ashdod10 logo

מתגעגעת למרוקו, אוהבת את ישראל

לסלי אלבז (16) מאשדוד, תלמידת מגמת קולנוע בבית הספר ״אנקורי״, עלתה לארץ לפני כ-4 שנים עם אמא ושני אחיה. הגעגועים לחיים הטובים שהיו במרוקו, לחבריה שנשארו בקזבלנקה ובעיקר לאבא שלה, לא הרפו. ואת הגעגועים הפכה אלבז לתערוכה מרשימה
ענת ביגר | חמישי, 26 ינואר 2017 15:43

בימים אלה מוצגת בבית הספר 'אנקורי' באשדוד תערוכה מיוחדת ומרגשת, אותה הכינו תלמידי מגמת קולנוע בקמפוס ״אנקורי״. התערוכה "מהן המילים" היא במסגרת פרויקט חצי שנתי, בו התבקשו התלמידים, לבחור מילה בעברית ולהציגה באמצעות 5 עד 7 דימויים מצולמים. המילה שנבחרה התקשרה לאירוע מן העבר, לאסוציאציה מסוימת או לסיפור הנוגע באופן ישיר לתלמיד.

"התפקידים המרכזיים של השפה ופעולת הדיבור הם לתווך בין הדובר לבין השומע, ובין הכותב לקורא" מציין עודד שריר, מורה מגמת הקולנוע בקמפוס. "רובנו, כלל לא חושבים על משמעות המילה כפי שהיא נקלטת אצל האדם שמאזין לנו. התערוכה באה להציג כיצד מילה ברורה ומוכרת, זוכה למשמעות אחרת בקרב אנשים שונים". מירב וייס, מנהלת הקמפוס מוסיפה: "התערוכה מעניקה לצופים הצצה לעולמם של בני הנוער וחושפת בפניהם סיפורים אישיים המועברים באמצעות מילה אחת בלבד. אני גאה בתלמידים שהתמודדו עם לא מעט קשיים בדרך והצליחו להפיק ערב עוצמתי ומרגש".

IMG 20170117 WA0008

געגוע לאבא שנשאר במרוקו

אחת העבודות המרגשות בתערוכה היא של לסלי אלבז בת 16, תלמידת י"ב שעלתה ממרוקו לפני כ-4 שנים שהחליטה להשתמש במילה "געגוע": "המילה הזו היא חלק בלתי נפרד ממני. אין יום בחיים שאני לא חושבת על המילה הזו. אני כל הזמן מתגעגעת – לאבא שלי, לחברים שלי, לחיים במרוקו". המיצג של אלבז, עוסק במסלול חייה – מרגע עזיבת מרוקו ועד שהגיעה לארץ. "צילמתי תמונה של דמעה זולגת על עין מלאה בשקיות שחורות. באישון העין משתקפות 3 דמויות שמסמלות את המעגלים שחסרים לי בחיים שלאחר העלייה. התמונות אפשרו לי לחשוף את העולם הפנימי והאמיתי ולהתמודד עם הגעגוע היומיומי והפרטי שלי".

לסלי עלתה לישראל עם אמא שלה ושני אחיה הגדולים. זה היה לאחר גירושי ההורים, כשאביה האהוב נותר במרוקו. משפחת אלבז הגיעה לאשדוד ממש בעיצומה של מלחמה ומעבר לקשיי העלייה הרגילים, הם שהו בממ"ד וחוו את נפילת הטילים. לסלי מספרת כי למרות שהתאקלמה ולמרות שרכשה לה חברים חדשים, היא מתגעגעת לחיים במרוקו, לחברים שהשאירה בקזבלנקה ובעיקר לאבא שלה. "אני מדברת איתו, אבל קשה לי" היא אומרת."אני מספרת לו על החיים שלי. סיפרתי לו על הפרויקט והוא גאה בי". שני הוריה רופאים אבל היא אומרת שהיא רוצה להיות עורכת דין כשתגדל. עוד דבר שהיא מאוד רוצה זה לחזור לבקר במרוקו. "אני אסע כשיהיה לי זמן. אני מתה לחזור לשם".

ב״אנקורי״ אומרים כי התערוכה, שמוצגת בימים אלו במסדרונות בית הספר הינה הכנה לפרויקט סוף השנה של תלמידי המגמה, אשר יתמקד בדיוקן של האדם והאנושות.