ashdod10 logo

כנגד כל הסיכויים: "עברתי השפלות, אכזבות וכאב ובסוף הפכתי למורה ועוד מקבלת פרס"

אחרי כמעט שנתיים של חיפוש עבודה (״שלחתי מאות קורות חיים״) בתור מורה לתאטרון, ואחרי אין ספור ראיונות עבודה (17 בתי ספר) התקשתה פדות רוטנמר , 25, מורה מאשדוד, נמוכה קומה, למצוא עבודה. עד שהחליטה לא להסגיר את מגבלותיה בקורות החיים: ״החלטתי לא להדגיש שאני נמוכת קומה אני גמדה ואהיה מורה. בשבוע שעבר היא קיבלה פרס על פעילותה
דינה שרביט | חמישי, 07 פברואר 2019 18:14
כנגד כל הסיכויים: "עברתי השפלות, אכזבות וכאב ובסוף הפכתי למורה ועוד מקבלת פרס" צילום: דימה ירושצקי DVA הפקות

סיפור חייה של פדות רוטנמר, מרצה בארץ ובעולם, ומורה לתאטרון בבית ספר שלה חמ״ד (חינוך ממלכתי דתי) באשדוד הוא סיפור ששווה לעשות ממנו סרט או הצגה. סיפור מהחיים, שמצליח לרגש אלפי אנשי חינוך ואנשי עסקים. מרגש על רקע העוןבדה שזה לא מנע מהמגבלות שלה להצליח בחיים ולהגשים את חלום.

בשבוע שעבר, התקיים טקס עמותת וראייטי, שאף שודר בערוץ 13, שבו הוענק לפדות רוטנמר אות פורצת הדרך בתחום החינוך. וזו מספיר סיבה טובה לשבת עם פדות ולתהות על קנקנה של האישה שמצליחה לעורר עניין רב.

פדות, איפה הבשורה על הפרס תפסה אותך ?

״הייתי בבית. יום שגרתי, מכינה מערך שיעור. לפתע, שיחה נכנסת, ומודיעים לי שאני מוזמנת לטקס וראייטי בתור מועמדת לפרס חינוך״.

איך הרגשת ?

״האמת ? הכי ריגש אותי שאני, שעברתי מסע ארוך של לא מעט השפלות, אכזבות, מאבק וכאב, בדרך להיות מורה, ואני עוד מקבלת על זה פרס ?״

59578578

846864747

תסבירי

״אני בת 25, למדתי תיאטרון, הוראת התאטרון, סיימתי בגיל 22, ומאז, אני מנסה להתקבל לבתי ספר ולעבודה כמורה וכלום !״

17 מקומות עבודה

רוטנמר, שלחה מאות קורות חיים, עברה 17 ראיונות עבודה בבתי ספר, השפלות ברחוב: ״נמוכה, פצפונת, גמדה קטנה, יוו, תראו איזה פצפונת״. אלה היו התגובות שקיבלה ולא הצליחה להגשים את חלומה - להיות מורה.

פדות, בקורות החיים ששלחת, ציינת שאת נמוכה קומה ?

״כן. והתברר שזו היתה טעות. שלחתי קורות חיים, כמקובל, הוזמנתי לראיונות, ונאדה – כלום. כל פעם תשובה אחרת: נחזור אלייך, בעיקרון הסתדרנו וכאלה תשובות דומות״.

הופתעת שלא התקבלת למערכת החינוך ?

״כן. בכיתי המון המון יחד עם זאת, ניסיתי להבין את המנהלים. הם לא רצו שהתלמידים יצחקו עליי או יציקו לי בשאלות. אבל עדיין, זו מערכת חינוך, הם אמורים לגלות רגישות וסובלנות כלפי האחר. עברתי השפלות, ממש מסע של מאבק וכאב״.

שתפי אותנו.

״סיימתי ללמוד הוראת התאטרון בסמינר ״שבילי״ חיפשתי עבודה כמורה. עברתי מבית ספר לבית ספר וכל פעם, תשובה שלילית אחרת. פעם אחת, החלטתי, לא להגיד שאני נמוכת קומה, פשוט הופעתי לראיון. המנהלת, שלא אנקוב בשמה, ראתה אותי, כמעט התעלפה וענתה לי ״האמת, הסתדרנו״. בכיתי ובכיתי שעות ואז קמתי והחלטתי: גמדה או לא גמדה, אני אהיה מורה"

מתי ידעת שאת רוצה להיות מורה ?

״מאז ומתמיד. תמיד חלמתי להיות מורה. להסביר, ללמד, לתת מעצמי, לחנך זה בתוכי״.

