ashdod10 logo

סיפור שחור על פיל לבן: עמותה חרדית קיבלה קרקע ו כ- 10 מיליון שקלים ובנתה מבנה נטוש

סיפור מדהים שגובל בהונאה גדולה סביב המבנה הממוקם ממערב לבית החולים. עמותה חרדית של חסידות גור "רפואה וישועה" קיבלה 10 מיליון שקלים מהמדינה, אישור זכויות בנייה מהעירייה ולא יצא מזה לא חדר מיון ולא בית חולים והכסף מעולם לא הוחזר. אז לאן נעלמו כ-10 מיליוני שקלים שהמדינה העבירה לעמותה השייכת לחסידי גור? עד כמה מעורבת העירייה בסיפור הזה? ומה ייעשה כעת במבנה שהפך לפיל לבן מזה 20 שנה. עו"ד שומר :"דורש להחזיר הקרקע לעירייה ולתבוע את עמותת ׳רפואה וישועה׳”
ענת ביגר | חמישי, 14 יוני 2018 03:20

השבוע חגגו בבית החולים 'אסותא' באשדוד שנה לפתיחתו, וכל באי בית החולים, אינם יכולים להתעלם ממבנה נטוש הממוקם ממערב לבית החולים. מבנה, שהפך לפיל לבן שהיה אמור להיות חדר מיון קדמי באשדוד והיה אמור להיפתח במרוצת 2008. חדר המיון מעולם לא נפתח והוא עומד בשיממונו. כעת חושף העיתון "דה מרקר" כי העמותה "רפואה וישועה" שהייתה אמורה להקים את חדר המיון, קיבלה מהעירייה את זכויות החכירה על הקרקע. העמותה הקשורה לחסידות גור, קיבלה מהמדינה עבור הפרויקט 9.6 מיליון שקלים, שמעולם לא הוחזרו.

יתרה מזאת, בשנת 2014, כשזעקת תושבי אשדוד עולה השמיימה על כך שאין בעיר בית חולים, או חדר מיון, מוכרת העמותה את הקרקע והמבנה שבנייתו הופסקה ב-57 מיליוני שקלים, אך אינה מדווחת למשרד הבריאות. כעבור שנתיים, נודע למשרד הבריאות על המכירה. בתגובה, עוצרים במשרד הבריאות את התמיכה השוטפת בעמותה ודורשים, ללא הצלחה, החזרת המיליונים שניתנו לעמותה לשם הקמת חדר המיון.

בשנת 2014 לאחר שנודע כי עמותת ׳רפואה וישועה׳ עומדת למכור את הקרקע והמבנה פורסם בעיתון “השבוע באשדוד" ואתר "אשדוד 10" כי רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז למכירת הקרקע והמבנה הנטוש.

9753565

כזכור, חוק הקמת בית החולים שנחקק ב- 2002 היה תקוע ובניית בית החולים באשדוד נראתה כמו חלום רחוק. בעיר קמה זעקה של הציבור בעיר שנאלץ לנסוע מחוץ לעיר לחדרי מיון ב'קפלן' ו'בברזילי'. במצבי חירום נסיעה כזו מסכנת חיים והתושבים דרשו בית חולים בעיר. על רקע זה נולדה היוזמה להקמת חדר מיון. היוזמה קמה בחסידות גור, שרבים ממנה תושבי אשדוד, וחיפשו פיתרון זמני למצב, קרי, הקמת חדר מיון גדול שיטפל בתושבי העיר, לפחות עד שיוקם בית החולים.

חסידות גור זכתה לתמיכה מצד עיריית אשדוד ומראש העירייה דאז, צבי צילקר, ואפילו משיתוף פעולה מצד מינהל מקרקעי ישראל. בעקבות פניית עיריית אשדוד, המינהל העביר לידי העירייה קרקע של 3 דונמים במזרח העיר, בחכירה ארוכת טווח. הקרקע נמסרה ללא תמורה, אך עם מטרה ציבורית מוגדרת: הקמת חדר מיון קדמי עם שירותים נלווים לטובת הציבור, במבנה בן חמש קומות לכל היותר שישתרע על 6,000 מ"ר לכל היותר.

