ימים קשים עברו על משפחת מימון. אם המשפחה, זוהרה חיה מימון נפטרה ממחלה ביום חמישי בשבוע שעבר. בני המשפחה האבלה, שסעדו אותה בימי מחלתה, נערכו להכנות ללוויה בצהרי יום שישי ולסידורי השבעה. "אנחנו משפחה גדולה. המשפחה של אמא שלי הם 11 אחים המשפחה שלי זה 7 אחים וביחד עם הילדים, הנכדים והנינים" מספר הבן הראל. "אמא נפטרה בתשע בלילה. התקשרתי למוקד העירוני 106 ושאלתי אם אפשר להזמין אוהל וציוד לשבעה דרכם. הפקידה במוקד אמרה שאפשר ושאלתי כמה זה יעלה? והיא ענתה לי 'זה לא עולה כסף, אני חושבת שזה בחינם, אבל אל תתפוס אותי במילה'. היא מסרה לי את מספר הטלפון של דוד אבו , שאחראי על השאלת הציוד מטעם העירייה לתאם אתו".
מפאת השעה המאוחרת דיבר הבן בשעות הבוקר טרם הלוויה עם עובד העירייה אבו, המשמש כמנהל הלוגיסטיקה ואחראי על מחסני העירייה ועל הציוד לאבלין. פרויקט מבורך יש לומר שהוא עצמו יזם ומושאל למשפחות אבלות שיקיריהן נפטרו וזקוקים לציוד של אוהל שולחנו כסאות וכדומה. "אבו אמר לי שצריך להביא לעירייה שיק פיקדון פתוח לפקודת העירייה, שיוחזר לאחר החזרת הציוד ונתן לי טלפון של המוביל והמתקין".
הראל התקשר למוביל ולתדהמתו הוא גילה ש"החינם" עולה הרבה כסף. "המוביל אמר שיוכל לבוא בסביבות השעה 12:00 הודיתי לו והוא אומר לי שזה יעלה כסף. 1,500 שקלים עבור הובלה והרכבת האוהל. רשמתי שיק לפקודתו וביקשתי חשבונית מס. הוא אומר אני לא נותן ואני רוצה כסף במזומן. הסברתי לו שאין לי מזומן ועוד שעה קוברים את אמא שלי, אז הוא ביקש להוסיף על הסכום מע"מ. אחרי ויכוח הסכום נשאר 1,500 שקלים. השארתי שיק אצל השכנה ונסענו לבית העלמין. כמה דקות לפני ההספד אני שומע את הטלפון שלי מצלצל על הקו הייתה השכנה שאמרה לי שיש בעיה אי אפשר להציב את האוהל בכביש בגלל שיש מכוניות, ושצריך להתקין את האוהל על הדשא שזה מרחק של כ-20 מטרים. אמרתי בסדר אבל היא אומרת לי ושבשביל זה המוביל מבקש עוד 200 שקלים ובמזומן. בשעה כזו בה קוברים את אמא שלי לא מתחשבנים ולא הייתה לי ברירה אלא להסכים".
בתום הלוויה ניגש הבן לשכנה לתת לה את 200 השקלים, ששילמה מכיסה למוביל וכשראה את האוהל היה המום. "הלכתי לראות את האוהל והייתי בשוק. האוהל לא היה קשור כמו שצריך, לא עשוי נגד גשם. לא חשבתי לרגע שזה מה שאראה. בניגוד להבטחה שנתן לי הוא הביא פחות ציוד. רק 3 שולחנות, כמה כסאות, מיחם ואת המקרר לא הביא".
הראל התקשר למוביל והוא אמר לו, לטענתו, שאת המקרר יביא ביום ראשון. "שאלתי אותו למה לא הביא עם שאר הדברים? והוא אמר שלא היה מקרר. אפילו כבל מאריך הבאתי מהבית שלי. הבאתי מפצל מהבית שלי, מפות. את רוב הסלטים זרקנו כי לא היה מקרר ושתיה לא יכולתי להגיש לאורחים. קרח היה אבל זה לא היה מספיק".
ביום ראשון השבוע לאחר השבת הגשומה גילו בני המשפחה האבלה כי האוהל מוצף מים. "האוהל הפך לבריכת שחיה ממש. הכיסאות והשולחנות היו רטובים ולא ניתן היה לשבת בפנים. ספרי התפילה התפזרו לכל עבר והמפחיד היה שבגלל הגשם לא ניתן להשתמש במיחם ולהכין שתיה למנחמים ולאבלים מחשש להתחשמלות. כשהמוביל הביא את המקרר ביקשתי ממנו לסייע בנושא והוא לקח כיסא עלה עליו והתחיל להוריד מים מהברזנט, מים שנשפכו פנימה ועליי. אמרתי לו שזו בושה כזה אוהל והוא ענה לי 'מה לעשות אוהל של העירייה'. מאוד כעסנו ואמרתי לו שזה אוהל שהוא לא יודע להרכיב".
בין הראל למתקין החל להתפתח ויכוח והמוביל הבטיח שיחזיר את 200 השקלים הנוספים שקיבל ויביא את החשבונית בסיום השבעה. הראל התקשר לעירייה ודרש שיגיעו לקחת בחזרה את האוהל והציוד ושיחזירו לו את כספו. "המוביל אחרי השיחה עם העירייה התקשר אלי ואמרתי שאני מבקש שיפרקו את האוהל ושיחזיר לי את השיק שנתתי לו. הוא אמר שאת הכסף נתן למישהו ופתאום ניתק לי".
