"כבוד השופט, גם אתה עלול יום אחד להזדקק לעזרה, אבל לא יוכלו לעזור לך מחשש ממה שיגידו…״ במילים אלו ובדמעות, פנה איש העסקים מאשדוד, אברהם נניקשווילי לשופט בני שגיא, במהלך עדותו בפרשת השר פואד ז"ל. נניקשווילי מואשם שנתן, לכאורה, שוחד לשר המנוח בנימין בן אליעזר. לשיטתו מדובר בעזרה לחבר ולא במתן שוחד. נניקשווילי עלה אל הדוכן בבית המשפט ביום חמישי שעבר, ודחה את טענת השוחד בה הוא מואשם. עדותו הייתה נסערת ודומעת. "לא נתתי שוחד לפואד" הוא טען. "נתתי לו עזרה. פואד היה חבר שלי, והוא לא היה רק חבר. הוא היה כמו אבא בשבילי, כמו אח. מאשימים אותי שנתתי שוחד לעובד ציבור, אבל פואד לא היה עובד ציבור בשבילי. הוא היה חבר במצוקה. תרמתי גם לאהוד אולמרט, כשלא היה חזק, ועזרתי במיליונים לעוד עשרות אנשים אחרים, גם במתנות וגם בהלוואות שלא חזרו". נניקשווילי המשיך והעיד: "אומרים לי שככה לא נוהגים, אבל אני כל הזמן נהגתי בצורה הזו. אם אלוהים נותן לך אפשרות, אז צריך לעזור לחלשים. חלש מבחינתי זה מבחינת המצב של האדם".
"העביר לבן אליעזר 400 אלף דולר"
כזכור, בכתב האישום, שהוגש בדצמבר 2015 נגד נניקשווילי נטען כי בן אליעזר המנוח פנה לנניקשווילי וביקש ממנו 400,000 דולר. נטען כי נניקשווילי נענה לבקשתו, וכדי להסוות את העובדה שמדובר בשוחד, חתמו השניים כל הסכם הלוואה בקשר לרכישת מגרש בנס ציונה. בהסכם נכתב כי נניקשווילי יעמיד לבן אליעזר את ההלוואה, בכפוף לרישום הערת אזהרה לטובתו על המגרש. עוד נכתב בהסכם כי שיעור הריבית שתישא ההלוואה יהיה אפס. מועד פירעון ההלוואה נקבע לשישה חודשים מיום ההסכם או עד למכירתו של המגרש, לפי המוקדם. ההלוואה עברה באמצעות העברה בנקאית מחשבון בשווייץ על שמו של נניקשווילי לחשבונו של בן אליעזר בבנק ״דיסקונט״.
נניקשווילי מואשם כי בשנת 2011 נתן כביכול שוחד לשר פואד בתמורה לעזרת השר לקידום אינטרסים עסקיים של נניקשווילי. בתמורה לאותה "הלוואה" קידם, לכאורה, השר פואד שכיהן כשר האנרגיה את ענייני חברת 'שמן', שהייתה בשליטת ג'קי בן זקן ונניקשווילי. כמו כן נטען כי בן-אליעזר הפעיל, בין היתר, את קשריו כשר הממונה על מועצת הנפט, יחד עם ראשת לשכתו דאז, איילת אזולאי, לשיפור סיכוייה של חברת 'שמן', שבבעלות נניקשווילי ובן זקן, לעמוד בתנאים לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד". עוד לפי הנטען, רישיון הקידוח ניתן לשמן לאחר לחצים שונים שהפעיל בן אליעזר, בסיוע אזולאי, ובאמצעותה, על חברי מועצת הנפט. לאחר פטירתו של השר בן אליעזר הוחלט בפרקליטות להמשיך את המשפט כנגד שאר הנאשמים בפרשה. נאשמים אחרים בתיק כמו איילת אזולאי שהייתה ראש לשכת השר פואד ונחשבה לאשת סודו וכן איש העסקים ג'קי בן זקן, חברו ושותפו של נניקשווילי והאיש אשר הפגיש בן פואד לנניקשווילי, הגיעו להסדר טיעון לפיו הודו והורשעו בהפרת אמונים, וסיוע להפרת אמונים על אזולאי ובן זקן ונגזר עליהם עונשים קלים. בן זקן אף הובא במדי אסיר מבית הכלא בדיון הקודם והעיד בתיק.
