ashdod10 logo

לקראת הכנס הגדול

כנס גדול של בוגרי מקיף ג' לדורותיו במסגרת 40 שנה להיווסדו של בית הספר שנחשב לאחד הטובים בעיר. צפויים להגיע לכנס בוגרים שלמדו בבית הספר וכיום משמשים כעיתונאים, רופאים, עורכי דין, שופטים ושחקנים. רבקה יניב מחנכת ורכזת שכבה במקיף ג', נזכרת בימים ההם בערגה ובכמה סיפורים שנצרבו בתודעה שלה, במבט איש לאחור
רבקה יניב | | שישי, 16 מאי 2014 09:29


חינוך הוא השקעה לטווח רחוק ואת פירות עבודתם רואים המורים רק שנים רבות לאחר שנפרדו מתלמידיהם. ביום שני הקרוב ה-19 במאי יפגשו מורי מקיף ג' לדורותיהם את אלפי בוגרי בית הספר, שיתכנסו באמפי "אשדוד ים" לכנס מחזורים ויחגגו בצוותא 40 שנים להקמת המקיף. המורים, ואני בתוכם, יפגשו את התלמידים שחינכו ובגרו והפכן לאנשים ותרמו לעיצובם ותהא זו לנו, המורים, הזדמנות ליהנות מפרי עמלנו.התחלתי ללמד במקיף ג' בסוף שנות השבעים והייתי אמורה לרכז את שכבה ט', שכללה 5 כיתות ושרוב תלמידיה היו שנה קודם לכן תלמידיי בבית הספר היסודי "רעים". אלא שימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, הפך המנהל אריה אזולאי (מייסד ביה"ס) ,שחזר משליחות בחו"ל, את הקערה על פיה והטיל עלי לרכז את שכבה ז' הראשונה שנקלטה בביה"ס והיוותה את המסד לחטיבת הביניים.אזולאי לא התרשם יותר מידי ממחאתי על החלטתו הבלתי מתחשבת בכך שעברתי למקיף כדי להמשיך וללמד את תלמידיי המוכרים, שלא לדבר על כך ששכבה ז' היתה גדולה פי שלושה משכבה ט'. ואם זה עוד לא היה מספיק רוב הכיתות שאזולאי שיבץ אותי אליהן בחטיבה העליונה, היו כיתות מקצועיות שנחשבו לא קלות. נגד זה כבר לא יכולתי למחות משום שאזולאי, שנתן דוגמה אישית, שיבץ לאותן הכיתות גם את עצמו. כשפרש לפניי את משנתו אמר, בין היתר, שהתלמידים בכיתות אלה זקוקים למורים טובים. באיזה שהוא מקום נהניתי מהמחמאה העקיפה שקיבלתי ממנו, מה שבהחלט, למי שמכיר את קפדנותו של אזולאי, לא היה מובן מאליו. במהלך 20 שנות עבודתי במקיף, שברובן שימשתי גם כמרכזת שכבה, באתי במגע עם אלפי תלמידים והוריהם. למרות שהייתה זו עבודה לא פשוטה כלל, אהבתי אותה בין השאר בשל היותה רצופה באתגרים חינוכיים ואנושיים.ההוראה עצמה הייתה החלק הפשוט יחסית בעבודה. יחד עם זאת היה לא אחת צורך ביצירתיות כדי שלתלמידים תהיה מוטיבציה ללמוד גם חומרים שלא בדיוק היו לרוחם, אבל נכללו בתוכנית לבגרות. היו פעמים בהן הביעו תלמידים דעות קדומות נגד סופר או משורר עוד לפני שהתחלתי ללמד את יצירותיו.בכיתה י"א שלימדתי ספרות בהיקף של 5 יחידות הביעו התלמידים מורת רוח מזה שעליהם ללמוד שירים של ביאליק בטענה שהוא מיושן ומשעמם.
הוכחתי להם שהם טועים. הבאתי לשיעור שיר אירוטי מבלי להגיד להם שהוא של ביאליק. אחרי שסיימנו ללמוד את השיר, שלא נכלל בתוכנית הלימודים, גיליתי להם שהוא של ביאליק והם שינו את דעתם על משוררנו הלאומי. לא אחת, נדרשתי להשתמש בהנחיה הבלתי כתובה של ביה"ס להשתמש בחשיבה מחוץ לקופסה. באחד המקרים היה מדובר בתלמיד אותו חינכתי במהלך שלוש שנות לימודיו בחטיבה העליונה. בעוד שבכיתה י' הוא היה תלמיד טוב מאוד שנה אחר כך הוא ירד באופן דרסטי בלימודים וגם הרבה לאחר לביה"ס, למרות שגר בסמוך אליו. ניסיונותינו,שלי ושל היועצת, לפענח מה קורה לו עלו בתוהו. גם הוריו, שהוזמנו לביה"ס, לא סיפקו תשובה וטענו שגם הם אינם מבינים מה עובר עליו.התלמיד סיים את שנת הלימודים עם שמונה ציונים שליליים, מה שהצדיק רשמית את המגמה המסתמנת, להפסיק את לימודיו בביה"ס. כשהזמנתי אותו יחד עם הוריו לפגישה כדי להציג בפניהם את חומרת מצב התברר לי לתדהמתי שהשלושה הסתירו ממני את העובדה שהאב, שהיה בכיר בכוחות הביטחון, עזב את הבית לטובת מאהבת צעירה ועבר לגור איתה בעיר שכנה. התברר לי גם, שאיחוריו לביה"ס היו בימים בהם נשאר לישון בדירת אביו שגר בעיר שהתחבורה ממנה לאשדוד היתה דלילה. היה לי קשה מאוד לשכנע את המורים לאפשר לו, למרות הישגיו השליליים, בחינות מעבר במקצועות בהם היה אמור לגשת לבגרות, ולהכין עבודות מעבר ליתר המקצועות.