סיפור מקומם ולא נעים בעיקר מה שעברה משפת מימון האבלה, שגם איבדה את אם המשפחה וגם קיבלה כזה יחס. יחד עם זאת ייאמר כי מדובר ביוזמה מאוד מבורכת שהחלה בשנת 2010 , שבה ניתן הציוד החיוני למשפחות אבלות. אך היוזמה המבורכת הזאת כנראה הפכה לקצת בעייתית, בשל העלות שמושתת על חשבון המשפחה בגין הובלה והתקנה של הציוד. אחרי הכל מדובר במשפחות שחוות שעות קשות על אובדן קשה ונאלצות כמעט בלית ברירה לשלם כל סכום. ייתכן והיה כדאי לאפשר למשפחות עצמן להביא את הציוד בעלות נמוכה יותר ולא לחייב אותם במתקין או מוביל כלשהו. יש באשדוד משפחות שאינן יכולות מבחינה כלכלית לעמוד בסכום הזה בשל מצבן הכלכלי ופשוט מוותרות על השכרת האוהל והציוד, שאמור להיות "בחינם".
באתר האינטרנט של העירייה נכתב תחת הכותרת "השאלת ציוד לאבלים" כי "עיריית אשדוד השיקה שירות לציבור התושבים: השאלת ציוד למשפחות אבלים בעת ה"שבעה". השירות מקל במשהו על אותן משפחות אשר ביתן קטן מלהכיל את ציבור המנחמים ובעצם מתן השירות יש משום ניחומים והקלה. לצורך העניין רכשה עיריית אשדוד סוכות אבלים, שולחנות, כסאות, מחמים, תנורי חימום, סידורי תפילה, תהילים, סט אדרא זוטא ופריטים משלימים. הציוד מאוחסן במחסני העירייה וניתן להשאילו בהתאם לנוהל שקבעה העירייה".
עוד נכתב באתר כי הדרך להשאיל את הציוד הוא בפנייה אל מר דוד אבו, ולבקש להשאיל הציוד לימי השבעה לאחר מתן שיק ביטחון וכי הפריטים מושאלים לתקופת ה"שבעה" בלבד, תוך התחייבות לשמור על שלמותם".
לציין כי זו לא הפעם הראשונה שאשדוד10 מפרסם כזה סיפור. ב2012 הגיעו פניות של משפחות אבלות שנדרשו לשלם 1,500 שקלים למוביל ושלא תמיד ניתנו קבלות או חשבוניות. בכתבה בנושא הגיבה העירייה בזמנו כי : "מר דוד אבו, מנהל הלוגיסטיקה ואחראי על מחסני העירייה, לקח על עצמו לנהל את "חסד של אמת" – שמו של המיזם, המלמד על תכליתו והמטרה הנכבדת לה נועד. מר אבו עושה את תפקידו בהתנדבות מלאה ובלב חפץ ומנהל רישום מדויק של כל המשפחות שניצלו את השירות"
עוד ציינה העירייה בתגובתה אז: "השירות כולל כאמור את פריטי הציוד הנזכרים לעיל ומובהר למשפחות המשאילות כי עליהן לדאוג להובלה ולהרכבה, לפירוק ולהחזרה. כנגד ההשאלה עליהן להפקיד שיק ערבות. העירייה לא עוסקת בכסף ולא גובה שקל מהמשפחות. השירות ניתן בחינם וללא תמורה. המשפחות האבלות מפרגנות ומשבחות את העירייה על היוזמה ועל השירות ואת מר אבו על איכות השירות, האדיבות והסבלנות, תוך גילויי אמפתיה והזדהות עם המשפחות האבלות. העירייה תמשיך להעניק השירות ב ח י נ ם וללא תמורה".
הערת המערכת: חבל ששוב יש תלונות ועדיין גובים סכום כסף לא מבוטל עבור הובלה והרכבה.
עיריית אשדוד: ״העירייה אינה צד להתקשרות זו״
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה כי ״ראשית תנחומינו למשפחת מימון על אבלה הכבד.
השאלת אוהל וציוד לאבלים הינו חלק מסל שירותים שעיריית אשדוד מעניקה לתושבים, חינם אין כסף. השירות כולל: אוהל אבלים, כסאות אבלים, כסאות ושולחנות, מיחם, גרלנדה, סידורי תפילה ותהילים. כל שעל המשפחה האבלה לעשות הוא להגיע אל מחסני העירייה, לחתום על צ'ק ערבות להשבת הציוד המושאל ולקחת את הציוד הנדרש. כל זאת כאמור חינם לחלוטין.
כיוון שהעירייה לא מספקת שירותי הובלה והתקנה, היא מפנה את המשפחות המעוניינות בשירותי הובלה והרכבה לרשימת ספקים המעניקים שירות זה. העירייה אינה צד להתקשרות זו, אינה מחייבת התקשרות עם גורם כלשהוא ואינה קובעת את עלות השירות.
במקרה הנדון, חובה לציין כי הבקשה לקבלת אוהל התקבלה ביום שישי (29/03/2019) ולמרות שהמחסן סגור, מנהל המחסן דאג להעניק שירות אדיב ומיטבי למשפחה. ההפניה למוביל הינה המלצה בלבד והיא נתונה לשיקול דעתה של המשפחה. לשימחתנו, המשפחות רק מפרגנות על השירות ועד כה לא התקבלו תלונות בנדון.
שוב, אנו משתתפים בצער המשפחה ומצטערים על העולה משאלתך. מאידך אנו גאים בשירות זה אשר מזה למעלה מעשר שנים, סיפק ומספק פיתרון נוח, זמין וחינם לאלפי תושבים באשדוד, וערים רבות מתקנאות בשירות הזה ובאים ללמוד מאיתנו.״