"אני לא אוליגרך עשיתי רק דברים טובים"
בעדותו הנרגשת של נניקשווילי על דוכן העדים הוא לא הכחיש את מתן ההלוואה לפואד וטען כי נתן את הכספים לבן אליעזר כחבר, וללא ציפייה לקבל תמורה כלשהי בגינם, ושהיה מוכן לתת לו את הכסף גם ללא החזר. נניקשווילי הנרגש פנה לשופט ואמר לו: "כבוד השופט, גם אתה עלול יום אחד חלילה להזדקק לעזרה. אבל לא יוכלו לעזור מחשש של 'מה יגידו'. זה לא נשמע לך הזוי, כבוד השופט, שבשביל שישה וחצי (הכוונה ל-6.5% בעלות בקידוח) שהיו לי בקידוח מד אשדוד, אני אשחד חבר שלי? אני עובר שלוש שנים של תסכול ושל תהיות".
עדותו של נניקשווילי נפסקה בעקבות התרגשותו הרבה ולאחר שלגם מים, הוא המשיך ואמר: "אני היום לא עובד בגלל המשפט. מגיל 14 וחצי אני עובד, ולא עשיתי דברים רעים. זה מה שקורה לי בגיל 57, כשיש לי הכול, לא חסר לי כלום, ולא עשיתי שום דבר לא טוב. בכסף שאלוהים נתן לי, עשיתי דברים טובים. יש אלפי ילדים שעזרתי להרחיק אותם מלהיות פליליים, סייענו למועדון הכדורגל באשדוד, שמחייב אותם גם ללמוד. כן, עזרתי גם לפואד. חובה לעזור לחבר. למה זה מגיע לי?". נניקשווילי ציין כי הוא שואל את עצמו לא פעם אם הוא באמת טעה. "אני לא אוליגרך. עבדתי מגיל 14 וחצי בשטיפת מכוניות. לא לקחתי כלום מאף אחד".
בהמשך עדותו, הוא התייחס גם להחלטתו שלא להיוועץ בעורך דין בחקירתו במשטרה. "כשבאתי לחקירה לא ידעתי למה באתי. החוקרת אמרה לי 'אתה חשוד בדברים האלה והאלה'. אמרתי, שאני לא צריך עורך-דין ושאני אענה על כל שאלה. לא הרגשתי שאני צריך עורך דין. כששאלו אותי על כך, ישר אמרתי שנתתי הלוואה לפואד. אמרתי סכום אפילו יותר גדול (מ-400 אלף דולר), החמרתי עם עצמי. חשבתי שמקסימום יגידו לי 'תביא את הנייר' ונגמור את זה. לא חשבתי בחלומות שלי שנגיע עם זה לבית משפט".
הוא ממשיך ומספר בעדותו מדוע החל לשמור בחקירתו על זכות השתיקה: תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל נכנס לחקור אותי ואמרתי לו, 'תראה, אני לא הולך לדבר עם עורך דין, ואפילו לא עם המשפחה שלי על מה נחקרתי. אני מבטיח לך'. ברכה אמר לי: 'אני לא אומר לך מה לעשות, תדבר עם עו"ד, אבל עם אחרים אסור לך לדבר, כי זה שיבוש חקירה׳. הוא לא אמר לי שמ-8 בבוקר כל העיתונים וכל הטלוויזיה עוסקים בחקירה שלי. יצאתי מלהב-433, ואז ראיתי את עורך דיני נתי שמחוני, שראה את הפרסומים, והגיע. מה זה התעצבנתי. מה זה הדבר הזה? הם הזהירו אותי לא לשבש חקירה, ואני יוצא ורואה פרסומים עם פרטים על החקירה".
