ashdod10 logo

מה יעלה בגורל האגם התיירותי באשדוד\תחקיר

  פרשה חדשה ישנה נולדה השבוע באשדוד. פרשת האגם במתחם המרינה, שעליו מפטנזים עשרות שנים, תושבי המרינה ותושבי העיר, שיהפוך לאחד האטרקציות המרהיבות שנבנו אי פעם בעיר. את האגם אמורים בעלי הזכויות במרינה, והקבלנים שבונים דירות מסביב לבנות, ועל חשבונם. משום מה העירייה מזה שני עשורים, גם בתקופתו של צבי צילקר וכעת בתקופתו של יחיאל לסרי לא דוחפות קדימה את האטרקציה הזו. תחת זאת, יצא השבוע יו"ר ועדת בניין ערים, גבי כנפו, בקמפיין ילדותי בשאלה לתושבים: מה הם מעדיפים אגם או כיכר?. המתנגדים רואים בכך איתות אדום, על הכוונה לביטול בניית האגם ותחתיו עוד פרויקט נדל"ני מפלצתי. אחרי שכנפו העביר את האישור למע"ר בנסיבות, שנחקרות כעת, הוא מנסה להריץ פרויקט חדש נדל"ני. השאלה הגדולה היא מדוע ראש העיר לא מודיע כי האגם שמימלא לא נבנה מכספי ציבור, אלא על חשבון הקבלנים, קום יקום לטובת התיירות בעיר?  
רבקה יניב | חמישי, 06 נובמבר 2014 14:40

אחרי סאגת מע"ר דרום שבה אושרה התכנית השערורייתית לבניית אלפי יחידות דיור ברובע צפוף, אישור שנבדק כעת אצל גורמי אכיפה, מריצים בעיריית אשדוד, תוכנית לביטול הבנייה של האגם במרינה, שאמור להיות אטרקציה תיירותית משמעותית לעיר, ולהסתפק בשצ"פ (שטח ציבורי פתוח) שיכלול כיכר ומזרקה. כי לבלבל את התושבים יצא בתזמון מבריק, יו"ר הוועדה לבניין ערים, גבי כנפו, זה שהוביל במרץ את תוכנית המע"ר בקמפיין ילדותי שבו הוא מבקש מהתושבים לבחור: בין אגם במרינה לכיכר המדינה באשדוד. גורמים טוענים כי מהלך זה תוכנן על מנת לבטל את בניית האגם, שעלותו אמורה בלאו הכי להיבנות מכספי קבלנים, בעלי הזכויות במרינה.
החשש של המתנגדים למהלך הזה של ביטול האגם, הוא שגורל המרינה יהיה כמו גורל המע"ר, שהמרינה תהפוך להיות עוד פרוייקט של נדל"ן כפי שהמע"ר שהיה מיועד לאזור מסחר הפך לפרויקט נדל"ן. יצויין כי בתוכנית המקורית למרינה היה אישור לבניית מקסימום 150 יחידות. עם הזמן ועוד בתקופת ראש העיר הקודם, צבי צילקר, אושרו לקבלנים לבנות עוד יחידות והיום יש קרוב ל-1000 יחידות דיור במרינה.
כנפו שרשם לעצמו הישג באישור תוכנית המע"ר, שלא נגמרה ויש תלונות על נסיבות ההצבעה אצל מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, מנסה לרשום הישג נוסף ולהפוך את המרינה לעוד פרויקט נדל"ן צפוף, על חשבון איכות התושבים. לא נראה שזה יהיה ממש אכפת לו אם האגם יבוטל. כנפו האיש שנבחר בעודף של 12 קולות החיילים לעירייה, והיה חשש גדול שלא ייכנס, עוסק בדברים שמזיקים לתושבי העיר, מתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה לבניין עיר. הוא גם חבר טוב של ג'קי בן זקן, שיש לו קרקעות במע"ר ועשוי להרוויח מיליונים מהוספת היחידות שם. כנפו הוביל את האישור כמעט בגופו. הוא בטח אומר לעצמו אם הצלחתי במע"ר מה הבעייה להפוך את המרינה לעוד פרויקט צפוף של דירות. בשביל מה צריך אגם? פעילות כזו של כנפו שמשמש ממלא מקום לראש העיר עוד עשוייה לגרום לכך שהתושבים יבואו חשבון עם ראש העיר בבחירות. לסרי ישלם מחיר פוליטי בגלל כנפו.

