חן בל רז בת 37 מרחובות היא יוצרת וזמרת. בקרוב ייצא אלבום הבכורה שלה. במהלך העבודה על האלבום היא שחררה סינגלים. האחרון שבהם " הקיץ הנצחי" נכתב כמסר לחברה שלה, ילידת אשדוד שהותקפה מינית. החברה שמרה את הסוד הקשה במשך שנים וחשפה אותו בפני רז. השיר נכתב כמסר לחברה ולכל הנשים שחוו פגיעה מינית " שהן ידעו שהן לא לבד"
רז נולדה וגדלה באילת. לדבריה "האהבה למוסיקה תמיד הייתה בה" אבל רק בגיל 29 , אחרי 2 תאונות דרכים שעברה ומוות של חבר טוב מסרטן היא התמסרה למוסיקה. האלבום הבכורה שייצא בתחילת החודש הבא מכיל שירים אוטוביוגרפיים, נוגעים ללב. בגיל 17 היא עזבה את הבית והפכה עצמאית. מאז היא מספרת עברה 22 דירות. כיום היא מתגוררת ברחובות עם בן זוגה. אחד משירי האלבום "בתים" העוקב אחרי הבתים שעברה. לדבריה השיר מסמל מי שהיא.
את מוכנה לפרט?
"בטח, הילדות שלי לא הייתה פשוטה כל כך, לא של אף אחד הם פשוטים ,אבל הסיפור שעברתי עד כתיבת השיר "בתים" עברתי 22 בתים מגיל 17 אני גרה לבד, היום זה כבר 24 אבל עכשיו זה כבר בקטע טוב זה עם בעלי, אז הכל טוב"
ברחובות ?
"לא אני אילתית במקור שלי, אני עזבתי את הבית בגיל 17, גרתי לבד. הייתי חיילת בודדה בצבא , בהתחלה גרתי אצל חברות, למדתי לבד"
מה למדת ?
"הייתי באונ' שלוחה של בן גוריון למדתי מדעי התנהגות, הייתי מדריכה טיפולית ביחידה לקידום נוער ששם נחשפתי להרבה סיפורים, כמו בשיר שלי. הסיפור הזה אישית הוא על חברה אבל אני דיי קרובה לעניין הזה לצערי אני שומעת הרבה סיפורים"
'הקיץ הנצחי' על החברה מאשדוד שנאנסה
הסינגל האחרון מהאלבום שבדרך מוקדש לחברתה ילידת אשדוד שעברה פגיעה מינית קשה והפך לשיר מצמרר " הקיץ הנצחי"
את יכולה לספר על החברה שלך?
" זה קרה לה בסביבות גיל 17-18, ע"י חברים שהיא מכירה, זה מזעזע בפני עצמו, היא סיפרה לי את כל הסיפור, אני שתקתי ממני זה לא יצא"
איך הרגשת ששמעת כזה סיפור, ועוד ממישהי שאת אוהבת ?
"בתור מישהי שעובדת בזה את מכירה סיפורים כאלה, אבל לשמוע ממישהי שאת מכירה ואוהבת, מישהי שאת קרובה אליה מאוד, את ממש מזועזעת"
ואז כתבת את השיר ?
"כתבתי סוג של מכתב, את כל השירים באלבום אני כתבתי, את השיר הזה ספציפית לא אני כתבתי , אני כתבתי מכתב, הבאתי לבן אדם שאני עובדת איתו ממש מוכשר ארז ברזוליק , הוא כתב הרבה שירים טובים, להרבה אומנים כמו לרמי קליינשטיין קורין אלעל מירי מסיקה ועוד. הראיתי לו את המכתב והוא החליט שהוא כותב שיר , זה היה לפי המכתב, לפי הסיפור, וזה נהיה שיר בסופו של דבר. לא הייתי יכולה לסרב לשיר כזה באלבום שלי"
חברה שלך שמעה את השיר לפני שהוא יצא ?
"כן. היא גם הסכימה, בלי הסכמה שלה זה לא היה קורה, היא לא הסכימה להיחשף, שמחתי מאוד שהיא הסכימה כי בסופו של דבר, זה טוב שזה מגיע לנשים שעברו דבר כזה, שיידעו שיש מישהו איתם בדבר הזה שלא שומרים את זה בסוד, שמוציאים".
היא שמרה את זה בסוד ?
"היא סיפרה בסה"כ לשני אנשים משהו כזה"
זה מסע כבד לשמור דבר כזה בלב ?