"הפסקתי לדבר בחקירה בגלל ההדלפות"
נניקשווילי ממשיך בעדות ומספר: "למחרת, פואד הודיע שהוא מתפטר מהמועמדות לנשיאות המדינה (בעקבות הפרסום על חקירת השוחד). אמרתי להם שיש לי מאות עובדים, וזה יפגע גם בהם. באותו יום יצאתי מהחקירה וכבר 'הלך לי הגב', כי יצא עוד פרסום על הליך שנוהל נגדי במס הכנסה, ושופט קבע שהוא חסוי. זה כבר נראה לי ככוונת זדון לפגוע בי, ובניגוד לחוק. גם הילדים שלי התחילו לשאול אותי שאלות. מאותו רגע החלטתי לא לדבר בחקירה, כי כל דבר שאמרתי הגיע לעיתון. אמרתי לחוקרים שאדבר בבית המשפט. בבית המשפט לפחות תהיה לי אפשרות לענות. בעיתונות אין לי אפשרות, אתם ( הוא מתכוון לחוקרים- ע.ב.) הרבה יותר גיבורים ממני".
הצרות של נניקשווילי ברשויות המס
נניקשווילי שולל טענה נוספת של הפרקליטות בכתב האישום לפיה פואד חתם על תצהיר והעיד בבית המשפט מטעמו ולטובתו של נניקשווילי בהליך משפטי שניהל מול רשות המסים, שזכייה בו הייתה שווה לנניקשווילי הרבה מאוד כסף, במסגרת יחסי ה"תן וקח" בין השניים. "בשנת 99' קיבלתי ממס הכנסה נייר שאומר שאני חייב כסף לפי מיטב השפיטה, אבל לא על אברהם נניקשווילי, אלא על נכס שאחי קנה באשדוד שנתיים קודם לכן" סיפר בעדותו. "מאחר שהבאתי לו חלק מהכסף בשביל הדבר הזה, אחי רשם אותי כבעל מניות. אמרתי לאח שלי, תגיד, מי בעל החשבון, הוא אמר לי 'אבי אוליאל'. הלכתי לאבי ואמרתי לו: 'אני לא קיבלתי כלום מזה, למה אני צריך לשלם מס?' אבי אמר לי, שאם יש לי מניות בארץ צריך להגיש דוחות. ב-99' הוא הכין את הדוחות, וביטלו, ולא שילמתי שום דבר".
כן הוא אומר כי בסוף 2003 הוא קיבל בקשה ממס הכנסה באשקלון לעשות הצהרת הון. "הלכתי עוד פעם לאבי אוליאל והוא אמר לי שיש חוק חדש שמחייב אותי לעשות הצהרה, ומילא את הצהרת ההון על מה שיש לי בארץ, וכתב שאני תושב חו"ל, וכי ההצהרה לא מתייחסת לנכסים שלי בחו"ל. חיים רביבו שהיה שותף שלי בנכסי נדל"ן קטנים, גם היה תושב חוץ (כזכור, רביבו שיחק כדורגל בחו"ל באותה תקופה) ואז נאמר לי, שיש חוק חדש שיצא, ויש התייחסות שונה לכל הדברים האלה. המליצו לי ללכת לרואה חשבון אודי ברזלי. אודי נתן לי חוות דעת שאני בוודאות מוחלטת תושב חו"ל ולכן לא צריך לשלם מס בארץ. ליתר ביטחון, פנינו לרשות המסים".
