ashdod10 logo

החיים על פי זנאתי: "אני עובד בשביל לשמח אנשים ולתת להם שעה של צחוק לשכוח את הצרות"

שלושים שנה שחיים זנאתי, שגדל והתחנך באשדוד, משחק על כל במה אפשרית, מסכי הקולנוע סדרות ילדים ועוד. לרגל צאת הסרט "רוח חדשה" בהשתתפותו, הוא מספר על ילדותו בשכונה ברובע א' באשדוד, על חלום ילדותו להיות נהג משאית כמו אביו ועל אהבתו הגדולה רוני חן, גרושתו של דודו טופז המנוח. זנאתי מספר על ההתקרבות שלו לדת ולמה הוא לא מסכים להצטלם בסצנות סקס ולהתפשט מול המצלמות
שגיא הרשקו | חמישי, 04 ינואר 2018 02:00
החיים על פי זנאתי:  "אני עובד בשביל לשמח אנשים ולתת להם שעה של צחוק לשכוח את הצרות" צילום: ‫(צילומים: אילן בשור, דיאנה פקלדינץ)

כבר שנים שחיים זנאתי, (50) שחקן תיאטרון וקולנוע מזה 30 שנה, הוא הדמות שמוכרת לכם מאיפה שהוא, רק שלא תמיד אתם יודעים למה לחבר אותו. "תמיד אומרים לי: ״אתה מוכר לי מאיפה שהוא״ ואני תמיד עונה שאם אני מוכר לכם אתם צריכים לדעת מאיפה, לא אני". כך אומר לנו זנאתי בראיון לרגל צאת סרט חדש בו הוא משתתף. "בכנות, אני לא עובד בשביל להיות מפורסם. זה באמת לא מעניין אותי. אני עובד בשביל לשמח אנשים, לתת להם שעה וחצי של צחוק או דרך לשכוח את הצרות. אל תשכח שאנחנו מדינה לחוצה".

תאר לי את חייו של שחקן בישראל דרך העיניים שלך?

"חייו של שחקן נמדדים בהמתנה. אתה יכול להיות יום שלם על הסט ולשחק סצנה אחת ואתה צריך לשמור על עצמך ולשמור על האנרגיות. כשהייתי שחקן צעיר, חיפשתי לפעמים את המחמאה של הבמאי, אבל לא תמיד היה לו זמן. אז למדתי לפני הרבה שנים, שכשבמאי אומר לך: ״נקסט, הסצנה הבאה״, זו המחמאה הכי גדולה בעולם".

והגשמת את החלומות שלך?

"אני חושב שהגשמתי הרבה דברים ואני יכול לקחת על הכתפיים עוד הרבה בעתיד. אני מאמין שמה שלא שלי, הוא לא שלי, ואין על מה להצטער. למדתי שבסופו של דבר צריך להיות שלם עם החלטות. אנשים מקבלים החלטות ומסתכלים על מה שלא קיבלו, ובסוף הם נותרים קירחים משני הצדדים. הסבלנות מרה אך פירותיה מתוקים".

מזה שלושה עשורים זנאתי, בן ה-50, עושה חיל בעולם הזוהר בישראל. הוא השתתף באין ספור תפקידים על המסך ועל בימות תיאטרון, החל מתפקידים קומיים בתוכנית הרדיו של דידי לוקאלי, דרך דמויות בסדרות ילדים והצגות ועד לסדרות דרמה כמו 'זינזנה' והשתתפות כגמד בסיטקום ״שמש״. רגע לפני יציאת הסרט 'רוח חדשה' בכיכובו, הגענו לבית הוריו באשדוד לשוחח עימו על הסרט החדש.

זנאתי, המתגורר מזה 25 שנים בתל אביב, ניצל את העובדה כי הוא מופיע באשדוד על מנת לבקר את הוריו, וגם אנחנו ניצלנו את ההזדמנות לפגוש אותו לריאיון. כשהגענו אליו לבית הוריו, מצאנו אותו מתופף על דרבוקה יחד עם אחיו והוריו, ובעיקר נהנה מזמן איכות עם המשפחה. זנאתי נולד וגדל ברחוב מרזוק ברובע א', בן זקונים להוריו יוצאי מרוקו מוותיקי העיר. זנאתי מספר כי כששאלו את כל הילדים בשכונה מה הם רוצים להיות, חלקם ענו שחקנים, כבאים, שוטרים ורק הוא חלם להיות נהג משאית. בכל חופשת קיץ הוא היה מצטרף עם אביו למשאית של חברת חשמל ויוצא אל הדרכים. אבל החיים הובילו אותו בדרכים אחרות, החלום להיות נהג משאית נגוז והוא הפך לשחקן. בצעירותו למד במסגרות דתיות, בין היתר בישיבה התיכונית בנווה הרצוג. בצבא שירת כלוחם בגולני ועם השחרור החל לרקוד בלהקת ״גוונים״ מייד לאחר מכן החל לעבוד בבתי מלון באילת בצוות בידור ומשם למשחק בסרטים ובהצגות.