למען האמת ההיסטורית, המהלך לביטול האגם במרינה החל עוד בתקופתו של צילקר, כראש העיר, אלא שעכשיו הוא עבר להילוך גבוה ובמרץ רב, מוביל כנפו את העסק קדימה. על המתנגדים למהלך נמנים, בין היתר, חברי מועצה ואנשי הפורום לאיכות הסביבה באשדוד שלטענתם, יפגע ביטול האגם, בין היתר, בצביון התיירותי המיוחל של אשדוד. בלחץ ציבור המתנגדים למהלך הודיע לפני כשנה, ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, שסוגיית האגם תובא להכרעת התושבים. אלא שבעירייה החליטו לשנות כיוון ולהמיר את האגם בכיכר ומזרקה.
ושוב, בלחץ המתנגדים למהלך הודיעה כעת העירייה שהיא מתכוונת בכל זאת לערוך משאל בנושא, באמצעות המחלקה לאסטרטגיה. על פניו זה נשמע טוב, לערוך משאל תושבים, אלא שכאן, תלוי אם יערכו משאל עם בו נשאלים כל בעלי זכות הבחירה בעיר על עמדתם בנושא, או יסתפקו בסקר בלבד , שהוא מעין מחקר בו אוספים נתונים בקרב מדגם מייצג של התושבים לשם ניתוח סטטיסטי והסקת מסקנות לגבי אוכלוסיית העיר כולה. סוגיה נוספת היא ניסוח השאלה. שכן הניסוח עשוי להכתיב את התוצאה שתהלום את המהלך שמובילה העירייה. וקיימת בעיה נוספת. מניסיון העבר כבר קרה באשדוד ששצ"פים הפכו ברבות הימים לשטחי בנייה. זאת למרות שכל שינוי בתכניות, צריך להיות מאושר במליאת הוועדה לבניין עיר.
המחשבה להציג בפני התושבים סקר או משאל תמוהה והמתנגדים שואלים, ובצדק, מדוע סר כזה או משאל לא נעשה לקראת ההצבעה על תוכנית מע"ר דרום?, הרי שם הבעיה קשה לא פחות, והיא עשויה לפגוע קשות באיכות חיי התושבים, להתגורר ברובע צפוף, שבו יהיו בעיות חניה קשות, בעיות תעבורה בשעות העומס, מוסדות חינוך יהיו בחסר ביחס לתושבי הרובע ועוד שורה של צרות לתושבים. חבל מאוד שלתוכנית הזאת לא חשבו להתייעץ עם התושבים. למה אתם שואלים? נסתרות הן דרכי העירייה.
מאז נחתם בשנת 1993 ההסכם להקמת מתחם המרינה באשדוד מפנטזים באשדוד על מרינה שתהיה לאטרקציה של תיירות, פנאי ונופש. כמו זו באשקלון, ששם זה הפך לאחד ממוקדי הבילוי המועדפים של תושבי אשקלון וגם של תושבי אשדוד שבאים לשם בהמוניהם.
ההחלטה לפתח את המרינה התאפשרה בשנת 93' לאחר שמשרד הביטחון, שהתנגד לאישור התוכנית של המרינה, בטענה שזו עלולה לפגוע במתקני חיל הים ובפעילותו המבצעית באזור, הסיר את התנגדותו. בעקבות כך אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום את הפרויקט, כולל את הבנייה בעורף המרינה. בנובמבר של אותה שנה פורסם המכרז שבו זכתה חברת "התקופה הכחולה" בע"מ, שלימים שינתה את שמה לחברת "המרינה הכחולה" בע"מ. הסכם ההקמה נחתם ב-28 באפריל 94' והחברה התחייבה בו לבצע את כל הפרויקט לפי המפורט בהסכם.
בתמורה לבניית המעגנה ומבני השירות שלה וכן בתמורה לפיתוח של השטחים הציבוריים, בין המעגנה לשכונת המגורים שנבנתה בהמשך, קיבלה החברה הזוכה נכסים בחכירה בעורף המרינה. באזור המעגנה התחייבה החברה  הזוכה, כך לפי המכרז, לבנות את נכסי ממ"י (מינהל מקרקעי ישראל) ,שאמורים להישאר בבעלות ממ"י, שהם מבני שירות למעגנה: מלתחות, מקלחות ושירותים, חדר כביסה, מינימרקט, מטבח נקודות משטרה, מכס, מד"א, דואר ומשרדים עירוניים. החברה התחייבה גם לבצע עבודות פיתוח הכוללות הקמת פארק, אגם מים, טיילת, גינות, שבילים, ושטחי קייט ותיירות שעד היום לא בוצעו. בפועל יש היום במקום שסביב המעגנה שטח הפקר עזוב.

