ashdod10 logo

הסולחה הגדולה: אחרי 10 שנות איבה ושנאה, לסרי מעניק לצילקר כבוד גדול

לפני כ-20 שנה הצעתי לראשונה להעניק כבוד לראש העיר אשדוד המיתולוגי צבי צילקר ולקרוא על שמו את קרית התרבות. רק ב-2006 התקבלה היוזמה שלי ובוועדת השמות עברה ההצעה ברוב מוחלט, כשממלא מקומו דאז, ד"ר יחיאל לסרי מפליג בשבח ההצעה ומהלל ומשבח את צילקר. שנתיים לאחר מכן ב-2008 הפסיד צילקר את ראשות העיר ולסרי שהפך לאויבו הפוליטי המושבע, נבחר ו"קבר" את ההחלטה. הדם הרע שזרם בניהם התפוגג ביום שני השבוע , ובמהלך אצילי ומפתיע ביותר הכריז לסרי בטקס כינון המועצה החדשה, כי הוא מממש את אותה החלטה לקרוא על שמו של צילקר את קרית התרבות- "קרית צבי צילקר". הצהרתו גרפה מחיאות כפיים סוערות ובאי הטכס עמדו דקות הארוכות נרגשים מהמחווה הדרמטית, שריגשה את צילקר , הקהל ואת בני משפחתו. מהלך זה מסמל את הדרך החדשה שהציב לסרי לעצמו: שינוי 180 מעלות בהתנהלותו כלפי תושבי העיר, שבא לידי ביטוי בקואליציה רחבה מקיר לקיר שהרכיב
מנחם גלילי-משאש | חמישי, 06 דצמבר 2018 13:04

במהלך טכס כינון מועצת העירייה ה-11, ביום שני השבוע, שבו הוצגו והוכרזו רשמית חברי מועצת העירייה החדשים, נאם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי את נאומו הראשון כראש העיר בפעם השלישית. זה היה נאום ארוך ובו פירט את הישגיו וכן הציג את חזונו לחמש השנים הקרובות. פעם אחת הוא השתנק והזיל דמעות והתקשה לדבר כשהזכיר את רעייתו המנוחה, מרים ז"ל. דובר היה בטכס מרגש, מרשים ומאורגן היטב ועל כל מילה טובה למארגנים ולעומדת בראש המשנה למנכ"ל העירייה, דינה בר אולפן.

כל מי שהיה באולם ידע כי נאומו של לסרי לא היה מתקיים והיה סיכוי גדול שלא ייבחר לראשות העיר. חודשים רבים לפני הבחירות, הסקרים הצביעו על מצב פוליטי קשה שנבע משנאת הרחוב, ולא תמיד בצדק. זה היה על רקע מספר טעויות שעשה לסרי בנוגע לנגישות שלו כלפי התושבים, הפקקים בעקבות פרוייקט התחבורה Reway ונושא פתיחת החנויות בשבת. דווקא על ההישגים הגדולים שלו פחות התייחסו בציבור. סיכוייו להיבחר מחדש היו קלושים ואפילו מאוד, למרות תמיכת כל הסיעות החרדיות. לסרי עט על כל ארגון קיקיוני ביותר, על מנת לקרב אותו, לחבק אותו כדי שיתמוך בו בבחירות לראשות העירייה. עד כדי כך שמספר ימים לפני הבחירות התקבלה הודעה בהולה ודחופה ממטהו של לסרי על קיום מסיבת עיתונאים חשובה, שתערך בעוד מספר שעות. העיתונאים היו במתח רב, הפיצו שמועות רבות, לפי נוסח ההודעה ובהילותה חשבו שמדובר שלסרי הולך למסור במסיבת עיתונאים הודעה חורצת גורלות. היו שאמרו שהוא מסיר מועמדות היו שאמרו שהוא מצרף את סניה כצנלסון ועוד כהנה וכהנה.

מסיבת העיתונאים התקיימה במלון ״ווסט״. אחרי כשעתיים מההודעה, לאחר שהודלף את הנושא חלק מהעיתונאים הרציניים לא ידעו אם לצחוק או לבכות. מתברר שבמסיבת העיתונאים הדרמטית במלון ״ווסט״ הודיע לסרי, שאפרים מיכאלי שבסקרים זכה ל-1 אחוז תמיכה והתמודד על ראשות העירייה, מסיר את מועמדותו לראשות העירייה ויתמוך בלסרי לראשות העירייה. אמרתי לעצמי אם הוא נזקק לתמיכת רשימה קיקיונית, סימן שמצבו הפוליטי רע מאוד.

