ashdod10 logo

הלוחמת מאיה

מאיה כהן רקדנית וכוריאוגרפית, עובדת בימים האחרונים על הפרימיירה של מופע חדש שיועלה בעוד כחודש. המופע "לוחמת" עוסק בנשים לוחמות, חזקות ועוצמתיות שהטביעו חותמן בהיסטוריה. לצד עיסוקיה הרבים היא מגדלת 4 ילדים, כשהבכורה שני עם לקות אוטיזם ומתמודדת כעת בהליך גירושין נוסף. בראיון מקיף היא מספרת איך היא נלחמה כדי לממש את חלומה, על גידול הילדים במקביל לקריירה מרשימה. על המלחמה למען שני ושילובה בחינוך הרגיל היא מספרת בראיון "אני לוחמת ותמיד אהיה לוחמת. אף אחד לא יעצור אותי. את הכוח אני שואבת מילדיי". סיפורה של לוחמת  
ענת ביגר | חמישי, 28 מאי 2015 18:03

 

את מאיה כהן, 40, מאשדוד אפשר להגדיר במילה אחת, לוחמת. מאיה היא סיפור הצלחה שהגיעה לאן שהגיעה יש מאין, בכוחות עצמה ובהרבה כישרון ואומץ. כהן, מוכרת באשדוד כרקדנית וכוריאוגרפית בכל סגנונות המחול. כבר 16 שנה היא עובדת בחברה העירונית למתנ"סים במתנ"ס עם שלום בי"א, מעבירה חוגי ריקוד בכל סגנונות למאות תלמידות, בין היתר גם לתלמידות בעלות צרכים מיוחדים.
בימים אלה, היא עובדת במרץ על מופע חדש ומיוחד שיערך ב- 17.6.15 בבית "יד לבנים". המופע "לוחמת" שהוא כולו העצמה נשית, עוסק בנשים לוחמות, חזקות ועוצמתיות שהטביעו חותמן בהיסטוריה, כמו ז'אן דארק, אוויטה, חנה סנש, קלאופטרה ועוד. נושא בהחלט מיוחד ושונה ממופעים קודמים שלה שעסקו בעיקר בפנטזיה, מחזות זמר וסרטים. "הפעם הרגשתי שאני רוצה להתמקד בהעצמה נשית. אולי בגלל שהגעתי לגיל 40 גיל התובנות או גיל השיגעונות ולהקדיש מופע לנשים מההיסטוריה שהן לוחמות. כמובן הכרתי אותן משיעורים בבית הספר, אבל לקראת המופע כשלמדתי עליהן עוד גיליתי נשים מופלאות שכל אחת ואחת בדרכה השפיעה ונלחמה", אומרת מאיה. את המופע היא מקדישה לבתה הבכורה שני שבעצמה לוחמת לא קטנה.
מאיה נולדה וגדלה באשדוד. הנערה היפה הוכתרה בשנת 1983 לתואר נסיכת אשדוד בתחרות מלכת יופי מקומית. בצבא היא שירתה כאחות מעשית במחלקות פנימית וגריאטריה בבית חולים "ברזילי". עם השחרור היא החליטה לממש את חלומה ורקדה כל הדרך ל"ווינגייט" שם למדה הוראת מחול. בנוסף היא למדה בבית הספר לבלט ומחול "קול ודממה" של משה אפרתי, המשלב רקדנים שומעים עם רקדנים חירשים. "אז ראיתי שאפשר וצריך לשלב רקדנים בעלי לקויות בחוגי המחול", היא אומרת.

 

 

במהלך השנים היא עברה הכשרה בתחומי תנועה לגיל הרך וכן למדה מחול מזרחי בשיטה הוליסטית רפואית. "בן אדם שהוא רוקד ישר מתחיל לחייך. הריקוד הוא דרך לבטא את עצמך ולהתמודד עם משברי החיים. והוא גם עוזר ברמה הבריאותית למשל ריקודי בטן טובים לחיזוק רצפת האגן. נשים עם בעיות בריחת שתן מחזקות את האגן ומפחיתות את התופעה הלא נעימה".

