים מקבלים פחות פרמיות ובאם לא יגיעו הצדדים להבנות עלולים העובדים להפסיד את רשת הביטחון הממשלתית, ולא לעמוד בתחרות עם שאר הנמלים. התוצאה מכתבי פיטורים.