בשנת 2009 מעיד נניקשווילי שלח לו מס הכנסה שאלון תושבות. "הלכתי לאודי ברזלי, שאמר לי שהם לא מבינים מה הם מדברים, ואודי כתב מכתב של 30 עמודים (שמסבירים כי נניקשווילי אכן תושב חוץ. ח' מ')". לדברי נניקשווילי, מס הכנסה לא ויתר לאיש העסקים המצליח. בדצמבר 2010 קיבל נניקשווילי שומה לפי מיטב שפיטה, בסך יותר מ-300 מיליון שקל לשנה אחת. לדבריו היום, "זאת אומרת, כאילו שבאותה שנה מינימום הרווחתי מיליארד ומאתיים מיליון שקל. הייתי מת להרוויח סכומים כאלה. מס-הכנסה קבע את זה לפי פרסום באינטרנט, כאילו ההון שלי 9 מיליארד שקלים, ואני אחד ממאה האנשים העשירים". הוא ממשיך בעדותו ואומר כי ב-2011, לאחר שמס-הכנסה לא ויתר לו על תשלומי המס, הומלץ לו להיפגש עם גידי בר-זכאי. "גידי אמר לי 'תירגע, תירגע', זאת השיטה של מס-הכנסה, ככה הם עובדים, אני אטפל בזה. חתמתי לו על הייצוג, והוא התחיל לטפל בזה. בסוף 2011, ביקשו ממני לשלם את הכסף. עורכי-הדין אמרו לי, שלא יהיה משפט ולא כלום, ושנערער על השומה, ונשכנע אותם שאני תושב חוץ. בזמן הזה, גם זיו שרון הצטרף לתיק וייצג אותי עם גידי בר-זכאי, כי על אודי ברזלי קצת כעסתי שהגעתי בכלל למצב הזה". הוא מדגיש כי "בוודאות מוחלטת, במאת האחוזים, עורכי-הדין שלי ידעו על מתן ההלוואה לפואד, לפני מתן העדות שלו לטובתי בבית-המשפט. הם ידעו את זה ממני, ידעו שפואד דיווח, וגם תידרכו את פואד לקראת העדות מבחינת הדברים, והנושא של ההלוואה עלה בתדריכים האלה".
החל כסוכן והפך לטייקון מצליח
כיצד הפך העולה מגאורגיה לאיש עסקים מצליח ועשיר. כל הדרך מסוכנות הביבטוח באשדוד לעולם העסקים הבינלאומי
אברהם נניקשווילי (57) עלה בילדותו מגיאורגיה, ולאחר כמה שנות מגורים באור יהודה עברה המשפחה לאשדוד. הוא היה תלמיד ישיבת פוניבז' בבני-ברק, ואחרי שירות צבאי בחיל המודיעין החל לעבוד בבנק ״דיסקונט״ ברובע ב' באשדוד. במסגרת העבודה בסניף, הוא ניהל את חשבון הבנק של אפרים גור, מי שהיה בעל סוכנות ביטוח באשדוד עד לכניסתו לפוליטיקה, בהתחלה באשדוד ואז כחבר כנסת. כשגור נבחר לתפקיד סגן ראש העיר, ונאלץ לעזוב את סוכנות הביטוח, הוא העביר אותה לנניקשווילי. שם נפגש עם נער צעיר בן 13 שאמו עבדה בחברה, ג'קי בן זקן,עד מהרה הפכו השניים לחברים טובים ולשותפים בעסקים.
ביולי 2005, רכשו נניקשווילי ובן זקן, 85% משלד בורסאי בבורסה לניירות ערך בתל אביב, תמורת חצי מיליון דולר, ושינו את שמו ל"מנופים פיננסיים". השניים החלו לעסוק באמצעות החברה החדשה בנדל"ן. השניים השקיעו בחברה כ-8 מיליון שקל. בפברואר 2007, הם רכשו את קניון ארנה בהרצליה, תמורת כ-540 מיליון שקל. בנוסף, השקיעו נניקשווילי ובן-זקן, בין היתר, בנדל"ן בארצות-הברית.
