ashdod10 logo

האשדודי שתורם מיליונים לצה"ל

זה סיפור מדהים על תושב אשדוד, אלברט אזרואל (77) שיש בו הרבה ציונות אהבה למדינה, לצה"ל לחיילים ולנזקקים. אזרואל איש אמיד מאוד הצליח לעשות את הונו בצרפת לאחר שנים של עוני מרוד הוא ובני משפחתו, שחיו בחדרון בן 8 מ"ר כמעט בלי אוכל. הוא נולד באלג'יר שירת בצבא הצרפתי ונשבה בקסם הציונות ונשבע שאם יהיה עשיר יתרום לאחרים ולאלה שזקוקים לעזרה. לאחר שהפך למיליונר והקים רשת חוניות אופנה בצרפת הוא מימש את הבטחתו בסיוע לאחרים בסתר ובעיקר לקרן לביטחון ישראל בהרבה מיליונים. הוא מתגורר כעת באשדוד נהנה מחיי פנסיה טובים אבל דואג לטוס לצרפת כדי להתרים גם את חבריו למען חיילים בודדים ולציוד צבאי נדרש, ספרי ורה לבסיסים בצה"ל. ציונות במיטבה  
מנחם גלילי | חמישי, 30 נובמבר 2017 02:28

״כשהייתי ילד בעיר אוראן באלג׳יריה, עבר יהודי בשם שארל בן שימול איש שהיה מסודר כלכלית עם לב רחב, ראה ילדים קטנים מלוכלכים, לבושי בגדים בלויים, ואני ביניהם. הוא ביקש מאיתנו לבוא לבית המרחץ הציבורי, רחץ אותנו, הלביש אותנו בבגדים חדשים, הגיש לנו ארוחה, וביקש מאיתנו שכל יום ראשון נפגש ויעשה לנו אותו דבר. מעשיו של האיש נחרתו בזכרוני במשך כל חיי, וכל חלומי ובקשותיי מאלוקים היו שיתן לי פרנסה בשפע על מנת שגם אני יכול לעשות מעשה דומה״. את המונולוג המרגש הזה השמיע באוזניי השבוע אלברט אזרואל, איש אמיד בן 77 המתגורר כיום באשדוד ונהנה מחייה פנסיה טובים. אבל את ההבטחה לעצמו שיעניק לאחרים הוא לא זנח והוא מקיים אותה מזה כמה שנים בתרומות גדולות לקרן לי"בי לביטחון ישראל ובעיקר לחיילים בודדים.

אני יודע שבדרך כלל חלומו כמעט של כל ילד הוא להיות גדול לרכוש בגדים ממותגים, לנסוע במכונית מרצדס ועוד. חלומו של אלברט להתעשר הייתה בעיקר כדי שיוכל לעזור לאחרים, אבל עד שהחלום האישי שלו התגשם הוא הספיק לעבור עם בני משפחתו עוני מרוד שנים רבות עד שזה קרה. הוא התעשר ומימש את חלומו לסייע לאחרים.

WhatsApp Image 2017 11 22 at 10.50.09

הסיפור שלו מרתק. כאשר היה אלברט לנער הוא הצטרף לתנועה חלוצית בעיר הולדתו אוראן באלג'יריה. שם הפך לציוני נלהב. אלברט החליט להתגייס לצבא הצרפתי לאחר התלבטות קשה. זה כנראה היה אחד המפלטים מהעוני. את כל שירותו הצבאי עשה על אדמת צרפת. באותה תקופה השתוללה מלחמת העצמאות באלג׳יריה. הוא שירת שנתיים וחצי בצבא הצרפתי. כל אותה עת הציונות בערה בתוכו מאז שהיה בתנועת הנוער החלוצית בעיר אוראן.

