ashdod10 logo

העירייה תשלם כ-2 מיליון שקלים: "נהגה בחוסר תום לב משווע, בשרירות לב, באטימות ובפגיעה קשה ובלתי צודקת"

צריך לקרוא את פסק הדין הקשה עם המילים הקשות נגד עיריית אשדוד כדי להבין איך מתנהלים העניינים בעירייה. שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר, קבעה כי העירייה פעלה באטימות, בחוסר תום לב ובחוסר צדק. השופטת פסקה כי העירייה תשלם לחברת "בר חסון", שני מיליון שקלים לאחר שתבעה כספים בגין עבודות גמר באודיטוריום במקיף ד'. גם לפני מספר חודשים פסק בית משפט נגד העירייה והורה לה לשלם 2 מיליון שקלים לקבלן שביצע עבודות במשכן לאמנויות הבמה. ובמקום שהעירייה תודה בטעותה ובהתנהלותה הקלוקלת, שהובילה להוצאות של מיליונים היא מטילה את האשמה על השלטון הקודם. צילקר: "ומה בדיוק עשה לסרי במשך ה-9 השנים האלה?"
ענת ביגר | חמישי, 21 דצמבר 2017 18:56

זה סיפור על חלמאות עירונית שיש בה אטימות, חוסר תום לב, חוסר צדק משווע תוצרת עיריית אשדוד, שהובילו לבסוף לתשלום של כשני מיליון שקלים מכספי משלם המיסים, לחברה קבלנית "ברו חסון”, שתבעה את העירייה שסירבה לשלם לו עבור עבודות הגמר לאודיטוריום של מקיף ד'. שופטת בית משפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר שדנה בתיק לא חסכה במילים קשות ובוטות נגד העירייה והתנהלותה וכך קבעה בפסק דינה נגד העירייה במילים חריפות ביותר: "העירייה פעלה בשרירות לב, באטימות ותוך מודעות ברורה לפגיעה הקשה והבלתי צודקת בתובעת”.

למרבה הצער, זו לא הפעם ראשונה שהעירייה נאלצת לשלם כספים רבים לספקים שתבעו את העירייה. רק לפני מספר חודשים נקבע בבית משפט כי העירייה תשלם כשני מיליון שקלים לקבלן, שביצע עבודות בנייה במשכן לאמנויות הבמה. חבל שאין רגישות לכספי הציבור משלם המיסים, שכורע תחת נטל המיסים. 4 מיליון שקלים ששולמו על פי החלטות בית המשפט הם הרבה כסף וניתן לעשות בהם לא מעט למען תושבי אשדוד.

הסיפור החל לפני כ-12 שנה. החברה "בר חסון" עסקה בפרויקט הקמת האודיטוריום בשנים 2002-2005. פרויקט שהחל בתקופת כהונת ראש העירייה הקודם צבי צילקר. החברה נאלצה להמתין כ- 11 שנה כדי לקבל את כספה עבוד העבודות רק לאחר שתבעה את העירייה בבית המשפט וזכתה, כאמור, לקבל את מלוא כספה.

DSC 4099

את רעיון הקמת האודיטוריום יזם מנהל מקיף ד' רמי נעים ז"ל. ביוזמתו של נעים ז"ל הוקמה ונרשמה ברשם העמותות באוגוסט 2001 עמותה לקידום המדעים והאמנויות במקיף ד'. בין היתר נקבע שהעמותה תקים את האודיטוריום. בהמשך יצא מכרז וחברת "בר חסון" זכתה בו בשנת 2002. ביום 18.11.02 נחתם חוזה בין העמותה ובין החברה לביצוע עבודות השלד. העבודה בוצעה לשביעות רצון כל הצדדים ולאור זאת החליטו הצדדים:-העמותה וחברת בנייה, להמשיך את ההתקשרות ביניהם. בדצמבר 2003 נחתם חוזה עבודות גמר בין החברה לעמותה ללא מכרז.

לפי החוזה, העירייה התחייבה לשאת בעלויות הגמר. בדצמבר 2005 טוענת החברה כי התבקשה להפסיק לאלתר את ביצוע עבודות הגמר. מקור ההוראה והסיבה היו בעיות תקצוב. העירייה מנגד טענה כי מקור ההוראה והסיבה להפסקת העבודות הם בעובדה שלא התקיים מכרז פומבי כנדרש. בינואר 2008 פרסמה העירייה מכרז פומבי לביצוע עבודות הגמר באודיטוריום וחברת הבנייה הגישה עתירה מינהלית כנגד פרסום המכרז, אך לבסוף משכה את העתירה.

