ashdod10 logo

חביב גלילי פורש מהשירות הפסיכולוגי

חביב גלילי, מנהל השירות הפסיכולוגי של עיריית אשדוד ב-22 שנה האחרונות, פורש. הפסיכולוג הראשי של אשדוד שנכשל כנער בבחינות במתמטיקה ובפיזיקה, בשל אהבתו הגדולה לכדורגל, הצליח לבסוף בלימודי הפסיכולוגיה. גלילי משאיר אחריו שירות פסיכולוגי טוב, אותו פיתח והקים כמעט מכלום והפך אותו לשירות פעיל ומיומן. המלחמות וירי הטילים תפסו את גלילי והצוות שלו ערוכים ומוכנים וגם למדו מזה הרבה. גלילי הולך לשמש יועץ לראש העיר רמת גן
רבקה יניב | שלישי, 07 אוקטובר 2014 00:43

אחרי 22 שנה, במהלכן ניהל את השירות הפסיכולוגי בעיריית אשדוד, פרש חביב גלילי (67), בסוף ספטמבר לגמלאות, ובכך הוא חותם פרק ארוך בחייו. כשהגיע לאשדוד עבדו בשירות שמעניק אבחון, יעוץ וטיפול, 7 פסיכולוגים חינוכיים בלבד, כל אחד מהם בשליש משרה. המחסור הקשה בכוח אדם, והפיזור של חלקי משרות העמיד בפניו אתגר לא פשוט: לספק שירות טוב ויעיל עד כמה שניתן באמצעות התנאים המוגבלים שעמדו לרשותו.
כמחצית מהפסיכולוגים שגלילי קלט לשירות היו עולים. הוא לימד אותם עברית ואת חלקם, שהייתה להם הכשרה בתחומים אחרים בפסיכולוגיה, הוא לימד פסיכולוגיה חינוכית. הוא העדיף פחות פסיכולוגים, אך במשרה מלאה ומחויבים למערכת, מאשר הרבה פסיכולוגים במשרות חלקיות. הוא לא ישב במגדל השן ונשאר מחובר לשטח, וכשלא הצליח לאייש פסיכולוג למשרה מסוימת הוא לקח על עצמו את התפקיד כמו למשל בכיתות הסובלניות (לבעיות התנהגותיות ר.י) בביה"ס "אילנות". ההתמודדות עם המצב לא הייתה פשוטה, אך בהדרגה, ולא מעט בלחץ שלו, התרבו התקנים.
בשעת חירום, כמו מלחמה, היה גלילי גם מנהל מרכז הדחק באשדוד, שבו ניתן מענה לנפגעי הלם. את טבילת האש הראשונה באשדוד עשה במהלך 'עופרת יצוקה', בשנת 2008 כשטילים נחתו בעיר. תחת הנהגתו, אייש צוותו את המקום 24 שעות ביממה יחד עם עובדים סוציאליים ורופאים, והעניקו טיפול לעשרות רבות של אנשים "בממוצע היו כמאה פניות ביום". במהלך מבצע "צוק איתן" אייש צוות השירות הפסיכולוגי את מרכז הדחק, שפעל במרכז "טרם" לרפואה דחופה. לדבריו, "הודות ל'כיפת ברזל' היו רק פניות ספורות ביום. זה העניק להם חוסן". בימים אלו, לדברי גלילי, עורך השירות הפסיכולוגי סריקה בגנים ובבתיה"ס כדי למפות ילדים עם פוסט טראומה, שיטופלו במימון תקציב מיוחד של משרד החינוך.

עם סיום תפקידו, מותיר אחריו גלילי שירות פסיכולוגי משופר, שמבוקש ע"י פסיכולוגים חינוכיים מכל הארץ, לצורך התמחות, ושיורחב כל שנה, כך סוכם, ב-5 משרות נוספות לנוכח הגידול שחל באוכלוסייה.

