ashdod10 logo

הפנים האמיתיות של מנשה מאור

מנשה מאור ז"ל, שהיה מכונה בפי חבריו ובני משפחתו בכינוי החיבה 'מנש', היה בסופו של יום הילד של אימא, האח, האבא והחבר הטוב. שבוע לאחר הירצחו בפיצוץ קטלני בג'יפ בו נהג מספרים בני משפחתו וחבריו הקרובים על אישיות אחרת מזו שהצטיירה בפרסומים ודיווחי המשטרה. מנשה, נשוי פעם שנייה ואב לשלוש בנות (הרביעית בדרך), משתי מערכות נישואין היה אבא במשרה מלאה ודאג לילדיו. הוא עסק אמנם בהימורים, אבל לדברי בני משפחתו היה איש טוב לא מאיים ובכלל לא איש רע. נפגשנו לשיחה מרגשת עם בני משפחתו של מנשה בסוכת האבלים ושמענו מהם על אהוב ליבם שנרצח
יהודית קלר | חמישי, 13 נובמבר 2014 13:48

את סוכת האבלים ברובע ו' בלתי אפשרי לפספס. בכניסה למקום מגוריהם של הוריו של מנשה מאור ז"ל ששם קוראים לו 'מנש' בחיבה, בית נעוריו, מוצב אוהל גדול וכחול, אליו לא מפסיקים לזרום אנשים במשך כל שעות היום ועד שעות הלילה המאוחרות. במשך יותר משעה בה ישבתי עם אחיותיו של מנשה בסמוך לאוהל בו התאבלה המשפחה ועשרות חברים קרובים, המכוניות והמנחמים לא מפסיקים להגיע. "מדוע המשטרה מוציאה הצהרות של חיסול חשבונות בין ארגוני פשע?" תוהים המבקרים, "משטרת אשדוד הכירה את מנשה, וידעה היטב כי מדובר בבחור שלא מתעסק עם גורמים פליליים, ובטח שלא כאלה הפותרים מריבות בדרכים כאלו?".
עשרות מבקרים מגיעים לנחם את המשפחה: צעירים ומבוגרים, חילונים, מסורתיים וחרדים. מנשה מאור ז"ל, כך מתברר היה אהוב על כל סובביו ועם מי שבא במגע איתו. הסיקור התקשרותי על האירוע הקשה שפקד את בני משפחתו של מאור ואת העיר אשדוד בשבוע שעבר, היה דומה בכל כלי התקשורת המקומיים והארציים.
בניסיון לתהות על קנקנו של 'מנש' ולהכיר את הדמות מאחורי הפרסומים הגענו אל המקום בו גדל והתחנך. משיחות עם בני משפחה וחברים נחשפה דמות של אדם שהיה האח האוהב, האבא המסור והחבר שכל אחד היה רוצה שיהיה לו. "מנש גדל עם כפית של זהב בפה, בן בכור, בן יחיד בין כל האחיות. הוא היה ילד של אימא, עד יומו האחרון", מספרת שירה, אחותו הצעירה ממנו ב-10 שנים. גם בהיותו בעל משפחה ועסקים, דאג לדבר עם אמו, מדאגה כמה פעמים ביום. "בכל יום מנש היה מתקשר לאימא לאחל לה בוקר טוב, היא הייתה מתקשרת לשאול אותו אם הוא אכל, כאילו היה ילד קטן. הקשר בין אימא שלנו למנשה היה מיוחד במינו. גם כשהיה יוצא לאירועים, הייתה מתקשרת לוודא שהוא בסדר, והוא היה מרגיע אותו שהוא נוהג ואינו נוגע באלכוהול".