בגיל 41 נישא זנאתי לרוני חן, גרושתו ואהבתו הגדולה של דודו טופז. חן, אף היא אשדודית במקור, הייתה אמורה להיות מנהלת ההצגה של ירון לוי סבג, שבה שיחק זנאתי, אך הדבר לא יצא לפועל. הם אמנם הכירו עוד לפני כן אך רק לאחר שחזרה בתשובה, מצאו השניים את דרכם האחד אל השנייה. זנאתי מעיד על עצמו שהוא שומר שבת ומקפיד להניח תפילין מדי יום, גם אם הוא לא מסתובב עם כיפה על הראש. "אשתי אומרת שיש לי כיפה שקופה, אבל אני לא מאמין בסימבוליקה". אגב,בסרט אתם כן תראו אותו עם כיפה או עם כובע על הראש. זנאתי משחק בתפקיד הרב.

השניים מגדלים שני ילדים, יהונתן בן ה-17, בנו של טופז שלאחרונה התמודד באקס פקטור, ותמר, בת ה-5, ילדתם המשותפת. ההורות המאוחרת עושה רק טוב לזנאתי, שמדבר בלהט על בנו החורג, ולא מצליח להסתיר את ההתלהבות מהכישרון שלו. טופז הצעיר אף כתב תסריט ויביים סרט שמספר את סיפור הלהקה שלו. זנאתי התלהב מהתסריט ויישתתף בסרט.

אתה ממש מסתדר איתו‪...

"מגיל שמונה הוא אצלי. הוא דם מדמי. הוא הבן שלי לכל דבר. לא תמיד ילדים בוחרים להיות עם ההורים, אבל אנחנו בחרנו להיות אחד עם השני. יש לי בעיה עם ההגדרה ״אב חורג״ כי ״חורג״ זה משהו לא נכון, ביטוי שבא ממקום שלילי. אני מאחל לכל אחד את החיבור שיש ביני ובינו".

זנאתי מספר שהיחסים בינו לבין דודו טופז, האב, היו טובים. זאת על אף שבעבר נטען כי טופז שבור הלב תיכנן להתנקש בחייהם. ביום חתונתו הוא ניגש אליו ואמר לו: ״אתה הולך להיות אבא של הבן שלי. תיזהר!״ "כולנו היכרנו את דודו ואהבנו אותו. הסיפור הזה רק חיבר בינינו כמשפחה. הילדים הגדולים הם כמו הילדים שלי ואנחנו חברים וגם האימהות. הפכנו למשפחה אחת גדולה ואני חושב שאלה הרגעים שבהם נמדדת משפחה. אנחנו עוזרים ונמצאים שם אחד בשביל השני".

משחק את רב שכונה אלים

הסרט ״רוח חדשה״ מספר את סיפור חייו של יעקב דמקני, שודד ברינקס בשנותיו הראשונות, שלאחר שהמשטרה תפסה את חבריו, נמלט לארצות הברית. שם מצא נחמה בקהילת היהודים המשיחיים והחל להאמין בישוע. דמקני חזר לארץ מלא ברצון להפיץ את הבשורה, אך המשפחה שלו שומרת המצוות, לא קיבלה אותו בזרועות פתוחות. זנאתי משחק את רב השכונה וכיהודי מאמין היו לו לא מעט לבטים לגבי הסרט. "כשקראתי את התסריט, הייתה לי בעיה אתו", אומר זנאתי. "בסופו של דבר אנחנו מדברים על היהדות המשיחית ועל הנצרות והיה לי קשה עם זה. בכל זאת, אנחנו יהודים. לתפקיד הגעתי כמין אופוזיציה ליהדות המשיחית, לסיפור עצמו, במסגרת תפקיד הרב".

כמי שגדל בבית דתי עם אורח חיים דתי, עד כמה זה היה קשה לך?

