ashdod10 logo

בערב יום השואה והגבורה: הסבא הפרטיזן בטקס קורס קצינים של נכדו

בעיתוי מושלם מסיים השבוע, ערב יום השואה, ק' את שלב ההשלמה החילית בקורס הקצינים ביציע המשפחות ישבו בני משפחתו וגם סבא זינובי בן 93 ששרד את ציפורני הנאצים ויצא חי שימש כפרטיזן והקים משפחה לתפארת. "נשאתי מילדות את הסיפור של סבא, זה שהוא בא לטקס זו סגירת מעגל עבורי"
ענת ביגר | חמישי, 12 אפריל 2018 14:01

כשהיה זינובי בן 14 הגיעו הנאצים לכפר בו התגורר עם משפחתו בקרבת העיר מינסק ברוסיה. הנאצים הקימו גטו אך כעבור חודשיים הם החליטו לחסל את הגטו ואספו את כל ה-700 יהודים, שמו אותם על פלטות ברזל שחוברו לחשמל וחשמלו את כולם גם את זינובי. הוא הצליח לשרוד ונשאר הניצול היחיד מתוך 700 היהודים שנרצחו. זינובי קיבל זרם אבל לא התחשמל עד הסוף, הוא כבר שכב בבור עם כל המתים ומהגופות הוא בנה סולם, על מנת שיוכל לזחול משם החוצה וכך ניצלו חייו. אח"כ הוא הצטרף לפרטיזנים שם לחם בנאצים עד שנת 1944 אז הצטרף לשורות הצבא האדום. כיום, הוא בן 93 ווטרן מלחמת העולם השנייה ונושא על חזהו 24 אותות ועיטורים. הוא מתגורר באשדוד אליה עלה בשנת 1979 וכבר שנים שהוא מפיץ את סיפורו המדהים בבתי ספר ובקהילה.

השבוע, בעיתוי מרגש, ערב יום השואה והגבורה, הוא ישתתף בטקס סיום שלב השלמה חילית בקורס הקצינים של נכדו ק', והוא מתרגש מאוד מהמעמד. זינובי אב לבת ולבן זאב, שאף הוא שירת כ- 30 שנה בצבא הקבע. הצוער ק' הוא בנו הקטן של זאב ונכדו של זינובי ואף הוא מתרגש מהמעמד ומדגיש כי עבורו זו סגירת מעגל. מעגל משפחתי של פטריוטים.

זינובי, למד בסיום השרות בצבא האדום באוניברסיטה ושימש כלכלן ראשי במפעל גדול. בארץ עבד 13 שנה בתור מנהל חשבונות במשקי הדרום. לאחרונה כתב ספר שלישי על חייו. הספר הראשון, אותו ניתן להשיג באינטרנט, מתאר את קורותיו בימי המלחמה והיותו פרטיזן. את השיחה איתו אנחנו מנהלים בעזרת הבן זאב, שמתרגם את דברי זינובי, הגם שהוא דובר עברית, כיממה לפני שהוא עתיד להגיע לרחבת הטקסים ולראות את נכדו האהוב הופך לקצין בצה"ל. דבר שהוא לא מובן מאליו למי שחי ביערות ברוסיה ולחם כפרטיזן וכעת הוא יצפה בנכדו קצין במדינת יהודית שיש לה צבא שמגן על תושביה.

הוא מתרגש מאוד ואומר שהוא מחכה בקוצר רוח לטקס. "אני מרוצה מאוד שמה שאני עברתי במלחמה ועכשיו הנכד שלי יהיה לוחם בצבא."

צוער ק' התגייס ביולי 2015 לתותחנים. אחרי שנה ו- 8 חודשים יצא לקורס מפקדי מודיעין בסיומו יצא לקצונה במסלול קרבי. בעקבות פציעה נאלץ לעזוב את קורס הקצינים והמשיך לשרת כעוזר קצין מודיעין בגדודו. סמוך למועד השחרור הוא ביקש לשוב לקורס הקצינים וסיים בהצלחה ועבר הכשרה במסלול קציני מודיעין מחקר, ועתיד לשרת כקצין מודיעין גדודי.

הוא גר בגן יבנה ולמד בתיכון ״גינזבורג״ ביבנה. לדבריו, סבא לא סיפר את סיפורו במלחמה, אולם הוא מדגיש שהוא ומשפחתו, נושאים את הסיפור בליבם והוא חלק מקורות המשפחה."אני מכיר את הסיפור מהבית. אנחנו חיים אותו, הוא חלק מאיתנו ומן הסתם אני יודע הכל מהכל".

ואיך ההרגשה שאתה נכד של גיבור? האם זה נתן לך מוטיבציה?

"כשהתגייסתי ידעתי שזה ללוחמה ואמרתי לעצמי בגלל שאנחנו חיים את זה כל הזמן וזה כאילו מובן מאליו, הכל ביחד. לא שאני אמרתי לעצמי עכשיו אני ממשיך וכשאני רגע עוצר וחושב זה משהו שגורם לי להיות מאוד גאה. מאוד גאה בסיפור המשפחתי שלנו מאוד גאה בדרך שלי בצבא, בדרך של אבא שלי בצבא, בדרך של אחי בצבא, אנחנו מאוד גאים בזה בכל מקום שאנחנו הולכים."

הסיפור האמיץ של סבא השפיע עליך?

"כל הסיפור הזה זה משהו שאני לוקח אותו איתי. כל המוטיבציה ההתחלתית הזאת ללכת לקרבי ולקצונה לא התלבטתי לשנייה, היו לי הצעות מכל מיני מקומות אחרים. הלכתי למה שאני רציתי. הסיפור הוא מאוד חלק מאיתנו.

הייתי אמור לצאת באפריל הקודם לקצונה, קרעתי את הרצועה ברגל. המשכתי בגדוד שלי אח"כ הלכתי לקורס מפקדים, הייתי אמור להשתחרר עכשיו והחלטתי לפני השחרור לצאת בכל זאת. בגלל שאני אוהב את התפקיד ביקשתי לצאת עוד פעם, וגם בשביל סבא"

הסמיכות של הטקס ליום השואה הוא מעין סגירת מעגל?

"אמא מאוד מתרגשת מזה וזה משמעותי עבורה זה "אחלה" וסיום של מעגל וכיף. המרגש הוא שסבא יהיה נוכח בטקס. שסיימתי בה"ד 1 לפני 3 חודשים הוא גם הגיע והיה מאוד גאה בזה ואני יודע כמה זה גורם לו להיות מאושר וגם לי להיות מאושר. וכנ"ל לגבי עכשיו אני מסיים את כל הקורס וגם שמח שייצא לו לבוא ולראות את זה בצורה השלמה".

אביו של צוער ק', זאב מתרגש אף הוא. "זה היה חלום שלי שאני לא הצלחתי להגשים. שאפתי לזה גם כן ולא הסתדר לי. אז הייתי עולה חדש לא ידעתי טוב את השפה ולכן לא יכולתי לעמוד מול חיילים ולגמגם, לי אישית זה מאוד הפריע אז ללא ספק זה שקורן הצליח והוא אוהב את זה אז אני מאושר בדיוק כמוהו" .