בפרסומי עיריית אשדוד נכלל שוב ושוב חזונו של ראש העיר, ד"ר לסרי, שכולל בין השאר, את כינון אשדוד כעיר תיירות אטרקטיבית באגן המזרחי של הים התיכון, תוך מימוש משאבי התיירות שלה, ואכן לאשדוד, עיר חוף עם מזג אוויר נוח במרבית ימות השנה ומרינה פוטנציאל להפוך לעיר תיירות. אבל במקום פנינה תיירותית קיבלו תושבי אשדוד בועת נדל"ן, הזנחה והיעדר שירותים בסיסיים משום שרק חלק מהמרכיבים שהיו אמורים להתבצע, אכן התממשו.
במעגל שעוטף את מעגנת הסירות והיאכטות שאכן קמה, דובר על הקמת אגם מים מלאכותי, של מי ים, שסביבו יקומו בתי קפה לאורך טיילת ומדשאות ירוקות. זאת הייתה גולת הכותרת והיא נשארה עד היום רק על הנייר. בפרסומים למכירת הדירות במתחם המרינה, פירסמו הקבלנים, ואנשי השיווק שלהם את האגם בפירסומים שלהם, הדמיות במרכז המתחם. לא מן הנמנע שזה היווה את אחד הסיבות שאנשים מהארץ ומחו"ל, שם שווקו הדירות, רכשו את הדירות.
הפיתוח במתחם לא בוצע ובין המעגנה לטבעת ההולכת ומתעבה של דירות, נותרה הקרקע ריקה. במקום שיהיו על הקרקע האטרקציות המדוברות בהן האגם יש עליה בעיקר זבל והזנחה , עליהם משקיפות דירות היוקרה שנבנו במרינה. לבעלי הדירות הללו הובטח נוף של אגם, שגם התנוסס בזמנו על פרסומי הקבלנים וגם למלונות שתוכננו, אין זכר עד היום. הנוף הנשקף להם במקום אגם הוא נוף של מזבלה. התושבים בהחלט ממתינים לאגם וכעת עם ההודעה ההזוייה של כנפו לגבי האפשרות לבטל את האגם, הם זועמים וכועסים.
יצויין כי התכנית להקמת המרינה, הותנתה בפירוש בבניית אגם אשר ישמש את הציבור האשדודי, שפיסת חוף רחבה נגזלה ממנו, ואשר אין לו זיקה ליאכטות העוגנות במעגנה. בהוראות התכנית שתקפה כיום נרשם כי "אגם הנוי ישמש את התושבים והתיירים לבילוי ובו סירות מפרש ופדאלים, קיאקים וגונדולות דבר שלא ניתן לבצע במתחם המזחים ליאכטות הפתוח לים", משום שמשרד התחבורה אוסר על כך.
התוכנית התקפה כיום כוללת כיכר המרכזית גדולה שבתוכה אגם מלאכותי של מי ים. סביב האגם תהיה כיכר הבנויה מאלמנטים של מים ומזרקות ובטבעת החיצונית  - בתי הקפה והמסעדות ומעליהם שורה של בתי מלון בני 2 קומות. בשטח הירוק הסמוך לאגם יהיו "גנים לרבות גני פסלים, שדירות, ככרות, מזרקות, בתי שימוש ציבוריים ומתקני גן, תשתיות עיליות ותת קרקעיות, ומתקנים הנדסיים הדרושים לתפעול האגם. שטח האגם המאושר במרינה: 17.63 דונם זאת לעומת שטח האגם הקטן בפארק אשדוד-ים שהוא 9 דונם.