לקח ללסרי עשר שנים להתעשת מהתנהגותו ומהתנהלותו, ולא במקרה הוא נאבק על כל קול וקול. ההתרחקות שלו מהרבה אנשים, ייתכן בעצת מקורביו שלא רצו בטובתו אף פעם, היו סיבה גדולה לשנאה של התושבים כלפיו. כל ״הליקוקים״ במקומון ״המגזין״ של ג׳קי בן זקן במשך עשר שנים לא רק שלא עזרו לאהדתו של לסרי, אלא אף הזיקו לו. תושבי אשדוד לא מטומטמים, שהרי הם יודעים למי שייך העיתון ויודעים שמה שנכתב שם הוא לא עיתונאי אלא "פרבדה”, כמו העיתונים של טורקיה של ארדואן ורוסיה של פוטין. אפילו לסרי יודע זאת. לסרי איש חכם יודע עד כמה זה מזיק לו ועדיפה עליו עיתונות ביקורתית, שתדע לתת מחמאות גם.

מועצה חדשה ה11 צילום אורי קריספין אשדודנט

(צילום: אורי קריספין)

ואכן אני מזהה שלסרי כבר במערכת הבחירות הזו משנה כיוון. חלו בו שינויים לטובה בהתנהלותו. תחילה חשבו שחיזוריו והתאפקותו, זה עוד תרגיל של בחירות. אבל לאור נאומו בישיבת כינון המועצה החגיגית וצירוף רוב חברי המועצה לקואליציה, מעידים עליו כאלף עדים על רצונו הכן של לסרי לעשות שינויים, להיות קשוב לרצון הציבור, ולא לשמוע לכמה יועצי אחיתופל, שהביאו אותו כמעט למפלה פוליטית.

אבל את ההפתעה הגדולה והשינוי המבני שחל בלסרי היה כשהצהיר בטכס כי הוא מנציח את שמו של ראש העיר המיתולוגי של אשדוד לשעבר, צבי צילקר, אויבו המושבע על קריית התרבות. זה חתם את הגולל. לסרי באמת מתכוון לשנות כיוון וזו בשורה טובה.

בעניין הזה אני רוצה להזכיר שכבר לפני 20 שנה, יזמתי ודחפתי יוזמה לקרוא על שמו של צילקר את הקריה התרבותית בעיר. חשבתי ואני עדיין חושב שזה איש שמגיע לו לקבל כזה כבוד, אחרי 50 שנות עשייה למען אשדוד, הן כמהנדס עירייה, חבר מועצה וראש עירייה הרבה שנים. כמובן שהתעלמו מיוזמתי ודחו אותה על הסף.

10 שנים לאחר מכן בפברואר 2006 ,פניתי בפעם השנייה עם אותה יוזמה. הפעם ליצחק דרי ששימש כיו״ר המועצה וממ״ק ראש העירייה לשעבר. מועצת העיר החליטה להיענות לבקשתי. יצויין שצילקר היה באותה תקופה ראש העירייה מכהן. יצוין שעשרות שנים כתבתי ביקורת קשה על צילקר וחבריו כולל אותו שבוע. מי שהוביל ותמך בהצעתי זה היה יחיאל לסרי, שהיה ממ״ק של צילקר ראש העירייה.

למען האמת ההיסטורית הנה ציטוטים מפרוטוקול אותה ישיבה של ועדת שמות 26/2/06:

מר דרי: "לפני 15 שנה בהיותי מ״מ ראש העיר פנה אלי מנחם גלילי בבקשה לקרוא ע״ש צבי צילקר את היכל התרבות, הייתה התנגדות לכך. בפעם נוספת עלה הרעיון והוחלט להעלות הנושא בחגיגות היובל. הגיע הזמן. והשנה בסימן חגיגות היובל פנה אלי בשנית מר גלילי בבקשה לקרוא לקריית התרבות על שם צבי צילקר, הדבר הובא לידיעת חברי המועצה ולאחר שנתקבלה הסכמה הועבר הנושא לדיון בוועדת שמות. אני מבקש מחברי המועצה לאשר הנושא פה אחד, כאות הערכה לאיש היקר מר צבי צילקר".

מר גיטרמן: מקריא מכתבו של עורך ״השבוע באשדוד״ מר מנחם גלילי שמבקש לקרוא היכל צבי ע״ש צבי צילקר.

דרי מעמיד להצבעה את פרוטוקול ועדת שמות ככתבו וכלשונו וההצבעה התקבלה פה אחד לפיה "החל מהלילה יקרא מתחם קריית תרבות ע״ש צבי צילקר והיכל התרבות יקרא היכל צבי בכפוך לאישור מפעל הפיס".

