ashdod10 logo

ההורים מנציחים את הבן יאיר: "במקום כאב ושכול מקיימים את צוואת הבן שלנו"

כשלושה חודשים לאחר שיאיר דוד אסולין בן ה- 5 נפטר ממחלת הסרטן, חונכים הוריו את עמותת "יאיר דרכו" שמטרתה לסייע ליולדות לאחר לידה. במקיף ד' בו מלמד האב אושרי אסולין, החלו להתארגן באיסוף ערכות ליולדות מתלמידי בית הספר. אמו של יאיר, שירה אסולין: "כל חיוך שלו היה חיבוק עוצמתי"
ענת ביגר | חמישי, 10 ינואר 2019 12:22

יאיר דוד אסולין, שנפטר לפני 3 חודשים מסרטן בגזע המוח והוא רק בן 5. הוריו, שירה גננת בחינוך המיוחד ואושרי, מורה לחשמל ומתמטיקה ומחנך במקיף ד' החליטו להנציח את זכרו בלשמח יולדות לאחר לידה. הם הקימו עמותה לזכרו, "יאיר דרכו" ומקיף ד' נרתם לעזרתם ובחר לארגן תרומת ערכות ליולדות מתלמידי בית הספר. הצוות נערך בארגון אילו דברים נחוצים ליולדות וחלוקה של אותם דברים על מנת לא ליצור כפל מצרכים מצד אחד ומחסור בפריטים אחרים מצד שני.

איסוף הערכות יתקיים ביום חמישי 10.1.19 באירוע אחר בו מעורב בית הספר מכירת בגדים יד שנייה, כשכל ההכנסות ייתרמו לעמותת שמש, לזכרו של אוהד שמש שנהרג בעזה ב״צוק איתן״. "אחרי מות בני היו בעצם שתי אופציות או להיכנס לכאב ולשכול או שבעצם לעשות משהו ולהנציח אותו" מספר האב אושרי. "אני קורא לזה צוואה שלו, כי זה היה יאיר הילד הזה - לא בגלל שהוא הילד שלי, כל אחד מבחוץ היה אומר את זה, הוא היה עם מלא נתינה ובלי לקבל משהו בחזרה, ותמיד היה אומר ׳תודה רבה׳, גם נותן וגם אומר תודה רבה. ישבנו וחשבנו איך אנחנו יכולים לעשות מיזם שמצד אחד גם נותן, ומצד שני גם מיזם חינוכי בסופו של דבר אז הלכנו על הקונספט של להקים עמותה שנקראת 'יאיר דרכו’”.

מה מטרת העמותה?

"בשלב הראשוני הוא להאיר את היולדת, זה אומר שמידי שבוע כיתת חינוך שלי ובסיוע מקיף ד' עם ההורים ועם העמותה אנחנו נכין ערכות ליולדת שיהיו את כל הדברים הבסיסיים שהם צריכים כמו טיטולים, מגבונים וכו'. ערכה של החודש הראשון. נגיע לבית החולים ונחלק להן. בנוסף בית הספר עובד על מיזם תקשובי. אנחנו רוצים לתת לכל ילד אפליקציה שנקראת חודש אחרי של יאיר. אישה שהולכת ללדת אחרי תשעה חודשים והיא צריכה אחרי זה את הסיוע, המנוחה. באפליקציה בעצם אנחנו מכניסים אותה למאגר הנתונים וכל סיוע שהיא צריכה, אם זה בייביסיטר וכדומה. כל תלמיד שרואה מכיתה י' עד יא' לוקח את המשימה הזאת וזה נחשב לו כשעות התנדבות שלו. וככה אנחנו משמחים את היולדת”.

WhatsApp Image 2019 01 07 at 12.50.022

יאיר דוד ז"ל הוא הילד הבכור שלך ?

"ילד בכור שלנו, יש 2 לו אחיות נועה ותהילה קטנות יותר”.

