ashdod10 logo

מי מערבב את הטיח?

יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ משווה בין העובדים הזרים לבין העובדים הישראלים, מביא את הקשר בין יוקר דירות המחייה ומנסה לתת פתרונות מקוריים.
מערכת אשדוד10 | חמישי, 13 דצמבר 2012 12:32

מחירי הדירות בישראל יקרים בגלל הרבה סיבות: מחירי הקרקע, מיסוי, ביורוקרטיה ועיכובים בהוצאת היתרי בניה שמעכבת ביצוע מהיר של בניה ועוד. גם הבאת עובדים זרים מייקרת את הדירות בישראל: תאגידי כח-אדם, שאחראיות על הבאת העובדים הזרים לישראל, העבירו לקופת המדינה יותר מ-300 מיליון שקלים עבור היתרי כניסת עובדים זרים לישראל. אז למה שהמדינה תעודד ישראלים לעבוד בבניה, אם יש לה הכנסות כה גבוהות מיבוא עובדים זרים?

בישראל יש כיום כ-5,000 עובדים זרים בענף הבניה ומאות נוספים בהיתרים לפרויקטים מיוחדים כמו מנהרת הרכבת בירושלים ועוד. העובדים הזרים משתלבים בתפקידים אותם , נהוג לחשוב, הישראלים לא מעוניינים למלא. מדובר בעבודות פיסיות, מרובות שעות עבודה, בחום ובקור. אך ראו זה פלא. מאות ישראלים פונים להכשרה מקצועית בבניה ורוצים להשתלב בענף. השכר ההתחלתי הוא מהגבוהים בישראל, בהשוואה לשכר המוצע לצעירים חסרי ניסיון או הכשרה אך הממשלה מעדיפה להמשיך את יבוא העובדים הזרים מתוך אינטרסים קצרי טווח. חברות הבניה מיישרות קו כי הן פשוט חייבות לבנות, ואינן יכולות להמתין שהממשלה תעשה מעשה. הן צריכות עובדים, ומגייסות את מי שפנוי.

ממשלת ישראל החליטה על השקעה של 10 מיליארד שקלים בתשתיות לעשור הקרוב. מי יבנה את כל המחלפים, מסילות הרכבת בצפון, במרכז ולאילת, כבישים, תעלות ביוב, בניינים ובתים?
בנית עיר הבה"דים אמורה להתחיל בפברואר 2013 וממשלת ישראל לא עשתה דבר כדי לעמוד בלוחות הזמנים. הזהרנו, ואין כל הפתעה שחברת מנרב שזכתה במכרז טוענת שאין לה עובדים להתחלת הפרוייקט. הממשלה מדברת על עיר הבה"דים כבר משנת 2005, אז למה הממשלה לא עשתה דבר עד כה?

אם ממשלת ישראל תשכיל להשקיע אחוזים בודדים מתקציב התשתיות בהכשרה של ישראלים, ניתן היה לספק תעסוקה לאלפי צעירים, להפחית את מספר העובדים הזרים בישראל בצורה משמעותית והכי חשוב: הכסף היה נשאר בבית, בישראל. מיזם הכשרות ישראלים לבניה הוכיח לממשלה שישראלים רוצים לעבוד בבניה, אך לממשלה נוח יותר להמשיך להביא עובדים זרים, כי זה מכניס לה מאות מיליוני שקלים בשנה.
זה עדיין לא מאוחר מדי. הזהרנו מספר פעמים את משרד האוצר ומשרד התמ"ת מפני מחסור בעובדי בניין. כל מה שצריך לעשות הוא להשקיע 50 מיליון שקל בשנה כדי להוסיף יותר מ-750 עובדים ישראלים בשנה, וכך, להגיע תוך מספר שנים למצב בו העובדים הזרים ימלאו רק את התפקידים שאין להם ביקוש בקרב הצעירים (המקצועות הרטובים).
חסרים למעלה מ-20 אלף עובדים בבניין, וחלקם יכולים להיות עובדים זרים, אך העתודה הניהולית חייבת להיות מושתתת על

מסלולי ההכשרה לבניה קיימים כבר מספר שנים והמימון מגיע משיתוף פעולה בין ההסתדרות, התאחדות בוני הארץ ומשרד התמ"ת ומשרד הביטחון,הם הצליחו עד היום להכשיר קרוב ל-400 ישראלים שהרוב המכריע הם חיילים משוחררים. ההשקעה בכל ישראלי שעובר הכשרה מסתכמת בכ-70 אלף שקל, שאינם באים רק מקופת המדינה אלא מתקציב קרן חופשה של העובדים והמעסיקים. מסלול ההכשרה מספק מלגה בתקופת הלימודים והבטחה לעבודה באחת מחברות הבניה הגדולות בישראל, השותפות למיזם ומחויבות לו מתחילתו.

העלות הגבוהה של יבוא עובדים זרים מגולגלת בסופו של דבר על הצרכן, בדיוק כמו שקורה בכל תחום במשק. תאגידי כוח אדם נאלצים לשלם למדינה מאות מיליוני שקלים, שבסופו של דבר מישהו צריך לשלם את החשבון. המעסיקים בענף הבניה וקוני הדירות הם בסופו של דבר המשלמים את המחיר. חברת בניה משלמת כיום כ-60 שקל לשעת עבודה של עובד זר.
כל הצדדים במשוואה מעדיפים עובדים ישראלים, למעט הממשלה. חברות הבניה מבקשות לקלוט ישראלים, עם הכשרה, אך נאלצות להמשיך להעסיק עובדים זרים, מהסיבה הפשוטה, שאין להן ברירה. חברות הבניה חייבות לגייס עובדים לפי לוחות זמנים של תוכניות והיתרי בניה, תוך אילוץ של מחוייבות למסירת דירות בזמן, והעובדים הזרים מספקים להן את הצורך של "כאן ועכשיו". 

המעסיקים הסכימו להעלות את שכר המינימום בענף לשכר הגבוה ביותר בישראל. המעסיקים נאלצים להתמודד היום גם עם מחנק אשראי מתהווה, ועובדה היא שעדיין הם מעדיפים ישראלים.
אפשר היה להחליף את כל העובדים הזרים בבניין לעובדים ישראלים, וכל ישראלי שעובר הכשרה בבניין מגויס מידית לחברות הבניה ויש לו אפילו עדיפות על העובדים הזרים. כי בשונה מתחומים אחרים כמו סיעוד או נקיון, העובד הזר בבניה עולה הרבה יותר מעלות עובד ישראלי.

 חסרים יותר מ-3,000 מנהלי עבודה! בעבר מילאו את התפקיד העולים מברית המועצות, אך כיום הם כבר יוצאים לפנסיה וענף הבניין נותר ללא עתודה ניהולית.
במדינה מתוקנת היו מכריזים על כך כפרוייקט לאומי ומשקיעים מיליארד שקל, שיביאו תוך שנה להכשרה של אלפי ישראלים: פתיחת בתי ספר, העסקת מורים וקליטת אלפי צעירים למסלולי הכשרה. יש ביקוש, יש היצע, הצעירים עומדים בתור כדי להתקבל להכשרה, חברות הבניה מבקשות עוד ועוד עובדים ישראלים, אך הממשלה לא נוקפת אצבע.

הוסף תגובה

תגובות לא ראויות תוך שימוש בביטויים העולים כדי לשון הרע יימחקו מהאתר.