העסקים המשותפים היו גם באשדוד, כשהקימו את הקניון "סטאר סנטר". בנוסף, פנו לעסקי הגז ורכשו את השליטה בחברת שמן משאבי נפט וגז, הנסחרת בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב. בסוף 2013, התגלה כי כשל הקידוח "ים 3" של החברה.בן זקן הפגיש וערך הכרות בין השר פואד ובין נניקשווילי. קשרים שהתהדקו עד מהרה. לטענת נניקשווילי קשרים חבריים חזקים. בן זקן עצמו הגיע באמצע ינואר להעיד במשפט.
בן זקן בבית המשפט: "נניקוושילי הפך לבן המועדף של פואד"
בבגדי אסיר הגיע ג'קי בן זקן שותפו לעסקים של נניקושווילי ובעצמו הואשם בפרשת השוחד והורשע במירמה והפרת אמונים. בן זקן הגיע על תקן עד הגנה ואופי
בעדותו סיפר ג'קי בן זקן על היכרותו עם נניקשווילי עוד כשהיה נער בן 13. עם שחרורו מהצבא הוא החל לעבוד בסוכנות הביטוח של נניקשווילי עד שהפך שותפו לעסקים וחברו. "נניקשווילי היה השותף הפסיבי ואני השותף האקטיבי. הוא התעניין מעת לעת כי יש לו עסקים בחו"ל ורוב הזמן הוא שם". בין היתר השניים הפכו לבעליה של חברת "שמן", שהתרסקה לאחר שלא נמצא גז והפסידה מאות מיליוני שקלים. הפסדים שגררה תביעה ייצוגית. מעובדות כתב האישום בפרשה הפעיל השר בן אליעזר קשרים על מנת לשפר את סיכויי חברת ׳שמן׳ לעמוד בתנאים לקבלת הזכויות ברישיון נפט באתר מד אשדוד. הזכויות לקידוח היו בידי חברת איי.סי.סי בבעלות חיים ליבוביץ', אותו פגש בן זקן אצל הרב פינטו.
בן זקן העיד כי באותו מפגש הציע לו ליבוביץ' להשתתף במכרז קידוח שהתנהל באותו זמן: "חשבתי שיש פה הזדמנות עסקית והסכמתי. נניקשווילי דווקא לא תמך במהלך הזה, אך הצטרף". כן העיד כי לאחר שלייבוביץ' וחברתו זכו במכרז הקידוח, "רצינו לגייס כסף לטובת הקידוח והיועצים המשפטים שלנו אמרו שצריך לגייס כסף באמצעות חברה ישראלית". לדבריו, זו הסיבה שביקשו להעביר את הרישיון לחברת ׳שמן". בן זקן סיפר על הקשיים שהערימו חברי מועצת הנפט על העברת הרישיון ועל החשש שחברות אחרות, כמו 'דלק' שעשו הכל למניעת העברת הרישיון לחברת 'שמן' לטרפד את המהלך. "חששתי שמישהו ממשרד התשתיות ינסה לטרפד את העברת הרישיון, כי הוא חפץ בייקרן של אותן חברות" אמר בן זקן.
עוד העיד בן זקן כי הכיר את השר בן אליעזר בשנות ה- 90 כשהיה פעיל שלו במפלגת העבודה. וכי הוא זה שהכיר לבן אליעזר את נניקשווילי. "כששמעתי שישראל רוצה לייבא גז טבעי, אמרתי לפואד שהשותף של בארץ מאוד מקושר בתחום ואולי יוכל לעזור". כן סיפר כי עד מהרה העמיק הקשר בין השר בן אליעזר לנניקשווילי וכי, "נניקשווילי נהפך להיות הבן המועדף על פואד ואברהם ראה בו סוג של אח גדול או אבא" לדבריו, כשהשר בן אליעזר חלה הוא ביקר אותו פעם פעמיים, אך נניקשווילי הירבה לבקר.