הוא היה ילד מיוחד במינו נכון?

"נכון, אנחנו שואבים את הכוחות ממנו. ואנחנו מנסים למלא את הצוואה שלו”.

אתם זקוקים לעזרה מבתי ספר אחרים מקוראי העיתון אולי, יש משהו שהכתבה תוכל לקדם לכם ?

"כל עזרה תתקבל בברכה. ביום חמישי הקרוב (היום) יש את יום בעקבות השמש לזכרו של אוהד שמש. פניתי לכל הורי בית הספר וביקשתי מהם מוצרים ליולדות. הכנתי רשימה, נכין לכל ילד מארז ונתחיל עם זה. כולם נרתמו למשימה הזאת וכולם על זה. הורים הרחיקו לכת והביאו דברים שלא דמיינתי בכלל . הביאו חליפות לתינוק. רואים פה את הלב של הישראלים זה מדהים".

האם שירה: "איבדנו ילד, ואנחנו רוצים לשמח חיים חדשים"

שירה, אמו של יאיר דוד, מורה לחינוך מיוחד מספרת כי הפרויקט הוא יוזמה של בעלה אושרי. "אני חשבתי על משהו שינציח אותו, ואז בא הרעיון של הבית ספר, לא ידענו בהתחלה מה לעשות ואיך להנציח אם זה. בבית כנסת, איזשהו מדרש, ואז בא הרעיון הזה עם הבית ספר והתלמידים, ואני חשבתי שזה נכון לעשות את זה. אנחנו בעצם איבדנו ילד, ואנחנו רוצים לשמח חיים חדשים, לשמח יולדת, שהיא לאחר 9 חודשים לא פשוטים, לפעמים זה ניתוח קיסרי, דיכאון אחרי לידה. המטרה באמת שהיולדת מביאה חיים חדשים משהו שלנו נלקח, נראה על פניו משהו שיעשה לנו טוב לתת למען אחרים״.

זה לא פשוט להורים לקבור את ילדם הקטן, הפעילות הזאת מסייעת להתגבר על הכאב?

"מה שאני רואה אצל אושרי, שזה נותן לו הרבה כוח. גם אני חלק מזה אבל לא כמו אושרי. אני יכולה יותר לבכות, לשפוך את זה, הוא יותר רוצה להראות את החוזק בבית. הוא היה ילד מאוד מיוחד. אני גננת בחינוך מיוחד, ואני מכירה גם ילדים בחינוך רגיל, ושזה לא ישמע בגלל שזה הבן שלי, אבל הוא באמת היה ילד מיוחד במינו. תמיד אמרתי לו 'לא היה ולא יהיה עוד ילד כמוך'. הוא היה ילד עם דרך ארץ, מכבד את ההורים שלו, ילד מאוד מיוחד. כל חיבוק שלו היה חיבוק עוצמתי”.

את חושבת שהוא היה שמח על כזה פרויקט?

"אנחנו אנשי אמונה ומאמינים שהוא רואה הכל ויודע הכל. אני חושבת שכן. כשהיינו אתו בבית חולים, אחרי שבוע שהוא לא היה בגן, הוא אמר לי 'אמא אני רוצה לחזור לגן'. אמרתי לו: 'יאיר אי אפשר, יש משהו שיכול לשמח אותך?' , הביאו לו את כל "הפיראט האדום לבית חולים", הוא אמר לי 'אמא, יש לי המון מתנות בוא ניתן למי שאין. היה לו קסם אישי, כל הזמן שאל אותי 'אמא מה ישמח אותך?, אמא את רוצה שאני אסדר, ינקה את החדר וזה עוד לפני שהוא חלה. עם נתינה, עם אהבה. תמיד הוא דאג לאחיות שלו, שיהיה להם, שלא ייחסר להם, אפילו לתינוקת ואמר לי: 'אמא את צריכה עזרה, את רוצה שאני ישמור עליה.? ' ילד עם נתינה".