ashdod10 logo

פינטו שאני מכיר/ עו"ד שרון גלילי בטור אישי

כמשפטן ובעל דעות ריאליות אני מסרב להתעלם מאותה ברכה של פינטו שהעניק לי להולדת ילדיי ואשאר אסיר תודה לו על כך, כל חיי. פינטו שיואשם בעבירות שוחד חמורות, יהיה חייב לתת את הדין ואני בטוח שמאות ואלפי ילדים שאוכלים כל יום בזכותו יהיו מליצי יושר עבורו. אני מאחל לו שייצא מהסחרור אליו נקלע ושימשיך לתת עצות טובות צדקה וחסד לנזקקים
חן בוקר | שישי, 21 פברואר 2014 12:08

בתמונה: הרב פינטו קובע מזוזה במשרד עורך דין גלילי לפני כ- 15 שנה

אינני מחסידי יאשיהו פינטו וזאת עובדה ואני לא מציין זאת כדי להרחיקו מעליי, בשל הפרשיות האחרונות הקשורות אליו, או לסנגר עליו, משל הייתי נמנה על חצרו. בחרתי לכתוב את הדברים להלן, דווקא ממקום סטרילי, נייטראלי, כזה שיש בו, קצת מהכל. סיפור אישי ואנושי עיתונאי .

אם זיכרוני אינו מטעה אותי פגשתי את פינטו, אולי, פעמיים שלוש במשך חיי. מבית אבא, חונכתי, לשמחתי, לשמירת מסורת. קצת 'בני עקיבא', כיפה סרוגה ולא מעט סלידה מקיצוניות דתית, שלרוב מובילה לכלום. אני מדבר בעיקר על אותה תפיסת עולם משיחית, כזו שדוגלת בכובעים שחורים ומתנגדת למדים ירוקים. מזה אני סולד.

בבית אבא חונכנו מחד, לשרת את המדינה, להעריץ את החבר'ה מהטייסת ומהסיירת ומאידך, להקפיד להגיע לבית הכנסת בשבתות ובחגים ואת 'החזירונים' להשאיר ל'גויים', כי מישהו ברא את העולם. תמיד העדפנו את סיפור בראשית על סיפורי מפצים, לטאות וקופים ולכן, בראייה הזו, אני לא סוגד לרבנים ולא מעריץ אותם. אני מודה, אין לי תמונה של הבאבות למיניהם בסלון ביתי ואולי, גם, כי אשתי ומשפחתה האשכנזית, קיבוצניקית, עיצבו לי את הסלון. ייאמר מייד כי דווקא במשרדי כן תלויה תמונתו של פינטו מחנוכת משרדי לפני 15 שנה בה כיבד הרב את נוכחותו וגם קבע מזוזה.

בעיני, פינטו, הוא אחר. הוא לא באבא ובכתיבה הזאת תרשו לי לקרוא לו פינטו ולא הרב פינטו. מרגיש לי שהקידומת רב, קצת מסיטה את תשומת הלב, מהעובדה שפינטו הוא שונה. את שמו של פינטו שמעתי לראשונה לפני הרבה שנים. זה היה בתקופה היפה של קבוצת הכדורגל, 'עירוני אשדוד'. בערך לפני כ 20 שנים. באותה תקופה, הניצחונות באו, כי באמת הייתה קבוצה טובה, מוכשרת ומלוכדת. המאמינים שבינינו, יגידו, שההצלחות באו, גם, כי הכוכבים של הקבוצה, הקפטן והשחקנים האחרים, כמו אורי אלקבץ, חיים כהן ועוד כמה שחקני הרכב, היו מגיעים, מידי יום רביעי בשעות הערב לבית פרטי ברובע יא' ויחד עם עוד 10-15 איש, היו מאזינים בשקיקה לשיעור השבועי שהיה מעביר אז, צעיר בשם יאשיהו פינטו. שיעור לנפש עם לא מעט דברי תורה ומוסר ועם המון כריזמה ויכולת לרתק ולשכנע. אלה שנכחו בשיעורים מספרים שפינטו מעולם לא ניסה להחזיר אותם בתשובה. הוא רק ביקש לחזק ולתת עצה טובה. מילה טובה וזה עבד יפה. ההמשך היה כבר היסטוריה ומאז צבאו את ביתו עשירי ארץ ועולם, פוליטיקאים מקומיים ארציים ואפילו סנטורים אמריקאים.

ההצלחה שלו הייתה מסחררת וכמו בטיסת קרב, הסחרור מסוכן, שמוביל לתופעת "ורטיגו" שבה הטייס צולל לקרקע בלי יכולת שליטה על ההגאים ובלי ידיעה שזה מה שקורה לו ובניגוד לרצונו. אני אישית מאחל לו שימצא את הדרך לצאת מהסחרור שבו הוא נמצא ושיימצא את הכיוון הנכון לצאת מ'הברוך' הגדול שנקלע אליו.

ועד להידרדרות בעוצמתו ובכוחו רב ההשפעה של פינטו העידה השמנה והסלתא של ישראל, מנוחי דנקנר ועד שרים ולברון ג'ימס אחד, שזה כל מה שפינטו עשה. הקשיב, נתן מילה טובה, חיזק והעניק ברכה. ברכות שחלקם התממשו לסיפורי הצלחה, חלק פחות.