נאבקת בכל החזיתות

מזה כעשור שמאיה משמשת רקדנית וכוריאוגרפית בכל סגנונות המחול: ריקודי בטן, פלמנקו, ג'אז, פאנקי, היפ-הופ ועוד. לאחר שש שנים בתל אביב, שנועדו בעיקר ללימודים בתחום היא חזרה לאשדוד להקים בית ספר למחול במתנ"ס "עם שלום" ברובע י"א. במקביל לריקוד, היא נישאה והתגרשה לאחר כשנה, מנישואים אלה נולדה בתה הבכורה שני. מאיה שבה ונישאה. אולם גם נישואים אלו עלו על שרטון, וכיום היא אמא ל- 4, מלבד שני הגדולה גם טליה שהיא "אמא קטנה" כפי שמאיה אומרת והתאומים הקטנים ינון ואליה. בימים אלה היא בהליך גירושין מבעלה לו הייתה נשואה פעמיים. היא ממשיכה לגדל בכוחות עצמה את ילדיה, ממשיכה לרקוד וליצור ונאבקת למען שני בת ה- 14. אבל לא היה לה קל לגלות בזמנו ששני לוקה ב-PDD – לקות אוטיזם. "זה היה שוק גדול. בערך כשהילדה הייתה בת שנתיים קראו לי מהמעון ואמרו לי לקחת אותה לבדיקת שמיעה' כי קוראים לה והיא לא עונה. התפלאתי כי לא ראיתי בעיה, אבל לקחתי אותה". הבדיקה יצאה תקינה ומאיה התרוצצה בין רופאים מבדיקה לבדיקה עד שקיבלה את האבחון שילדתה המתוקה לוקה באוטיזם. "הייתי שבורה. לא ידעתי איך מתמודדים? מה זה אומר? הבית היה כמרקחה. לא היו לי חיי אישות, הילדה גזלה את כל זמני ביום ובלילה, ובעקבות כך החלו בעיות בנישואים. העדפתי להיות אם חד הורית לילדה עם אוטיזם ותינוקת. הטיפול בילדה היה חשוב. הוא נתן לי כוח".
כאמור, מאז היא נישאה והתגרשה ונולדו לה עוד 3 ילדים. בד בבד היא הקימה את העסק שלה בתחום הריקוד וממשיכה כבר שנים רבות בהצלחה לרקוד את "ריקוד חייה" וללמד ריקוד. כששני גדלה והגיעה לגיל בית ספר, נלחמה מאיה להוציא אותה מהחינוך המיוחד ולשלב אותה בחינוך הרגיל. "זו הייתה מלחמה קשה. ביקשתי שתהיה בכיתה מיוחדת, אבל בחינוך הרגיל. בזכות היו"ר של השירות הפסיכולוגי חביב גלילי, שהסכים לתת לילדה הזדמנות ללמוד עם ילדים רגילים, הילדה לומדת בבית הספר "ארזים" וממש פורחת. הצוות שם נפלא איתה". והיא צדקה, שני שעומדת לעלות לחטיבה פשוט פרחה שם והתקדמה. הילדה שרק צעקה כקטנה ולא נגעה בחומרים כיום מפסלת ומציירת בחסד.
בשנה שעברה אף קיבלה שני את אות "מכחול הזהב". מאיה מספרת, בעיניים נוצצות כי בעקבות פטירתו של האומן מנשה קדישמן הידוע בזכות ציורי הכבשה שלו, נעשה בחוג לציור של שני פרויקט בנושא. "שני, שלא הכירה את קדישמן וציוריו או מודעת אליו התבקשה לצייר כבשה וכשראיתי את הציור נדהמתי כי הוא ממש דומה לציור של קדישמן. בדרך הביתה במעלית פגשתי את השכן שלי, הוא הביט בציור של שני ושאל אותי אם אני מאלו שמוציאות אלפי שקלים לרכוש ציור של קדישמן וכשאמרתי לו ששני ציירה, הוא היה המום". מאיה אומרת שהיא מקדישה את המופע לשני שהיא לוחמת בעצמה, וכשאני אומרת לה שגם היא כאותן נשים לוחמת היא מאשרת. "אני לוחמת ואני אשאר לוחמת. אף אחד לא יעצור אותי. בזכות הילדים שלי יש לי את הכוח להילחם. הם מקור הגאווה שלי, הם הכוח שמניע אותי".