ashdod10 logo

הנער השובב, הפך לשליש הראשי

תאונת דרכים קשה קטעה את חלומו של תת אלוף (במיל') אריה דהן, שגדל והתחנך באשדוד, להיות קצין קרבי. אבל זה לא מנע ממנו להתקדם בפירמידת הדרגות והוא הגיע לשיא, לתפקיד קצין שלישות ראשי. כהונתו הייתה בין שני מבצעים: 'עמוד ענן' ו'צוק איתן', במהלכן נדרש חיל השלישות להיערך לגיוס מילואים המוני ומהיר, ולעדכן את מערך הגיוס המיושן. בתפקידו הוביל תת אלוף דהן, מהלכים הקשורים לצמצום הבירוקרטיה והגברת הביזור וביצע מהפך בתהליכי הגיוס. בימים אלו הוא נמצא בחופשת שחרור מצה"ל והעביר את התפקיד לסגנו, תא"ל שלומי סנדרוסי, שגדל והתחנך אף הוא באשדוד. בשיחה איתו השבוע הוא מדבר על התפקיד שעשה, על דעותיו החברתיות, ההתנדבות שצרובה אצלו בדם, על ילדותו במרוקו, הקליטה בארץ והתוכניות לאזרחות. למרות שפנו אליו להתמודד לראשות העיר הוא השיב, בשלב זה, בשלילה
ענת ביגר | חמישי, 18 ספטמבר 2014 14:29