משפחת צילקר בהרכבה המלא ירדה מהיציע והצטרפה אל חברי המועצה הנמצאים באולם הישיבות. צילקר הוזמן להיכנס לחדר הישיבות והתקבל במחיאות כפיים סוערות ובהתרגשות רבה.

מר דרי: "מועצת העיר קיבלה החלטה (בהתאם להמלצות מלפני מס׳ שנים ממר גלילי) פה אחד לקרא לקריית התרבות: ״קריית צבי צילקר״ והיכל התרבות יקרא: ״היכל צבי״"

מר גלילי: אני מתרגש כשראיתי את רעייתו של ראש העיר מזילה דמעות שמחה. אף אחד לא האמין שאני מסוגל להגות את הרעיון הנ״ל ואני עומד אחורי זה. את העשייה הברוכה של צבי צילקר איש לא יוכל לקחת ממנו. את צילקר אני מכיר מאז שנת 1969, בשנים האחרונות יש בינינו חילוקי דעות קשים על הדרך שבה הוא נוהג. אני מקווה מאוד כי לאור האירועים האחרונים, הוא ייצא נקי ושלם מהכל. מאחל לו בריאות, אריכות ימים והצלחה".

ד״ר לסרי (ממלא מקומו של לסרי): "אני מברך את ראש העיר בשמי ובשם רעייתי מרים, המעמד ראוי לחגיגה וזה יעשה בהמשך ברוב עם והדר. מעטות הן הערים בארץ ובעולם שזוכות להכיר תודה למנהיגים בעודם מכהנים, אשדוד זוכה בכך. כל אחד שמח שיש בידו הזדמנות להיות שותף בקבלת ההחלטה הזאת. אין אדם ראוי ממר צילקר לכבוד הזה שקריית התרבות המרכזי יקרא על שמו וגם להנות מכך, מרבית שנות חייו הוקדשו לעיר במאמצים נפשיים ופיזיים ובאהבה רבה. תושבי העיר מחזירים מעט מהאהבה ומאחלים לראש העיר ולרעייתו חנה מזל טוב, אריכות שנים, בריאות שלמה והמשך עשייה ציבורית".

בהמשך כל שאר החברי המועצה העלו על נס את ההחלטה ובירכו את צילקר ואת גלילי על היוזמה. בנו של צילקר, אייל, בירך בשם המשפחה ואמר "אשדוד היא מפעל חיים של אבא, המשפחה גאה על מה שנעשה למען העיר. לא שומעים פידבקים חיוביים במהלך הכהונה השוטפת. היה מרגש את המשפחה לשמוע את האנשים בצורה גלויה ופתוחה ומודים על מאמץ אדיר שנעשה לאורך שנים. ברור שהמאמץ שנעשה הוא משותף ולא נעשה רק ע״י בן אדם אחד אלא ע״י קבוצה. המשפחה גאה מאוד ומודה ליוזמים. המון תודה גם לתומכים. הדמעות הן דמעות שמחה. תודה רבה".

מר צילקר עצמו היה נרגש: "מודה לחברים שיזמו, תכננו וארגנו, חברי אופוזיציה, מנחם גלילי שהגה את הרעיון. הרעיון קרם עור וגידים, לא ציפה למטר ברכות כל כך גדול, יודע שרוב האנשים התרגשו. חודש אדר הוא חודש הולדתי, ועל כן מתאים ומרבים בשמחה. שמח לשמוע שהרב כנפו הזכיר את הפרויקטים הגדולים אוניברסיטה, בית מלון וספריה. אלה דברים שעובדים עליהם יחד שנים. בני אייל ביטא את מה שהוא אומר תמיד לא אבא עשה לבד אלא כולם ביחד. צריך נושא דגל ומישהו שיגיד את המילה הראשונה והאחרונה. כשעלה הרעיוןו של גלילי התרגשתי. גם ראש עיר זקוק מדי פעם למילה טובה ולעידוד. ראש העיר צריך להיות אחראי לכל דבר ועניין ולכן אני רואה באקט שנעשה אות כבוד לכל החברים העובדים שפועלים אתי יחד. קריית צילקר היא קריה של העיר"

צילקר copy

בפועל, מה שקרה היה דבר מוזר ביותר. לאחר החלטת המועצה, תלו שלט קטן באיזו פינה שבו היה כתוב ״קרית צילקר״. שלט שמעולם לא ראיתי. ובמקום לבצע החלטת המועצה ולערוך טקס כפי שתוכנן והצבת שלט במקום בולט ולקבוע עובדות, ההחלטה נותרה על הנייר בלבד. צילקר שהיה עדיין ראש עיר מכהן כנראה לא ביקש, הוא כנראה חשב שיישאר על כסאו לעד, הוא חשב שהחלטה ״היא בכיסו״, ויש עוד שנים בשלטון, והשלט וההנצחה יבוא זמנם.