לאורך השנים עלה נושא האגם במרינה פעם אחר פעם. בציבור עלו קולות שהתנגדו לשינויים, שהעירייה ניסתה לבצע במחטף בתכנית. נחתמו עצומות והפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד הוביל את המאבק נגד ביטול האגם והפיכת המרינה לשכונה צפופה, שאיבדה מסממניה המקוריים שתוכננו מלכתחילה. לאורך השנים בדיוני הוועדה והמליאה לבניין עיר, בנושא האגם שולבו לעיתים גם סעיפים הנוגעים לאישור תוספת יחידות דיור במרינה. בעוד שחברי מועצת העיר התרכזו בסוגיית האגם במרינה אושרו מידי פעם, בשיטת הסלמי, עוד ועוד יחידות דיור. כיום עומד מספר יחידות הדיור המאושרות על כ-1300.

פרויקט המרינה, כמו פרויקט המע"ר, הפך לשם נרדף להחמצה ולהעדפת אינטרסים צרים של נדל"ן על האינטרסים של הציבור. אם מגמה זו תימשך עלולה המרינה באשדוד להפוך לפנטזיה שירדה לטמיון.
יתרה מכך, במשך השנים, בעוד שהמרינה לא מפותחת כמוסכם, מי שהלכו והתרבו תחת עינה הפקוחה של העירייה הם בנייני המגורים ששינו את האופי שתוכנן לה. בתב"ע (תוכנית בניין עיר) הראשונה ב-85' בימיו של ראש העירייה דאז, אריה אזולאי, דובר על הקמת מעגנה ושירותי מעגנה מבלי להתייחס למבני מגורים. בהמשך הוגשו תוכניות להוסיף בעורף המרינה 220 יחידות דיור צמודות קרקע. אחר כך במשך השנים אושרה, בשלבים, התוספת של למעלה מאלף דירות והמרינה הלכה ואיבדה את אופייה הייחודי והפכה למעין עוד שכונת מגורים שקרובה למעגנה.

כבר ב-2010 העלה חבר המועצה ד"ר אלי לחמני את נושא מצב המרינה לסדר היום של אחת מישיבות המועצה. לסרי, שנדרש לסוגיה, הטיל על מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, למפות את כל חובות החברה שזכתה במכרז לבניית המרינה, ואמר כי יש בכוונתו להוביל מהלך שיחייב את החברה למלא את כל התחייבויותיה. מאז כלום לא קרה.