בינואר 2008, בשלהי שלטונו של צבי צילקר כראש העירייה, נחתם הסכם בין משרד הבריאות לעמותת "רפואה וישועה", להקמת חדר המיון על ידי העמותה. עיריית אשדוד העבירה לעמותה את זכויות החכירה, והמדינה נתנה קרוב ל- 10 מיליון שקלים . מהתחקיר ב'דה מרקר' עולה כי בשלב הראשון הקרקע ניתנה לעמותה ללא מכרז, וזאת בנימוק שמדובר במכרז להקמת חדר מיון לצורכי הציבור על ידי עמותה אשר פועלת ללא כוונות רווח. כחלק ממבחן התמיכה נדרשה העמותה להוכיח שיש לה משאבים כספיים ושהיא כבר השקיעה ממקורותיה הכספיים העצמיים בשלד של חדר המיון.

בהסכם התחייבה העמותה לפתוח את המרכז לשימוש הציבור הרחב לא יאוחר מסוף 2008. ההסבר לדרישה לפתיחה המהירה היה שחדר המיון הקדמי היה אמור לתפקד בעיקר כפתרון ביניים עד להקמת בית החולים שכולל חדר מיון ומחלקות שונות. מה גם, שבחודש דצמבר אותה שנה נכנסה אשדוד למעגל הטילים מעזה ונחיצות בית חולים או חדר מיון היה קריטי. אולם שנת 2008 הסתיימה ללא חדר מיון.

ובכל זאת נעשה ניסיון לפתוח את חדר המיון ולפי הנתונים הושקעו בהקמת הבניין מיליוני שקלים, כולל תמיכת המדינה בסך כ- 10 מיליון, וגם מכספי תרומות שגויסו למטרה. בנוסף העמותה חרגה מההיתר של המינהל והקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת. הבנייה הופסקה.

מתחקיר של אשדוד10 אז נחשף כי כדי להקים את חדר המיון התקוע בין היתר מגיוס תרומות ברחבי העולם. תושבי אשדוד שבעבר התגוררו בחו"ל אף התגייסו למשימת התרומות למען המטרה החשובה. כך למשל, ערך מקס מור יוסף, אשדודי לשעבר, ואחיו של איש העסקים האשדודי אורי מור יוסף, אירוע התרמה בריביירה הצרפתית והשתתפו בו תורמים שחלקם הגיעו במטוסיהם הפרטיים ואף תרמו ברוחב לב מיליוני שקלים. גם תושבים מאשדוד היו פעילים בגיוס תרומות באמצעות קיום אירועי תרבות מקומיים ובחו"ל.

באוגוסט 2010 פנתה העמותה באמצעות מנהל הקמת הפרויקט פרופסור אברהם אופק, למועצת עיריית אשדוד בדרישה כי העירייה תעביר לעמותה את זכות החכירה על הקרקע המיועדת לבניית הפרויקט. זאת על מנת שהעמותה תוכל לקבל הלוואות מהבנקים לצורך סיום הבנייה. במעמד זה התברר כי הבנייה התעכבה שוב בגלל הפסקת תזרים המזומנים מצד התורמים. בין היתר בעקבות המשבר הכלכלי. אגב, כבר שנה קודם ב-2009 נעתרה מועצת העיר לסייע לעמותה בבואה לבקש הלוואה בבנקים אך למרות התגייסותה של העירייה לנושא ההלוואות לא ניתנו.