המהפך שהוביל לביטול

שנתיים לאחר מכן בבחירות 2008, צילקר לא חלם ש'אגודת ישראל' תבגוד בו ותחבור ליריבו לסרי, והוא יאבד את שלטונו הכמעט נצחי, לטובת לסרי. באותה מערכת בחירות, דם רע עבר בין לסרי לבין צילקר, שרק אחרי עשר שנים היחסים בין השניים חזרו לימים הטובים כפי שהיו, כאשר לסרי היה ממלא מקומו של צילקר. וזה קרה השבוע, כאשר ד״ר לסרי כאמור, במהלך נאומו החגיגי הפתיע ואמר את הדברים המרגשים הבאים: ״צילקר מבוני העיר, מסמליה הגדולים ביותר ואחרי שנים ארוכות של עשייה חסרת תקדים באשדוד, יש לי הזדמנות מצוינת בעקבות פרישתו להכיר לו תודה על פועלו הרב ונביא לאישור המועצה את קריאתה של הקריה שבה נמצאו מוסדות התרבות כמו המשכן, מונארט, הספריה העירונית, בנין העיריה ועוד, תיקרא ״קרית צילקר״. דברים לא שונים בהרבה ממה שאמר 12 שנה קודם לכן כשהוביל את ההחלטה שיזמתי.

כאלף איש ואישה מחאו כפיים ממושכו, ונדמה כי הסתיימה התקופה של דם רע בין לסרי לצילקר שנמשכה למעלה מעשר שנים. הקהל אהב את זה, הציבור גם ונראה שלסרי פיצח את הקוד להצלחה. לדעת לפרגן גם ליריבים. זה מראה על בטחון ועוצמה ולא על חולשה כפי שבוודאי ניסו למכור לו כמה יועצי אחיתופל שמכרו לו סיפורי "פוגי" שהובילו אותו בבחירות האחרונות כמעט להפסד. ראוי שלסרי יעשה גם מולם בדק בית, והוא יודע בדיוק במי מדובר.

אני שואל למה זה לקח עשר שנים ? עשר שנים של שנאה, עשר שנים שצילקר הושפל ע״י לסרי, ובעיקר ממ״ק גבי כנפו. האם לסרי רוצה שכאשר ביום מן הימים יפרוש או יודח בבחירות יעשו לא אותו דבר ? וכפי שנכתב במסכת אבות בשמו של הלל ״על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון" שפירושו על אדם שראה גולגולת צפה בנהר ואמר שמה שעשית לאחרים עשו לך.

לא ויתרתי, ולפני כשנתיים פניתי לד״ר לסרי וביקשתי שיקיים את אותה החלטת מועצת העיריה שהוא כממלא מקום הוביל ותמך. לצערי, במקום לקבל תגובה עניינית הגיעה מטעמו באמצעות עורכת הדין טלי בן סימון תשובה רצופה דברי הבל, מצחיקה וגם מאיימת. אותה עורכת דין, תושבת תל-אביב ,שעלתה למשלם המיסים באשדוד מאות אלפי שקלים איימה לתבוע את העיתון ועורכיו על ״שהעזו״ לפנות לראש העיריה. האיומים וההחרמות והנידויים, והעונשים, הנקמות והתביעות המשפטיות לא השפיעו עלינו מעולם, המשכנו לפרסם ונמשיך לפרסם בעתיד מחדלים ושחיתויות. כולם צריכים לדעת שכל השיטות הכוחניות המזכירות את ארדואן, פוטין, לא עזרו, ולא יעזרו. נמשיך להיות עיתון חופשי, מעז וחושף ולא עיתון לקקן ומתחנף.

לשמחתי, בחי השנה האחרונה לסרי הרגיש וחווה שכוחניות ועקשנות לא הביאה אותו לשום מקום. ההיפך. הוא הרגיש את השנאה כלפיו מהציבור הרחב ששברה שיאים בשנה האחרונה. ואני אומר שאפשר שלא לאהוב אותו, אבל לשנוא אותו? זה לא היה מוצדק, כי בכל זאת היו לו הישגים בתקופתו, בית החולים הוקם בתקופתו, טיילות, ועוד, רשת כבישים טובה.

