ashdod10 logo

אושינאווה: "אם אני עומד ליד נידם, איך אני יכול לפחד מטילים?"

למרות ירי של מאות טילי גראד לכיוון אשדוד, השחקנים הזרים של מ.ס. אשדוד לא ממהרים לעזוב את העיר,אושינאווה: "אני לא מפחד בקלות, ואני מרגיש רגוע כל עוד רפי נידם קרוב אלי"
מערכת אשדוד10 | חמישי, 22 נובמבר 2012 15:36

 יום ראשון בצהריים. שחקני מ.ס. אשדוד מתאמנים במתחם הקט-רגל ב"סטאר-סנטר", ודקות אחדות לאחר שסיימו לרוץ על המגרש הסינטטי במקום, ניגשו לאכול ארוחת צהריים בחדר האוכל באקדמיה המרשימה. הבלם הקונגולזי יא-יא פטי בדיוק התחיל לאכול את מנת השקשוקה הטעימה, ושמע כמו כל השחקנים את קולות האזעקה. פטי הפתיע כשצעד בנחת רוח לכיוון המרחב המוגן, בזמן ששחקנים הרבה יותר "ישראליים" ממנו, רצו לשם עם מגבות על גופם...
המנכ"ל רפי נידם נצמד למגן הניגרי הצעיר ג'ון אושינאווה, וזה מיהר להצהיר בקול רם: "כל עוד רמבו לידי, אני רגוע. רפי, אל תזוז מפה". האווירה המחוייכת באותם רגעים יכולה להמחיש את מה שקורה במועדון האשדודי, למרות התקופה הלא פשוטה ש"נחתה" על העיר.
בזמן שמאות טילי גראד נורו לכיוון העיר, היה ניתן להעריך שהשחקנים הזרים של הקבוצה יניפו את רגליהם וימהרו לברוח לעיר אחרת (במקרה הטוב) או למדינה אחרת (במקרה הסביר). שלושה זרים נשארו באשדוד (יא-יא פטי, ג'ון אושינאווה וסנדי ארקון), כאשר החלוץ הבולגרי דימטאר מקרייב טס לשלושה ימים לבולגריה, מתוך דאגה למשפחתו. שלושת הזרים הראשונים ישנו מחוץ לעיר יומיים במלון קרלטון בת"א, אך הם העדיפו לחזור לביתם כמה שיותר מהר.
רפי נידם הסביר למה מקרייב היה היחיד שטס במהירות לארץ מולדתו: "אשתו של דימה היא אחות בבית חולים, ובכל מקרה היא הייתה צריכה לטוס ב-23 בחודש. החלטנו להקדים לה את הטיסה בגלל המצב הביטחוני, ודימה נסע ללוות אותה וחזר לאחר שלושה ימים".
לגבי שאר הזרים אמר נידם: "הגיבוש שלנו בקבוצה בא לידי ביטוי גם ברצון של הזרים להישאר עם השחקנים הישראליים, וזה בהחלט מחמם את הלב. זה לא דבר מובן מאליו, וזה רק מסביר עד כמה יש לנו קבוצה חזקה גם מבחינה מנטאלית".
יא-יא פטי הצטרף לשיחה ואמר ל"השבוע באשדוד": "יש לי הרבה ניסיון, ואני גר בישראל כמה שנים טובות. ברור שזה לא נעים לשמוע את הפיצוצים והאזעקות, אבל אם שאר השחקנים מרגישים בטוחים כאן, אני לא יוצא דופן. קבוצה צריכה להיות ביחד גם ברגעים שכאלה".
המגן הניגרי הצעיר ג'ון אושינוואה הוסיף ואמר: "בפעם הראשונה ששמעתי אזעקה נבהלתי מאוד, למרות שהסבירו לי עוד קודם לכן במה מדובר. לאחר כמה פעמים אתה כבר מתרגל וממהר לחדר הביטחון. היינו יומיים במלון בת"א, והחלטתי לחזור לאשדוד, כי זה מה שכולם עשו. אני יחסית רגוע, ואין לי שום מחשבה לנסוע לניגריה".