כשהבנייה לא נמשכה והפתיחה של חדר המיון נדחתה שוב ושוב הוחלט בעיריית אשדוד לפנות ליעקב ליצמן סגן שר הבריאות שהגיע בפברואר 2012 לביקור באשדוד ובישר לראש העירייה לסרי ולתושבי העיר כי חדר המיון ייפתח שעריו תוך חצי שנה. כשבוע לאחר ביקור סגן השר ליצמן הודיעה העירייה כי חדר המיון יהווה תחליף זמני לבית החולים, שבנייתו תסתיים בעוד מספר שנים. נאמר כי לצורך הכשרת המבנה יושקעו 120 מיליון בנוסף למיליונים שהשקיעה עמותת "רפואה וישועה".

הימים עברו, שנת 2012 הסתיימה, גם שנת 2013 הסתיימה וחדר המיון לא נפתח.

במקביל הוחלט בעירייה למאבק חסר פשרות להקים את בית החולים. זה החל בשלהי תקופתו של צילקר. ראש העירייה הנוכחי, ד"ר יחיאל לסרי אז ממלא מקומו של צילקר, שכנע את המועצה לתקצב קמפיין למען בניית בית חולים באשדוד. הוא עמד בראש מטה המאבק, שכלל הפגנות סוערות ומאבק אישי מול שר האוצר דאז, אהוד אולמרט. ד"ר לסרי גייס לטובת העניין חברי כנסת מכהנים מאשדוד: אילן גילאון וסופה לנדבר כיום שרת הקליטה. הם הפעילו לחץ בכנסת, העבירו חוק בית החולים באשדוד. המאבק הצליח, יצא מכרז לבניית בית החולים בו זכתה "אסותא" והמדינה תקצבה את בנייתו.

בית החולים נבנה בשטח הסמוך לחדר המיון. זוכת המכרז להקמת בית החולים אסותא, קיבלה מענק מהמדינה של קרוב לחצי מיליון שקלים וכידוע בית החולים נבנה ונפתח אשתקד, שכולל חדר מיון מהמשוכללים בארץ כולל חדר מיון ממוגן. רק השבוע הם דיווחו על פעילות חצי שנתית טובה. (ראה כתבה נפרדת בגיליון זה). במקביל, המאמצים לפתיחת חדר המיון לא הופסקו בזמן בניית בית החולים. כך למשל, בנובמבר 2012 במהלך טקס הנחת אבן הפינה לבית החולים, הודיע ליצמן כי חדר המיון יופעל בתוך חצי שנה.

בשנת 2013 בוטל הסכם החכירה עם עיריית אשדוד , שוויתרה על זכויותיה בחוזה החכירה בתנאי שהמינהל יפרסם מכרז להשלמתו והפעלתו של חדר המיון . המכרז פורסם ורק עמותת "רפואה וישועה" נגשה אליו וזכתה. עולה כי העמותה השקיעה עד לאותו רגע כ- 51 מיליון שקלים. למרות זאת הוא לא הושלם ולא נפתח. בשנת 2014 העמותה מכרה את הקרקע והמבנה הלא גמור תמורת 57 מיליון שקלים לפני מע"מ. מי שקנה את הקרקע הוא איש עסקים חסיד גור, פרץ הירשנבוים, וזאת מבלי שהעמותה יידעה את המדינה על המכירה. כעבור שנתיים מגלה המדינה על הצעד. משרד הבריאות עוצרים את התמיכה השוטפת לעמותה ודורשים ממנה החזר שקיבלה מהמדינה כולל ריבית והצמדה סך של כ- 14 מיליון. עד עתה ללא הצלחה.

במכתב ששיגר חשב משרד הבריאות, אלון שלזינגר, לעמותה לפני קצת יותר משנה, נכתב כי "העמותה לא עמדה במחויבותה לפי ההסכם, אף שניתנו לה ארכות לביצועו, ובסופו של דבר משכה את ידיה מהקמת מרכז לשירותי רפואה מיידיים — והמרכז לא הוקם, בניגוד להסכם". שלזינגר הוסיף כי מכיוון שידוע למשרד שהעמותה מכרה את הזכויות בנכס תמורת יותר מ–57 מיליון שקל, העמותה "נדרשת להשיב למשרד הבריאות את סכום התמיכה שניתן בסך 10 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית למלוא התקופה".