בנימה אישית, לי זה כן הצליח. הימים הם ימי מאבק קשה בין עיתון 'השבוע באשדוד', לחבר המועצה דאז, ג'קי בן זקן. כתבות קשות עליו ותביעות , מצידו, במיליוני שקלים. העיר נחלקה לשתי מחנות: תומכים ומתנגדים.
ובאחד מימי רביעי של חודש אפריל 2007, היום הלחוץ של סגירת עיתון, הטלפון הנייד מצלצל ועל הקו אשת הרב, שמבקשת ממני להגיע לפגישה דחוף, יחד עם אבי, מנחם גלילי. תהיתי, מה יכול להיות כל כך דחוף. אבא ואני נעתרים לבקשת פינטו ומגיעים לפגישה בביתו. במקביל הוא מבקש לזמן את בן זקן מיד לפגישה ושם בחדרו הוא מבקש ש"המלחמה" בינינו תיגמר ואכן היא נגמרת.

רגע לפני שאני יוצא מהחדר, אני אוזר אומץ ומחליט לבקש את ברכת פינטו, בעניין אישי. לעצמי חשבתי שאם זה לא יעזור זה בטח לא יזיק. אני משתף את פינטו, בקושי שלי ושל אשתי להביא ילדים לעולם. קושי, שנמשך מספר שנים לא רב ושלא נבע מבעיה כלשהי.

בהפתעה גמורה, פינטו מצווה עלי לשבת לידו, צמוד אליו. הוא אחז בידי חזק, אפילו חזק מאוד, והחל פורץ בבכי. לא בכי כזה, של דמעה פה דמעה שם. בכי תמרורים, אמיתי, חזק וקורע לב. מחזה, שאני מודה, לא ישכח מליבי לעולם וכך בעיניים עצומות כשהוא בוכה ומאחל לי במילים האלה ממש: "בשל הצער שהיה לי ולאשתי במשך 7 שנים בלנסות להביא ילדים לעולם, אני מברך אותך ומבטיח לך, שעד סוף השנה, תתבשר לך, שיהיו לך ילדים...." זה היה הציטוט המדויק של הדברים שיצאו מפיו וצרובים אצלי עמוק בלב. לאחר מכן נודע לי, שגם פינטו ואשתו התקשו להביא ילדים לעולם. לקח להם 7 שנים.

סוף הסיפור מצמרר לא פחות. ביום ה31.12.2007, באמצע ארוחת צהריים ולאח בדיקות בבית החולים 'שיבא' בתל השומר, התקשרו מבית החולים ואחות, שגם את צבע קולה לא אשכח בישרה לנו שהבדיקות חיוביות ואנחנו בהריון. בדיוק ביום האחרון של אותה שנה.

נכון, דווקא במקצוע שלי, הציני, הריאלי, שחף מכל סיפורי דמיון ואמונות אני מסרב להתעלם ממה שקרה כאן. בבית המשפט על מקרה מסוג זה הייתי טוען למקריות 'הוא במקרה היה שם"', במושג המשפטי זה נקרא ראייה נסיבתית. במקרה הזה אני לא מאמין בנסיבתיות. אני באמת מאמין, שנפתחו שערי שמיים ותפילתו של פינטו התקבלה. לפחות בעניין שלי, ואני אשתי ושלושת ילדיי מודים לו על כך.

ייאמר מייד, שלא הפכתי להיות חסיד של פינטו בעקבות המקרה המדהים הזה. ראשית, כי אני לא מאמין בלהיות חסיד של אף אחד. אני כן מאמין בהכרת הטוב, בלהוקיר תודה, בלספר בשבחו של אדם. אולם, לסגוד, להעריץ ולהתבטל בפני אחרים זה פשוט לא בגנים שלי.

ואגב לומר בשבחו של אדם, אינני יכול להתעלם מכך שפינטו מאכיל אלפי ילדים מידי יום באמצעות העמותות שהוא מחזיק .בתרומה ובצדקה. גם אם תחברו יחד את כל התורמים של העיר אשדוד, כל אנשי העסקים והקבלנים, ספק רב, אם הם משתווים לאותה כמות של צדקה וגמילות חסדים של עמותות הרב. בעניין הזה, זה אפילו לא חשוב לי כל כך מי תורם ומאיפה מגיע הכסף. העובדה שבזכות הרב, אלפי ילדים אוכלים זה החשוב ולמי ששכח אני מעולם לא הייתי חסיד שלו והדברים נאמרים 'ברחל בתך הקטנה'.

נקודה נוספת היא כתב האישום, שיוגש נגד פינטו, שמכיל עבירות חמורות של שוחד, אחת העבירות החמורות, אשר בתי משפט נוהגים להחמיר עם נאשמי עבירה זו בשנים האחרונות. רק בימים אלו מטפל המשרד שבבעלותי, בכתב אישום חמור בגין שוחד כנגד שוטר מפורסם מאשדוד. אני מודה שלמנוע את שליחתו לכלא לא תהיה קלה. אני משוכנע שנצליח ומקווה שכך יעשו עורכי דינו של פינטו.

ולכן אם הרב או פינטו או איך שתבחרו לקרוא לו, אכן יואשם בעבירת השוחד ויוכח, שאכן עשה זאת אין מנוס מכך שהוא צריך יהיה לתת את עונשו על מעשיו. בוודאי שאם יהיה צורך בכך, במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו, יגיעו מאות ואלפים לספר בשבחו של פינטו ובשבח מעשי התרומה הגדולים שלו ושל מפעל חיים של איש אחד, שלא זכור לי שהיו כדוגמתם בישראל.

הוסף תגובה

תגובות לא ראויות תוך שימוש בביטויים העולים כדי לשון הרע יימחקו מהאתר.