"כן מאוד , אבל היא לא נחשפת רגשית"
היא אהבה את השיר ?
"כן, אהבה, התרגשה, בכתה"
אולי בשבילה זה יהיה סוג של ריפוי לדבר לספר לנשים שעברו סוג של תקיפה?
" הלוואי, באמת"
אבל טוב שלפחות היא בחרה אותך לדבר ולספר ?
"היא בחרה אותי כי הייתי סוג של בן אדם שעובד בתחום " עונה רז ומבקשת להקדיש את השיר לכל הנשים שעברו פגיעה מינים " שידעו שהו לא לבד"
לדבריה, היא גדלה ואוהבת" את השירה הארצישראלית, וכל הזמן אומרים לי תשני תשני אבל אני לא מוותרת על הסגנון שלי, כי זאת אני. אז אני אוהבת את שלמה ארצי, שלום חנוך, נירה גל שהיא המורה שלי לפיתוח קול, שהשיר שלה עוד חוזר הניגון , כבר 6 שנים אני לומדת אצלה, באמת מנטורית, שירים שיש בהם משמעות אני אוהבת".
ולסיום מה התוכניות שלך אחרי האלבום ?
"דבר ראשון הופעה שכרגע אנחנו עובדים עליה, זה הכיף שלי, וכמה שיותר לכתוב וליצור, אלבום אחד זה לא הסוף זה רק ההתחלה ולעשות מה שאני אוהבת בחיים"
הקיץ הנצחי
הַקַּיץ הַנִּצְחִי שׁוֹלֵחַ לָךְ,
דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מֵהַחַיִּים שֶׁלָּךְ,
פָּנִים אֶל מוּל פָּנִים אֶל מוּל פָּנִים,
נִסְחֶפֶת עִם הַזְּמָן…
הַקַּיץ הַנִּצְחִי בָּרֵחוֹבוֹת,
הֵיכָן שֶׁלּא תִּהְיִי, הוּא כְּבָר יָבוֹא.
יָמִים הוֹפְכִים שָׁנִים וְעוֹד שָׁנִים,
הָיִית כְּבָר שָׁם…
כַּמָּה זְמַן תּוּכְלִי עוֹד לְחַכּוֹת,
לַלֵּב שֶׁלְּךָ נִמְאַס מִזְּמַן לִבְכּוֹת.
כָּל הַכְּאֵבִים שֶׁלּא עוֹזְבִים,
שׁוּב נוֹשְׁכִים כְּמוֹ זְאֵבִים.
הָלַכְתְּ הֲכִי רָחוֹק שְׂרָק אֶפְשָׁר,
אֵיך לֹא סוֹבַבְתּ תַּ' רֹאשׁ אֶל הֶעָבָר,
אֶל מַה שֶׁשָּׁם הָיָה אוֹ לֹא הָיָה
נִשְׁאַר סִימָן – כְּוִיָּה .
הַקַּיץ הַנִּצְחִי יַבְעִיר הַכֹּל,
אַך לֹא יוּכַל לִשְׂרֹף אֶת הָאֶתְמוֹל.
הַגּוּף שֶׁלָּךְ יִזְכּוֹר אֶת הַמַּגָע,
אֶת הַכְּאֵב וְהַפְּגִיעָה.
כַּמָּה זְמַן תּוּכְלִי עוֹד לְחַכּוֹת,
לַלֵּב שֶׁלְּךָ נִמְאַס מִזְּמַן לִבְכּוֹת.
כָּל הַכְּאֵבִים שֶׁלּא עוֹזְבִים,
שׁוּב נוֹשְׁכִים כְּמוֹ זְאֵבִים.
הָלַכְתְּ הֲכִי רָחוֹק שְׂרָק אֶפְשָׁר,
אֵיך לֹא סוֹבַבְתּ תַּ' רֹאשׁ אֶל הֶעָבָר,
אֶל מַה שֶׁשָּׁם הָיָה אוֹ לֹא הָיָה,
נִשְׁאַר סִימָן – כְּוִיָּה .
וְאֵין כִמְעַט מִי שֶׁיָּבִין
שֶׁיַּקְשִׁיב, שֶׁיַּאֲמִין –
לְכָל מִילָה.
וְיֵשׁ חֲלוֹם וְאַשְׁלָיָה
וְלֹא בָּרוּר כְּבָר מַה הָיָה
וְיֵשׁ אַשְׁמָה. הִיא לֹא שֶׁלָּךְ.