אימו של מנש ממשיכה להתקשר אליו

האם השכולה לא מצליחה לעכל את מות בנה, וממשיכה לצלצל למספר של בנה האהוב למרות שהמענה הוא אוטומטי ומעביר לתיבת ההודעות הקוליות. ילדי משפחת מאור לא ידעו מחסור, הוריהם עטפו אותם באהבה ולא נתנו להם להרגיש, ולו לרגע אחד כי חסר להם דבר, מאהבה ללא גבולות, אוכל ועד צעצועים או בגדים. למנשה יש 3 בנות מנישואיו הראשונים, בנות 5,7 ו-11, אשר נותרו המומות ולא מצליחות לעכל כי אביהן האהוב איננו. לש', בתו האמצעית של מנשה היה קשר מיוחד עם אביה. "אבא שלנו אהב לצחוק ולשחק אתנו בדגדוגים. הוא היה אבא צדיק, הוא היה האבא הכי טוב שיש", מספרת ש', ועיניהם של הסובבים מתמלאות בדמעות.
רק לפני שבועיים מנשה הבטיח לש' כי את יום הולדתה אשר חל בשבוע שעבר יחגגו על המרפסת, וכי יארגן לה חגיגה גדולה בביתם, אך את יום הולדתה השביעי העבירה ש' בסוכת האבלים על אביה. בתו הצעירה ביותר של מנשה, רק בת חמש, שאלה את סבתה "מדוע לקחו לי את אבא?", הסבתא ענתה לה "כי אלוהים רוצה את הטובים קרובים אליו, בשמיים", בת החמש ענתה מיד – "אם כך, אני רוצה להיות עם הטובים, אני רוצה להיות עם אבא בשמיים". אי אפשר להישאר אדיש למשמע מילים של ילדה כל כך צעירה אשר נאלצת להתמודד עם האובדן של אביה.
בתו הבכורה של מנשה, אשר ציפתה לחגיגת בת מצווה בעוד כשנה יחד עם הוריה וחבריה, מזכירה מאוד את אביה המנוח, ובעקבות כך הוסכם כי היא תתגורר בימים אלה אצל סבתה, אשר מתגעגעת לפנים של בנה היחיד והאהוב, אותו לא תזכה לראות שוב.
"מעולם לא הכחשנו את מקור פרנסתו של מנש", מספרים במשפחה,"אבל העובדה כי החזיק בבעלותו עסק הימורים לא חוקיים לא הופכת אותו לאדם מאיים או אלים או איש רע. ההפך הוא הנכון, מנשה היה אבא במשרה מלאה". חבריו של מנש מספרים כי בכל ערב היה מגיע הביתה עם אוכל, ומכין ארוחת ערב לבני משפחתו. לאחר שירותו הצבאי, עבד מנשה ב"אגן כימיקלים", והחומרים המסוכנים באגף בו עבד הביאו להתפרצות של אסטמה אצל מנש, ועל כן נאלץ לעזוב את מקום עבודתו. בהמשך עבד בין השאר גם בתעשייה האווירית בלוד, ועשה כל שביכולותו על מנת לפרנס את משפחתו. לאחר כמה ניסיונות במקומות עבודה אחרים, החליט מנשה לפתוח את בית ההימורים. את שוטרי תחנת אשדוד, לטענת המשפחה, עניין מנשה יתר על המידה, ואף יותר מבעלי עסקים דומים בעיר. בני המשפחה מעידים על היטפלות מוגזמת למנש מצד המשטרה. ביניהם היה ביקור שוטרים בבית המנוח וניסיון לדלות מידע על רכב ה'קאדילק' שברשותו, עליו לקח המנוח הלוואה ורכש דרך מימון.
גם כשניסה מנשה לפנות לעסקים חוקיים, ופתח בית מאפה 'בורקס' באיזור התעשייה, המשיכו השוטרים להגיע ולבדוק את 'מידת הכשרות' של המקום בבעלותו, ולבסוף מצא עצמו מנשה עצור למשך ארבעה חודשים, עד אשר הופרכו כל הטענות נגדו ואוחדו התיקים בבית המשפט. בעת שחרורו, שוטר בכיר בתחנה, לטענתם של המשפחה, טפח לו על השכם והבטיח לו "אל תדאג, אתה עוד תחזור אלינו בקרוב".

הקשר המיוחד של מנש עם הרב מאיר אבוחצירא
"לפני מספר שנים", מספרת אחותו, "מנשה אושפז לסדרת בדיקות בבית החולים. במיטה לצדו שכב אדם זר במצב לא קל, ומשפחתו הזמינה את הרב מאיר אבוחצירא על מנת להעביר לחולה שיעור תורה לטובת שיפור במצבו". הרב אבוחצירא הגיע במיוחד אל החולה, אך טרם הגיע למיטתו, עצר ליד מיטתו של מנשה, לחץ לו את היד, ואמר: "יש לך נשמה גדולה. הכל יהיה בסדר ואתה תשתחרר בקרוב בריא ושלם". ללא כל היכרות מוקדמת, אותה אמירה מפתיעה השאירה בליבו של מנשה רושם רב, ומכאן נוצר החיבור הרגשי המיוחד בין מנשה לרב אבוחצירא. מאז, נהג מנשה להגיע לכל אירועי בית הכנסת של הרב. בחתונתו של מנשה, הרב אבוחצירא חרג ממנהגו, וקידש את מנשה ואשתו בחתונתם על אף שהיה יום ראשון, בו לא נהג הרב להגיע לאירועים למטרה זו. "איך תמצאו רב שמקדש אדם בחתונתו, ומספיד אותו בהלוויתו?" מספרת אחותו ההמומה של מנשה.


"הוא היה אדם שמעדיף לתת לך את האוכל האחרון שברשותו, ולא לאכול בעצמו", מספר חברו של מנש, אשר ישב בג'יפ מאחור וניצל בנס, כשהתפוצץ הג'יפ בו הוצמד מטען החבלה הקטלני. במהלך השבעה לא מפסיקים להגיע אנשים שאיננו מכירים, מתיישבים בסוכת האבלים ומתחילים לספר על כל מה שמנשה גמל להם בימי חייו. נכנס אדם מבוגר, ומספר כיצד מרוב דאגה לשלומו, מנשה לקח אותו לגמילה, על אף חוסר ההיכרות ביניהם. עשרות אברכים מגיעים לנחם את המשפחה ומספרים כיצד היה נוהג לתרום לבתי תמחוי וישיבות, להגיע לבתים של בחורי ישיבה, להניח להם ארגזי אוכל בכניסה לביתם וללכת בלי לדפוק על דלתם. כזה היה מנשה מאור, אדם אשר לא מחפש את הטוב עבורו, אלא עבור סביבתו הקרובה והחברה בה חי.
את השורות הבאות, כנראה שתתקשו לשכוח, אך הדקות האחרונות בחייו של מנשה נחתמו במעשה חסד. חברו של מנשה, אשר ישב במושב האחורי בג'יפ וניצל בנס מספר: כשישבנו בבית הקפה ברובע ד', ניגשו 2 חסידי ברסלב לקופה וביקשו בקבוק מים ושקית במבה. בלי לחשוב פעמיים, הוציא מנשה מכיסו סכום כסף וקנה עבורם חצי מהמלאי בחנות. מנשה בירך את החסידים ויצא לדרכו. אני מאמין כי רק בזכות זה אנחנו ניצלנו מהפיצוץ שלקח לנו את מנשה".