המורים, ודי בצדק, טענו שהסיכוי שמישהו יעמוד בהצלחה בעומס מטלות שכזה הוא כמעט אפסי ושהחלטה כזו יכולה להוות תקדים. בסופו של דבר, בתמיכתו של מנהל ביה"ס דב גינזבורג ז"ל, התקבלה הצעתי. היה לי קשה לשכנע את התלמיד, שהיה די מיואש, להסכים להסדר שנקבע. יומיים אחרי שהחתמתי אותו ואת הוריו על סיכום ההסדר, ניצלתי את היעדרותו מהכיתה מאחר ונסע ללשכת הגיוס, ובהסכמתו סיפרתי לכיתה, בלא לפרט יותר מידי, על הסיבה לירידתו בלימודים. התלמידים הסכימו להיחלץ לעזרתו. הכנו, יחד איתו, מערכת לימודים לקיץ כשבכל מקצוע סייעו לו בתורנויות תלמידים שהיו חזקים בתחום. הדגש היה על מקצועות הבגרות.לגבי העבודות, הסתפקנו בעצם הכנתן, וקרוב לוודאי שהן לא נעשו רק על ידו. בכל מקרה המאמץ המשותף צלח. התלמיד אמנם לא השיג במבחני המעבר ציונים גבוהים, בהתאם ליכולתו, אך הם היוו מקפצה לחזרתו לתיפקוד מלא ולסיומו בהצלחה רבה את ביה"ס. הוריו הודו בפני שעשו טעות בהסתרת המידע ממני והתלמידים, כולל התלמיד המדובר, למדו משהו על נתינה לזולת.
אחד האתגרים במערכת החינוך הייתה ועודנה בעיית המשמעת והיא נדרשת לעיתים להתמודד עם בעיות התנהגות של תלמידים שלא אחת גם מקבלים גיבוי מההורים. באחד מהמקרים הללו שרף תלמיד בשעת ההפסקה את הלוח בכיתה. האש אחזה גם בווילונות והתפשטה, ואלמלא אב הבית ועוזריו, שהשתלטו על השריפה, בזמן, היא היתה עלולה לגבות מחיר ברכוש ויותר מכך בנפש. כעונש הרחקתי את התלמיד, שהיו לו כבר קודם לכן עבירות משמעת חמורות, מהכיתה לספרייה והטלתי עליו, לאחר סיכום עם המורה לכימיה, לכתוב עבודה על חומרים דליקים שהציון עליה היה אמור להיכלל בשקלול הציון במקצוע.טלפנתי לאביו של התלמיד, שהיה מנהל עבודה באחד מהמפעלים הגדולים בעיר, הודעתי לו על האירוע ועל העונש שהוטל על בנו, והזמנתי אותו לשיחה בביה"ס. האב הגיע למחרת, בדיוק בהפסקה, וכשהבחין בי במסדרון צעק מול התלמידים שהיו סביבי באותה העת: "יא בת זונה, את לא תוציאי את הבן שלי לספרייה". התלמידים היו המומים. ניגשתי אליו ואמרתי לו בשקט שאני לא מדברת עם הורים במסדרון והזמנתי אותו להיכנס למשרדי, משרד מרכזת השכבה. במשרד אמרתי לו שלאור התנהגותו אני מבינה מי משמש לבנו כדוגמה והבהרתי לו באופן חד משמעי שאינו יכול להתערב בשיקוליי החינוכיים.אחרי אותו אירוע ובמשך השנים אחר כך, הייתי מחנכת של שלושה מילדיו הנוספים של אותו אב. אחד מהם שהיה תלמיד טוב ולמד בכיתה י"א לא הסתדר עם המורה למתמטיקה וביקש לעבור מחמש יחידות לארבע יחידות.
קיבלתי את אביו לשיחה בחדר המורים, וכדי למנוע את הפגיעה בסיכוייו לתעודת בגרות איכותית, סיכמתי איתו שבנו ילמד בקבוצה מקבילה לחמש יחידות, תוך התחייבות להשלים את החומר של השיעורים שהוא מפסיד בכיתת האם, שרובם היו השיעורים שלי.התלמיד ,אגב, עמד בהתחייבותו בצורה טובה. לאחר אותה השיחה בחדר המורים, כשהאב עמד ללכת אמרתי לו שבאותה הזדמנות הוא מוזמן להכיר את אימי, ולהיווכח לדעת שאינה זונה. אימי ישבה באותה שעה ליד שולחן סמוך. היא ערכה אז מחקר על ההבדלים בעמדות בין בנים לבנות כלפי לימודי המתמטיקה, ומקיף ג' נכלל במדגם. האב היה נבוך ומבויש ולחץ את ידה של אימי ההמומה. כשהאב, שככל הנראה למד את הלקח שלו, עזב את המקום סיפרתי לה על אותו אירוע בו החליט שהיא עוסקת במקצוע העתיק בעולם.במקרה נוסף בו היו מעורבים הורים ירד בנם, תלמיד י"ב בלימודים והיה נרדם על השולחן. בעבודת בילוש נודע לנו שהתלמיד משתמש בסמים. הזמנתי את הוריו, שניהם מרצים באחת האוניברסיטאות, לביה"ס. במקום להתייחס לבעיה ההורים תקפו אותי ואת היועצת שהשתתפה בשיחה, ואמרו שאנחנו מעלילות על בנם, שאגב היה בן יחיד. הם טענו שאם זה היה נכון הם היו בוודאי יודעים על כך. הם גם לא הסכימו לקחת אותו לבדיקה ללא תשלום בבית חולים, אותה סידרנו עבורם במאמץ גדול, כדי שבנם יוכל להתחיל לקבל טיפול במימון המדינה. בסופו של יום המציאות טפחה על פניהם.

