ashdod10 logo

רואה את החיים בצורה אופטימית

בעיית הראייה החמורה שיש לדרור כרמלי בן 52 מאשדוד, לא הפריעה לו מעולם להתנהל בחייו. הוא שירת בצבא, עבד בהיי טק, עוסק בספורט אתגרי, ופעיל ב"קהילה נגישה אשדוד". הוא פעיל במרכז כלבי נחייה, מנהל קבוצת אופני טנדם והחלום שלו: שישולבו בעלי מוגבלויות לפי כישוריהם ולא מכוח החוק
ענת ביגר | חמישי, 02 נובמבר 2017 18:52

מצב הראייה של דרור כרמלי מאשדוד הולך ומדרדר ובכל זאת הוא לא מפסיק להיות פעיל ולעשות דברים ולהנות מכל רגע. "מעולם לא נתתי לבעיית הראייה שלי להפריע לי" הוא מצהיר. כרמלי, בן 52 גרוש ואב ל- 4. למד במקיף ג' קירור ומזוג אוויר. כנער אהב טיסנאות היה פעיל בתנועת נוער לנוער ואהב טיולי אופניים. לדבריו, כבר מגיל צעיר ידע שהוא לא רואה 6/6. בשירות הצבאי גילה עד כמה חמורה הבעיה.

דרור, איך הגבת?

"את הבשורה קיבלתי כמובן בהלם מוחלט. באתי למצוא תרופה וקיבלתי מכה. עם המידע הזה אני חוזר ליחידה ומשם עם פרופיל 21 חזרה לבקו"ם לשחרור. פה אני מבקש לעצור תהליכים ובוחן את האפשרויות העומדות בפני. במחשבות עם עצמי ובהתייעצות עם בני משפחה, אני מחליט להישאר בצה"ל כמתנדב ולשרת כמו חברי שירות צבאי מלא ומועיל. חיפשתי ומצאתי את יחידת המחשב של חיל האוויר בה שרתתי 3 שנות חובה ו-3 שנות קבע כמתכנת מערכות מוטסות".

איך באה לידי ביטוי במציאות, בעיית הראייה שלך?

"ראשית, באבדן היכולת לנהוג. החלטתי שאני מסוכן לעצמי ולסביבה והפסקתי לנהוג. אח"כ עם ההחמרה נתקלתי בבעיות קריאה. יכולתי לקרוא ממסך המחשב, אך התקשיתי בקריאה של ספרים ובעיקר תרשימים ותמונות. שנים רבות עוד הצלחתי לקרוא ממסך המחשב בעזרת שינוי הגדרות התצוגה ובהמשך גם באמצעים אופטיים שונים. עד שלפני 7 שנים איבדתי לחלוטין את היכולת לקרוא בעזרת העיניים ועברתי להיעזר בתכנות הקראה במחשב שאפשרו לי להמשיך ולתפקד מול המחשב ומול הטלפון הנייד".

954867346646856

המצב הלך והחמיר?

"כן. התחלתי להתקשות בתחום הניידות העצמית, כשאני מגביל עצמי במקומות אליהם אני מגיע בכוחות עצמי באופן עצמאי. ב-6 השנים האחרונות אני נעזר בכלבת נחייה מדהימה בשם לין שהחזירה לי את הביטחון והיכולת להיות שוב עצמאי בניידות. מלבד הביטחון והיכולת שהקנתה לי הכלבה, היא בעצם חשפה אותי בפני הציבור, כך שהמגבלה שלי כבר נראית כלפי חוץ. להפתעתי, המהפך של היעזרות בכלבת נחייה שחרר אותי מהצורך להסתיר ולהצטדק. אני מוגבל בראייה ונראה מוגבל בראייה ומקבל את היחס והעזרה הנדרשים מהסביבה והכלבה הידידותית מושכת אלי אנשים בכל מקום בו אנו עוברים".

דרור החליט שהוא עושה את מה שהוא אוהב ולהיות פעיל למען הזולת ולקדם אנשים עם מוגבלויות.הוא עשה מהפך בקריירה והחל לעסוק בהדרכות. הוא מרצה, מנחה קבוצות ואף עוסק כמאמן אישי. במקביל, הוא מתנדב ב"קהילה נגישה אשדוד", מקדם ענייני נגישות בעיר ובארץ, חבר הועד המנהל במרכז לכלבי נחייה, מנהל קבוצת אופני טנדם כביש במסגרת קבוצת "כן ולא" של המרכז הישראלי לכלבי נחייה."בשל המהפך שעברתי בעצמי, אני מקדם ככל האפשר העזרות בכלבי נחייה במסגרת עמותת צמד (עמותת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה) והמרכז הישראלי לכלבי נחייה שבו קיבלתי את לין שלי."

הוא לא מוותר גם על אהבתו לספורט או על הנאות החיים. "אני עוסק בספורט אתגרי ומקדם ככל האפשר שילוב של אנשים עם מגבלה בקבוצות ספורט, עושה טרקים בארץ ובעולם ומשתדל לחיות וליהנות מהחיים הצגות, סרטים וכמובן מסעדות טובות".

לאחרונה פורסם בתקשורת על נהגי מונית שמסרבים להסיע עיוורים עם כלבי נחייה, נתקלת בזה?

"בעבר כן. וכמה פעמים העברתי תלונה למשרד התחבורה. בשנה האחרונה לא היה לי שום מקרה. היום יש הרבה יותר מודעות ואני גם מזמין מונית מתחנה מוסדרת”.

החלום: סביבת עבודה נגישה

מה המסר שלך לבעלי מוגבלויות?

"לא לוותר על חלומות או על עשייה. לחברה מסביבנו אני מבקש לקבל את השונה ואת בעלי המוגבלויות ולשלב אותם בחיי הקהילה ובראש ובראשונה בעבודה. המסר המהותי ביותר אותו הייתי רוצה להעביר הוא העובדה הפשוטה שאנחנו האנשים עם המגבלה – אנשים, וכאנשים אנו צריכים להתייחס לעצמנו כאנשים וזה אומר אנשים עם אופי, שאיפות ויכולות. וכשאנו נשדר ונשתדל להציג אנשים קודם ומגבלה אחרי, גם הציבור כולו יקבל אותנו וילמד לחיות איתנו ולקבל אותנו כחברים, כשותפים וכמובן כאנשים שיכולים לתת עבודה טובה. החלומות שלי לעתיד מתחלקים לתחום התעסוקה ולתחום הספורט, בתחום התעסוקה אני חולם על היום בו יקבלו אותנו ע"פ היכולת והמקצועיות שלנו ולא ייקחו אותנו מכוח החוק או מתוך חמלה. במקרה שלי תפקדתי ולמרות התפקוד הסביבה לא הצליחה להשלים שאדם עם עיוורון מסוגל לתת עבודה כמו אדם רואה ואולי לתת לפעמים גם עבודה מדויקת יותר. החלום שלי הוא סביבת עבודה נגישה. וכדוגמה פשוטה אתן על עצמי : יכולתי לפתח תכנה ולא יכולתי לדווח על יום חופשה כיוון שמערכת הדיווח המפעלית לא הייתה נגישה. חלום נוסף שלי הינו בתחום הספורט ואני מקווה שבקרוב נראה אנשים עם מגבלה משתלבים בחדרי כושר רגילים, בקבוצות ריצה, רכיבה וכדומה. השילוב בעבודה ובקבוצות הספורט, יביא אתו את השלב הבא של שילובים חברתיים וכמובן גם חברויות וזוגיות".