גלילי, נשוי בפעם השנייה, אב לשני בנים וסב לארבעה נכדים, הוא הבן האמצעי למשפחה בת שלושה בנים, ושמו הפרטי, חביב, הוא על שם סבתו חווה. למשפחתו יש שורשים עמוקים בפתח תקווה, עוד מימי העלייה הראשונה. מצד אמו המנוחה הוא דור שלישי, שהתגוררה באם המושבות. סבו, קופל ויסוקר, נמנה על מייסדי המושבה, שנקראה בזמנו 'מלאבס' והיה הגזבר שלה.
גלילי הוא גם פתח תקוואי מצד אביו, שעלה ממזרח אירופה ועיברת את שם המשפחה מקוברניק לגלילי. את הגישה הטיפולית למד עוד כנער, מתוך התבוננות באביו, עובד בכיר בסוכנות היהודית, שהמשיך אחרי שעות העבודה הרשמיות לטפל בעולים שהגיעו לבית המשפחה. "ביתנו היה בית צנוע ופתוח", נזכר גלילי, "עולים רבים היו מגיעים אל בית אבי, ואמי הייתה מקבלת אותם עם חזרת, מעשה ידיה, וכבד קצוץ. מבין שלושת האחים, הייתי היחיד שהיה מקשיב ועוקב אחרי האנשים שהיו מבקשים עזרה, עצה והדרכה מאבא. מידי פעם, אבא הוא היה לוקח אותי אתו, על חשבון יום לימודים, כדי לקבל את פני העולים שהגיעו לארץ או לבקר בעיירות העולים. למחרת הוא היה מצייד אותי באישור על היעדרותי מבית הספר וכותב למורה שנעדרתי בגלל שלמדתי שיעור מעשי בהיסטוריה, גיאוגרפיה ואזרחות", מספר גלילי.

כשהיה בסוף כיתה ו', נשלח אביו לשליחות למרסיי בצרפת. חצי שנה אחר כך הצטרפה אל האב כל המשפחה. גלילי למד שם עד כיתה ח', ולדבריו, לא נהנה שם.
בין השאר משום שבני כיתתו לא נהגו להזמין חברים לביתם. מאחר ורצה לגשת למבחן הסקר (מבחן ידע, כללי שנערך לכל תלמידי כיתות ח' בשנים 55-72,שהציון עליו היה "עבר" או "לא עבר". תוצאות המבחן שימשו לקבלת מלגת לימודים לתיכון או תשלום שכר לימוד מדורג ר.י) . הוא שכנע את הוריו לתת לו לחזור לישראל.
הוא הגיע לארץ באנייה "תיאודור הרצל" ודודתו באה לקחת אותו. הוא עבר את מבחן הסקר, ומאחר ושליחותו של אביו הוארכה בשנה נוספת, הוא גר אצל דודתו עד סוף כיתה ט'. את 20 החודשים בהם היה ללא הוריו הוא מסכם כ"מייצבים, מעצבים ומאתגרים". אחד המורים שהוא זוכר לטובה הוא הרב ישראל לאו, לימים הרב הראשי לישראל, וחתן פרס ישראל למפעל חיים, שלימד אותו בכיתה י' תלמוד.

אהבה לכדורגל

לדברי גלילי, לפני שהרב החל ללמד תלמוד, הוא היה פותח את השיעור בהבעת דעתו על משחקה בשבת של "הפועל פתח תקווה" ובהמשך היה מדבר גם על מצעד הפזמונים, ועל זמרים כמו קליף ריצ'רד ואלביס פרסלי. הרב גם היה מזמין אותם לביתו הפרטי. החיבור של הרב לעולמם של תלמידיו, עשה את שלו והם היו מוכנים ומזומנים ללימוד התלמוד.
הלימודים בתקופת התיכון במגמה הריאלית לא בדיוק היו בראש מעייניו של גלילי. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד", רקד בלהקת מחול ובמסגרת "הפועל פתח תקווה" עסק באתלטיקה "רצתי 60 מ' ב-7.6 שניות", ושיחק כדורגל. "הייתה לי בעיטה שמאלית ממש פגז". בכדורגל הוא הצליח מאוד, כיאה לבן למשפחת ויסוקר, שהוציאה מקרבה כדורגלנים מצטיינים בהם השוערים המיתולוגיים, האחים יצחק ויעקב ויסוקר. בלימודים הצליח פחות. בסיום השליש הראשון בכיתה י"ב קיבל בתעודה 4 בפיסיקה ובמתמטיקה ו-5 בכימיה ובאנגלית. אביו לא צעק עליו אלא שאל אותו כמה סטלמכים הוא מכיר (יעקב סטלמך היה חלוץ, אחד מגדולי הכדורגלנים בארץ, וסמלה של קבוצתו-הפועל פתח תקווה ושחקן נבחרת ישראל ר.י). "אבי אמר לי שהיות ואצלי כדורגל ולימודים לא הולכים יחד, יש לי את כל סוף השבוע כדי לבחור ביניהם ולהודיע לו על החלטתו. ביום ראשון בבוקר ביקשתי ממנו שיקח לי מורה פרטית", מספר גלילי.