כשבנם, שכבר היה עמוק בסמים ונשר מביה"ס הם הגיעו אלינו לבקש עזרה והיכו על חטא. אנחנו כבר לא יכולנו לעזור להם והפנינו אותם לתחנה לטיפול בנוער.העובדה ששניים מילדיי למדו בביה"ס, הקשתה גם עלי וגם עליהם מה עוד שנמניתי על הנהלת ביה"ס. אגב, בכל מקרה בו הוזמנו הוריהם של ילדיי לביה"ס. בעלי היה זה שהגיע לשיחות ואני השתדלתי, במידת האפשר, שלא להתערב.ביתי הבכורה סיימה את מחזור ט"ו שהיה מגובש מאוד חברתית, הן מבחינת התלמידים והן מבחינת ההורים. יזמנו, קבוצה של כ-10 הורים, ואני ובעלי בתוכם, הופעה למסיבת סיום י"ב, מבלי שהתלמידים ידעו על כך. על הקבוצה אגב נמנו בין היתר רוחמה ממן, מנהלת המרכז הפדגוגי ומשה מזר קבלן מוותיקי העיר. ההתארגנות שלנו והחזרות למופע התנהלו כמעט כמו מבצע צבאי סודי. החומרים שכתבנו היו הומוריסטיים ועסקו בתלמידים מנקודת הראות של ההורים, בעיקר על היחסים שביניהם. בסיום המופע של התלמידים התפרצנו לבמה כשאנו לבושים בתלבושת ביה"ס והופעתנו ארכה כרבע שעה. זו היתה פעם ראשונה של מופע כזה בביה"ס, ואולי גם היחידה. בכל אופן הקהל לא הפסיק למחוא לנו כפיים והתלמידים, בעיקר ילדינו שלנו, לא הבינו איך הצלחנו לשמור על כך כהפתעה.

הוסף תגובה

תגובות לא ראויות תוך שימוש בביטויים העולים כדי לשון הרע יימחקו מהאתר.