במסגרת אירוע ההתרמה במיזם "הפני של אבא", המתקיים זו השנה השנייה במקיף ח' נתרמו 200 צמות שיער, לייצור פיאות עבור חולי סרטן, 12,000 שקלים כתרומות והשנה לראשונה נתרמו גם 35 מנות דם. במהלך ההתרמה שנערכה ב- 27.3.19 הגיעו אלפי אנשים, כדי לתרום ולקחת חלק באירוע המרגש ולעזור ליובל סינדורי להגשים חלום.
יובל הייתה בת 12, גיל שבנות חולמות על הבת מצווה, כשאיבדה את אביה, שנפטר מסרטן. כיום היא בת 16 ותלמידת מקיף ח'. בעקבות האובדן הבינה יובל שיש כמה דרכים להתמודד עם האובדן, בעזרת אימה וגם ורד יועצת בית הספר, רצתה להקים ב"הפסקה פעילה" בבית הספר שלה מקיף ח' אשדוד, דוכן לתרומה כספית ודוכן לתרומת שיער.
האירוע הפך להצלחה. ועד מהרה התפרסם מחוץ לאשדוד. לאירוע ההתרמה השני שהתקיים בשבוע שעבר מספרת יובל שהגיעו אנשים מחוץ לעיר. "וזה בגלל שאני פעילה במשצ"ים (מדריכים צעירים- ע.ב). הגיעו אנשים מכל מחוז הדרום הגיעה מישהי מבת ים, דיבר איתנו מישהו בגיל שלנו בכיתה י"א, שאמר אני זמר ואני מירושלים ואני מתפתח ואשמח לבוא ולהופיע. הוא הגיע והופיע מירושלים גם בעקבות המצב הביטחוני וזה לא עצר אף אחד וכולם הגיעו".
לאירוע הגיעו רבים. בין האנשים שכיבדו את המעמד היה גם ראש העירייה ד"ר לסרי . לדברי יובל, המטרות של אירוע ההתרמה הן: “חשוב לי להראות שיש דרכים שונות להתמודד עם אובדן או עם קושי בחיים. שאפשר להתמודד עם אובדן וקושי בצורה חיובית שאפילו משפיעה על אחרים לטובה. מטרה שנייה לאסוף תרומות שיער למען הכנת פיאות לחולים שאיבדו את השיער מטיפולים, וגם חשוב לי להראות את הצד היפה של בני הנוער. בני נוער אחראיים על כל התהליך, ובאנו לשבור את סטיגמת 'דור המסכים' ולהראות שבני נוער רוצים לעשות שינוי, לתת, ליצור וליזום".
איך נבחר השם "הפוני של אבא"?
"שם הפרויקט מבוסס על זיכרון ילדות. אבא שלי היה קירח והוא היה לוקח קצוות השיער שלי ושל אחותי ועושה מהן פוני".
איך אבא היה מגיב לאירוע ההתרמה?
"אני מאמינה שהוא היה גאה בי, כולם יודעים מה הוא היה פעם. הוא היה אדם שמח והיה אוהב את המסיבות האלה. הוא היה תורם מעצמו הוא מאוד אהב את כל זה, ואני חושבת שאני אמשיך את הדרך שלו, אני חושבת שאני מייצגת אותו בכבוד נראה לי שהוא גאה בי אני יודעת שהוא רואה הכל מלמעלה ומפזר חום ואהבה".
אמילי בת ה-71 החלימה מסרטן ותרמה שיער
בין 200 הצמות שנגזרו ונתרמו היו גם טל אחוואן, בת ה- 15 וכתבת מדור "נישנושים" בעיתון "השבוע באשדוד" שנפרדה משיערה לאחר 10 שנים שלא הסתפרה, וכן אמילי בת 51 שחלתה פעמיים בסרטן והגיעה לתרום את השיער. היא הגיעה לאשדוד מארה"ב אמא ל- 3 ילדים ו- 8 נכדים , מתגוררת ברובע ט"ו. עד הפנסיה עבדה ברבלון ובטרבינול, ולפני כעשור אובחנה בחולה במחלת סרטן השד היא עברה טיפולי כימותרפיה ואיבדה את השיער.
"הייתי עם קרחת כמעט שנה, אני לא לקחתי פאה היות ורוב הזמן שהיה לי קרחת זה היה קיץ ואי אפשר היה לסבול, השיער גדל והמשכתי את דרכי". אשתקד חזר הסרטן והיא טופלה. "הפעם בלי כימותרפיה ובלי קרחת" היא אומרת. השיער שלה הלך והתארך והיא לא הסתפרה. "אני חושבת לפחות 4 שנים לא הסתפרתי והשיער שלי צומח מהר. אני גרה ברחוב תל חי ויש מספר מספרות עברתי במספרות ושאלתי אם הם יודעים איפה אפשר לתרום שיער ואף אחד לא ידע. והשיער צמח תרמתי 60 ס"מ של שיער. רצו לספר אותי קרה אבל ביקשתי קצוץ. אמרתי לספר :'אני רוצה תספורת צבאית', למרות הגיל השיער שלי היה כהה רק מקדימה מסביב לפנים היה שיער לבן עכשיו שסיפרו הכל, אז אני הרבה לבנה ואני גם מרוצה, אמרתי אני צריכה לעשות שטיפה בצבע סגול, כמו ביבי".
איך הגעת לפוני של אבא? את מכירה את יובל?
"לא הכרתי את יובל. ידיד שלי יש לו פייסבוק וקרא את הפוסט, ויש לו ילדה בגיל של יובל, החלטתי שזו הזדמנות גם לקבל תספורת וגם לעשות טוב "
עמותה למען חולי סרטן
עמותת "זכרון מנחם" עוסקת משנת 2004 באיסוף תרומות שיער והענקת פאות לילדות חולות סרטן. העמותה הקימה מערך מתקדם של מבצעי תרומות שיער וייצור פאות בהובלת פאניות מקצועיות ומסורות, המאפשר מתן שירות אישי לנשים בכל הארץ. העמותה משקיעה מאמצים רבים על מנת להגיע לנשים בכל המחלקות האונקולוגיות בישראל כדי לתמוך ולהעניק להן פתרון מהיר ללא עלות לאובדן שיערן. מייסדי עמותת "זיכרון מנחם", מירי וחיים יקבלו ביום העצמאות השנה את פרס ישראל למפעל חיים.