עוד לפני הגיוס חיפש אלברט להגשים את חלומותיו, שאחד מהם היה לסייע ליהודים ברוסיה שחיו מעבר למסך הברזל. לשם כך הוא הצטרף לתנועה הקומיניסטית, קרא וצבר עשרות ספרים על הקומונסטים, עד שיום בהיר נפגש עם יהודי באוראן ששכנע אותו לזרוק את כל הסיפרות הקשורה לקומוניסטים, ובמקום זה התגייס לצבא הצרפתי.

אלברט נזכר ופורץ בבכי כשהוא מתאר את המצוקה הגדולה שמשפחתו היתה שרויה בה. באותה תקופה פאריז הוצפה ביהודים שעזבו את אלג׳יריה, את טוניס ומרוקו. משפחתו בת שמונה נפשות התגוררה בדירת חדר בן 8 ממ״ר (שמונה מטר מרובע), ללא שירותים, שהיו בחוץ, ללא מקלחת (מקלחת ציבורית פעם בשבוע), וללא אוכל מספיק. אלברט היה המפרנס העיקרי, עבד בעבודות שונות כדי לפרנס את משפחתו, וכל הזמן התפלל לאלוקים, שישלח לו פרנסה טובה. ״התפילות שלי התקבלו בשמיים ופתאום יש כל יום פרנסה״ הוא מספר לי השבוע בהתרגשות כשהוא נזכר וכשדמעות זולגות מעיניו.

אלברט הבן הבכור במשפחתו עבד יום ולילה לפרנס את המשפחה, וכל יום הודה לאלוקים על הפרנסה שהגיעה. הוא בא לאביו והציע לו עזוב את החדרון ולעבור לדירה יותר גדולה בפאריז. ואכן, לאחר התלבטויות קשות, עברו לדירה יותר גדולה אבל מוזנחת מאוד, ללא שירותים, ללא מקלחת, ורק בערב שבת המשפחה היתה מתרחצת במקלחת ציבורית. גם בחגים המצב היה קשה ביותר. ״חג הפסח הגיע, אין שולחן אוכל ולא כסאות ראויים לשימוש, רכשתי פינת אוכל חדשה" הוא מספר. "אח״כ הגיע חג ראש השנה, ואבא ביקש לחלק לעניים אוכל כפי שנהג לעשות באלג׳יריה. אבא ביקש לעלות ארצה, אני התנגדתי, כי כבר התחלנו להיות מסודרים בפאריז, בארץ לא היה מי שיפרנס אותנו. הצעתי שנעלה בעוד כמה שנים״.

ההצלחה הבינלאומית

עם הזמן ההצלחה הכלכלית בתחום האופנה האירה לו פנים, והוא הפך להיות בעלים של רשת ובה עשרות חנויות בגדים בפאריז, והכסף נשפך מהשמיים. ״אלוקים שמע את תפילותי״ אומר אלברט. ככל שהתעשר יותר תרם עוד ועוד, מכספו מזמנו. הציונות לא עזבה אותו. להיפך, ככל שהוא יותר עשיר נהיה ציוני יותר, היה נוסע מעיר לעיר, מארץ לארץ לפעול למען מדינת ישראל, לשכנע יהודים לעלות, לתרום מכספים למדינה ולצה״ל.

WhatsApp Image 2017 11 22 at 10.50.07

באחד הימים הוא פגש את שגריר ישראל בפאריז. באותו מפגש פנו לשגריר קבוצה של יהודים ציוניים, והוא אומר להם אם אתה ציונים למה אתם לא עולים לארץ. ביקשנו ממנו לכוון אותנו לתרום לצה״ל. באותו מפגש נכח נציג קרן ״ליבי״ של צרפת. זה היה קשר שנמשך עד היום ומאז הוא תרם באופן אישי מכספו כמה מיליונים לרווחם של החיילים הבודדים וגם לרכישת ציוד למועדונים של החיילים. בנוסף אינו מפסיק להתרים את חבריו ואחרים לקרן ליב"י. אלברט הפך לאחד התורמים הגדולים של הקרן ולמען חיילי צה"ל.