החברה הגישה לעירייה חשבון סופי בגין העבודות שבוצעו על ידה באודיטוריום בסך 1,679,616 שקלים בתוספת מע"מ. העירייה בתגובה ערכה חשבון סופי נגדי שנערך על ידי חברת הנדסה אזרחית מ. אלמוג שאמד את הסכום המגיע לחברת הבנייה ב- 1,255,259 שקלים בתוספת מע"מ. בשנת 2011 (בתקופת כהונת ראש העירייה הנוכחי לסרי) התקיימה פגישה בין הצדדים בה הודיעה העירייה לחברת הבנייה, כי אינה רשאית לשלם את הסכום עבור שירותיה והחברה תבעה את העירייה.

החברה טענה בין היתר לחבות העירייה כלפיה בגין ביצוע עבודות הגמר מכוח עילות שמקורן בדיני עשיית אושר ולא במשפט, דיני תום לב, מצגי שווא. החברה טענה כי התביעה אינה תביעה חוזית וכי מדובר בפרויקט עירוני, שהוקם על קרקע עירונית וכי על מנת לחסוך בעלויות העירייה בחרה להוציא לפועל את הפרויקט באמצעות עמותה, הגם שלא הקצתה לה הקרקע, כנדרש בדין, ותוך שהבטיחה לעצמה פיקוח ושליטה בעמותה ובפרויקט. כן טענה החברה כי דו"ח מבקר העירייה חושף התנהלות חמורה מצד העירייה, שהתעלמה ביודעין ובמכוון מחוות דעת של יועציה המשפטיים ושל משרד הפנים, ואף פעלה בניגוד להחלטות מועצת העירייה. כן נטען כי בשנת 2005 לאחר פרסום דו"ח המבקר העירייה נכנסה לנעליה של העמותה וחל זיגזוג בהתנהלותה של העירייה. התובעת טענה כי העירייה קיבלה לידיה מבנה אודיטוריום, "היא נהנית ממנו, וחלה עליה החובה לשלם מלוא התמורה בעבורו”.

העירייה: "החברה הייתה שותפה להסתבכות"

מנגד, טענה העיריה, שכאמור כבר הייתה מנוהלת תחת שלטון אחר בראשות לסרי, כי אין בכוונתה לעמוד לצד פעולות העירייה בתקופה הרלוונטית לתביעה וכי הנהלת העירייה דהיום, מסתייגת לחלוטין "מהאופן שבו התנהלו הדברים בזמנו". כן טענה העירייה כי החברה התובעת, "הייתה שותפה מלאה להסתבכות ולהתנהלות הקלוקלת שאפיינו את ההתקשרות". לטענת העירייה התביעה נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי מינימאלי, שכן בפועל החברה התובעת "כשלה להוכיח התקשרות כלשהי בינה ובין העירייה וההתקשרות היחידה הינה בין התובעת לעמותה שהינה פרטית ואישיות משפטית נפרדת שאינה בבעלות עירונית ואין כל קשר בינה לבין העירייה", וכי מעולם לא נכרת בינה ובין החברה התובעת הסכם כלשהו וכן בין העירייה לעמותה. עוד טענה העירייה כי היא מנועה מלהעביר כספים לטובת הפרויקט, שכן זה חרג ממסגרת תקציבית עליה דובר.

בית המשפט: "העירייה נהגה בחוסר תום לב משווע"

שופטת המחוזי נחמה נצר, שדנה בתביעה פסקה, כאמור, לטובת החברה התובעת ובפסק דינה קבעה כי על העירייה לשלם כשני מיליון שקלים לתובעת ולא חסכה את שבט לשונה על התנהלות העירייה ובאופן מאוד נדיר היא תקפה את העירייה. "מצאתי כי העירייה פעלה בכוונת מכוון ליצירת מנגנון משפטי שמחד גיסה, יקנה לה הטבות ורווח כלכלי ומאידך גיסא , אינו מטיל עליה כל חובה" כתבה השופטת נצר והדגישה כי "העירייה נהגה כלפי התובעת בחוסר תום לב משווע, שלא לדבר על הפרת חובת ההגינות החלה על העירייה כרשות ציבורית". כן הוסיפה השופטת נצר ואמרה כי העירייה ״פעלה בשרירות לב, באטימות ותוך מודעות ברורה לפגיעה הקשה והבלתי צודקת בתובעת, שעשתה לילות כימים כיד לקיים את מחוייבותיה כלפי העמותה, כאשר כל העת העירייה מעורבת באופן פעיל ולא נוקטת אצבע כדי להתריע או למחות בפני התובעת על כי זו התקשרה עם העמותה דווקא. יתירה מכך, גם לאחר שמומחה, ששירותיו נשכרו על ידי העירייה (מר אלמוג ז"ל) השלים את המלאכה וקבע זכאותה של התובעת ליתרת התמורה, כמפורט בתחשיבו, כי אז לא ראתה לנכון העירייה להשיב לתובעת, ולו באיחור את שזכתה בו בדין”.

