מהתביעה עולה כי לפני שלוש שנים עת הלך הדוור ברח' כלנית 1-3 בעיר אשדוד, נתקל במדרכה משובשת ובלתי תקנית, נפל ארצה בעוצמה. מאחר וסבל מנפיחות ביד הוא פנה למחרת לקבלת טיפול ואובחן כי הוא סובל משבר ביד.
עורכי הדין גיל וניצן הראל שייצגו את הדוור טענו בכתב התביעה כי העירייה אחראית לתאונה ותוצאותיה בין היתר כי התקינה מדרכות באופן לקוי, מסוכן, משובש, בלתי תקני, באופן המסכן את העוברים והשבים וזאת מטעמי חסכון או מחוסר אכפתיות וזאת למרות שידעה היטב כי מדרכה זו, משמשת קהל רחב וגדול של אנשים ביניהם קשישים, ילדים ומוגבלים. בנוסף נטען כי העירייה לא דאגה לגידור המקום עד לתיקונו וגם לא הציבה שילוט מתאים המזהיר מפני הסכנות הטמונות במקום זה. בתביעה לבית המשפט הדוור ביקש לקבל פיצוי עבור אובדן שכר וזכויות פנסיוניות, עזרה בבית, טיפולים רפואיים ועזרים, כאב וסבל.
בכתב ההגנה העיריה טענה בין היתר כי יש לדחות התביעה על הסף כיוון שלא היו עדים לנפילתו, הדוור לא פונה ממקום האירוע וגם לא הודיע למוקד העירוני על האירוע והמפגע. בנוסף נטען כי מדובר בכלל בתאונת עבודה ולכן יש לנכות כל פיצוי מתגמולי הביטוח שקיבל מהביטוח הלאומי בגין התאונה. לסיום העירייה אף ביקשה לחייב את התובע עבור ההוצאות המשפטיות של העיריה.
כאמור בעקבות הסכם פשרה שנחתם בין באי כוחו של הדוור לבין העיריה, נקבע כי העירייה תשלם לדוור פיצוי בך 100 אלף שקלים. בימים אלה ההסכם קיבל תוקף של פסק דין על ידי השופטת רוני סלע מבית משפט השלום באשדוד.