"היו לי שאלות מהותיות ולא ידעתי אם זה מעניין אותי לשחק בסרט כזה שהוא מעט מיסיונרי. אני אדם מאמין, שומר שבת, מניח תפילין ולמדתי בישיבה. כל חיי סובבים סביב הדת ופתאום אתה מקבל תפקיד בסרט שהוא לא פשוט לעיכול. אבל זה מה שאיתגר אותי. די התחברתי לזה והרגשתי שהבנתי את המקום שלי בתור הרב של השכונה. בסרט הוא אמנם מוצג כאיש אלים, אבל זה הסיפור של יעקב, לא שלי. אני באתי להוות אופוזיציה, להקשיב וגם לשרת סיפור, גם אם הוא לא קרוב אלינו. זה תפקיד מאוד מעניין ומסתורי".

 new wind pic by diana pekledintz 5

גם לאחר העבודה על הסרט, זנאתי נותר נאמן לקו החשיבה שלו. "אנשים מגיעים בחיים לכל מיני קצוות וה מובילים אותם לדרך חשיבתית מסויימת או לדרך של אמונה. אשתי נוהגת לומר: ״האמונה מתחילה היכן שנגמר השכל״. לפעמים אתה מחפש את הדרך ובמקרה של דמקני הוא הגיע למקום כלשהו בארה”ב, מישהו הגיע ואסף אותו, חימם לו את הלב ואז התחיל להאמין בדרך שלו כי הוא באמת נגע בו. מבחינתי, היהדות היא המקור והכל מתחיל משם, כולל ישו ומוחמד. אני מבין את הדרך שעשה הגיבור כי זה באמת לא פשוט לחזור הביתה עם תובנה שאתה מאמין בישו, לחזור למדינת ישראל של שנות ה-70, כולם יהודים ואתה מרגיש צורך להפיץ את הבשורה שאתה מאמין בישוע וזו האמת שלך".

30 שנות משחק ניכרות היטב על זנאתי, לא רק על המסך אלא גם בבשלות שהוא מפגין. "שחקן זה לא מקצוע פשוט, זה משהו שאתה נלחם עליו, משהו שאתה אוהב והוא בדמך, נשמתך וברוח שלך. להיות שחקן בארץ זה לשלם מחיר".

למה? תסביר.

"כי לא תמיד אתה מקבל את מה שאתה רוצה. על כל תפקיד יש תחרות מאוד גדולה ולפעמים מקטלגים אותך. אבל כמו שאומרים: 'איזהו עשיר- השמח בחלקו? אני עושה טלוויזיה, קולנוע, תיאטרון. אני נוגע בכל התחומים ואני מודה לאלוקים על המתנה הזאת".

זנאתי מדגיש כי חייו של שחקן נמדדים בהמתנה. בעבור שחקן שהעתיד הכלכלי והמקצועי שלו אף פעם לא ברורים, הוא יודע כי צריך לעשות דברים נוספים. "לנו השחקנים אין תפוחים שאנחנו מוכרים או איזו סחורה שאפשר למכור. הסחורה היא אנחנו ולא תמיד יש ביקוש לסחורה שלנו".

46374362243

אז מה עושים כשאין ביקוש לסחורה?

"עושים דברים נוספים. היום אני כותב למבוגרים סדרת דרמה שאשחק בה ובנוסף אני עושה תכנית מערכונים שתעלה בקרוב. לפעמים בשביל להצליח, אתה חייב ליצור לעצמך את הסחורה. קיבלתי במתנה מאשתי את שמירת השבת ועליה אני לא מוותר בעבור שום דבר דבעולם. עבודה רבה מגיעה אליי ואני משיב בשלילה בגלל שמדובר בעבודה בשבת בה אני לא עובד. אם ממש רוצים אותי, מביאים לי מחליף ביום שבת. מבחינתי, אם אני קם ויוצא מהבית בשישי בערב, אני מאבד את המשפחה שלי. אני חושב שתיאטרון לא צריך לפעול בשבתות. גם לשחקנים יש חיים ומשפחה.

דילמה של ממש...

"כשמסתכלים על זה ככה, אין דילמה בכלל. מי שרוצה אותי יקבל אותי כמו שאני. זה לא פשוט לוותר כשאתה יודע שאתה נלחם על הפרנסה שלך, אבל אני שלם עם זה לגמרי ואין לי חרטות. ברגע שהתחתנתי הבנתי שאני לא אעשה תפקידים בהם אצטרך להתערטל או להשתתף בסצנות סקס. יש לי אישה וילדים בבית. יש תפקידים רבים אחרים שאני יכול לעשות".