JUJUJJUJUJUJ

השופטת נצר חייבה את העירייה לשלם לחברת "בר חסון" 1,255,259 שקלים, בצירוף מע"מ וריבית מתאריך דצמבר 2008, וכן תשלם העירייה לחברה עוד 44,563 שקלים בצירוף מע"מ בגין השמירה שהציבה החברה באתר בניית האודיטוריום עד שגילתה שהעירייה יוצאת למכרז חדש. בנוסף תשלם העירייה לחברה 140,000 שקלים עבור חוות דעת שהציגה החברה ועוד 175,000 שקלים על שכר טירחת עורך דין.

העירייה: "הנזק לקופה הציבורית נגרם מהתנהלות השלטון הקודם"

את האשמה מטילה העירייה על התנהלות השלטון הקודם בראשות צבי צילקר. העירייה בהנהלתה הקודמת התקשרה ללא מכרז ותוך עצימת עיניים" נאמר בתגובה של העירייה

"מדובר בתביעה שהוגשה על ידי קבלן שביצע עבודות גמר במבנה אודיטוריום במקיף ד' בעיר. העירייה בהנהלתה הקודמת, בשנים 2001-2003, איפשרה לעמותה שהוקמה לבצע התקשרויות בהיקף עצום ללא מכרז ותוך עצימת עיניים. מובן שהנהלת העירייה הנוכחית התנערה מהתנהלות לא חוקית זו. כמו כן השלמת העבודות בוצעו באמצעות מכרז כדין. מאחר והקבלן ביצע עבודות ולמרות הפגם החמור בהתנהלות ההנהלה הקודמת, עשתה העירייה בהנהלתה הנוכחית מאמצים משמעותיים לסיים את התיק בפשרה ולשלם לקבלן את הוצאותיו. הקבלן דרש דרישות חסרות שחר לתוספות שונות ולכן כשל המו"מ.
בסופו של דבר ניתן פסק דין אשר דחה את הדרישה לתוספות שנדרשו כגון הוצאות מימון וריבית פיגורים, וממילא אימץ את כל עקרונות הפשרה שהעירייה ממילא כבר הציעה לקבלן. בנסיבות העניין העירייה הצליחה למזער ככל הניתן את הנזק לקופה הציבורית שנגרם כתוצאה מהתנהלות השלטון הקודם."

חברת 'בר חסון' "פסק הדין מדבר בעד עצמו"

חברת הבנייה "בר חסון" שזכתה בפיצויים בסך כשני מיליון שקלים הגיבה לפסק הדין "פסק הדין מדבר בעד עצמו”.

צילקר: "מה עשה לסרי ב-9 השנים בנוגע לתביעה?"

ZIZIZIZIZIZI

צבי צילקר, שכיהן כראש העירייה בזמן התחלת הבנייה של האודיטוריום והוצאת המכרזים וכעת מואשם באחריות למחדל, מסר בתגובה: "השאלה מה הם עשו בתשע השנים מאז שלסרי ראש העירייה? למה חיכו עד עכשיו למשפט ולא באו לידי פשרה. נכון שאנחנו הקמנו את האודיטוריום והתחלנו בבנייה. בוועדה ישבו פרנקל, יגאל מזרחי ועוד אנשים טובים. האודיטוריום לא נפתח בזמן אבל הוא פועל כבר כמה שנים. הציבור נהנה והולכים להצגות למופעים והילדים נהנים. יש כלל, שאם הציבור נהנה צריך לגמור בזה. מן הראוי היה לגמור את הוויכוח כבר בשנה הראשונה להפעלת האודיטוריום ולא למשוך את זה שנים”.

'אודיטוריום נעים' לתרבות

למרות התביעה וההתנהלות המשפטית סביב הקמת האודיטוריום, הפעילות במקום מבורכת ועניפה מאוד. רק חבל שבסוף העירייה משלמת הרבה כסף על התנהלות שבית המשפט הגדיר "אטומה"

האודיטרויום על שם רמי נעים במקיף ד’, שוקק חיים ופעילות תרבותית ענפה נעשית בו מאז שנחנך. הוא משמש את בית הספר במגוון פעולות, ובו כ-400 מקומות ישיבה, במה גדולה, חדרי שחקנים ומחול ופלנטריום. האולם משמש גם את הציבור הרחב ומהווה מקום בו נערכים אירועים רבים. אודיטוריום נעים הוא הגשמת חלומו של מנהל מקיף ד' רמי נעים ז"ל, שפעל להקמת המקום, אך למרבה הצער לא זכה לחנוך אותו. בספטמבר 2009 החליטה ועדת השמות בעירייה לקרוא לאודיטוריום ע"ש נעים. רמי נעים היה מנהל המקיף ונחשב למנהל מצליח. את פעילותו החינוכית באשדוד הוא החל כמורה וכיהן כמזכיר הסתדרות המורים במקיף ד'. לאחר מכן שימש סגן מנהל ומנהל בית הספר במשך עשרות שנים