בדצמבר 2013 נדרש ד"ר לחמני שוב לנושא וביקש בישיבת מועצה להקים ועדת בדיקה שתבחן את ההתנהלות לגבי המרינה כולה ובמיוחד מדוע לא כובדו סעיפים רבים בהסכם שנחתם לפני 21 שנה עד היום. "הובטח לי שחפ"א שהייתה אמונה על הפיקוח על קיום ההסכם ההוא, תבדוק ותעביר ממצאים ושום דבר לא קרה מאז", אומר השבוע ד"ר לחמני." ביטול האגם, לדבריו של לחמני, יהיה מכת מוות לעיר תיירותית. "לצערי, שוב מעלים את האינטרס הציבורי למזבח. אני מקווה שנשכיל להבין את חשיבות האגם למתחם שאמור להיות לב התיירות של העיר הזאת. ביטולו יסתום את הגולל לתקווה של העיר להיותה עיר של תיירות ויקדמה בהמשך להחלטה האומללה במע"ר דרום הסמוך לעיר של לבנים ובלוקים, עיר צפופה שאיכות חייהם של תושביה מורעת שוב ושוב. אני לא רוצה להיות ת"א ולא ניו יורק, אלא עיר קיט שקטה ואם רצינו להיות ת"א יש את המקור ולמה להיות חיקוי עלוב", אומר לחמני ומבטיח לפעול בכל דרך לסיכול תוכנית המרת האגם לשצ"פ.

לחמני וצילקר


לדברי עו"ד נעים שומר, חבר האופוזיציה "הוויתור על האגם הוא טעות פטאלית ופגיעה גורלית קשה בנושא התיירות. בהודעה כי יערכו משאל תושבים מטעים את הציבור כי התוכנית התקפה כוללת גם אגם וגם פארק. אנחנו נפתח במאבק ציבורי לא פחות חזק מהמאבק שניהלנו על המע"ר", אומר שומר.

יהושע קנטי מהפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד: "כידוע, בשעתו, הגשנו התנגדויות לתכניות הבניה במרינה ובמיוחד לתוספת המגורים ולביטול האגם, בשונה מהתכנון המקורי של האזור הזה. הגענו עד למועצה הארצית לתכנון ובניה שהחליטה שיהיה אגם אלא אם מליאת הוועדה המקומית תחליט אחרת. לאורך השנים ביקשנו מהעירייה כמה וכמה פעמים שתדאג לכך שחברת "המרינה הכחולה" שאחראית על הקמת המרינה באשדוד, תמלא את ההתחייבויות שלה ותקים את האגם כפי שהובטח והוסכם, בשטח של מעל 17.6 דונם. כפי שאנחנו יודעים, עד היום לצערנו זה לא קרה. לפני כשנה פניתי בנושא בכתב לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי והוא השיב לי שסוגיית האגם תובא להכרעת התושבים בהליך שיתוף פתוח של הציבור ומה שיוחלט בו – הוא שיהיה. אני מחזיק בידיי מכתב מלסרי מיוני 2014) שבו הוא אומר שיהיה שיתוף של התושבים במסגרת כנס שייערך יחד עם נציגי העירייה והפורום הציבורי בנושא האגם במרינה"
לדברי בועז רענן מהפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד, שמייצג גם את החברה להגנת הטבע". המרינה אמורה להיות המרכז התיירותי המרכזי בעיר ומרכז לבילוי לתושבי אשדוד. לאגם במרינה חשיבות בינלאומית רבה לקיום התיירות והנופש, ומרכז ספורט ובילוי לתושבים כל ימות השבוע ובכל שעות היממה. מסביב לאגם ובמרכז המרינה יש חובה להקים כיכר, הכפולה בשטחה, מהאגם ובה גם מזרקות, שדרות, גני פסלים וספסלים אסור לוותר על האגם אשר ישתלב להפליא עם הכיכר סביבו כפי שתוכננה המרינה וכפי שהובטח לתושבי העיר והרוכשים במרינה. אין לשנות את התוכנית הנותנת מענה לאגם ולכיכר".
קנטי מסכם את הנושא ואומר כי "דעתנו, בפורום, צריך להיות אגם, אבל אם יהיה 'משאל עם' שבו יוחלט אחרת, אז בסדר. השאלה האם יהיה מהלך כזה. כי אם לא ורוצים להביא את זה למליאה ולהעביר את זה ככה בלי שיתוף הציבור, זה בהחלט מאכזב ואנחנו נצא בקמפיין ציבורי כדי שמה שהובטח - יקוים".