לפי הדו"ח הכספי של העמותה ל–2016, הירשנבוים עדיין לא שילם את מרבית סכום הרכישה, והוא עדיין חייב לעמותה 51 מיליון שקל, שישולמו לה "עם השלמת הליכי הרישוי האחרונים". בפועל, הסנקציה היחידה שהופעלה עד כה על ידי המדינה היא הפסקת התמיכה השנתית השוטפת בעמותה החל ב–2015. עד אז, נהנתה העמותה מכספי תמיכה בסך 104–285 אלף שקלים בשנה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לעיתון דה מרקר "מ–2015 המשרד אינו מעביר לעמותה כספי תמיכה המגיעים לה על פי מבחני תמיכה אחרים, בסך כ–630 אלף שקל. המשרד בוחן עם הגורמים השונים את האמצעים החוקיים לפעולה כדי להשיב את הכספים".

עו"ד שומר: "לפעול מייד להחזיר את הקרקע לידי עיריית אשדוד"

חבר מועצת העיר אשדוד, עו"ד נעים שומר דורש לנקוט צעדים משפטיים נגד עמותת "מעיינות ישועה". בעקבות חשיפת הפרשה שיגר חבר מועצת העיר אשדוד, עו"ד נעים שומר בקשה לדון במועצת העיר הקרובה בנושא ולנקוט בצעדים משפטיים דחופים נגד עמותת "רפואה וישועה". עו"ד שומר דורש לבטל במיידי את זכות השימוש של המגרש בשטח 3 דונם אשר הוענקה לה בשנת 2005 להקמה והפעלת חדר מיון קידמי באשדוד, ולפעול באופן נמרץ להשבת המגרש לרשות עיריית אשדוד.

"המגרש הוקצה לשימוש העמותה במטרה להפעיל חדר מיון קידמי באשדוד. אולם, הגם שחלפו 13 שנים ממועד ההקצאה, ולמרות התרומות מתורמים והתקציבים שהמדינה ואולי גם העירייה, העניקו לעמותה, חדר המיון לא הופעל, וכעת העמותה סוחרת בהקצאה ועושה כסף שלא כדין מהקצאת הקרקע ובניגוד מוחלט לייעוד ולמטרה של ההקצאה". אומר עו"ד שומר. "על עיריית אשדוד לנקוט נגד העמותה בהליכים משפטיים דחופים, לרבות תביעה כספית משמעותית"

עו"ד שומר אומר עוד כי "כנראה שעמותת עזרה וישועה, פעלה במקרה זה לפחות, כדי להעניק עזרה וישועת כספיים לעצמה ו/או לחבריה, במקום לקיים ולממש את יעוד ההקצאה. אבקש לקבל לאלתר את הסכם ההקצאה שנחתם בין העיריה לבין העמותה, כדי לבחון אפשרת של נקיטת סנקציות נוספות נגד העמותה ונגד הערבים החתומים לקיום התחייבויות העמותה".

עו"ד שומר דורש עוד לקבל תשובות באשר לשאלת הפיקוח שהעירייה מקיימת על אותן מאות רבות של עמותות חרדיות ואחרות כדי למנוע מהן שימוש מסחרי בהקצאה, וקיום היעוד של כל הקצאה. "אילולא הפרסום ספק רב אם עיריית אשדוד היתה יודעת על מכירת זכות השימוש. דחיפות הדיון נחוצה כדי למנוע סחבת במטרה להימנע מהדיון המבוקש, עקב העובדה שכהונת המועצה הנוכחית תסתיים בעוד חודשים בודדים". מסכם עו"ד שומר.