ashdod10 logo

קרקס החיים של ילנה: הוראה, אמנות ספורט וכעת מופיעה בקרקס

אם הייתם שואלים את ילנה לחמן היכן לדעתה היא תגור ובמה תעבוד סביר להניח שהיא לא הייתה מנחשת. היא נולדה בבלארוס, למדה לגלוש סקי, עברה לצרפת בגיל 20 וסיימה תואר ראשון בספרות צרפתית בסורבון. התחתנה, התגרשה עלתה לישראל לימדה צרפתית וכעת עם מופיעה בקרקס עם הבן שלה
שגיא הרשקו | חמישי, 06 ספטמבר 2018 08:17
קרקס החיים של ילנה: הוראה, אמנות ספורט וכעת מופיעה בקרקס האם ובנה בהופעה צילום: ולדימיר שכטר

ילנה לחמן, בת ה-34 (בקרוב מאוד 35) נולדה וגדלה בבלארוס למשפחה יהודית (אבל ללא מסמכים עבור משרד הפנים) אך החשיפה שלה ליהדות הייתה קלושה ביותר אם בכלל. בילדותה היא עסקה בספורט תחרותי ואף הצליחה לרשום הישגים נאים בסקי. "שבע שנים הייתי בסקי מגיל 8 עד 15 אימונים של חמש שעות, שישה ימים בשבוע, עד שהחלטתי שזה לא בשבילי. לא השתתפתי בתחרויות בינלאומיות אבל בתחרות ארציות הייתי מתחרה והמקום הקבוע שלי רוב הזמן היה מקום רביעי. אמרתי לעצמי שאני גם ככה לא מצליחה להיות ראשונה אז אני אעזוב את זה. בגיל 16 התחלתי לתפור שמלות. ניסיתי המון דברים בחיים, גם ספורטיביים וגם דברים יותר סטטיים ובגלל זה אני לא פוחדת לנסות דברים חדשים".

לחמן היא בהחלט לא בחורה שגרתית והחיים הובילו אותה להופיע בקרקס דוראטו באשדוד ומשם התפתחה לכיוונים חדשים ולא צפויים. "אני חושבת שבחיים לא צריך לעצור, צריך לזרום איתם. כשהגעתי לקרקס אמרו לי תבואי לנסות ולא הבנתי מה לעשות. כל הזמן ניסיתי את עצמי בכל מני דברים. עסקתי באומנות, ספורט, הפרחת בועות סבון ודברים נוספים. לקרקס הגעתי במקרה, הם פתחו קבוצה למבוגרים והציעו לנו להצרף והחלטתי לנסות. מפה לשם אנחנו כבר 3 שנים שם".

1de50e54 bc5e 4ab5 8643 585a4d068635

בחצי השנה האחרונה לחמן החלה להתפתח בתחום קיפול ופיסול בלונים והפרחת בועות סבון בצורה ייחודית ואף תופיע בעונה הקרובה של 'ישראל גוט טאלנט 2' אך לא נרחיב בספויילרים מיותרים. אל התחומים האלה היא הגיעה, איך לא, דרך הקרקס, בעיקר בשל היכולת המופלאה שלה פשוט לזרום עם החיים או כמו שאומרת הקלישאה השחוקה 'אם החיים נותנים לך לימונים תעשה מהם לימונדה'.

"שהבן שלי היה בן שנה וחצי הוא רצה שאצור דברים בבלונים ובגללו נכנסתי לתחום הזה. למדתי לעשות כל מני דברים כמו כלב ופרח, כל מני דברים פשוטים. למדתי לעשות בערך 20 צורות. לפני חצי שנה ב-21 באפריל היה יום הקרקס הבינלאומי ואני והבן שלי מופיעים בקרקס דוראטו באשדוד, בעיקר במופעי סוף השנה. הם חיפשו משהו שיעשה פעילות של קיפול בלונים ואני התנדבתי. אחרי שנגמר המופע נשארו להם בערך 200 בלונים מיותרים והם לא ידעו מה לעשות איתם אז הם נתנו לי ומשם התחלתי לעסוק בצורות יותר מורכבות, בפיסול בלונים (בלון בתוך בלון) וככה למעשה נכנסתי לתחום".

את החגים היהודיים היא למדה להכיר דרך הגרוש שלה ולמרות שהוא היה הסיבה שלה להגיע היא לא רואה סיבה לעזוב. "בגלל שהתגרשתי, לא פעם שאלו אותי למה אני נשארת בארץ ותמיד אני אומרת שהיום אני כבר לא מרגישה צורך לעבור. טוב לי פה, יש לי חברים כאן, הבן שלי נולד פה".

״ההתחלה בארץ הייתה מאוד קשה״

ועוד לפני שהגיעה לתחום הקרקס היא הייתה בכיוון אחר לגמרי: הוראה. בגיל 20 עברה לצרפת והחלה ללמוד תואר ראשון בספרות צרפתית באוניברסיטת סורבון, מהאוניברסיטאות הנחשבות והוותיקות בעולם, שרבים מזוכי פרסי הנובל נמנים כבוגריה. לאחר סיום התואר הראשון המשיכה לתואר שני בדידקטיקה צרפתית. היא רצתה ללמד בצרפת ספרות למבוגרים אך לקראת סיום התואר היא הכירה בחור ישראלי שהגיע לחופשה בצרפת והתאהבה בו. בעקבות זאת השניים נישאו (והתגרשו בהמשך) ולחמן עלתה לארץ ישראל וכמובן שההתחלה הייתה קשה אבל היא למדה להסתגל מהר. "ההתחלה כאן בארץ הייתה מאוד קשה, בעיקר מבחינת השפה. בעבודה דיברתי צרפתית אבל כשרציתי לשאול איזה אוטובוס לקחת היה לא קל, פעם אחת ניסיתי לקרוא את מה שכתוב והצלחתי לקרוא אוטובוס בקושי. האנשים כאן אחרים אבל לומדים להכיר אותם. גם כשהגעתי לצרפת היה קשה למרות שידעתי את השפה. בכל מקום השנתיים הראשונות מאוד קשות אבל אחר כך כבר מתרגלים".

20180811 114207

20180809 150108

כאן בארץ היא החלה לעבוד כמורה לצרפתית אותה היא למדה להכיר היטב. כיום לחמן שולטת היטב בשפה, מדברת מהר והמבטא בקושי ניכר אבל בתחילת הדרך זה היה שונה לחלוטין. "בגלל שלא צריך עברית ברמה גבוהה בשביל ללמד צרפתית אז בתחילת הדרך, עד שהוצאתי תעודת הוראה, זה מה שעשיתי בהתחלה כאן בארץ. כשהגעתי לארץ לא ידעתי איך להגיד 'שלום', לא היה לי ידע בעברית מהבית אז למדתי במקביל עברית בצורה טובה כדי שאוכל ללמד".

ההתחלה בתחום ההוראה לא הייתה קלה כאן בארץ אבל לאחר ניסיון לא מוצלח אחד, הזדמן לה להתנסות בשנית והפעם זה היה נראה אחרת וכיום היא מלמדת צרפתית בחטיבות הביניים: מקיף ה' ומקיף י"א. "התחלתי ללמד והיה לי קשה בהתחלה, בגלל השפה והמשמעת והרגשתי שאני לא מצליחה. אחרי תקופה מסוימת ביקשו שאכנס ללמד במקום מורה שיצאה לחופשת לידה והרגשתי שהולך לי יותר טוב. ההתנהלות עם הילדים הייתה יותר טובה והשפה השתפרה והחלטתי להמשיך. עדיין לא היה קל כי הכיתות בישראל גדולות, שהייתי בצרפת אמרו לנו שכיתה עם מעל 15 תלמידים זה לא אפקטיבי ופתאום אני מוצא את עצמי בכיתה עם 40 תלמידים ומנסה ללמד אותם. ב-45 דקות אין לי את היכולת לתת לכל אחד לדבר".