היית מסוג הילדות שמסדרות את הבובות בשורה ?

״(צוחקת) גם אנחנו 12 אחים, בן פורת יוסף, אז היה לי עם מי להתאמן״.

את אדם דתי. האמונה עזרה לך במאבק ובהתמודדות להגשמת חלומך ?

״ללא ספק, האמונה החזקה, שבסוף זה יקרה נתנה לי כוח ועוצמה, שאני הולכת על זה בכל מצב. אדם ללא אמונה ? אין כזה דבר. כל אחד נאחז במשהו. יש לי במה להאחז. התפללתי נורא נורא חזק שזה יקרה. והנה, אצל אלוקים, הכל אפשרי״.

ואיך זה קרה ?

״מאחר ולא התקבלתי בבתי ספר, התחלתי להופיע בארץ ובעולם, במופע תיאטרלי, שבו אני נותנת כלום לחיים, תכניות, עצות כיצד להגשים חלומות, מדגימה לכל אחד שאפשר ליצור שינוי, והכל בהומור ובמשחק. באחת ההופעות שלי, באשדוד, בבית ספר שלה, המנהלת, נעמה גרציה, התפעלה וסיפרה לי שתוך כדי ההפעלה שלי בבית הספר, היא שומעת תלמידות אומרות: הלוואי שהיא תהיה המורה שלנו וכך נוצר הקשר״.

בעצם המנהלת היא שפתחה לך את הדלת?

״אני כל כך מעריכה את המנהלת נעמה, על כך שאיפשרה לתלמידים לקבל מורה נמוכת קומה, שהמגבלה לא מונעת ממנה להגשים חלום, ולעמוד גאה וזקופה מול כל אותם העיניים הבוחנות. בכך, היא מאפשרת להם ומוכיחה להם שהכל אפשרי. הנתונים הפיזיים של האדם לא ישפיעו ויקבעו להם כיצד עתידם יראה. עוד מוסיפה רוטנמר, המנהלת נעמה, נתנה אותי כמתנה לחיים, בלי שום מצגת, או חוברת עבודה, אלא אותי, כאדם, מורה נמוכת קומה, גמדה אם תרצו, עומדת מולם כאן ועכשיו עם מסר ״חי״ אם אני יכולה, גם אתם״.

עם יד על הלב, איך התלמידים מקבלים אותך?

״אני מאפשרת להם לשאול שאלות, ולפתח שיח חופשי. לא פעם, אני מסבירה להם שאם אדם נעלב ממשהו, או אדם משפיל את זולתו, אז זה מעיד עליו. אנחנו נמשיך לכבד אחד את השני ולקבל את כולם, בעין טובה. אני מסבירה להם שלכל אחד יש חלום, ואין שום סיבה בעולם לא להגשים אותו״.

בטקס וראייטי ששודר גם בערוץ 13, רשת, ציינת ״שהפרס הוא של כולם. תסבירי.

״אחרי מסע ארוך של סירובים ולא מעט השפלות, בנסיון להפוך למורה בישראל, אני מקבלת טלפון שבו מבשרים לי על האות של פורצת דרך בתחום החינוך ??? אני ? שלא ויתרתי על החלום, משמשת דוגמא והשראה לאחרים ? . אז כן. הפרסים הוא לכולם. לכל האנשים והילדים שיראו וילמדו לא לוותר. וזה בהחלט המסר שלי - כל אותם אנשים שנלחמים, וחולמים על משהו - לא להשבר. לא להרים ידיים. שום דבר לא יהווה מכשול, כולם יכולים, וזו ממש ממש לא קלישאה. הפרס הוא אכן של כולם. כל מי שרואה אותי וקורא את הכתבה - אני ניצחתי״.

את גרה בירושלים, מה הסיכוי שתעברי לאשדוד ?

״הכל אפשרי, אני רוצה לציין שיש לי פינה חמה בלב באשדוד פתחו לי דלת. עיר מדימה, אני חלק מצוות מדהים בבית ספר שלה, בהנהלתה של נעמה, מנהלת נדירה, זו שיש לה יכולותלזהות קשיים ולאפשר הזדמנויות. ואני כל כך מודה לה על כך. כדאי ללמוד ממנה״.

מה נאחל לך ?

״ראשית, שאמשיך בחינוך ובהוראה, תוך שילוב הופעות בארץ ובעולם, להמשיך להשפיע על אנשים ולשמש דוגמא אישית.

וברמה האישית ?

״כן. כמובן להקים בית בישראל, עם האדם המתאים. אני מאמינה שגם זה יגיע, בע״ה״.