המאמן יוסי מזרחי הוסיף ואמר: "זה לא תהליך פשוט כי יש כאלה שיודעים להתמודד טוב יותר, ויש כאלה שמתמודדים פחות טוב. בהתחלה הוצאנו את הזרים מאשדוד כדי שיתאווררו כי הם עברו חוויה לא קלה, אבל מתרגלים לכל דבר, גם לרע ביותר וגם לטוב ביותר. מקרייב קיבל אישור לנסוע עם אשתו והילדה לבולגריה".
בנוגע לדחיית המשחק מול הפועל עכו, אמר מזרחי: "קשה לדעת אם מדובר בצעד נכון, כי זה פרס לאויבים שלנו שיורים עלינו טילים מכל עבר. אם אפשר לשחק בגוש דן, אז צריך לשחק. כוחות הביטחון שלנו ופיקוד העורף יחליטו היכן אפשר לשחק והיכן לא".
גם הבעלים של מ.ס. אשדוד ג'קי בן-זקן היה חזק בתמונה בעניין הזרים, ואירח בערב שבת את שלושתם לארוחה חגיגית, כאשר חלק מהם נשארו ללון בבית המרווח של משפחת בן-זקן. ג'קי אמר בעניין זה: "התפקיד שלנו הוא להרגיע את השחקנים הזרים, ולתת להם הרגשה נעימה ובטוחה. הם התארחו אצלנו, וראו שאנחנו מתפקדים כרגיל, וזה השפיע עליהם לטובה".
החלוץ הסלובני סנדי ארקון, שהפך לחברו הטוב ביותר של טום בן-זקן (בנו של ג'קי) אמר כי "אני קצת מבולבל כי אני לא רגיל לדבר כזה. בחיים שלי לא שמעתי אזעקות וזה היה מפחיד, אבל בת"א אמרו שזה בטוח יותר. הייתה מלחמת אזרחים בסרביה אבל בסלובניה אף פעם לא הייתה מלחמה, כך שזו הפעם הראשונה שאני חווה דבר כזה".
בהתייחס לשאלה אם החלוץ ביקש לחזור למולדתו אמר ארקון: "אם זה יימשך מספר שבועות אולי אבקש לנסוע הביתה כי לא יהיו משחקים ובקושי נתאמן, אבל אם זה יהיה במשך לתקופה קצרה יותר, אז אני כאן והכל בסדר. המשפחה שלי רואה חדשות, אנחנו כל הזמן בטלפונים ואני אומר להם שאני בסדר".
עוזר המאמן שמואל בוכריס סיכם: "אני תמיד מדבר על הצד החברתי בקבוצה, עד כמה הוא משמעותי, ואני שמח שזה בא לידי ביטוי גם בימים כאלה מורכבים ולא פשוטים. השחקנים הזרים הפכו לחלק בלתי נפרד מהקבוצה, והם אלה שביקשו לחזור לאשדוד. אני מאוד מקווה שנעבור את הימים הקרובים בלי בעיות מורכבות, ונוכל להתרכז בהכנות המקצועיות".
בתוך כך, דוברת המועדון בריג'יט דוקהן, עומדת מאחורי יוזמה מכובדת מאוד, בשעה שקיבצה חלק משחקני הבית, בראשותו של הקפטן דוד רביבו, ואלה הגיעו לחזק את ידיהם של החיילים המפעילים את סוללת "כיפת ברזל" בפאתי העיר. השחקנים הגיעו עם אוכל טעים, חבילות ממתקים וכדורים של המועדון, והעניקו אותם לחיילים. הקפטן דוד רביבו: "זה היה מרגש מאוד, ואנחנו מחזקים את ידיהם של החיילים, ששומרים על חיי התושבים בפעילות המסורה שלהם"