ashdod10 logo

שר, רוקד ומתנדב בבסיס חיל האוויר

דוד גרסיה- לוי (24) לוקה בתסמונת דאון לומד באקדמא מגיל גן חובה אורגן, דרבוקה ופיתוח קול. הוריו חיפשו דרכים שיעזרו לפתח את כישרונו ולתת לו תחושת ביטחון והשתלבות בחברה הנורמטיבית ומצאו זאת דרך מוסיקה. "אני מיוחד אבל חכם" הוא אומר
חן בוקר | חמישי, 31 מאי 2018 02:19
שר, רוקד ומתנדב בבסיס חיל האוויר צילום: פוש אפ גירלס, מהאלבום הפרטי

תכירו את התלמיד דוד גרסיה לוי בן 24 הכי מתמיד ומרגש בקונסרבטוריון 'אקדמא' אשדוד שתמיד יוצא מהשיעורים עם עיניים בורקות ואם הייתה אפשרות היה מגיע כל יום.

כמעט 20 שנה חלפו מאז שהגיע לראשונה לאקדמא ומאז הוא עבר תהליכים מדהימים שאיש לא ניבא לו כלוקה בתסמונת דאון, הצלחות גדולות ומרגשות כאחד. במסדרונות אקדמא אנו פוגשים את דוד רגע לפני תחילת שיעור הנגינה על פסנתר. הוא ניחוח ומאוד רגוע, מחלק חיוכים לכול הצוות וניכר שהוא מרגיש בבית, מלא בביטחון עצמי.

האם ידעתם שתרפיה במוזיקה, היא בין הטכניקות הטיפוליות היעילות לטיפול בתסמונת דאון? חינוך מוזיקלי מסייע ליצירת קשר עין, לשיפור יכולת ההקשבה, לפיתוח יכולת ההנאה, לפיתוח יכולת ההבעה הרגשית, לזיהוי חלקי הגוף השונים בתחום הפיזי, התקשורתי, הנפשי, ההתנהגותי, הרוחני, השכלי והחברתי. באקדמא ממליצים על חינוך מוזיקלי לא רק לילדים הלוקים בתסמונת דאון כדי לשפר את כל היכולות הללו, אלא לכל אדם החל מגיל שלוש ומעלה.

IMG 3928

הרומן של דוד עם המוזיקה התחיל דרך תכנית של אקי"ם הפועלת באקדמא אשדוד שהציעו להוריו של דוד לצרף אותו לתכנית החינוך המוזיקלי. הוריו שמחו וראו את ההזדמנות הנפלאה שהמוזיקה תוכל לתת לדוד, להבדיל מהרופאים שהיו סקפטיים לגבי התפתחותו עוד כשהיה צעיר.

כל חייו הוא אוהב ומחובר למוזיקה- מקלאסית לשירי ארץ ישראל, שירים באיטלקית, שלמה ארצי. יש לו אורגן בסלון ביתו ושם הוא יושב ומנגן מידי יום. המורה רינה אייברמן מלמדת אותו נגינה על פסנתר באקדמא ומלווה אותו כבר שנים רבות, עוד מגיל גן חובה.

לפני כארבע שנים, כשהיה בן 20 סיקרן אותו כלי הדרבוקה ומאז הוא לומד לנגן עליו יחד עם המורה ישראל קורנברג במקביל ללימודי הפסנתר ומחובר לדרבוקה אחת אדומה ומיוחדת בדיוק כמותו.

"מוסיקה מפחיתה את תסמונת הדאון"

כשאימו של דוד , שרה חקרה וקראה מאמרים בינלאומיים כי פיתוח קול יכול להועיל ללוקים בתסמונת דאון, מיד פנתה לאקדמא וביקשה לצרף את דוד לשיעורים אלו. באקדמא נרתמו לרעיון ושירלי שמחי, המורה לפיתוח קול באקדמא המלווה את דוד מזה כחמש שנים הלכה להתמקצע בחינוך מיוחד לפיתוח קול ובעקבות דוד הגיעו עוד ילדים עם תסמונת דאון. להפתעתם של כולם, תוך זמן קצר יחסית החל דוד לדבר וכל הזמן יש לו מילים חדשות והוא שר עם המורה שלו על במות שירים שלמים.

בימים שהוא בא לקונסרבטוריון הוא מגיע עם חיוך ענק, מקפיד להתבשם, להתלבש יפה ואוהב להיות מטופח. מלבד ההגעה לאקדמא העשייה היומיומית שלו עשירה ומגוונת: הוא שוחה פעם בשבוע, משחק בתיאטרון במתנ"ס בשילוב עם ילדים נורמטיביים כבר שבע שנים, מתוכן היה השחקן הראשי במשך חמש שנים, הוא רוקד ריקודים סלוניים ואף משתתף בתחרות מזה ארבע שנים, רוקד ג'אז, התנדב כשנתיים בחיל הים וכבר נרשם ב'תל- נוף' להתנדבות בחיל האוויר.

"הבמה בשביל דוד זה משהו שאי אפשר להסביר, צריך לראות אותו על הבמה כדי להבין", אומרת שרה אימו ומוסיפה: "הבנתי שלתת לו חינוך מוזיקלי כך דרגת התסמונת תלך ותפחת, הוא עצמו מרגיש כמו ילד נורמטיבי, אפילו ההליכה שלו השתנתה, הוא מלא בביטחון עצמי... לי המוזיקה תמיד דיברה, כי בשבילי מוזיקה זה האוכל לנשמה".

את דוד תמצאו מידי שבוע, פעמיים בשבוע בשיעורי אורגן/ פסנתר, דרבוקה ופיתוח קול ב'אקדמא' שבזכותם מעיד על עצמו: "אני מיוחד אבל חכם".