באחד המבצעים ברצועה נגד מחבלי החמאס הגיע אלברט לעיר שדרות כדי לראות מקרוב האם לחיילים חסר משהו. הוא הגיע למקום כינוס של החיילים, וראה את החובשים והרופאים הצבאיים סוחבים על גבם תרמילי חובשים עם ציוד רפואי. התרמילים היו מסורבלים ולא נוחים. אלברט החליט למצוא פתרון שכל הציוד הרפואי יהיה מרוכז בתרמיל מיוחד. הוא פנה למפעל שעוסק בתפירת חגורים והתייעץ עם בעלי מקצוע ויחד התגייסו ליצור מנשא אחד שירכז את כל הציוד בדרך נוחה. הוא הזמין 500 מנשאים כאלה על חשבונו, בנוסף לכך שהוא תומך בחיילים בודדים עניים, שאין להם כסף לטיפול שיניים ועוד. בעבר תרם ספרי תורה לבסיסים בלבנון, ליהודים ברוסיה ועוד.

אלברט מסרב לחשוף את כל תרומותיו המסתכמות במיליונים, מתוך צניעות. למרות הפצרות חבריו, הוא היה מוכן לספר על אהבתו למדינה ולצה״ל ולחיילים אך אינו מוכן לספר על תרומותיו. למרות זאת חבריו גילו שהוא תרם אמבולנס, בית חולים שדה ועוד.

למרות שהתגורר באירופה עשרות שנים מעולם לא ביקר בגרמניה, בגלל מה שעוללו הגרמנים הנאצים לעם היהודי. הוא עלה עם משפחתו לאשדוד, והוא נוסע לצרפת כאשר צריך לגייס תרומות לקרן ליב"י.

כאשר אלברט הקטן גדל והיה נער, הצטרף לתנועה חלוצית בעיר הולדתו אוראן, ושם הפך לציוני נלהב. אלברט החליט להתגייס לצבא הצרפתי לאחר התלבטות קשה, זה כנראה אחד המפלטים מהעוני, את כל שירותו הצבאי עשה בצרפת. באותה תקופה השתוללה מלחמת העצמאות באלג׳יריה, הוא שירת שנתיים וחצי. אבל למרות כך הציונות בערה בתוכו מאז שהיה בתנועת הנוער החלוצית בעיר אוראן.

WhatsApp Image 2017 11 27 at 18.34.59

אלברט היה המפרנס העיקרי, עבד בעבודות שונות כדי לפרנס את משפחתו, וכל הזמן התפלל לאלוקים, שישלח לו פרנסה טובה. ״התפילות שלי התקבלו בשמיים ופתאום יש כל יום פרנסה״, נזכר אלברט כשדמעות זולגות מעיניו. אלברט הבן הבכור עבד יום ולילה לפרנס את המשפחה, וכל יום הודה לה׳ על הפרנסה שהגיעה.

עם הזמן ההצלחה הכלכלית האירה לו פנים, והפך להיות בעל עשרות חנויות בגדים בפאריז, והכסף נשפך מהשמיים. ״אלוקים שמע את תפילותי״ אומר אלברט.

באחד המבצעים נגד החמאס ברצועת עזה, מגיע אלברט לשדרות למקום כינוס של החיילים, ורואה את החובשים והרופאים הצבאיים סוחבים על גבם תרמילי חובשים עם ציוד רפואי מסורבל ולא נוח. אלברט החליט למצוא פתרון שכל הציוד הרפואי יהיה מרוכז בתרמיל מיוחד, פנה למפעל, ובעלי מקצוע התגייסו ליצור מנשא אחד שירכז את כל הציוד בדרך נוחה, במקום הזמין 500 מנשאים כאלה, בנוסף לכך תומך בחיילים בודדים עניים, שאין להם כסף לטיפול שיניים ועוד, בעבר תרם ספרי תורה לבסיסים בלבנון, ליהודים ברוסיה ועוד