ashdod10 logo

את חמודה אבל זה לא יילך בינינו

חן גרינברג הסתכל על העתיד של מועדון ספורט אשדוד ומצא מקבילה מפורסמת באנגליה.
מערכת אשדוד10 | ראשון, 02 דצמבר 2012 15:26

 מדובר בקבוצה עם תלבושות המתבססת על הצבע האדום, תמיד היא משחקת אטרקטיבי ויש כאלה שיגידו בתקופות מסוימות היא משחקת את הכדורגל הכי יפה בליגה. היא מבוססת על שחקני בית שגדלו באקדמיה המפוארת שלה, שלאחר מכן פוזרו לקבוצות הרעבות של הליגה ששואפות לתואר או בכלל יצאו מהמדינה, ותמיד נשארה עם המחמאות של: "כמה את יפה" ו"כמה את חביבה" וכל הזמן בהתאם, נשארה עם המילים היפות בזמן שאחרים ספרו את הכסף במדרגות.

לאותה קבוצה יש מאמן בכיר, במרומי גיל שכבר הספיק לראות משחק אחד או שניים, ולראות כמה וכמה שחקנים שקרעו ותלו את הנעליים, היא נתמכת בצורה מוחלטת על ידי בעל בית שמגלה נאמנות ומסירות למועדון במשך שנים. אז מה לעזאזל הבעיה של ארסנל? אני מבקש מחילה מראש מאותם אוהדים של הקבוצה האנגלית שקוראים שורות אלו אבל תרצו או לא, הבעיה בלונדון ואשדוד כנראה עומדת על אותם מאפיינים, כנראה שיש לה את אותם הגורמים ויחי הבדל הקטן בין מועדון הפאר מאנגליה לקבוצת עיר הנמל הצנועה מאשדוד, אבל המאפיינים הדומים זועקים למען השוואה מתבקשת שכזו.

ארסנל כבר במשך שנים יודעת להתחיל כמו גדולה אבל לא יודעת לגמור את העניינים. כבר במשך שנים הכוכבים הגדולים והסמלים עוזבים את הקבוצה הסימפטית והחביבה, ששופעת בכישרון שבאמת טמון בה פוטנציאל לזכות במשהו. כך גם אשדוד. דוד רביבו עזב וחזר לאשדוד כמו קו אוטובוס לתחנת הרכבת, עידן שריקי העדיף לחמם את הספסל בנתניה שמחלקת נקודות לכל הליגה כמו סוכריות טופי, משה אוחיון הקפטן לשעבר עזב לבית"ר, חזר לאשדוד ואז עבר למסע קניות עם קבוצות קטנות מליגות דרג ט' ברחבי אירופה, וניר ביטון מייחל כבר לבואו של ינואר, שיוכל לאחד כוחות עם המחזרות ממנצ'סטר ולונדון. אני מקווה שעשיתם כבר לבד את ההשוואה הקטנה–גדולה להנרי, פברגאס וואן פרסי.

אם אתם שואלים את עצמכם מתי אני אגיע לפואנטה אז הנה אני מגיע. למועדון ספורט אשדוד וארסנל תמיד היו את הכלים להצליח, הכדורגל תמיד היה קיים אצלם ותמיד הם הציגו את הכדורגל היפה והסקסי אבל תמיד הן נשארו הנחמדות ולא הקבוצות הרעות במלוא מובן החיובי של המילה. אף פעם לא היה את מי שינצח על תקן הווינר ויהיה זה שיגיד שלא מעניין אותו אף אחד אחר ושהוא רוצה אליפות, תמיד היו את אלו שהתחבאו מאחורי קלישאות ישנות ובסיסיות ומתחת לצל של הכדורגל היפה, שמקנה להם את המחמאות העונתיות ובשורה התחתונה והעבר יוכיח את דבריי, הסתפקו בשני המועדונים בזה.

מ.ס אשדוד לא צריכה לשחרר את ניר ביטון בינואר כי אין תחליף ראוי שיכול למלא את החור שניר ישאיר באמצע המגרש בלכתו, וגם כי זו תהיה הצהרת כוונות לשאר הליגה ובייחוד בשביל המועדון האשדודי, הצהרת כוונות שתאמר שהם מחכים לסוף העונה כדי למכור את הכוכב של הקבוצה כי הם בונים על אליפות. במידה ותימשך המכירה ההמונית של הכוכבים לכל המרבה במחיר, במועדון ספורט תמיד יישארו עם המחמאות אבל בלי הת'כלס, כי בשביל אליפות צריך את הכוכבים וצריך לא להסתכל לצדדים ולהגיד את מה שתושבי העיר צועקים כבר שנים: "אנחנו רוצים תואר ויהי מה", כי אחרת זה יהיה קשה ואפילו כמעט בלתי אפשרי להשתחרר מתדמית הלוזרית הנצחית בדומה למקבילה, המפוארת, היפה, הכישרונית, שמציגה כדורגל נהדר, ארסנל שמקבלת הודעה שנה אחר שנה מהגביעים וצלחת האליפות בנוסח "את חמודה אבל זה לא ילך בינינו".

לסיום, הייתי רוצה להגיד מילה טובה על המשחק בשבת האחרונה מול הפועל רמת גן, שראינו קבוצה עיקשת ונלחמת למרות המצב הביטחוני שפקד את העיר והקבוצה ולהגיד שיש שוער בשער. אופיר מרציאנו עשוי מחומר משובח ומראה כל שבת שהוא אחד הגורמים העיקריים להצלחתה של הקבוצה. בהמשך לנושא הטור, במידה והגדולות יעוטו על השוער הצעיר בינואר (מכבי חיפה נואשת לשוער) זה יהיה חשוב ואף הכרחי ביותר להשאירו עד סוף העונה, אם במועדון רוצים להמשיך ולהיות פקטור בצמרת.

הוסף תגובה

תגובות לא ראויות תוך שימוש בביטויים העולים כדי לשון הרע יימחקו מהאתר.