הציונים שלו אומנם עלו, אך למרות שהפסיק לשחק כדורגל ב"הפועל פתח תקווה" השריטה שלו נותרה מאז ועד היום האהבה לכדורגל. ב-82, כשהיה בכיתה י"ב נענה להצעת בן דודו, יצחק ויסוקר, להצטרף אליו ונסע לראשונה למונדיאל בספרד, בו השתתפה גם ישראל. באותה עת הוא נדר להמשיך ולנסוע למונדיאל כל זמן שהוא בריא ויכול לממן נסיעה מסוג זה. מאז הוא נוסע כצופה נלהב לכל המונדיאלים ומשתדל גם להגיע לאליפויות אירופה.
למרות שסיים את לימודיו במגמה ריאלית, החליט לפנות לכיוון הטיפול באנשים.
את הבחירה הזו הוא מייחס להשפעת עיסוקו של אביו, עליו. עוד לפני שסיים את השירות הצבאי הוא נרשם ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לבסוף, הוא היה בין 80 המאושרים שהתקבלו ללימודים, מתוך כאלף שנרשמו. הוא למד פסיכולוגיה ובלשנות אנגלית, "שהיתה משעממת" ובשנה השנייה המיר את הבלשנות בפילוסופיה, ממנה נהנה מאוד. הוא הספיק לעבוד במכון להכוונת חיילים משוחררים ובייעוץ לנכי צה"ל, ואחר כך כפסיכולוג, בשירות הפסיכולוגי -חינוכי בעיריית ת"א. אחרי שש שנות עבודה בעיריית ת"א הלך חביב, אז בן 32, למנהל השירות ואמר לו כי הוא מעוניין להתמנות למשרת מנהל של אחת התחנות האזוריות של השירות הפסיכולוגי. "הוא אמר לי שאני צעיר מידי ויש אחרים לפניי בתור. אמרתי לו שאני מרגיש בשל לתפקיד כזה, ואם לא אקבל את מבוקשי אעזוב. וכך עשיתי", מספר חביב.
הוא ניגש למכרז מנהל השירות הפסיכולוגי בעיריית רמת גן ונבחר. לאחר 13 שנים ברמת גן התקבל לתפקיד מנהל השירות הפסיכולוגי באשדוד. הגם שהתואר השני שלו היה בפסיכולוגיה תעסוקתית, הבין חביב גלילי חיש מהר שדווקא התחום החינוכי מושך אותו, והשלים את שנדרש כדי לעסוק בפסיכולוגיה חינוכית.

מאז שהגיע לאשדוד השקיע גלילי הרבה מאוד אנרגיה בגיוס כוח אדם. למרות שהשירות הפסיכולוגי בעיר גדל, ויש כיום פסיכולוג פעם בשבוע ויותר, בגני הילדים - כולל בחינוך המיוחד, בבתיה"ס היסודיים, ובאופן חלקי גם במקיפים התקן באשדוד, נמצא עדיין מתחת לתקן הממוצע המומלץ. לא רק עם מחסור באנשי מקצוע, היו צריכים גלילי וצוותו להתמודד אלא עם האוכלוסייה המגוונת של העיר, שכוללת עולים, חרדים, הרבה עדות והרבה תרבויות, עניים ועשירים.

כיום, לדבריו, יש יותר מודעות לשירותי פסיכולוג, כולל אצל החרדים שבעבר היו הולכים לרב ומסתפקים בזה ובורחים מטיפול אצל פסיכולוג. כיום השירות הפסיכולוגי ניתן מגן חובה ועד י"ב. ככלל, יש לשירות הפסיכולוגי שני אתגרים: לעשות עבודת איתור מניעתית של לקויות בגני טרום חובה ולהרחיב את המענה למגזר החרדי. אחרי החגים יחל גלילי לשמש כיועץ לענייני חינוך לראש העיר רמת גן, ישראל זינגר, אותו הוא מכיר עוד מתקופת עבודתו ברמת גן, כשזינגר ניהל את תיכון "בליך".

תגיות: