ashdod10 logo

בושה וחרפה: נכה חסר בית, חי בתוך מכונית

מזעזע ועצוב שתושב אשדוד, נכה, אחרי שלושה התקפי לב המתקיים מקצבה חלקית של ביטוח לאומי, חי בתוך במכונית. שם הוא ישן אוכל עושה צרכיו בלי תנאים של בן אנוש ובלי תנאים בסיסיים לחיים נורמליים. מאז התגרש הוא מגיש בקשות לזכאות לדיור ציבורי אך נדחה ואפילו מכתב של ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי לשר השיכון לא עזר. 580 שקלים שהוא מקבל לסיוע בשכר דירה לא מספיקים לו אפילו לתרופות. "אני מתחנן תצילו אותי" הוא זועק
ענת ביגר | חמישי, 05 יולי 2018 00:39

לא ייאמן. שמעון, תושב אשדוד בן 51, נכה לאחר שעבר 3 התקפי לב מתגורר בתוך מכונית. זה הבית שלו. אין לו קורת גג לישון להתקלח ולחיות כמו בן אדם. חי בתוך רכב בלי תנאים בסיסיים לבן אנוש. כך הוא חי, בדוחק. "אני פוחד לישון. זה בעצם רחוב. אין לי כלום באוטו, אין איפה להתקלח, אין שירותים. השכיבה באוטו קשה לי, אין לי מקרר או איפה לבשל ולשמור על האוכל. אני אוכל בהליכה".

כל רכושו הדל נמצא בתוך האוטו והוא חי בתנאים בלתי אנושיים, רק בגלל שהוא אינו עומד בקריטריונים הנוקשים של משרד השיכון לזכאות לדיור ציבורי במספר הנפשות היות והוא, חי לבדו. מצבו הבריאותי קשה ורק מחריף בשל חוסר התנאים ההגייניים שהוא חי בהם, בתוך האוטו. בסערות של החורף והגשמים החזקים שירדו בחורף כשאין לו לאן לברוח מהגשם, הרטיבות והקור. הוא לא יכול להכין לעצמו תה חם או לשבת ליד התנור. גם הימים החמים של הקיץ מכבידים עליו.

בשל מצבו הרפואי הוא לא יכול להמשיך לעבוד ולהתקיים בכבוד וחי מקצבת נכות חלקית מטעם ביטוח לאומי בסך של כ- 1,600 שקלים לחודש. משנת 2001 לאחר הגירושים הגיש בקשה למשרד הבינוי והשיכון לזכאות לדיור ציבורי והוא עדיין ממתין. "באותם ימים הייתי בחלק מהזמן אפוטרופוס על הילדים שהיו אז קטנים ולא אישרו לי דיור. היום הם דוחים אותי כי אני בן אדם בודד וזה מחוץ לתנאים" הוא אומר.

20180703 120122

שמעון מגיש שוב ושוב בקשות לזכאות, מערער פונה לוועדת חריגים ופעם אחר פעם מקבל סירוב ונותר חי בתוך מכונית. הפעם האחרונה לפני כחודשיים. כל "הזכאות" שלו היא סיוע בשכירת דירה בשוק החופשי בסך 580 שקלים. בשנים הראשונות עוד הצליח לשכור דירה, אבל מחירי השכירות האמירו מאוד. בשל מצבו הבריאותי הקשה שלא מאפשר לו לעבוד הוא נאלץ להפסיק לשכור דירות ומאחר והוא לא בקשר עם המשפחה פשוט נאלץ לעבור לגור באוטו, ומאז חייו אינם חיים. "זה לא רק דירה קטנה שהשכירות יקרה, זה גם תשלום ארנונה, חשמל מים. אני לא יכול לעמוד בזה", הוא אומר. "אני פונה ומבקש שיעזרו לי. רוצה קורת גג חדר עם מיטה. עם שירותים ומקלחת".

״אני מתחנן תעזרו לי”

בשל מצבו הבריאותי והכלכלי הקשה, לא פעם אינו יכול לקנות תרופות. הוא גם אינו עומד בקריטריונים לסידור בהוסטל וכי הוא צעיר מידי והוא חש שהוא נופל בין הכיסאות, מטורטר. הוא פונה ומתחנן לעזרה וחש שמתעלמים ומזניחים אותו, לגורלו. הוא הגיש לביטוח לאומי בקשה להגדלת קצבתו בשל החמרה רפואית אבל עד כה ללא תגובה.

יצויין כי גם ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי ניסה לסייע לו וכתב במאי השנה מכתב לשר השיכון יואב גלנט. בין היתר נכתב כי הוא גרוש ואינו בקשר עם 4 ילדיו, מתגורר באוטו מאחר ופנייתו לדיור נדחתה בשל היותו בודד . לסרי, שבהכשרתו רופא כותב: "שמעון עבר שלושה אירועי לב. האחרון שבהם בפברואר 2018. הוא אינו עובד בשל מצבו הרפואי, בהתאם לחוות הדעת הרפואית...' אינו יכול לעבוד מאחר ונמצא בסיכון להחמרה רפואית ונמצא בסיכון בריאותי גבוה, במידה וימשיך לחיות בתנאים בהם חי כיום' על אף גילו הצעיר ולנוכח מצבו האישי, המשפחתי והבריאותי, אנו מבקשים את סיוע משרד השיכון להקצאת דיור בהוסטל, זאת על מנת לאפשר לו לאזן את בריאותו ולנסות באמצעות תכנית טיפולית לאפשר לו לבנות מחדש את חייו כאדם נורמטיבי בחברה.".

ביוני השנה אף הוגשה פניה לוועדת חריגים במשרד השיכון אך עד עתה אין פתרון. "אני כבר לא יכול יותר. בעירייה כותבים מכתבים אבל זה לא עוזר לי. הציעו לי לגור בהוסטל בקבוצה ביחד עם נרקומנים. אני במצבי הבריאותי לא יכול להתגורר שם וזה לא עוזר לי. אני מבקש תעזרו לי".

מחברת ״עמיגור״ נמסר בתגובה כי עמיגור חברה מאכלסת בלבד ופועלת על פי הנחיות משרד השיכון. נושא הזכאות נבחן על ידם.״

עד למועד סגירת הגיליון, טרם התקבלה תגובת המשרד לבינוי ושיכון, הביטוח הלאומי ומחלקת הרווחה בעיריית אשדוד.