שוש נולדה במרוקו ועלתה לישראל ביום הקמת. "הייתי בת תשע ואני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בנו כשהאוניה עגנה בנמל תל אביב בתאריך ההיסטורי ה' באיייר". היא סיפרה בראיון.
היא גדלה בתל אביב , למדה תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה במדעי הרוח וכן למדה גישור וטוענת משפטית. לאשדוד הגיעה בשנת 1964 בעקבות עבודת בעלה מיכאל בחברת החשמל עם הבן הבכור, פה נולדו עוד שני ילדיה.
משפחת בן הרוש גם שימשה משפחה אומנת לילדים, בעיקר שתי בנות שגדלו בביתם ושומרים על קשר כבר 30 שנה . עד מהרה התערתה שוש הנמרצת באשדוד, העיר שהייתה בחיתוליה. שוש הקימה באשדוד יש מאין לא מעט ארגוני התנדבות והייתה פעילה בכל פעילויות ההתנדבות.
גם היום כשהיא מתקרבת לגיל שבעים, וסבתא אוהבת לשמונה נכדים יש לה הכוח והאהבה להמשיך ולהתנדב. שוש כיהנה בהצלחה במשך כשני עשורים כמנהלת היחידה להתנדבות בשכר . שנה לפני שיצאה לפנסיה מהעבודה, אך לא מההתנדבות, היא זכתה בתואר עובדת מצטיינת , וכן עיריית אשדוד זכתה בתואר העיר המצטיינת בארץ בתחום ההתנדבות.
כשיצאה לפנסיה היא התנדבה לעמוד בראש המועצה העירונית להתנדבות . שוש ייסדה בעיר לפחות שמונה סניפים של ארגוני התנדבות: האגודה למען האסיר, האגודה למלחמה בסרטן , העמותה למען הילדים ב"נווה גלים" , בני ברית, ויצו , עמותת חמד, מועצה הציונית , ברית יוצאי מרוקו וכן ארגון המגשרים שהיא עומדת בראשו וטוענים משפטיים, בה מתנדבים שלמדו קורס הכשרה , מסייעים בהתנדבות לאנשים ומייצגים אותם בבית משפט לתביעות קטנות.
ה"בייבי" שלה היה הסיוע לחיילים בודדים "אותם חיילים מקסימים שעוזבים את המשפחות ובאים לשרת בצבא". התמיכה בהם , בשיתוף האגודה למען החייל היא בכמה מישורים. חלוקת אוכל חם בסופי שבוע וחג – "אנחנו מקבלים אוכל של אירועים טרי וטעים מאולמי "בלו קאסל" ו- "החווה" ומתנדבים מעבירים אותם לדירות של החיילים. אלו דירות שכורות שהצבא והאגודה למען החייל שוכרים ומשכנים אותם, אנחנו דואגים לכל מחסורם, "אחד החיילים ביקש כרית, הייתה חסרה לו ומייד הבאנו לו".
באחרונה היא ארגנה קבוצת מתנדבים, שרובן סבתות שיצאו לשבוע מילואים בהתנדבות בבסיסי בצפון הארץ . יהיה זכרה ברוך