בחודש אוגוסט האחרון, התקיים טקס החלפת פיקוד בחיל השלישות. הקשל"ר (קצין שלישות ראשי) היוצא, תת אלוף במיל אריה דהן, הקצין הבכיר ביותר בצה"ל, בן העיר אשדוד, העביר את התפקיד לקשל"ר (קצין שלישות ראשי) הנכנס, תא"ל שלמה סנדרוסי, שגדל והתחנך אף הוא באשדוד ברובע יא' וגר כיום בגדרה. אי אפשר היה שלא לחוש גאווה רבה. לרגל סיום קריירה צבאית מפוארת בת שלושה עשורים, ולקראת החיים האזרחיים, נאות תא"ל דהן להתראיין לאתר "אשדוד 10". ללא ספק כמו שעשה חיל בצבא ובלימודיו האקדמאיים, אנחנו עוד נשמע עליו.
תת אלוף דהן, נולד ב- 24.5.1967 במרוקו למשפחה שורשית וציונית. בן בכור לעוד שני אחים. בגיל 3 בחודש מרץ 1970, הגשימה משפחת דהן חלום ועלתה לישראל, לאשדוד. "ההתחלה הייתה במרכז קליטה קנדה במרכז א' ומשם עברנו להתגורר בשכונה ברובע ו'", הוא מספר. תא"ל דהן למד בבית הספר היסודי 'שקמים' ברובע ו', והיה תלמיד שובב, הסיוט או האתגר של כל מורה. ילד שתמיד אמרו עליו שהוא לא ממצה את הפוטנציאל הגלום בו. והיו גם מי שניבאו שלא יגיע רחוק. אבל המהפך שלו חל בכיתה ח'. "אבא שלי קרא לי לשיחה ושאל אותי מה אני רוצה לעשות עם עצמי. מה אני רוצה להיות כשאגדל. זה גרם לי לחשוב ולעשות שינוי". מאותה שיחה הוא החל לקחת עצמו ברצינות והחל להצטיין בלימודים. גם כיום, כאדם בוגר בעל מעמד, סמל הישראלי בהתגלמותו, הוא לא שוכח את קשיי הקליטה בארץ. ההורים שטיפחו את הילדים, למרות הקשיים והעניקו להם בית חם וערכי. הורים שעבדו קשה ומעולם לא ביקשו לקבל. "הורים מדהימים שהעניקו לנו הילדים, הכל. עם מציאות כלכלית לא פשוטה. הם עבדו קשה ולפעמים נתנו לנו על חשבונם".
בתיכון למד במקיף ד'. במגמת מחשבים, עם 39 יחידות בגרות. במקיף הוא היה פעיל במסגרת המחויבות האישית והתרומה לקהילה בתוכנית "מחנכים צעירים", במהלכה היו מורים מחליפים לתלמידים צעירים יותר, ערכו פעולות ואף ליוו באופן פרטני חניכים. כבר אז ניצתו בו האהבה לנתינה, לחינוך ולהוביל חניכים למצוינות. בנוסף, אהב לשחק כדורסל ולצאת לטיולים עם החברים. תא"ל דהן החל את שירותו הצבאי כלוחם בחיל התותחנים וקיווה להיות קצין לוחם. החלום הזה נקטע בתאונת דרכים קשה שעבר. "היינו בבילוי בתל אביב, חזרנו לאשדוד ומול גשר יבנה המכונית התהפכה 8 פעמים".
הפציעה מהתאונה הייתה קשה, והוא עבר שיקום ארוך. כשהבין שלא יוכל לחזור להיות לוחם, החליט לא לוותר ולהתמקד בתפקיד ביצועי. "אמרתי אם לא לוחם, אז לחזור בתפקיד שמטפל באנשים".
הוא המשיך את שירותו בחיל שלישות במגוון תפקידים. בין היתר כראש ענף כוח האדם, במפקדת החיל. כמו כן, הוא שימש כקצין השלישות הפיקודי של פיקוד הדרום, ובתפקידו האחרון כיהן כראש מחלקת כוח אדם סדיר בזרוע היבשה.
באוגוסט, לפני 3 שנים, כאמור, מונה לקצין שלישות ראשית. בין לבין יצא ללמוד וסיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב . בנוסף למד לתואר שני בניהול משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון, כן למד תואר שני במינהל עסקים גם בבאר שבע, בוגר המכללה הבין- זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני בביטחון לאומי, באוניברסיטת חיפה.
"התפקיד הוא פסגת השאיפות. תפקיד חלומי"
חיל השלישות הינו חייל כפוף לאגף כוח אדם בצה"ל, והוא חיל 'תומך לחימה', המופקד על הטיפול במשאב האנושי (משא"ן). תחומי העיסוק של החיל הם בכל הקשור למיצוי, פיתוח וטיפוח כוח האדם. קצין השלישות משתייך לסגל המוביל ונמצא בקשרי עבודה שוטפים עם המפקדים והחיילים ביחידה. שליש היחידה מסייע למפקד היחידה באמצעות שליטה בנתוני כוח האדם של המערך הסדיר ביחידה (לעתים גם מערך המילואים), הכולל שיבוצם, קידומם המקצועי, קידומם בדרגות של החיילים ודאגה לטיפול בבעיות הפרט השונות.
כקצין שלישות ראשי התמודד דהן עם אתגרים רבים בתחום כוח האדם וגיוס המילואים בצה"ל. בין היתר, הוביל דהן מהלכים הקשורים לצמצום הביורוקרטיה והגברת הביזור, פיתוח פרופסיה חיילית והגברת המוכנות לחירום. "במסגרת 3 השנים בתפקיד מצאתי עצמי חולם בלילה על מה שאפשר לעשות, לייעל, לשפר ובזכות צוות הפיקודים מצליח לממש. תפקיד קשל"ר הוא פסגת השאיפות. תפקיד החלומות" הוא אומר בגאווה רבה. בין יתר העשייה שלו הוא מציין את צמצום הביורוקרטיה של הטיפול באנשים ב- 35% הכולל ביטול וצמצום של 1 מתוך 3 פקודות. לדבריו, ההתייעלות חסכה מיליוני שקלים וחסכה כ- 20 אחוז מזמן העובדים שהתפנו לטפל טוב יותר בטיפול המעשי באנשים. כך למשל את חנוכת האנדרטה החילית באוקטובר אשתקד בתל השומר וההדגשה על מורשת החייל.

המהפך של דהן במעטפות החומות
שינוי נוסף בתקופתו הינו המהפכה במילואים. "עולם המילואים יוצא לדרך חדשה עם תפיסה חדשנית. לא עוד מעטפה חומה בדואר צו מילואים בפקס או ביקור בבית. זה יעשה דרך האינטרנט. במכשירים המתקדמים. לא רק הקריאה למילואים. כל מילואימניק יוכל להיכנס לאינטרנט ולבקש כל דבר, אישורים רפואיים, אישור יציאה. כל המסמכים שהוא נזקק. בנגיעה במסך או בהקלקה הוא יוכל 24 שעות, 7 ימים בשבוע ליצור קשר ולהיות מקושר ליחידה".

