מכתב התביעה שהוגש בתחילה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון עולה כי מדובר בזוג שניהל רומן קצר וממנו נולד הקטין המשותף בשנת 2005. עוד עולה כי ההיכרות בין השניים החלה בשנת 2004 הגבר היה גרוש ללא ילדים והאישה הייתה אם חד הורית ל-2. השניים לא היו בני זוג אך הגיעו להבנות בקשר לילד. בשנת 2006 אושר הסכם מזונות בו היה על האיש לשלם 1,500 שקלים בחודש מזונות לבנו. באותה העת התגוררה האם בדירה קטנה וביקשה לעבור לדירה גדולה יותר. בעקבות זאת, ביקשה האישה מהגבר לסייע לה ברכישת הדירה בסך 45,000 $, אשר היוו כשליש משווי הדירה שרכשה, וזאת על מנת לשפר את מקום המגורים שלה עם 2 בנותיה והתינוק שאך נולד. האישה מכרה את דירתה הקטנה וביחד עם הכסף שקיבלה מהגבר רכשה דירה מרווחת יותר.
בשנת 2017, ולאחר 10 שנים מרכישת הדירה, הגיש האיש תביעה מפתיעה כנגד האישה לבית המשפט לענייני משפחה בראשל”צ. בתביעה באמצעות עו"ד אבי אוחנה הוא מבקש לקבל 34.3% מהבעלות בדירה בטענה שהסיוע הכספי דאז היה למעשה השקעה סמויה מצידו ברכישת הדירה, וכי הוא זכאי להירשם כבעלים של הדירה באופן יחסי בהתאם.
מנגד האישה טענה בתחילה באמצעות באי כוחה, עו"ד אבי טויזר ועו"ד שמוליק רוזן, כי התשלום ששולם על ידי האיש נועד להוות סיוע למדור עבור הבן, שכן דמי המזונות ששולמו לה עבורו היו נמוכים במיוחד, ולכל היותר הבן הוא זה שיהיה זכאי בבוא העת לחלק היחסי בדירה, ולא אחרת.
לאחר דין ודברים, קיבלה השופטת חנה פלינר מבית המשפט המחוזי בת"א, את טענות באי כוח האישה ודחתה את תביעת האב. "שוכנעתי כי לא הייתה כוונה להקנות לתובע זכויות בעלות בדירה וכן הסכום ששולם על ידיו לא היווה ' הלוואה' או ' השקעה', אותם ניתן לדרוש בחזרה בכל עת" כתבה השופטת. בנוסף האב אף חויב לשלם לאישה הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.