לסרי נוכח לדעת שיועצים שלוחשים לו באוזן יכולים להביא לו הרבה נחת והרבה שמחה אם רק ישמיעו לו מה שהוא רוצה לשמוע. יועצים טובים צריכים לאתגר אותו בשיטת האיפכא מסתברא. לשמוע את כולם ולהחליט נכון על פי אינטואיציות אישיות. לא להיגרר לכל מיני רכלנים ומלחכי פנכא. במערכת הבחירות הוא הבטיח לשנות ולהשתנות, ואכן ד״ר לסרי קיים את הבטחתו בשלב זה, וצירף לקואליציה רוב הסיעות, הפתיע את צילקר, והאווירה ברחוב מתחילה להשתנות כלפיו לטובה. ד״ר לסרי, תמשיך ברוח טובה זו.

מתברר שבמסיבת העתונאים הדרמטית במלון ״ווסט״ הודיע לסרי שאפרים מיכאלי שהתמודד על ראשות העירייה, מסיר את מועמדותו לראשות העירייה ויתמוך בלסרי לראשות העירייה. אמרתי לעצמי אם הוא נזקק לתמיכת רשימה קיקיונית, סימן שמצבו הפוליטי רע מאוד.

מר דרי בשנת 2006: "לפני 15 שנה בהיותי מ״מ ראש העיר פנה אלי מנחם גלילי בבקשה לקרוא ע״ש צבי צילקר את היכל התרבות, הייתה התנגדות לכך. בפעם נוספת עלה הרעיון והוחלט להעלות הנושא בחגיגות היובל. הגיע הזמן והשנה בסימן חגיגות היובל פנה אלי בשנית מר גלילי בבקשה לקרוא לקריית התרבות על שם צבי צילקר, הדבר הובא לידיעת חברי המועצה ולאחר שנתקבלה הסכמה הועבר הנושא לדיון בועדת שמות"

ד״ר לסרי בשנת 1999: "מברך את ראש העיר בשמו ובשם רעייתו מרים, המעמד ראוי לחגיגה וזה יעשה בהמשך ברוב עם והדר. מעטות הן הערים בארץ ובעולם שזוכות להכיר תודה למנהיגים בעודם מכהנים, אשדוד זוכה בכך. כל אחד שמח שיש בידו הזדמנות להיות שותף בקבלת ההחלטה הזאת. אין אדם ראוי ממר צילקר לכבוד הזה שקריית התרבות המרכזי יקרא על שמו וגם להנות מכך, מרבית שנות חייו הוקדשו לעיר במאמצים נפשיים ופיזיים ובאהבה רבה"

ד"ר לסרי בשנת 2018 :" ״צילקר מבוני העיר, מסמליה הגדולים ביותר ואחרי שנים ארוכות של עשייה חסרת תקדים באשדוד, יש לי הזדמנות מצוינת בעקבות פרישתו להכיר לו תודה על פועלו הרב ונביא לאישור המועצה את קריאתה של הקריה שבה נמצאו מוסדות התרבות כמו המשכן, מונארט, הספריה העירונית, בנין העיריה ועוד, תיקרא ״קרית צילקר״

לקח ללסרי עשר שנים להתעשת מהתנהגותו ומהתנהלותו, ולא במקרה הוא נאבק על כל קול וקול. ההתרחקות שלו מהרבה אנשים, ייתכן בעצת מקורביו שלא רצו בטובתו אף פעם היו סיבה גדולה לשנאה של התושבים כלפיו. כל ״הליקוקים״ במקומון ״המגזין״ של ג׳קי בן זקן במשך עשר שנים לא רק שלא עזרו לאהדתו של לסרי, אלא אף הזיקו לו. תושבי אשדוד לא מטומטמים, יודעים למי שייך העיתון ויודעים שמה שנכתב שם הוא לא עיתונאי אלא "פרבדה" כמו העיתונים של טורקיה של ארדואן ורוסיה של פוטין

אני מזהה שלסרי כבר במערכת הבחירות הזו משנה כיוון. חלו בו שינויים לטובה בהתנהלותו. תחילה חשבו שחיזוריו והתאפקותו, זה עוד תרגיל של בחירות. אבל לאור נאומו בישיבת כינון המועצה החגיגית וצירוף רוב חברי המועצה לקואליציה, מעידים עליו כאלף עדים על רצונו הכנה של לסרי לעשות שינויים, להיות קשוב לרצון הציבור, ולא לשמוע לכמה יועצי אחיתופל שהביאו אותו כמעט למפלה פוליטית.