כקשל"ר במבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן" תוכל לספר על היערכות החייל?
"החיל התמודד עם מספר אתגרים. גיוס חירום של כוח מילואים גדול וביעילות. אני חייב לציין בסיפוק כי ההיענות הייתה 98%. שליטה בכוח אדם מתפקד ונפגע. כן דאגה לרווחת המילואימניקים, זה לתת מענה מהיר לצורכי המילואימניקים, וכן מענה לצורכי החייל ובנוסף יש היערכות לנפגעים. החל מליווי פצועים בבתי החולים, והטיפול בבני משפחות הפצועים והחללים".
עם סיום תפקידו והעברת הפיקוד ליורשו הוא מספר כי התרגש וחש שתקופה חשובה בחייו תמה. אומנם הוא קיבל הצעות לתפקידים, אבל מציין שחש שהגיע הזמן לפרוש. על יורשו, יליד אשדוד הוא מעתיר שבחים. "כשהיינו ילדים באשדוד לא הכרנו, אבל זכיתי להכיר אותו בצבא, ויותר מקרוב כששימש כסגני".
בנוסף לשירות הצבאי של תא"ל דהן, הוא היה פעיל חברתית והתנדב במספר עמותות, שהאמין בפעילותם ובמסר שלהן. "כעולה חדש לא שכחתי את הקשיים שהיו למשפחתי. הייתי שותף בפרויקט ארצי העוסק בבני הקהילה האתיופית. לא הבנתי מדוע בני הקהילה האתיופית לא מצליחים להתערות, בעיקר למרות שהם מגיעים לצבא עם המוטיבציה הכי גבוהה. בדקנו את הנושא. הלכנו ללמוד את התרבות ועמדנו על בעיות שיש להם. למשל קשיים כלכליים, שלו היינו במקומם, היינו מעדיפים להישאר בבית ולעזור בפרנסה ולא להתגייס. בעקבות זאת התחילו להנגיש למתגייסים את המידע שלא ידעו, הן בשל קשיי שפה והן מגורמים אחרים".
הפעילות לא נעשתה רק בקרב הצעירים אלא בקרב ההורים שרובם לא שירתו בצה"ל ולא היו מודעים 'מה זה צה"ל'. "ביחד עם תושב אשדוד יששכר מקונן, עשינו למשל פרויקט, בו גייסנו את ההורים ליום אחד לצבא. העלינו אותם על מדים, והכרנו להם את המסלול של הילדים ואת המשמעות וזה הצליח. ההורים החלו לתת לילדים את התמיכה, בזמן השירות, ושהיה חסר לפני".
דהן מתנדב ופעיל בעמותת "עולים ביחד", שנותנת העצמה לעולים יוצאי אתיופיה לקידום ושילוב עסקי פיתוח, מנהיגות ומצוינות לאקדמאים יוצאי אתיופיה". כן הוא פעיל בעמותת "גיבורים קטנים", בהנהלת העמותה. העמותה שמתנדביה פועלים בקרב ילדי החינוך המיוחד. וכן בעמותת "תובנות בחינוך", מיזם חדשני וייחודי שקם במטרה לתת רוח גבית למנהלי בתי ספר ולאפשר להם לחולל מהפך חינוכי וחברתי במרכזים החינוכיים שבניהולם. המיזם מסייע למנהלים לפתח תפיסה של מנהיגים ויזמים חברתיים, הפועלים למען יצירת מענה כולל לצרכי התלמידים מבחינה לימודית, רגשית וחברתית.
לקראת סיום הקריירה הצבאית והתחלת הקריירה באזרחות הוא מודה על כל רגע שניתן לו לשרת שירות משמעותי בצבא. "הוצע לי להישאר. בחרתי ללכת. מבעבע בי לבצע נושא ערכי, בכיוון ניהול עסקי בתחום משאבי אנוש. אני רוצה להתפתח ברמה האישית, ולתרום ולהשפיע בתחומי חברה ובעיקר חינוך".

ראשות עיר? לא כעת
תא"ל דהן , בן 47 פרוד ואב גאה לשלושה בנים, מאז עלה בילדות לישראל ולמעט שנה וחצי שהתגורר בשל תפקידו בצפון, הוא חי באשדוד ומתכונן להישאר בעיר. "אני אשדודי גאה ומאוד מאוד אוהב את העיר", הוא אומר ומדגיש, שלמרות שהיה עסוק בצבא, "לרוב הגעתי לאשדוד, שרוב התושבים כבר ישנו ונסעתי מוקדם בבוקר שרבים עוד לא התעוררו". הוא בקיא ומעורה במתרחש בעיר, "כאבא ל- 3 בנים שלומדים ולמדו במערכת החינוך בעיר, אני מעורה. יש לי 3 בנים מקסימים. הבכור, נדב, קצין בצנחנים ולפני הצבא התנדב במד"א באשדוד. השני איתי, היה בצופים לפני השירות ומתן, בן הזקונים, בן 11, עדיין לומד בעיר". כאבא מעורב וכאקדמאי המאמין בחינוך הוא היה חבר לפני כשנה, עם אישים נוספים מאשדוד כמו פרופ' עמי מויאל, נשיא המכללה להנדסה בתל אביב, שאול ואייל בן שמחון, יניב קקון ואחרים, ביוזמה להקים בעיר בית ספר אחר שמפתח מצוינות אנושית. לדבריו, היוזמה לא יצאה לפועל באשדוד. "לצערי, באשדוד לא הסכימו, אבל ראש עיר אחר פנה אליי, וביקש לראות את הפרויקט". כן היה פעיל לפני כשנה וחצי בפרויקט לעידוד ההתגייסות והגיע לתיכונים לדבר עם התלמידים.

פוליטיקה ארצית או המקומית? ראשות העיר אשדוד?
"נראה לי שלא. פנו אלי לא מעט, אבל אני מחפש כיוון אחר".

אשדוד מדורגת במקומות נמוכים מבחינת גיוס לצה"ל מה דעתך על הנתונים? מה צריך לעשות?
"צריך להסתכל על כך במבט הרבה יותר רחב. השאלה הנכונה בעיני היא לא רק האם מתגייסים לצבא, אלא לשירות משמעותי. צריך לטפל בנושא בחינוך. לנהל דו שיח תרבותי. אם רוצים שוויון זכויות צריך גם שוייון בחובות ונטל שווה. אין סיבה שהבן שלי יסכן את חייו בצבא, והבן של השכן לא ייתן את חלקו. יש הרבה מחקרים העוסקים על הקשר בין שירות משמעותי בצבא לאזרחות, והאדם הופך לאזרח מוסרי ומתנדב בחברה. ככה שזה מעבר לחלוקה שווה בנטל, אלא איזה חברה רוצים לבנות. ראינו במלחמה כמה רוח ההתנדבות הייתה גדולה. אני מאמין שהתשובה היא בחינוך. לו יכולתי הייתי מפתח תמיכה רחבה לעידוד הגיוס, ומעודד השקעה בניהול דיונים וזמן בשיח ערכי ולא רק בלימוד לבחינות. מעציב אותי לא רק נתוני הגיוס לצה"ל, אלא גם הגיוס ליחידות מובחרות, גם אחוז הקצינים מאשדוד שלא משקף את ההון האנושי של עיר כמו אשדוד. אני מאמין גדול בעיר אשדוד ובאנשים שלה. צריכים לשנות את הגישה ולקרב את מערכת החינוך".
אומרים שחייל מאשדוד מקבל אוטומטית ציון נמוך בקב"א. מה דעתך על כך?
"לשמחתי מדובר באגדה אורבנית, שעוברת במהלך השנים. זו שטות. הקביעה לא קשורה לאיפה גדלת, מוצא וכדומה אלא על הנתונים האישיים של האנשים עצמם".
תת אלוף דהן מבקש להדגיש את החשיבות של צה"ל למדינת ישראל. "כמו שאומרים, אין לי ארץ אחרת. בשבילי זה לא רק שיר, ואין לנו צבא אחר. לא צריך מלחמה כדי להבין את החשיבות של הצבא. לפני המבצע בשיח החברתי היה שיח משתלח בצבא ובמשרתי הקבע ובעיני זה היה מסוכן. צריך להבין שאנשים לא מתגייסים לצבא כדי להתעשר על חשבון הציבור. זה לא עוד סתם עבודה אלא תפקיד עם שליחות. אין לנו אלטרנטיבה אחרת. היה שיח מתלהם של פוליטיקאים. הלכנו רחוק מידי. אנשים טובים שהחליטו לעזוב את השירות. אני מודע לחשיבות של חינוך, בריאות ורווחה ולצבא יש עוד מה להתייעל אבל צריך להבין שאין צבא אחר, יש גבול לשיח הציבורי והאנטי. מדובר בציבור של אנשים טובים ואיכותיים עם תחושת שליחות ולא צריך לפגוע בהם. ובעיני הציבור יש אמון בצה"ל ובמשרתים בו".